מה קרה ותן???

אבל בכל זאת הרגשתי צורך להצהיר זאת גם כן...

מה קרה? שום דבר מיוחד - זה פשוט יפה בעיניי. ייתכן שיש לזה קשר גם לכל מיני שרשורים שעלו פה בזמן האחרון על התנהגויות של גברים ושל נשים( בכלל, ובדייטים בפרט), וחשתי צורך להודיע שמבחינתי איך שבת מתנהגת זה מעולה כל עוד היא טבעית (וכנ"ל לבן, אבל אני הולך להתחתן עם אישה... ).

ומשם והלאה נתקדם ונמצא את האחת שהטבעיות שלה הכי מתאימה לי והטבעיות שלי הכי מתאימה לה

תתחתנו איתו ^^^

לפחות אחת מכן

מה יש

אתה הפנתת את זה לכלל הבנות בעולם - שזה כמובן אני מסכים? או שהפנת את זה ספציפית לבנות הפורום?

אם באמת יקרה ואתחתן עם מישהי שגם פה, זה יהיה בהחלט משעשע

אבל אני מבין שאתה כבר לא צריך, מצאת את האחת שלך... כמובן, פה...

כאן

עימנו הייתם באותו מקום.

לא זומם כלום. רק חשוב להצהיר את זה.

את יכולה להיות רגועה.

חנוכה שמח!!!

אתה תגיד לי !

אני עצמי לא חושד בכלום כי אני יודע שהייתי כמו שאני ממליץ - טבעי. ככה שאין איזו מזימה אפילה שמסתתרת מאחורה.

וראו איזה פלא - כאשר אדם כותב דברים שקשה או מעצבנים - כולם לוקחים כאן את זה בטבעי ורגילים לכך, זה הרי הנורמה בעולם אז לא צריך לחשוש - אולם כאשר מישהו לפתע כותב הודעה חריגה בנוף הפורום, הודעה שמחה ועליזה, הודעה מברכת ומוארת - הופס, כולם קופצים ומטילים ספק ו"חושדים"

קצת עצוב, הייתי אומר  

מה גם שזה לא נכון. יש פה המון פירגון ב"ה

אז האמת שזה היה חמוד בעיניי עד לקטע של ההתנצלות

ופה-חשדתי

כן,יש לנו מין נטייה כזאת

לשתף בעיקר באכזבות\בבאסות הקטנות

ואת הטוב\המשמח אנחנו יותר נוטים לשמור לעצמינו

מעניין למה?

אולי אנחנו קצת מפחדים לפתח תקוות שווא.. |מנחש|

אתן רואות? לטבעיות כזאת התכוונתי...

ועוד אתה טוען לחפותך...

כבוד השופטים!

מבקש בזאת לפתוח את התיק מחדש

עקב הפללה עצמית.

וחס וחלילה שאני רוצה שתי נשים. אחת ויחידה ומיוחדת - זה כל רצוני .

למרות שבאמת בהחלט לא אתנגד אם היא תהיה מהגולשות כאן - יש פה ממיטב בנות הציונות הדתית. 

אבל לא זה מה שיסיר את חפותי. זה לא קשור .

שום וחניכה - חשבתי שאתה לצד הבנים בעניין. בוש!!! .

והשורה השנייה תוכיח.

ובקשר לשורה האחרונה:

אין משוא פנים ידידי. אין מרחמים בדין.

על ידי זה שאני בעצמי גם טבעי.

אבל הרוצה לחשוד בכשרים - שיערב לו .

סתם זה כיף להרשיע   

חשבת פעם על קריירה בתחום הקטגוריה המשפטית??

תאמינו לי, אתן...

[אגב, עייני בחתימה שלי, אני לא מסתיר דבר, ומצד שהני כ-א-ן ספציפת, באמת שהייתי חף מפשע ]

את פירוש רש"י לספר שמות בפרק ד פסוק טז,

בפרק יד פסוק יד ובפרק טו פסוק ח.

תודה.

משהו לא מובן בתחביר של המשפט?

כתבתי דבר פשוט ביותר... תהיו מה שאתן.

סוג מסויים של בעיה...

.

סתם. אם אני מדמיין אותך כותבת משפט בדיוק כזה רק הפוך, על בנים - לא יודע. לי אין בעיה עם המשפט הזה. הוא בסדר גמור, לפחות בשבילי.

אבל בהחלט די מובן שבנים מסתכלים אחרת על משפטים מאשר בנות יסתכלו. (גמאני חרשתי "גברים ממאדים ונשים מנוגה" ).

האמת?תכלס נראלי שבנות מפרגנות פחות ברמה מסויימת.

נגיד בשירי אהב:הרב נכתבו ע"י גברים ואם יש שיר של אישה אז הוא לא הכי מפרגן כמו של הגברים.

[זה מזכיר לי שהיינו אומרים לאחותי הקטנה כשתגדלי אז..

ויום אחד היא אמרה לנו:כשתהיו קטנים אני יגיד לכם את זה גם...]

רק המשמעות לא ככ מובנת לי, כלומר, היא די מובנת לי אחרי ש.. טוב, עזוב.

לק"י

אני אף פעם לא הייתי נפגשת עם חברות יותר מידי.

אבל גם כשכן, נשמע לי מוזר להביא עוד חברים בלי לשאול קודם אם מתאים.

כך שלא זוכרת שעשו לי את זה.

מה שכן, יש דברים שכנראה מקובלים מאוד אצל אנשים מסויימים, ולכן אולי להם זה נראה מוזר שלך זה מפריע.

מציעה להגיד מראש בפעם הבאה, שאם רוצים להביא עוד חברים, שישאלו אותך לפני.

כי אני עושה את זה מלא אבל צריך טאקט לדעת מתי להכניס

לק"י

אלא אם כן, את יודעת מראש שזה בסדר מצד החברות שלך.

וגם יש הבדל בעיני, אם קבעתן כמה ביחד להפגש, ונוספה עוד אחת. לבין אם קבעת מראש רק עם חברה אחת....

כי הן מכירות ואני מפחדת לפגוע במישהי שלא אזמין אותה

כלומר מופעלת וצריכה להיפגש 1/1 ?

אישה רגישה = צריכה להפגש אחד על אחד עם חברה?

מהי אישה מופעלת?

אני מנסה להבין את המנגנון הבסיסי לפני שאני עונה יותר ברצינות.

אם את אישה שהרבה אנשים "מפעילים" אותה (בגוף, אין לי איך לתאר את זה - תחושה כזו של הצפה), אז פשוט לא שייך להזמין עוד מישהי בלי לידע אותך. אין לך קיבולת לזה.

בעיני אנשים אחרים ארוע עם 2 אנשים, 3 אנשים או עם חמישה אנשים זה סבבה וזורם ויהיה כיף. בעיני אנשים רגישים - לא. זה דורש התייחסות אחרת.

בפוסט שלי.

אם אני קובעת להפגש עם חברה מבחינתי קבעתי רק איתה ולא עם חבורה של אנשים נוספים. אני רוצה להנות מהשיחות איתה, מחוויות שלנו המשותפות. אם הייתי רוצה להנות עם עוד בנות הייתי קובעת איתן.

ולגביי ההצפה מבינה למה התכוונת, אני לא כזאת.

כי כתבת להזרים אנרגיה חדשה.

כלומר את להרגשתך צריכה לייצר אנרגיה וזה לא הוגן כי באת עם 5w להנות ולא להפעיל

גנרטור של הכרויות שיצרוך ממך יותר

והוא משה, כידוע שמתמחה באנשים רגישים.

רק שאלה כדי לדעת אם לענות לך לפי השיטה שלו.

הוא שאל בתמימות לא מתוך התנשאות או משהו ככה הרגשתי מההודעה שלו.

לק"י

בעיני זה לא קשור בהכרח.

לפעמים פשוט רוצים לבלות עם חברה ספציפית.

אבל שאלתי.

לפעמים זה כיף מאוד לפעמים לא

את יכולה לשאול או לבקש שיעדכנו לפני, לפעמים זה קורה ספונטנית שמצטרפים אלינו מכרים.

אם המטרה שלך היא בילוי פרטי או שיחת נפש אז גם מצידך כדאי לעדכן, אולי מתאים יותר יציאה לקפה ולא פסטיבל המוני.

אם עושים את זה מעדכנים מראש בד"כ

ילדים מתוקים אהובים ומהממים יותר ממנה

שנותנים כוחות וכיפיים

נשמעת קצת כמו שדרן כדורגל או פרשן לענייני החסה בשטחים.

לא שמעתי הכל, רק את הקטע אליו היתה הפנייה.

אם אנסה לסכם, זה ישמע כך: 'מה אני רוצה? מה שאני רוצה. קשה לענות? אז תשאלי מה בא-לי או מה מרגיש לי שאני רוצה'.

מים טחונים חופרים עמוק.

כל מה ששמעתי זה "אני, אני אני" "בא לי באלי בא לי". באופן סטטיסטי באמת לנשים יש לפעמים נטייה לריצוי וחוסר ביטחון עצמי יחסית לגברים. (אחד ההסברים לפערי השכר בין גברים לנשים הוא שנשים פחות נוטות לבקש העאלה בשכר) אבל מפה ועד לשכנע נשים להיות יצור אנוכי, ילדותי ורגשן שלא מעניין אותו שם דבר חוץ מהתיחסות לעצמו בלבד. זה מוגזם ומביס את המטרה. במיוחד בזוגיות שכל עניינה היא התחשבות בבן אדם אחר שגם לו יש רגשות ורצונות, אבל מסתבר שהם לא חשובים כמו אלו שלה.

אגב אני רק חצי צוחקת לגבי הכותרת. זה כל כך מעצבן ומפרסם את ההפך המוחלט מעבודת המידות. במקום לשים את הרצונות העצמיים בצד ולהתחשב באחר ובשיקולים יותר משמעותיים מרצון רגעי וילדותי, הדברים האלו פשוט הורסים כל כך הרבה נשים, ולדעתי רק פוגעים בסיכויים שלהן להתחתן. אבל עם כמה שזה מעצבן אותי אני לא אפגע בהן פיזית, כי רצונות רגעיים לא מכתיבים מה הדבר הנכון לעשות.

וזה לא נגד ההלכה, זה נגד השכל הישר.

זה לא אומר שצריך לעשות את מה שהם אומרים. אבל הם לגמרי צריכים להיות שם.

אני יכול להגיד שאני רוצה לעשות משהו אבל בפועל לבחור לעשות משהו אחר כי צריך להשקיע בילדים או בזוגיות. אבל זה צריך להיות במודע. אני רוצה לעשות X, אני בוחר לעשות Y. אחרת הרצון מתחת לשולחן מנהל אותנו בלי שנשים לב.

שבוע שעבר מישהו התייעץ איתי על כיווצים בבטן וחרדה וכו'. סיפורים של רגישים.

מסתבר שהזמינו אותו לעשות משהו כיף, הוא זרם איתם, אבל בעצם רצה לעשות משהו אחר וזה התבטא בגוף. לא כיף.

כואב מאוד.

ליבי איתך.

הכאב הוא על התהליך שעברת, התחושה שאתה בגג העולם ומסתבר שהכל אשליה🫂

עולם הדייטים לא נורא לדעתי, זה תהליך מעייף אבל לא סבל ויש בו הרבה כיף, קח את הזמן ובהמשך אם תרצה תלך לזה

בתור אחת שעברה את זה גם, ובצורה הרבה יותר מסובכת ומגעילה, אני מבינה אותך ממש. זו סיטואציה שקשה מאד לעכל ולהתמודד איתה.

שים לב שיכול להיות שזה מה שהיא אמרה לך בשביל שההוצאות לא יהיו עליה אלא על שניכם...

המון הצלחה!

כואב מאד מאד.

לצערי מכיר כמה חברים שעברו את זה.

לשמחתי הייתי שבוע שעבר בחתונה של עוד אחד מהם, שקם מהאפר והתקדם.

לא.

זה לא קל.

וזו גם לא נחמה.

זו תקווה.

אבל אולי עוד לא הגיע זמנה של התקווה.

קודם כל הזמן לאבל.

כן.

אבל.

אבדן.

כי מבחינתך היא באמת היתה שלך.

וגם אבדן זהות,

כי מבחינתך אתה באמת היית שלה.

צריך לנשום עמוק,

ולעכל.

קח את הזמן.

תבכה.

מותר לך.

רצוי אפילו.

אפשר גם בנוכחות אחרים.

לגמרי מותר ומובן.

אבל לא חייב.

אפשר גם מאחורי הדלת.

אפשר גם מאחורי פרצוף ה'פוקר'.

אף שלדעתי אפשר לזרוק רגע את הפאסון.

מותר להיות חלש.

שוב, לא חייב להראות חלש,

אבל צער מוכרח.

הוא חלק מהעיכול.

ובשביל להתקדם צריך. לעכל, להיגמל, לדחוק (לא להדחיק! לדחוק), לפנות מקום.

ועכשיו אני רוצה להביא את ראשיתם וסופם של הדברים שכתבתי לך בשרשור הראשון שלך (שאגב, עזר גם לי. אף שכתבתי כבעל נסיון מסויים, עדיין השתמשתי כמה פעמים בדברים כדי להירגע, לעשות סדר ולהתמקד, ותודה לך על שגרמת לי לכתוב אותם)

"תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים"

תעשה לזה קצת התאמות,

אבל הכוונה ברורה.

תדבר עם אבא. הוא מקשיב.

"ועוד נקודה חשובה.

פתחתי בתפילה. אסיים בעניין קרוב.

אתה עושה את ההשתדלות שלך, אתה רוצה להקים בית לכבודו, עוסק במצווה הזו, אולי הכשר מצווה (או הכשר להכשר, מחלוקת ראשונים ואכמ"ל), אתה מבקש לבנות לו דירה בתחתונים, וה' הטוב בעיניו יעשה, וישלח לך בסייעתא דשמייא את המיועדת לך מששת ימי בראשית בקלות ובמהירות, בנחת, בשמחה ובבהירות.

אבל הוא לא חייב לך כלום. הדרך יכולה להיות מורכבת, פחות או יותר חלילה. יכולות להיות התדנדויות, אכזבות וכאבים. אתה רוצה לעשות רצונו. היא לא רוצה להמשיך? לא בזבזת את הזמן. עשית השתדלות. זה רצונו ממך"

לצערי הדרך הסתבכה. אכזבה וכאב. אבל המטרה נותרה ללא שינוי.

לעשות רצונך אלקי חפצתי.

ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך.

אז תנוח, תעכל, תרכוש חזרה את האמון באדם.

לכתוב?

זה עלול להלחיץ, להכעיס, לנתק מכל מה שכתבתי. 'הוא לא באמת מבין אותי'. נכון. איך אפשר בכלל להבין?

לא לכתוב?

איך אפשר שלא? אם לא זה אז בשביל מה?

לבט.

כותב.

וצא לדרך.

דרך צלחה.

אח לדרך, שכואב איתך, גם בלי להבין באמת. באמת.

כפי שכתבתי, לצערי מכיר כמה סיפורים כאלו.

כל אחד ועניינו, כל אחד בשלב שלו.

כל אחד והצורה שלו.

היה מי שגם אחרי פרידה מאד מגעילה התקשה לשחרר ממנה, עדיין העריך ואפילו אהב,

והיה מי שאחרי פרידה כזו מיד 'שרף' אותה בראש שלו, ומיד הודה לקב"ה שהתכונה הזו התגלתה קודם, ופתאום התחילו לצוף לו כל מיני צדדים בה שאינם חיוביים ועד אז הוא לא ראה כי היה מסונוור. לכלך עליה בלי סוף.

הדרך השנייה נוחה הרבה יותר. לשרוף.

אבל לא בהכרח היא אמיתית.

(אגב, דיבורים כאלו יכולים להיות כלפי חוץ

אבל רק כדי לנסות להפעיל את הפנים, לשכנע את עצמו שהוא צריך למחוק.

אבל הגיוני מאד שבאמת נשאר בו רגש אליה.

כי רגש הוא דבר שנבנה בתהליך

וגם הולך בתהליך.

יכול להיות שהיא נמחקה אצלך באמת

אבל ייתכן מאד שלא.

אז תחשוב בשכל אם אתה רוצה לנסות לשמר את הרגש כלפיה (בטמת שלא ממליץ כלום. מכיר גם סיפור שחזרו. לגמרי הבנה אישית), או למחוק, ואז לתת לזמן לרפא ולקעקע את הרגש הזה היה)

מה יותר אמיתי?

לדעתי אם הערכת אותה עד עכשיו

כנראה שהיא לא נהיה באחת מפלצת-אדם.

אמנם יש סיכוי שהיא כזו ולא ראיתי

אבל הגיוני שהיא אדם טוב שנקלע למצוקה.

מעלה גדולה לא לדון לכף חובה.

קשה. מאד.

אבל זו כנראה האמת.

נפגשתי בעבר עם מישהי שביטלו לה אירוסין, סיפור רע, והיא מאד שמרה על כבודו של אותו אחד. הסבירה שקיבל רגליים קרות, אבל הוא אדם טוב, ואולי אפילו ניסתה לשדך לו בהמשך.

מאד הערכתי אותה על זה.

עין טובה.

זה לא פשוט.

אבל אולי זו האמת.

ועדיין זה לא פשוט.

כמו בסיפור של עקיבא החכמים בכו כשראו את השועל יוצא מן המקדש נחרב ועקיבא מצחק...

זוגיות חד צדדית היא לא זוגיות!! מגיע לך יותר מחוזה זוגי בצורת הכתובה. מגיע לך אהבת אמת הדדית! מישהי שתאהב אותך כמו שאתה על מעלותיך וחסרונותיך. איך בכלל אפשר לחיות יחד בלי זה??

הדרך שגילית את זה כאבה ופגעה מאוד, אבל לפחות גילית לפני שהיה מאוחר מדי..

ועוד דבר, אולי בפנים אתה מאשים את עצמך מה השתנה פתאום מה יכולת לעשות אחרת ולמה אתה לא מספיק בשבילה.. והתשובה ככל הנראה בכלל לא קשורה אילך!

יש מושג בפסיכלוגיה שנקרא דפוס היקשרות נמנע. כלומר אדם שמתקשה להתחבר וליצור אינטימיות רגשית עם אנשים, הוא מרגיש לא בנוח בסביבה קרובה ומעדיף להיות לבדו לעיתים קרובות.

סביר מאוד שזה מה שקיים אצלה.. ייתכן שהיא לא ידעה לזהות מה היא מרגישה ופשוט זרמה עם הקשר.. לא כי אתה הבעיה, אלא כי היא לא יודעת מה היא מחפשת ואמורה להרגיש.. או שהיא מתקשה עם מחוייבות לזוגיות. בטח שהקשר לא היה ארוך כל כך, חודשיים וחצי קצת מהיר (כמובן תלוי מי אתם).

בכל אופן אני לא רוצה לבטל את הכאב ותחושת ה'בגידה' והפספוס ממישהי שכבר הרגשת קרבה גדולה וראיתי את החיים יחד. מקווה שמה שכתבתי הוסיף רגיעה וקבלה.

כי זוגיות היא דו צדדית, ואתה אינך אחראי לאיך שהדברים התגלגלו. ואפילו ייתכן ייתכן שזה דווקא יצא הכי לטובה. ועוד תזכה לזוגיות טובה ואמיתית יותר שתגרום לך לשכוח ממה שקרה, בעז''ה בקרוב אמן!

בעז"ה שתקום מזה במהירות, וחזק יותר, ותמצא את האישה האמיתית שלך

אבל בהתנהלות נכונה תרוויח בגדול. בהצלחה. טיפ: נהל אתה את המשבר ואל תתן למשבר לנהל אותך.

מבאס ממש שזה נפל עליך

היא ממש סיימה את זה?

השיחה נגמרה ב: באמת סליחה. בבקשה אל תשלח הודעות או מכתבים, אל תתקשר, אל תתנצל ואל תגיד תודה.

וזה נראה לא פשוט ..

אבל הגיוני שכך ייקטע, פרידות כאלה חייבות להיות מוחלטות.

ואם טוב לך, זה לגיטימי לשתף את המשפחה שלך שהיא נפרדה, תחשוב מה טוב לך.

וגם את שלה

לגבי כל השאר ששאלו החלטתי לשמור קצת על הכבוד שלה ואמרתי שביטלנו ביחד..

מי שתזכה בך בסוף, באמת תזכה.

כואב רצח

אבל ב"ה שנפטרת ממנה

החלק הכי הזוי הוא שכולם כולל אותי, החברות שלה, המשפחה שלה, הפסיכולוגית שלה, כולם הופתעו ואף אחד לא ראה את זה מגיע

היא סיפרה לכולם שזה היה הדדי אבל היה לי חשוב לומר לפחות למשפחה שלה שזה לא נכון

קיבלתי בתגובה מאמא שלה שהיא דיברה איתה והיא כן ממש אוהבת אותי אבל כל העניין היה שהיא הרגישה שהיא לא מצליחה לכבד אותי ולכן משהו פה לא בריא

לא יודע.

מגיע. כבוד זה משהו פנימי יותר ופחות בולט.

בכללי יש לחלק מהבנות נטייה להסתבך לפעמים עם היחס בין חבר לבין כבוד (לפעמים כי יש להן דיסוננס בגלל יתר ביקורתיות עצמית- אם הוא רוצה אותי ואני לא הכי בעיניי, אז זה מוריד מההערכה כלפיו. וממילא מהכבוד).

היא נשמעת כבחורה שקצת מתוסבכת עם עצמה בכללי (כלומר יותר מהתסבוך הסטנדרטי).

אני אישית אם אפילו אדם מתלבט לא נשארת שם.

על מה לבכות ? שהוא מתרחק או עוזב? שהוא יבכה שהוא מאבד אותי ..

זו אבידה בשבילו , לא בשבילי.

ואם ה' החליט בשבילי זה סימן זו התעוררות שימי לב שומרים עליך ה' יודע מה טוב לך ומה לא

תחשוב על זה ככה מקווה שיעזור לך

נניח אם יש לך מזוודה מלאה בטוב מלא כסף ואתה יודע מה יש בה .

אבל איזה בחורה החליטה שהיא לא רוצה לקחת אותה...

תחשוב זה לא בעיה שלך , זה שלה

תהיה מודע לערך שלך ואדם שיודע מה האיכויות שלו שווה הרבה יותר מכסף .

ואולי אפילו גם היא.

לא תמיד בחירות שאנחנו עושים הגיוניות ומחושבות.

כואב כואב כואב

אבל באמת עדיף עכשיו מאשר אחרי החתונה.

גם למה לבחורה סטנדרטית בתחילת החיים יש פסיכולוגית?🤔

יכול להיות שיש משהו בעייתי, כמובן. אבל לדעתי אין שום בעיה בלהיות אצל פסיכולוגית. זה לא בהכרח גם שהיא הולכת כל שבוע בשביל משהו, יכול להיות שהיא עברה טראומה, יכול להיות שעניין חברתי, ויכול להיות סתם שצריכה מישהי שתתן עצות טובות ולשתף.

חוזר בי ממה שכתבתי כאן

נשמע שיש סיפור הזה חלקים שזה הכי שלה בעולם ולא שייך אליך.

בהחלט זה דורש עיבוד רציני.

אחרי עיבוד רציני, לא פשוט, וגם כואב, בעזרת ה' תצא חזק מזה.

הרבה חיזוק ועידוד.

המון הצלחה חבר.

זה עדיף מאשר שיקרה עוד שנה... או שתתחתן ןתחיה שנים רבות עם אשה שלא תאהב, תעריך, תכבד אותך...

ומקווה שתמצא בקרוב ממש מישהי אחרת טובה יותר שתשמח בך ותעריך ותכבד ותאהב...

קשה.

בהחלט לא קל.

תתן לעצמך את הזמן להתאושש

ובע"ה שתגיע ליעד בקלות ובשמחה!

כאילו בעטו אותך פתאום מראש ההר בלי שום קשר למה שאתה עשית

אפשר לחבב מישהו ולהנות בחברתו, בלי להעריך אותו מאוד, לכבד את הייחודיות שלו, לסמוך עליו ולהרגיש שיש הרבה מה לקבל ממנו.

ואשה שלא מעריכה ומכבדת אותך זה סיוט של שניכם לכל החיים גם אם בהתחלה יש אהבה וריגושים שמחפים על זה.

מבינה ממש לליבך..גם אני חוויתי פירוק מהצד השני לפני מספר שנים..

הזמן מרפא את הכל וטוב שזה קרה עכשיו מאשר בשלב מאוחר יותר.

בע"ה הקב"ה דואג לך וישלח לך את בת הזוג הראויה לך ותזכה לאהבה גדולה בזמן הנכון!

חשוב לזכור שאנחנו שומעים כאן רק צד אחד. לפעמים הצד השני רואה וחווה את הדברים אחרת, ואנחנו לא באמת יודעים את כל התמונה. ואם היא קוראת את הדברים שנכתבים פה, יכול להיות שגם היא מתפרקת מהצד שלה.

לכן אני מציעה לא להתרכז בה, לא לכעוס ולא להקפיד עליה. תישאר עם לב נקי וטהור.

ואיך עושים את זה? מתרכזים בעצמנו בלבד, ומנסים לראות את כל מה שקרה כהשגחה מלמעלה.

תזכור שאין דבר כזה סתם. הכול פה מדויק. במקום להסתכל על המקרה הזה כ"פגעו בי", תנסה להסתכל עליו כ"שמרו עליי".

בסוף כולנו שליחים של ה'. גם אם היא רצתה וגם אם אתה רצית, אם ה' החליט שזה לא החיבור שלך, זה פשוט לא יהיה. ואם אתה בטוח במאה אחוז שזה נגמר, קדימה. אשתך מחכה לך במקום אחר.

בסופו של דבר, התפקיד של הגבר הוא לחזר אחר אבדתו, אבל אם זו לא האבדה שלך, אין טעם להישאר תקוע שם.

אני ממש ממליצה לא להיכנס למקום של קורבן ולשאלות של "למה זה קרה לי?".

היה קשר אחד שאני מאוד מאוד רציתי. וכשהוא לא רצה אותי, זה כאב לי ברמות. לרגע אפילו התחלתי לחשוב, רגע, מה לא טוב בי? אולי אני לא מספיק חכמה? יפה ? אכפתית? ואז, כמעט באותה נשימה, נפלה עליי בהירות מטורפת: זהו כל הערך שלי נבנה על לא? חח מה פתאום ואז אומייגאד, תגידי תודה. את קולטת כמה ה' שומר עלייך?

את קולטת איך הוא מרחיק ממך אנשים שלא מתאימים לך? גם אם את תרצי וגם אם הבחור ירצה, אם זה לא נכון עבורך, ה' כבר ידאג שזה לא יישאר בחיים שלך.

בעיניי זו זכות לחיות ככה.

תגידו שאני חיה בסרט, אני חיה בלב נקי. בלי הקפדות ובלי כעסים. מי שלא רוצה להיות בחברתי, אני מאחלת לו מכל הלב אהבה וטוב.

ובאותה נשימה, אני יודעת מה הזכויות שלי. אני יודעת אילו איכויות יש בי, אני יודעת כמה אני יפה, ואני יודעת איזו אמא וואו ומטורפת אני אהיה בעזרת ה'. אני יודעת מה יש בי ומה יש לי לתת.

ולכן אני גם יודעת שלהפסיד אותי זו באמת החמצה. לא ממקום מתנשא, אלא מתוך הכרה אמיתית בערך שלי.

אם אדם בחר לאבד אותך, בזוגיות, בעבודה, בראיון או בכל מקום אחר, הוא הפסיד. נקודה. אין פה בכלל מה לדון.

אני מאמינה בהשגחה ישירה.

דברים לא נעשים לך, הם נעשים עבורך.

באמת זה הדבר היחיד שכלכך באלי לצעוק את זה שחררו

בהצלחה 🤍

קודם כל חיזוק.

זה קשה.. וגם בטח קשה לשמוע שכולם אומרים שזה 'לטובה', כי לא בהכרח שאתה נמצא עכשיו במקום שרואה את זה. או רוצה לראות את זה..

אז מותר להיות בבאסה ובכאב ובאכזבה.

תיתן לעצמך להרגיש את זה, זה הכרחי.

לגבי מה שכתבת על איך שזה הסתיים, בסוף יש דברים שצריכים להישאר בינך לבינה.

להבדיל, כשאנשים מתגרשים יש את אלה שמוציאים את כל האיכס לבחוץ- וחבל.

צריך לשמור על הכבוד של הצד השני, גם אם היא מתוסבכת וגם אם לא יודעת מה, לפני רגע הכנתם ביחד את הדברים לחתונה שלכם.

רצית להתחתן איתה.

היא תהיה פרק בחיים שלך.

ויהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. פשט.

בעיתו ובזמנו תחזור לצאת ותכיר את את הרבנית שעליה הוכרז מששת ימי בראשית..

ויהיה טוב. בסוף תמיד טוב.

וכל משבר כזה, רק מצמיח. גם אם קשה לראות את זה עכשיו.

הודו לה' כי טוב.

זה שיעור, חשוב.. לא ברור למה ה' מעביר אותך את השיעור הזה.. אבל זה רצונו.

ורצוננו, לראות את מלכנו.

באמת עדיף ביטול מוקדם, מאשר להגיע לגט.

ושמעתי משהו יפה, שהמטרה הסופית כביכול זה להתחתן- וזה נחמד והכל, אבל המטרה האמיתית היא להחזיק את הקשר שיש, לבנות אותו בתור זוג נשוי.

מתפללים שהרפואה תגיע בקרוב ותמצא את האבדת בת מלך שלך.

אני מבין לחלוטין את הכאב ותחושת ההשפלה הזו. השלו אותך ומכרו לך תסריט יפה להמשך החיים, וברגע אחד התכנון קרס. אין לי באמת מילים לנחם אותך, כי איך לעזאזל מנחמים מישהו אחרי תחושת הבגידה הזו?

מה אפשר להגיד? "יהיה בסדר?" כבר התארסת, לא עשית שום עָול מצדך ופתאום ברחו לך.

אני יכול רק לומר לך שאתה לא צריך להלחם ולחשוב חיובי בכוח. אל תקשיב למנחמי העמל שיגידו לך "תבוא האחת שבאמת שלך" "מה ששלך שלך" "טוב שזה בא ממנה" או המשפט הכי מעצבן: "זה מה שהשם רצה." זה לא השם רצה, זו היא שרצתה. יש לבני האדם אפשרות לבחור והיא בחרה לתקוע את הסכין.

אין לי מה לומר חוץ מלאחל לך שתעבור את זה ושלא ישנה מקרה כזה.

שזה לא הזיווג הנכון. קשה וכואב, אבל לא שייך להפוך אותה למרשעת.

ואין שום דרך לייפות את זה..

אבל..תודה לאל שזה עכשיו לא אחרי חתונה ובטח לא אחרי חתונה וילדים.

את התקופה הקרובה, אל תהיה קשה עם עצמך.

אבל אחרי שהגל עובר והוא תמיד עובר

אז תעשה חשבון נפש ותבדוק אם היו סימנים מקדימים.

אם היו, אז תלמד אותם לפעם הבאה.

ואם לא היו, אז תראה את זה בתור קורבן למשהו אחר שהיה צריך לקרות וכאן, הנזק מינימלי.

תהיה חזק ובעזרת השם, הכל יתברר לטובה.

לדעתי, כמובן -

1. כנות, כנות ושוב כנות - התקשורת היא הבסיס לקשר טוב. אם לא נמצאה הזמדנות להגיד שהיא לא מעריכה אותך, אם זה מידע חדש שהגיע אחרי האירוסין - יש כאן בעיה לדעתי בנושא הזה. נשמע גם שבשלב הזה היא לא רצתה להמשיך לברר את הנושא, ללמוד יותר טוב מי אתה, ולבדוק אם ההערכה שלה משתנה - וזה מוביל אותי לנקודה השנייה =

2. זמן. לצאת פרק זמן משמעותי לפני שמתארסים. את הזמן הזה למלא בתוכן שהוא מעבר לדייט ספסל. כולל לעשות שבתות אצל המשפחות. להתנסות עם הקשר במרחבים שונים, ועם קהלים שונים. לנסות ליצור סיטואציות שיאירו צדדים שונים בכם ובקשר שלכם. גם כשמחליטים להתארס - לא צריך בו ביום לפרסם לכולם. אפשר לקחת את הזמן, להתרגל לרעיון, ורק אז להתחיל לשתף אחרים - והאחרים יכולים להיות גם ההורים.

מציעה לך לקחת את הזמן, להתאבל על מה שהיה, על הפוטנציאל שאבד, לאגור כוחות ומשאבים - ולצאת להצמיח משהו חדש מתוך הניסיון שרכשת.

ששמרנים נשארים שמרנים

אבל הסיכוי שהשמרנות תפסיק מתישהו גדולה

במיוחד ברווקות

ואז יש שיטות אפקטיביות יותר להיכרות חוץ מדייטים

כנראה שהן לא כ"כ אפקטיביות.

נניח בציבור החרדי

הסיכוי להשאר רווק/ ה לנצח

קטן מאד

וגם שם יש רווקות מאוחרת ושמרנות

שנשארים בישיבה עד זקנה ושיבה.

תמיד היו רווקים נצחיים

ותמיד יהיו

זו בחירה לגיטימית

אז בציבור החרדי זה לא קורה בגלל השמרנות או למרות השמרנות?

ואני לא חושב שזו בחירה.

גם שם השמרנות בסיכוי לרדת עם הגיל

במבט שלי

יש לאדם הרבה אחריות ויכולת השפעה על חייו

וכנראה אפשר להשיג מה שרוצים

אחריות/ השפעה/ להשיג דברים

לרוב זה לא פשוט

יש כאלה שהתיאורים נכונים לגביהם ויש כאלו שלא. הכרתי אישית כמה וכמה שהתחתנו בסביבות גיל 40. נכון, יש כאלו שלא הצליחו, אבל אין שום סיבה לחשוב שזה בגלל הגיל, יותר פשוט להניח שמה שתקע אותם בגיל 24, זה גם מה שתוקע אותם בגיל 44...

אגב, אני מכיר כמה רווקים מבוגרים, שלא עצרו את החיים. הם המשיכו להתקדם, למדו מקצוע, עובדים ומלמדים.

כמובן, הקהילה צריכה להכיל אותם, צריך שיהיה להם מקום בחברה. אגב, ככל שהקהילה יותר נפרדת - זה יותר פשוט. כשלכל דבר מגיעים בזוגות - הרווק/גרוש/אלמן מחוץ למעגל.

בקהילה שבה הפעילויות, המסיבות והמפגשים הם לגברים בנפרד ולנשים בנפרד - הרווק או הרווקה יכולים להשתתף כמי כולם, בלי שזה מאוד בולט.

בגיל 24 זה מה שתוקע אותם בגיל 44.

אני מניח שהתחתנת צעיר ואין לך מושג איך נשרט מוח של רווק או רווקה מבלי רצונם ובחירתם כשאין להם את הדבר הכי בסיסי מבחינה רגשית, בפרט אם אין שום דבר מהותי שהם התעכבו בגללו (כגון בררנות או חוסר הבנה שאתה מתחתן עם אדם שונה).

בדיוק צפיתי בסרט לעבור את הקיר. מי שלא ראה זה על רווקה מאוחרת שחתן שלה מבטל חתונה באמצע הכנות ( ודי מהר מוצא מישהי אחרת) והיא במקום לבטל מחליטה להשאיר את האולם ולהמשיך להתארגן בתפילה שחתן יבוא אם היא תאמין מספיק חזק.

אז ברגע שהיא עושה את זה , די ברור למה היא רווקה. כי היא לא מעוניינת להכיר איש אמיתי ובנות איתו קשר , היא רוצה סטטוס של נשואה , חתונה יפה ושמישהו ישיר לה אשת חיל. באמצע הסרט מכירים לה גבר מאותו רקע, כזה שמעוניין להמשיך אבל היא רוצה שיחתנו איתה תוך חודש באולם שהיא בחרה באירוע שאירגנה. והיא כל הזמן בפוזה של להיות שונה, לא כמו כולם , להתנהג מוזר. רואים שזו פוזה.

אני גם קוראת מכתבים של רווקים שאבינועם הירש מפרסם בפייסבוק. וגם מהם די ברור למה הם רווקים.

רבים כאילו נכתבו על ידי ילדים בני עשר. הם אומנם בני ארבעים אבל בתודעה של בני עשר. רווקה אחת מצפה שהשכנים שלה עם ילדים קטנים ידאגו לה באזעקות, גבר אחר כותב שהוא יפה אבל נשים הדייט מסתכלות בפחד , איך זה מסתדר? אנשים מצד אחד לא רוצים שיחרפנו להם ויציעו להם הצעות ומצד שני בוכים שלא מציעים להם. חלקם מחזיקים ברשימת דרישות שלא ניתנת למילוי.

רואים את זה גם בסדרת סרוגים , מי שרוצה ,מתחתן . מי שלא רוצה , תמיד ימצא למה לא.

עכשיו , למה באמת רווקים לא רוצים להתחתן? לא רוצים ילדים, לא רוצים מחויבות , לא רוצים עוד מישהו להתחשב איתו כל הזמן , פוחדים מאינטימיות, לא רוצים מחויבות כספית , יש להם הורים מקבלים מדי וכיף להם להישאר ילדים, דרישות מוגזמות מבן אדם מודרני ומהורות מודרנית , רוצים לבנות קריירה בנחת , לא בנויים למשפחה

מה גורם לאנשים להיות שיפוטיים ככ

וכנראה על נושא שהם לא חוו אישית

לא שיש לי ניסיון גדול בתחום, אבל פגשתי רווקים גם בתיאור הנ"ל שמ5 דקות שיחה איתם אפשר להבין למה הם רווקים, וגם אנשים סך הכל נורמליים וחברותיים שפשוט לא הולך להם.

אני לא חושבת שאפשר לשפוט לכאן או לכאן כשמדברים על תופעת הרווקות. מצד אחד כל השיח של "הציבור כולו אשם" בהחלט בכייני ולא מקדם (סיכוי סביר שמי שמסרב לקחת אחריות על חייו שייך למחנה הרווקים הראשון) אבל מצד שני יש בעיה לגיטימית שצריך למצוא לה פיתרון (וחבל שרוב המענה לרווקים פונה לרווקות בנות 22 שרק צריכה כמה שיחות מוטיבציה עם מורת אולפנא שלוקחת סכומים מופקעים).

מעניינת הפרשנות שלך לסרט הזה. אף פעם לא אהבתי אותו, מבחינת המסר האמוני שמעודד לסמוך על הנס. כנראה ביחס לתופעת הרווקות דווקא יכול להיות בו מסר שיוצרי הסרט לא התכוונו אליו.

והרבה פעמים מה שנראה כמו תודעה של בני עשר זה שריון לכאב רגשי של ילד בן עשר ולא תודעה כזו.

ולא על בסיס היכרות אישית. ב"ה שזכית לבנות בית ללא עיכובים, זה לא הופך אותך לאדם טוב וצודק יותר ולא נותן לך זכות לפצוע אחרים ולהתנשא עליהם בצורה כזאת. היית רוצה שכך יתייחסו להתמודדויות שלך בחיים? כי כל התמודדות אפשר לנתח בצורה שיפוטית ורדודה כזו, זו באמת לא חוכמה גדולה.

בתפילה לזיווג הגון וקל לכל רווקי עם ישראל

מקשיבה בשקט , מתפללת בהדלקת נרות. אבל כל עוד בן אדם לא מבין מה תוקע אותו , הוא לא יכול לצאת מזה. ולא כולם פסיכולוג מדופלם כדי להגיד את זה גם בצורה רגישה וגם להביא את הנקודה.

דווקא חברים קרובים הרבה פעמים יודעים מה תוקע כי כן יש להם היכרות עמוקה .

נגיד , חברה שלי גדלה במשפחה פטריארכלית והיא מאוד פחדה שבעל ימנע ממנה התפתחות אישית וישתלט עליה. כך שאת גברים חזקים היא פסלה כי פחדה ואת חלשים היא גם פסלה כי הם לא נראו לה גבריים מספיק. עד שהיא לא פתרה את זה בגיל ארבעים כשהיא בתפקיד בכיר , היא לא יכלה להתחתן. ולא משנה כמה בחורים היו מציעים לה.

חבר של בעלי לא ידע לתקשר עם בנות, לא ידע להתלבש נורמלי , היו לו שיניים עקומות, הוא היה גר עם אמא. בגיל 35 הוא התחיל לטפל בכל זה , בגיל 37 הוא התחתן. עד אז נשים הסתכלו עליו וברחו. אם הוא לא היה מטפל בעצמו, היה נשאר רווק.

אנשים רוצים פתרון או הבנת הקושי?

גם כשהייתי רווקה בגיל עשרים ולמדתי במדרשה ידעתי לנחש מי לא תתחתן בשנה הקרובה לפי השיחות שלה בנושא השידוכים. כמובן לא אמרתי .

אבל יש עוד נקודות שמפריעות. בן אדם מחפש לא מה שמתאים לו או מושך אותו אלא התאמה לפי טופס. נגיד לחפש לפי רקע בגיל יסודי או אפילו תיכון בגיל שלושים זה טעות. לבדוק מערכת יחסים אצל הורים של מעמד גם טעות. צריך לבדוק רק אותו. או חברה שלי רצתה אברך אבל לא הייתה לה שום יכולת לפרנס אברך. בסוף היא הסכימה להיפגש עם מישהו שהיא פסלה אותו על זה. הם נשואים חמש עשרה שנים באושר , הוא עובד משרה מלאה , היא עקרת בית. בעצם היא הפסידה חמש שנים בחיפוש אחרי משהו שלא התאים לה לכתחילה.

פעם ראיתי עצה הזויה באתר לרווקים מבוגרים להיפגש במקביל עם כמה בנות. ברור שזה לא מביא לשום מקום. כי מחפשים פה לבנות קשר רגשי עמוק.

השקעה מוגזמת בבירורים היא גם טעות. הציעו לך , תצא , תבלה , אם לא מתאים אז לא מתאים.

את לעולם לא יכולה ולא תוכלי להבין למה אדם לא מתחתן. אילו שיעורים עליו לעבור, על איזה חטאים מכפר מגלגול קודם. בינינו זה מעין חטא היוהרה לבוא מלמעלה ולהצהיר שאת יודעת. בואי את לא. נפש האדם מורכבת ויש הרבה גורמים מגוונים שמשפיעים על הדבר הזה שנקרא זוגיות,עבודה זוגית, הקמת משפחה ובית.

שאלתי מתי התחתנת כי מי שמתחתן מאוחר מבין בראייה יותר מחכימה את הדברים שכתבתי לעלי. עם הגיל מגיע יותר ניסיון ובשלות מטבע הדברים.

התגובה שלה ממש כאבה לי. שמחה שכתבת

את שתי התגובות שלי שהיו אמורות להיות כאן לאורך השרשור החלטתי לגנוז, בעיקר מרוב כאב וצער...

אז שמרתי אותן אצלי, וחיכיתי שמישהי תכתוב,

אולי עם פחות אמוציות וכאב עמוק שרק מי שעוברים את המסע הזה... יודעים.

לא רק בהבנה,

אלא

מהכי בפנים...

פשוט

יודעים.

בעיקר יודעות.

תודה לך @ראומה1

הנשואים ובכל זאת לא הצליחו להתחתן עדיין. ובואי... יש מספיק נשואים שרוטים ...

זה מרגיע את המצפון להגיד : הם שרוטים, במקום : אולי לא התאמצנו להכיר להם יותר

אחד הדברים שהכי אהבתי במה שכתבת זה הבחירה להישאר ילד, זה משהו כל כך עמוק ונפוץ בדור שלנו, אתה רואב אנשים מבוגרים אפילו שבתודעה שלהם הם ילדים כאילו לא גדלו או לפעמים אנשים שמדברים בצורה שהיא כל כך ילדותית וזה משהו בתודעה שלהם כאילו הבית שלהם העניק להם יותר מדי או משהו עמוק שעוד לא הצלחתי לרדת לשורש ולהבין למה זה באמת קורה אבל העלת נקודה מדהימה.

בנוגע לנושא הרווקות, שמעתי את אלקס הורמוזי אומר משהו כל כך נכון לגבי זוגיות הוא מסביר שיש 3 קבוצות עיקריות:

הקבוצה הראשונה- תיקח כל דבר שיש לו דופק. וזה קצת באסה, אבל ממש לא הרבה אנשים נמצאים שם.

הקבוצה השניה והיא הקבוצה שרוב האוכלוסיה נמצאת בה - אני מחפש אדם מדהים אבל אני לא בחור מדהים, ולכן האדם המדהים שאותו אני מחפש צריך להיות כל כך מדהים וכל כך בעל עין טובה וכל כך רואה מעבר למעשים ושיראה שאני בפנים(על אף כל המגרעות הגדולות והעצומות שיש לי) אדם מדהים שהוא רוצה להיות בחברתו וכו וכו, אפילו שאני כעסן, אפילו שאני אנוכי, אפילו שאני גאוותן שבטוח שמגיע לו הכל, אפילו שאני אדם מריר שלא מחייך לאף אחד, אפילו שאני לא יודע להחמיא, ואפילו שאין לי שום דבר לתת לאדם כזה מבחינה ערכית, אפילו שאני מה שלא יהיה, לאותו אדם יש אופי כל כך מדהים שהוא יראה את הפנימיות הטהורה והזכה שלי אדגיש שוב, שאותו אדם חייב להיות מדהים במידותיו עד כדי התעלמות מוחלטת מהחסרונות שלי(כי חס ושלום שיעביר עליי ביקורת כי הוא אדם מדהים שאכפת לו מהאחר) ואפילו לראות בהם יתרונות - בקבוצה הזו רוב האנשים נמצאים ואחרי ששמעתי את אלקס אומר את זה, הבנתי פתאום כמה אנשים כאלו פגשתי לאורך החיים וזה מדהים כמה שזה נכון, במקום להשתפר ולהפוך את עצמם לאנשים טובים יותר שכיף להיות בחברתם ו*רוצים* להיות בחברתם, הם יעדיפו להישאר במקום שלהם ויצפו שאדם כל כך מדהים שנמצא בחלומות שלהם בכלל יסתכל לכיוון שלהם, ספויילר, הוא לא. יש לו המון אופציות אחרות הרבה יותר טובות, רוצים שאדם מדהים כמו בחלומות שלכם יבחר בכם? תהפכו להיות כאלו שראויים לו, ואם השורה האחרונה טירגרה אתכם, וגרמה לכם לזוז באי נוחות "מה אני צריך להשתנות בשביל מישהו? מה פתאום! זה הוא צריך לראות בי את השלמות ואת האדם המדהים שאני בפנים העבודה היא שלו לא שלי" מזל טוב אתם שייכים לקבוצה מספר 2. ומה שמצחיק בקבוצה הזו, היא לרוב תאשים את האחר שלא רצה אותו ותגיד שזה הפסד שלו.

הקבוצה השלישית פחות רלוונטית כשהבנתם את קבוצה 2.

יש הרבה שרוצים, ועובדים על עצמם ובודקים את עצמם כל הזמן ועדיין זה לא הגיע.

אמנם פחות אבל זה גם קיים שם

וחדמש שזה אחד האסונות הגדולים

יש לזה מליון סיבות

1. כשאני מסתכלת מסביבי, אני לא רואה שיש יותר רווקים במשפחות שמרניות לעומת לא שמרניות. זה לא המציאות שאני מכירה.

2. אני גם חושב שהתופעה שגברים נחלשים רוחנים - א. נכונה גם לנשים. ב. נכונה גם לנשואים. קח חבורה ממוצעת של בני 20 דת"ל, ותבדוק מה קורה איתם בגיל 40 - לא כולם נשארו באותם רמה.

3. ולגבי נשים - אני לא חווה את זה שהרווקות השמרניות המבוגרות הופכות למריריות ולא נשיות - ואולי אפילו ההפך. תלוי מה כוונת המשורר בלא נשיות. (אולי עצמאיות?)

4. שיטת ההיכרות דרך דייטים היא גם לא כל כך אפקיטיבית בגיל צעיר, תראה מה קורה כאן בפורום...

5. אני מסכימה שבדידות זה דבר קשה, אבל זוגיות היא לא הסיבה היחידה לקום בבוקר. מי שחושב כך, שאושרו תלוי בכך - כדאי לדעתי לברר היטב את העניין. יש משמעות וערך לחיים גם לרווקים.

6. גם אחרי גיל הפנסיה אפשר להתחתן.

7. לא חושבת שהבאג הוא ספציפית בחינוך שלנו. לא כולנו מקבלים את אותו החינוך, והתופעה חוצה מקומות מגורים, מגזרים, ואפילו עמים וכו', כך שקשה להבין את הטענה. אם חש משהו, יכול להיות שהוא הרבה יותר עמוק. אבל ככל הידוע לי, בכל מקום גיל הנישואים הולך ועולה, ללא קשר למידת השמרנות.

8. ואם כבר, למה לא להתייחס גם לגרושים?

9. ואם תלך לשאול רווקים שמרנים מבוגרים מי אשם במצבם - בהנחה שיש אשם - אתה חושב שהתשובה שהם יתנו זה החברה?

וזה אומר שאתה במסלול הלא נכון.

זה גם אומר שאתה במאמץ בדייט, והיא רואה את זה והולכת משם בלי שהיא יודעת להגיד למה.

שווה להתבונן (עם איש מקצוע או אפילו לבד) על איך אתה פועל כשאתה בפגישות. מה אתה מרגיש שם? מה מפעיל אותך?

זה יועיל יותר מאשר לפגוש עוד אחת ולעשות איתה את אותן טעויות שכבר עשית עד עכשיו.

(בנוסף, בעולם החילוני יש לא מעט כלים לגברים, שעובדים לא רע בכלל.. שווה לקרוא שם, עם הסינון וההתאמה לצורך של בחור דתי).

היא שאני ממש מודע לעצמי. אני לא מגיע לחוץ או בלח לדייטים, אני בא משוחרר וכיפי ועם רצון להכיר. פשוט ההצעות האחרונות שקיבלתי היו ממש לא מתאימות מבחינת אופי או יופי לטעמי.

הקושי שלי הוא עם ההתמודדות הזו בחיי היום יום. קשה לי ממש להמשיך לחייך כל היום כשבפנים אני שבור ומת כבר למצוא את אהבת חיי.

או במקום אחר או שאתה מציג את עצמך בצורה שונה ממי שאתה או שאתה מציג מה שאתה מחפש שונה ממה שאתה מחפש.

יש קבוצות וצורות שונות של שידוכים, כדאי לחשוב על זה.

אישית, יצאתי בערך שש שנים עד שמצאתי את האחת (חלק מהשש כבר היה איתה) ומה שעזר היה חיפוש במקומות נוספים ודיוק טוב יותר בהצגה מי אני.

אם תרצה שאלות מכווינות, תחשוב על כותרות קלאסיות שיש אצל הרבה -

מקפיד על ההלכה - תפרט מה זה אומר.

חשוב לי אישה יראת שמיים - איפה זה מתבטא באישה שאתה מחפש?

פתוח - מה זה אומר? מה אתה מוכן לקרוא/לראות/לדון ב?

שתהיה נשית - במה תרצה שזה יתבטא?

מראה - איזה מראה חשוב לך.

חיים של שליחות - האם יש כיוון שמתאים לך או שלא מתאים לך.

מוזמן גם לאישי אם תעדיף (אם כי זמין פה בתדירות משתנה, כך שיכול לקחת זמן.

לנשים אני זמין רק בשעות סבירות לשם הזהירות)

המצב שלא חשבת שתגיע אליו באמת יכול להפחיד. לכולנו הייתה איזו תמונה בראש של איך החיים ייראו, וכשהמציאות אחרת זה כואב.. לגמרי .

גם לי כואב

ועדיין אני מאמינה שאין טעויות בחיים, אין דבר כזה ואתה נמצא איפה שאתה צריך להיות כרגע, גם אם קשה להבין למה.

גם רשמת זה שאתה מדגיש שאתה בחור טוב ומדהים כאילו זה אמור להסביר למה היית צריך כבר להתחתן. ?

אין קשר סורי(: זוגיות היא לא פרס על היותך אדם טוב ורווקות לא אומרת שמשהו בך לא בסדר.

המטרה היא לא לעשות וי על חתונה אלא לחיות יום יום בזוגיות בריאה, נכונה ויפה.

גם אצלי רובן נשואות, ועדיין אני מזכירה לעצמי שהמטרה שלי היא שאני אהיה מאושרת באמת.

ולא רק למצוא חתן

אף אחת ואף אחד אחר לא רלוונטיים. תעשה לך חוק לא להסתכל על אחרים, כי אתה לא באמת יודע מה קורה אצלם.

וזה נכון לגבי הכול רווקות נישואין, ילדים, בית, קריירה. לכל אחד יש את המסלול והזמן שלו. השוואה לאחרים לא באמת מספרת לך שום דבר על החיים שלך.

אל תרחם על עצמך. קום, תתאפס, נקה את הדמעות ותזכור שהכול מדויק פה, אל תתבלבל.

אני רואה סביבי זוגות נשואים ואפילו גברים שיצאתי איתם בעבר חלק כבר המשיכו הלאה

אישב ילדים. נו, ו? זה לא אומר עליי כלום.

אם אתה אדם לא מאמין הכל אתה אשם יכולת להיות יותר בסדר יותר ויותר .. אם אתה בעל אמונה שב תגיד מזמור לתודה , תזכור שה' יודע דברים שאנחנו לא

וגם תדע מה אתה שווה ולא כהמלצה נשמה כחובה.

אחי היקר!

דבר ראשון חיבוק גדול ממני (ממי? מאח שלך. אחד מהאחים.. מה זה משנה ממי מהם? (; )

זה באמת לא פשוט לחיות בתסכול הזה.. מבין אותך לגמרי.

לכן בוא תנסה פשוט לצאת ממנו; הלוואי והטיפים הללו יעזרו לך לזה:

א. המון המון לעבוד על אמונה וביטחון. לא למחוא כפיים וללחוש תפילות מיואשות כאלה תוך כדי שאתה מסתכל לשמיים. אלא ללמוד שער הביטחון בחובת הלבבות, ללמוד מאמרים בחסידות על אמונה וביטחון. לחיות את זה.

ב. לחיות מתוך תודעה חזקה שאין ספק שיש מטרה לעיכוב הזה. אולי היא עוד צעירה פשוט? אולי אני צריך להיות אדם יותר מתוקן? אולי ה' רוצה ממני משהו לפני?

ולא רק להעלות סתם תיאוריות ורעיונות ולשאול לאוויר שאלות, אלא לענות לעצמך עליהן -לברר עם עצמי גם: האם יש משהו שאני צריך לעבוד עליו יותר לפני שהאחת והיחידה שלי תפגוש אותי? : אולי להרזות קצת? אולי לשמור יותר על העיניים וכו'? אולי להרוויח קצת יותר כסף, לבסס מקור פרנסה? אולי ללמוד יותר תורה? אולי אני צריך לעשות רישיון נהיגה? אולי להיות פחות \יותר רגיש? אולי ללמוד ולהבין יותר מהם חיי נישואין? להפסיק לעשן? ואולי כלום -אולי פשוט סתם אמונה? כן, אולי חסר לי אמונה וזה מה שה' רוצה ממני. אני הולך להחזיק זוגיות, משפחה; אולי ה' רוצה שאני אפסיק לחשוב כל הזמן ופשוט אסמוך קצת עליו -ואז היא תגיע.

וגם לא לחיות בהלקאה עצמית. אלא לחכווווות, בנ-ח-ת. לזכור שיש מהלכים בעלום הזה.. לאלוקים יש הרבה סבלנות ואנחנו חלק ממנו ממש - אז כנראה שגם לנו יש קצת כזו, אז בא נשתמש בה...

ג. לחיות ת'חיים. ושהם יהיו תותתים. איך אמרתי לחבר שלי נשואי (אני לע"ע רווק) כשהצלחתי להבריח אותו מהבית ל"טשולנט ליל שישי": "יש מושג "לנצל את הרווקות".. -היום למדת שיש מושג חדש: "לנצל את זה שיש עוד חברים רווקים" ".

אחייי אתה רווק.. זה לא האידיאל, אבל זה ידוע שאידיאליות תמיד דורשת מאמץ; אחי, תחיה את החיים. תלמד המון המון תורה. שיעורי תורה. תעשה הרבה הליכות. תצא קצת עם חברים. לך למכון כושר. תלמד מקצוע, תואר. תעשה תחביבים ,דברים שאתה אוהב.

ד. "קנה לך חבר" (אפילו מישהו שלא הכרת לפני). פעם ב.. אבל לא הרבה מדי פעמים - לחלוק רגשות עם חבר רווק שגם במצב שלך.. זה ממש עוזר..

ה. לחשוב על זה שהיא גם מחכה לך היכן שהוא בעולם. חולמת עליך.. ואולי גם יותר ממה שאתה מחכה לה.. ("אל אישך תשוקתך".. תשוקה!). אחי, תתפלל עליה, שיהיה לה טוב. שהיא תהיה בריאה, שמחה. להגיד בברכת המזון או לפחות לחשוב בהרהור (לשאול רב מה מותר-) "הרחמן הוא יברך את אשתי לעתיד...". לשגר לה מחשבות -"אל תדאגי, אנחנו עוד ניפגש" תתחיל להיות כבר עכשיו הגבר המרגיע, התומך, במחשבות שתשלח לה מהלב...

ואם אתה ממש רגשן, ונשמע שאתה כן - לכתוב לה כבר מכתבים: יש בך אהבה. היא שייכת לה -לאשתך לעתיד. זה דבר שכבר קיים בתוכך -גם כי היא חלק ממך -מנשמתך, אז תכתוב לה מדי פעם מכתב אהבה... וכשתפגוש אותה, תיתן לה את המכתבים האלה (או שלא. מה שיבוא לכם בטוב..)

ו. לא להיכנס ללופ. לחיות את הרווקות לא כמצב ף"וואי.. אני רווק בן 24". אלא מהרגע להרגע. זאת אומרת: חייבים מסגרת חיים אינטנסיבית של סדר יום-יומי, חייבים. אבל לזכור שכשזה מגיע -זה מגיע, ופתאום. אתה פשוט פתאום תמצא את עצמך אחרי כל זה. יחד עם האחת שלך.

כשתהיה נשואי אתה לא תקלל את השנים הללו שהיית רווק. או שממש תבין למה היית צריך לחכות, או שזה לא יענין אותך כי היהיה לך בעז"ה כל -כך טוב.. - אז למה סתם לסבול כרגע אם אפשר לשמוח ולהנות..

ז. להתפלל הרבה לה'. ולהגיד לו שאתה ממש ממש רוצה... (כשאתה מדבר אתו -להיות קצת בכיין ונודניק... לא לוותר לו "ואתחנן אל ה' בעת ההיא"...)

ברכה והצלחה! ובעז"ה שנמצא כל מי שצריך במהירות בקלותו ובשמחה את חציו משורש נשמתו!

------------

נשמע שאתה צריך טיפה הדרכה.. כדאי מאוד..

ממליץ בטירוף על סדרת השיעורים של הרב אליקים לבנון -איתי מלבנון. קצת ארוך אבל יש שם הרבה דברים שעזרו לי בהבנת התהליך וכו'...

אולי אתה צריך מישהי נדירה... לא ברור כמה נדירות יש.

24 זה יופי של גיל. לא זקן, לא מזדקן, גם לא רווק מבוגר. 24 זה פחות מזמן מחצית החיים של הרבה רווקים (גם אם במקרה כולם סביבך כבר נשואים). אז ראשית, אל תילחץ. אתה בסדר גמור. הרבה יותר מבסדר. אתה נורמלי.

אני מבוגר ממך בהרבה ועוד לא מצאתי את שלי.

אולי אני לא כל כך נדיר, אבל ברור שאישתי לעתיד תרוויח 🙂 כך או כך, בגיל שלך זה בוודאי לא אומר עליך כלום. אז עוד לא מצאת אותה וגם היא עוד לא מצאה אותך, קורה... זה לא יהיה מצב נצחי, תסיר דאגה מליבך

שדכנים זה יתרון וחיסרון. זה חיסרון כאשר הם סתם מעבירים כרטיס מאחד לשני ועושים שידוכי מכנס חצאית, אבל זה יתרון אם תצליח למצוא אדם רציני. לדעתי שווה גם לשלם למישהו שבאמת יושב ומדבר. אני לא זוכר כרגע את השם, אבל המליצו כאן ממש לא מזמן על שדכנית שיושבת איתך לפגישה לפני שמתחילה בחיפושים. לא יודע איפה שמור לי, אני הייתי ממליץ לבדוק ובעצמי אעשה את זה בעז"ה כשאחזור ל"מעגל".

כתבתי על זה בעבר, ואוכל להרחיב אם צריך, אבל בגדול, לתפיסתי,

אין מישהו שתגיע.

יש מישהי שתצא איתה, ותהפכו ביחד לזוג. אין אישה ספציפית שמחכה לך, ויגעת ומצאת תאמין.

ואיך אתה מצפה שהיא תמצא אותך?

אתה טוען שיש קשר בין היכרות השדכן לבין טיב ההצעה, אבל בפועל יכולה להגיד שמהניסיון שלי - אין.

אפשר גם לראות בשרשור הזה ובאילו שמקושרים ממנו:

איך הכרתם את שלושת המדוייטים הכי פחות טובים שלכם? - לקראת נישואין וזוגיות

אם לא תפתח את עצמך המיוחד למרחה ההיכרויות, איך אותן נשים פוטנציאליות יגיעו אליך? הרי בטח גם הן נדירות.

נכון, אי אפשר לדעת על מה תיפול - אבל אפשר לברר, לבדוק. לא צריך לצאת עם כל אחת.

ואם קשה לך הקונספט של שדכנים שלא מכירים - יש דברים כמו אלגו, שזה AI שמשדך; יש את שגרירים, שהשגרירים אמורים להכיר את המועמדים שלהם; יש אתרים, שבהם אתה יכול לפנות ישירות לראויה בעיניך; יש אירועים שמיועדים לפו"פ, שאתה יכול ללכת ולראות בעיניך; ואפשר סתם לצאת להתנדב איפשהו, להרחיב מעגלים, לפרסם בסטטוס שאתה מחפש ומה, לדבר עם כמה שיותר חברים על מה שאתה מחפש ולבקש שיחשבו עליך.

ואולי עוד נקודה - איך מי שיוצאת איתך תדע שאתה מדהים ונדיר? איך אתה כאדם זוגי? האם הנדירות הזאת נתפסת כמוזרות ומרחיקה?

אם לא דרך שדכנים?

אם מתוך המעגל החברתי הקיים שלך, זה מצמצם מאוד את האפשרויות.

אתה רק בן 24, אני חושבת של שלראות בזה חרדה, מאמץ וקושי כל כך גדול בשלב כזה מוקדם, לא תורם ואולי משדר נואשות ומרחיק בחורות.

תהנה מהחיים שלך, אתה צעיר לכל הדעות. תחייה חיים מלאים תוך כדי שאתה מחפש, האושר שלך לא מחכה לך ביום שאחרי החופה ולא תלוי במציאת האישה שלך, אושר יוצרים בעצמנו.

ואני לא רואה דרך אחרת מלבד שדכנים.

הם אמנם לא באמת מכירים אבל זה התפקיד שלך לברר ולהכיר במהלך הדייטים.

ראיתי אנשים שהצליחו להתעשר מתחומים שבחיים לא הייתי מאמין שיש בהם כסף.

קופאית יכולה להיות מנהלת סופר אחרי כמה שנות נסיון. מאבטח יכול להיות מדריך טיולים עצמאי. מורה שנמאס לה יכולה לעבוד דרך גפ"ן כעצמאית.

גננת יכולה להיות מנהלת גן פרטי.

צריך לרצות. כמובן.

גבוה יותר את העבודה והשכר

(וההיפך … 🙃)

ולכן יש משכורת יפה מאוד בכל מיני מקצועות פשוטים.

בבקעה אחרי 7.10 רצו להעיף את הערבים מהעבודה בזבל. אז הציעו לנוער המקומי במקום שכר מינימום בפיצה, לעבוד בזבל ב90₪ לשעה "תוספת בושה".

נחשו מה? הכל התמלא תוך חמש דקות והחבר'ה גאים ברמת השכר שהם השיגו.

איננו כלכלי כאשר מדובר במסות, בצורה נרחבת.

לכן, למשל, בכל הסופרמרקטים מוצאים היום עובדים זרים מחו"ל, שעובדים במשרות שלא מצריכות לדעת עברית, מסדרים את המדפים, פורקים סחורה.

(לא "גבוה"). פשוט המציאות תצטרך להתאים את עצמה. עלויות המחיה למשל והדיור יכולות לרדת פלאים ואז גם שכר נמוך יותר יעשה את העבודה שלו.

90₪ לשעה, זה לא רק בושה, לא? זה גם שזו עבודה של שעתיים ביום, כן, אפשר לקחת עוד עבודה, אבל אם אתה יישוב בשום מקום ואין יותר מדי, אז זה צריך בכל מקרה להיות יותר מעבודות של משמרות שלמות.

גם בפחות, כבר שמעתי תיכוניסטים באיזה מקום רבים על מי קם לחליבה ב-5 בבוקר בשבוע שאין בית ספר (כי הקיבוץ משלם להם יפה)

ואחרי 7.10 אני ראיתי בעיקר כתבות על "איך הוצאנו את הנוער מהמסכים וגרמנו להם להתנדב", שזה סתם ניצול, ומובן מאוד למה המקומות האלו "לא מוצאים" עובדים

"קו" של משאית אשפה יכול להיות גם 4-5 שעות עבודה. זה לא רק יישוב בודד אלא כל יישובי המועצה האזורית.

לגבי הניצול - כן זה בעיה. מכל הכיוונים. בעיקר חקלאות שזה עבודה בשמש שאנשים לא רוצים להתמיד בה כי עדיף במזגן.

בדיוק כמו שהיא. המראה רק הולך ודועך עם השנים, אישה בפרט עוברת הריונות, מעגלי הורמונים, גיל המעבר מכה בעוצמה (אגב גם בגברים). כך שעליך להבין שזה המראה שאיתו היא נבראה ושהוא יהיה מושלם לגבר אחר.

לגביי עניין המשפט שהיא אמרה על העורבים, ובכן אני מצד אחד מבינה אותה שזו יכולה להיות התעסקות בחולין בענייני דיומא. מנגד אנחנו בגוף חומרי ודרך החומר מקדשים את הרוח כל אחד לפי רמתו ודרגתו הרוחנית, נפשית, שכלית. לך תדע מדוע הם צילמו את העורבים? אולי מקצועם עוסק בצילום ודרך הצילום הם מעניקים שלוות נפש וריפוי לאחרים? מה שאני באה לומר זה שזה מעט יומרני להגיע מלמעלה ולשפוט מעשה או תחביב של האחר.

*נקודה רוחנית - כולנו חלקיקים של אותה נשמת אדם, כך שאתה בעצם מסתכל על עצמך.

עוד עניין, תבחן היטב מדוע אתה חושב שאתה רוצה אותה. ציינת דירה ועסק משלה. כלומר אלו דברים נחמדים ומקלים על החיים אבל לא על פי זה מקימים בית.

אתה יכול לגשש ולנסות לברר לגביה שוב אבל רק אם מתוך באמת רצון אמיתי לפגוש את כולה על כך המכלול.

אם הקשר איתה יגרום לך להרגיש שאתה אוהב יותר את עצמך מי שאתה ושהקשר מעודד אותך להיות אדם יותר טוב. כלומר ההסתכלות היא על איך הקשר גורם לך להרגיש. זה סימן ענקי לפחות מצדך שזה מתאים.

מהשם איך לראות נכון. בהצלוחה!

אבל עכשיו אתה לא דביל כי אתה לומד מטעויות.

אם הבחורה מצאה חן בעיניך ממש כמו שכתבת, מה בכלל ההתבלטות?

אתה מתחבר לפנימיות שלה? אתה נמשך אליה פיזית? היא גם רוצה אותך?

אז למה לא להתחתן?

אתה מפחד מה יהיה בעתיד? אז תדאג לא להגיע לעתיד כזה. תחיה בחברה לא חומרית מדי, וגם תעצים בראש שלך את הטוב שבאשתך ובחיים איתה.

קודם כל יפה שידעת להעריך אותה ולמצוא בה את הטוב ואת העומק האישיותי, ע''פ החיצוניות השולית. זה מראה שאתה אדם ערכי ולא בררן שפוסל על שטויות.

אז אני רוצה להרגיע אותך, יש מלא זוגות שבמהלך ההיכרות עברו גלגולים רצוא ושוב. זאת לא בושה להציע לה שוב לחדש את הקשר במידה ורלוונטי. יכול לצאת מזה טוב גדול.

השאלה הגדולה, והיא יותר חשובה בעיניי, באיזה גישה מגיעים לזה. אמרת שאתה חושש מההיגררות אחרי הסביבה החומרית. וזה מתחבר לי לנקודה חשובה: אדם וגבר בעמיו צריך להביא יציבות לחייו, ולנווט אותם כרצונו. כל היגררות אינה טובה בשלב זה של חיים בוגרים. כשמנסים להיכנס לקשר עם בחורה חשוב לבוא בבטחון וודאות על אורח חיינו. אחרת זה מוסיף בלבול וקשיים במערכות יחסים.

אתה אדם בוגר ולא צריך לחשוש מן הסביבה, תמצא את המקום שאתה רוצה להיות בו בחייך. עשה סדר בשגרת יומך ובמשך השבוע, מה מחבר אותך לזהות שלך ולקודש. זאת מתוך בחינה אישית האם אתה אכן מזדהה עם אותם ערכים או סתם נאמן לחברה.

כל זאת יעזור לך מאוד גם בקשרים זוגיים תוכל להרגיש בנוח לפנות מחדש לבחורה בה אתה רוצה ומעריך, ותזכו לחדש את הקשר. כך תהיה שלם עם עצמך ולא תרגיש רגשי נחיתות כלפיה. כי זה אף פעם לא עוזר...

לאחר שאתה מרגיש שלם יותר, אל תחשוש לפנות! זה אפשרי ויכול לעבוד מצויין! רק לא לבוא ממקום נזקק ומסכן, אלא מתוך הבעת הערכה ועניין אבל עם יציבות עצמית. אתה לא זקוק דווקא לה בחיים.

אגב, יצא לי גם פעם להחזיר מדוייטת על אף שבסוף זה התמסמס.. החזיק לנו דייט אחד... זה מה שנקרא סיכון-סיכוי.

ודבר אחרון: שים פס על מה שאומרים לך אחרים!!! אם היא יפה בעיניך אז היא מצויינת. אתה החתן בסיפור לא הם. שהם יחפשו את עצמם

היא מוצאת חן בעינייך אבל בעיני אחרים לא

אתה מתבייש שאתה הולך איתה?

ומה הקשר היא נשארה רווקה בגלל אנשים "טיפשים" כמוך ? מה אתה חושב שאתה מנהל פה את העולם?

היא נשארה רווקה כי ה' רצה לא בגלל שאנשים לא רצו אותה.. יכול להיות שרצו והיא לא רצתה כי זה לא היה מדויק לה.

יכולה להתכער. זה לא פרמטר.

אם היא מוצאת חן בעיניך עכשיו, אין שום מניעה.

תגיד אם היא רוצה

תספר לה ממש ככה שהיית דביל, בנות אוהבות לשמוע את זה

ושיהיה בית נאמן בישראל.

סקופ- אנשים שהאשה שלהם מהממת מסתכלים החוצה, ויש אנשים שהאשה שלהם ירקרקת ומבחינתם מלכת היופי. זוגיות זו עבודה תמיד ובחירה

מי שרוצה לפזול ימצא כל סיבה לעשות את זה,

וגם הדוגמניות הכי גדולות נבגדו.

כדאי לנסות לחזור אבל רק אם היא מוצאת חן בעינייך באמת.

ומה זאת הטענה הזאת שיופי חולף?

לא מתחברת לתגובות האלה בכלל.

דבר ראשון כי זה לא רלוונטי, אתה מתחתן עם מי שהיא עכשיו ולא מי שהיא תהפוך להיות.

דבר שני, יופי לא חולף הוא רק משתנה ומתבגר.

נשים יפיפיות גם במהלך ואחרי הריון, גם כשהן מתבגרות, אם הן לא מזניחות את עצמן.

דבר שלישי משיכה זה חשוב מאוד, כבר יצאתם מספיק כדי להבין אם יש בסיס לזה ביניכם או לא.

( משיכה זה בכלל לא בהכרח יופי)

תגיד.. שתית משו לפני שכתבת את הפוסט הזה?

חח לא שזה רע..

עכשיו לעניין -

וואללה אם היא מוצאת חן בעיניך

(בתכלס נשמע שיש פה הערכה עדדית 👌)

לא הייתי נרתע מחברה החומרית וכאלו

לדעתי אין לך מה להפסיד מ_פשוט לנסות_

רק תהיה מודע לזה שתצטרך להיות חזק עם העניין הזה

וכמו שכתבת לפני ליצור לך עוגנים יציבים יותר

בהצלחה