וחבל שלא שמת רעל כמו בספרים שימות ממנו !!חבל מאד! המדינה היגיעה למצב שנקרא מדינה שפלה !! כן כן הם

מתאכזרים לרחמנים ומרחמים לאכזרים עצוב וכואב נורא!!

אבל מה שעשית עומד בניגוד מוחלט לקוד האתי שאנחנו מחויבים לפעול לפיו.

אני חושבת שזה עצוב מאוד שהמדינה משחררת מחבלים,

אבל אני חושבת שגם זה עצוב שמטפל מתנהג בצורה כזו.

כן, גם אם המטופל הוא רוצח.

יש לי עוד הרבה מה להגיד,

אבל אני תוהה אם זה שווה לי-

במילא אני הולכת לקבל עכשיו מטח של תגובות ....

את מסכימה שהמדינה צריכה להרוג את המחבל הזה?

זה לא רלוונטי לכך שהיא מחוייבת לטפל בו.

גובר על התורה.

המדינה מחוייבת.

באמת? לא מחייבת? עיון במקורות מגלה, שהתורה מתייחסת בחומרה למצבים שבהם מגלים רחמנות כלפי רשעים הראויים למיתה. שאול הפסיד בגלל זה את המלכות, והנה עוד דוגמא לכך:

א ובן-הדד מלך-ארם, קבץ את-כל-חילו, ושלושים ושניים מלך איתו, וסוס ורכב; ויעל, ויצר על-שומרון, ויילחם, בה. ב וישלח מלאכים אל-אחאב מלך-ישראל, העירה. ג ויאמר לו, כה אמר בן-הדד, כספך וזהבך, לי-הוא; ונשיך ובניך הטובים, לי-הם. ד ויען מלך-ישראל ויאמר, כדברך אדוני המלך: לך אני, וכל-אשר-לי. ה וישובו, המלאכים, ויאמרו, כה-אמר בן-הדד לאמור: כי-שלחתי אליך לאמור, כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תיתן. ו כי אם-כעת מחר, אשלח את-עבדיי אליך, וחיפשו את-ביתך, ואת בתי עבדיך; והיה כל-מחמד עיניך, ישימו בידם ולקחו. ז ויקרא מלך-ישראל, לכל-זקני הארץ, ויאמר דעו-נא וראו, כי רעה זה מבקש: כי-שלח אליי לנשיי ולבניי, ולכספי ולזהבי, ולא מנעתי, ממנו. ח ויאמרו אליו כל-הזקנים, וכל-העם: אל-תשמע, ולא תאבה. ט ויאמר למלאכי בן-הדד, אמרו לאדוני המלך כול אשר-שלחת אל-עבדך בראשונה אעשה, והדבר הזה, לא אוכל לעשות; וילכו, המלאכים, וישיבוהו, דבר. י וישלח אליו, בן-הדד, ויאמר, כה-יעשון לי אלוהים וכה יוסיפו: אם-ישפוק, עפר שומרון, לשעלים, לכל-העם אשר ברגליי. יא ויען מלך-ישראל ויאמר דברו, אל-יתהלל חוגר כמפתח. יב ויהי, כשמוע את-הדבר הזה, והוא שותה הוא והמלכים, בסוכות; ויאמר אל-עבדיו שימו, וישימו על-העיר. יג והנה נביא אחד, ניגש אל-אחאב מלך-ישראל, ויאמר כה אמר יהוה, הראית את כל-ההמון הגדול הזה; הנני נותנו בידך היום, וידעת כי-אני יהוה. יד ויאמר אחאב, במי, ויאמר כה-אמר יהוה, בנערי שרי המדינות; ויאמר מי-יאסור המלחמה, ויאמר אתה. טו ויפקוד, את-נערי שרי המדינות, ויהיו, מאתיים שניים ושלושים; ואחריהם, פקד את-כל-העם כל-בני ישראל--שבעת אלפים. טז וייצאו, בצוהריים; ובן-הדד שותה שיכור בסוכות, הוא והמלכים שלושים-ושניים מלך--עוזר אותו. יז וייצאו, נערי שרי המדינות--בראשונה; וישלח בן-הדד, ויגידו לו לאמור, אנשים, יצאו משומרון. יח ויאמר אם-לשלום יצאו, תפשום חיים; ואם למלחמה יצאו, חיים תפשום. יט ואלה יצאו מן-העיר, נערי שרי המדינות, והחיל, אשר אחריהם. כ ויכו, איש אישו, וינוסו ארם, וירדפם ישראל; ויימלט, בן-הדד מלך ארם, על-סוס, ופרשים. כא וייצא מלך ישראל, ויך את-הסוס ואת-הרכב, והכה בארם, מכה גדולה. כב וייגש הנביא, אל-מלך ישראל, ויאמר לו לך התחזק, ודע וראה את אשר-תעשה: כי לתשובת השנה, מלך ארם עולה עליך. {פ}

כג ועבדי מלך-ארם אמרו אליו, אלוהי הרים אלוהיהם, על-כן, חזקו ממנו; ואולם, נילחם איתם במישור--אם-לא נחזק, מהם. כד ואת-הדבר הזה, עשה: הסר המלכים איש ממקומו, ושים פחות תחתיהם. כה ואתה תמנה-לך חיל כחיל הנופל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב, ונילחמה אותם במישור--אם-לא נחזק, מהם; וישמע לקולם, ויעש כן. {פ}

כו ויהי לתשובת השנה, ויפקוד בן-הדד את-ארם; ויעל אפקה, למלחמה עם-ישראל. כז ובני ישראל, הותפקדו וכולכלו, וילכו, לקראתם; ויחנו בני-ישראל נגדם, כשני חשיפי עיזים, וארם, מילאו את-הארץ. כח וייגש איש האלוהים, ויאמר אל-מלך ישראל, ויאמר כה-אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלוהי הרים יהוה, ולא-אלוהי עמקים הוא--ונתתי את-כל-ההמון הגדול הזה, בידך, וידעתם, כי-אני יהוה. כט ויחנו אלה נוכח-אלה, שבעת ימים; ויהי ביום השביעי, ותקרב המלחמה, ויכו בני-ישראל את-ארם מאה-אלף רגלי, ביום אחד. ל וינוסו הנותרים אפקה, אל-העיר, ותיפול החומה, על-עשרים ושבעה אלף איש הנותרים; ובן-הדד נס, ויבוא אל-העיר חדר בחדר. לא ויאמרו אליו, עבדיו, הנה-נא שמענו, כי מלכי בית ישראל כי-מלכי חסד הם; נשימה נא שקים במותנינו וחבלים בראשנו, ונצא אל-מלך ישראל--אוליי, יחייה את-נפשך. לב ויחגרו שקים במותניהם וחבלים בראשיהם, ויבואו אל-מלך ישראל, ויאמרו, עבדך בן-הדד אמר תחי-נא נפשי; ויאמר העודנו חי, אחי הוא. לג והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו, ויאמרו אחיך בן-הדד, ויאמר, בואו קחוהו; וייצא אליו בן-הדד, ויעלהו על-המרכבה. לד ויאמר אליו הערים אשר-לקח-אבי מאת אביך אשיב, וחוצות תשים לך בדמשק כאשר-שם אבי בשומרון, ואני, בברית אשלחך; ויכרות-לו ברית, וישלחהו. {ס}

לה ואיש אחד מבני הנביאים, אמר אל-ריעהו בדבר יהוה--הכיני נא; וימאן האיש, להכותו. לו ויאמר לו, יען אשר לא-שמעת בקול יהוה, הנך הולך מאיתי, והכך האריה; וילך, מאצלו, וימצאהו האריה, ויכהו. לז וימצא איש אחר, ויאמר הכיני נא; ויכהו האיש, הכה ופצוע. לח וילך, הנביא, ויעמוד למלך, על-הדרך; ויתחפש באפר, על-עיניו. לט ויהי המלך עובר, והוא צעק אל-המלך; ויאמר עבדך יצא בקרב-המלחמה, והנה-איש סר ויבא אליי איש ויאמר שמור את-האיש הזה--אם-היפקד ייפקד, והייתה נפשך תחת נפשו או כיכר-כסף תשקול. מ ויהי עבדך, עושה הנה והנה--והוא איננו; ויאמר אליו מלך-ישראל כן משפטך, אתה חרצת. מא וימהר--ויסר את-האפר, מעלי עיניו; ויכר אותו מלך ישראל, כי מהנביאים הוא. מב ויאמר אליו, כה אמר יהוה, יען שילחת את-איש-חרמי, מיד--והייתה נפשך תחת נפשו, ועמך תחת עמו. מג וילך מלך-ישראל על-ביתו, סר וזעף; ויבוא, שומרונה. {פ}

על מיתתו. אבל להחיות אותו?

הסיבה היחידה לעשות מעשה כזה היא תועלתנית, שהיא לא תפגע בגלל זה. אבל קוד אתי מאן דכר שמיה?

והיא צריכה ללכת על פי החוק.

מי שחושב שלא צריך להישמע לחוק שנחקק במדינת ישראל -

זה דיון ארוך אחר.

(אגב, אנשים כאלה מעיזים לומר את זה רק בישראל. כשהם נמצאים במדינות אחרות הם ילדים טובים וושינגטון)

נכון שלא תמיד צריך להישמע לחוק,

אך מכיוון שהחיוב לא מוטל עליה,

אין סיבה שלא להישמע לו.

למה שהקוד האתי הזה יגבר על מערכת הערכים של התורה?

מבחינה פרקטית, אני מבין. אבל לא מבחינה פרקטית?

מבחינת האחריות והחיוב שמוטלים עליהם, לא מבחינת העונש שיקבלו או לא יקבלו על מעשיהם, לפי מה שהבנתי.

לא מדובר על פרקטיקה של חשש מעונש,

אלא מינימום על מושג "דינא דמלכותא".

מעבר לזה,

יש כאן גם הכרה בכך שזכינו למצב שבו מדינת היהודים מחוקקת חוקים,

ולכן אנחנו רוצים לקיים אותם.

כמובן,

עדיין המדינה לא מתוקנת לגמרי ולכן לפעמים יש אילוצים,

וישנה ביקורת רבה על חלק מהחוקים של המדינה,

אבל עדיין צריך להיות קיים בנו הרצון לקיים את החוקים.

ואם מדובר על דברים שהם לא בסמכותי או בסמכות האחות -

גם אם יש לי עליהם ביקורת רבה -

אני אקיים את החוק.

מי שלא מאמין במדינת ישראל,

יכול להסתפק ב"דינא דמלכותא".

אבל שיעשה גם חשבון נפש ויחזור על זה בתשובה.

ויותר מזה- לפעמים יש אינטרס בטחוני שיהיה גורם בסביבת המחבל שיהיה "גזר"- שיהיה הדמות מסבירת פנים- שיכולה לחלוב ממנו מידע חשוב... 

גם אם אח"כ רשויות המדינה יחליטו לזרוק אותו לעזאזל 

ולו מפני "דרכי שלום" בינלאומיות- רופאים ישראלים חייבים לפעול בלי שום שיקול פוליטי, רק לראות את המוטפל למולם 

יהיו דרכי שלום

כך שאין פה משום דרכי שלום

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605504#6717962

שם דיברתי רק על העיקרון של "קוד אתי", שנראה לי שיש לו משמעות הלכתית מסוימת, בלי קשר לנושא המסוים הנידון)

במחבל

מה זה "קוד אתי"?

זה מדאורייתא או מדרבנן?

אם את חושבת שתורנית זה לא בסדר - תסבירי למה!

אבל סתם להיתלות באיזה שהוא "קוד אתי" שהגויים המציאו? למה שתצטרך להתייחס אליו?

(אני יותר מדבר על מקור הערכים, ולא על הנושא לגופו, כי יש לדון הרבה בזה מבחינה תורנית אם ראוי לא לטפל במחבלים, וכדברי צאדיקה)

נראה לי שרופא מצהיר שמתחייב לכל מיני דברים, ויש צד תורני בקיום דברים שהתחייבת אליהם, במיוחד כשכיר.

כשכיר אפשר להחליט לא לעבוד היום, או פשוט להעביר כרטיס כשצריך לטפל בו.

ו"הצהרה" כזאת שאדם מצהיר לאוויר, שאין בה שבועה או נדר, והוא לא מדבר עם מישהו, לא נשמע שתחייב.

זה לא חל?

יש איסור כזה, ובית הדין לעבודה (שאסור ללכת אליו משום ערכאות) יכול להתיר אותו?

בגמ' כתוב שפועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום, מאיפה למדת את זה שזה לא שייך ברופא?

להקשיב לחוק?

רק לציין \לתהות באופן כללי לגבי יחס לקוד אתי של מקצוע. שזה לא נראה לי כמו משהו שצריך לזלזל בו מיד, כי "רק התורה מחייבת ולא שום קוד אתי אנושי"

לגבי המקרה הספציפי, אם היה מדובר בטיפול במישהו שרצה לבצע פיגוע ועצרו אותו, והוא בדרך לכלא - אז נראה לי שצריך לטפל בו. (למרות שה"נראה לי" לא מבוסס. וברור שלא לפי "נראה לי" יש להחליט למעשה)

כשמדובר על מישהו בדרך להשתחרר,  וברור לך שהוא יפעל נגד יהודים אחר-כך, זה מצב שונה. אני לא יודעת מה דעתי. (לא שדעתי היא המכריעה, ואין לי את הידע והכלים המספקים לדון בזה).

שלי[כן, כבר עיגנו אותם לחוק ולא רק לקוד- שאתיקה אתה יכול להחליף בהתאם לערכים שאתה מאמץ ולכן זה מעוגן לחוק].

אז נכון שחוק הוא חוק התורה ולפעמים יש התנגשויות אבל שאתה בוחר מקצוע אתה מחייב לפחות לנהוג בהתאם לכללים בסיסיים, אם הם לא מתאימים לך? תבחרי מקצוע אחר מלכתחילה.

ובכל מקרה צריך לתת יחס סביר ולא מעבר, ואם זה לא משהו שעומדים אפשר להעביר למישהו אחר לטפל, לא מתאים לך? כנראה המקצוע לא בשבילך, היא יכלה לבחור אחר מראש או לשנות עכשיו למקום שלא תתמודד עם מחבלים.

שכן מסוגל לנתק על רגשותיו נגיד.

לק"י

לא צריך להיות צדיקים כלפי רשעים..

ואני לא מדברת על כל אחד שאני לא מסכימה איתו או אפילו שהוא עלול להזיק, אני מדברת על סדר גודל של "רוצחים".

וב"ה שהמקצוע שלי לא דורש טיפול במחבלים, ונקווה שגם לא בילדים שלהם או בסתם ילדים שקשורים אליהם.

למרות שעדיף אותן בתור חינוך מיוחד- שלא יזיקו!

מרגישה מחויבת ל"קוד אתי" ולא לתורה.

את יכולה לומר שמפני מוראה של מלכות, כלומר מפני החשש לעבודתך, היית מטפלת בו, ניחא. אבל ברמה הערכית האידאלית, הוא בן מוות. הסיבה היחידה שבן אדם אמור להשאיר אותו חי, כי לא שווה לו להסתבך עם השלטונות בגלל הערבי המסריח הזה, אבל אלמלא כן, להרוג אותו בלי למצמץ.

מטופל מטופל אבל רוצח.. שימשיך לטוות תוכניות רציחה גם אחרי שיבריא.. לכן אני לא רואה שום סיבה לשתף פעולה עם טיפול במטופל שכזה.. זו לא עבירה או אי עמידה בקוד אתי.. המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים.. צריך לדעת היכן להיות אנושיים באמת רגישים ואולי גם יפי נפש.. (לדוג' בתגובה לסקר שירי קודש מזרחיים..)

ואם הוא היה צריך נגר הייתי מביא לו כיסא?

היא רופאה/אחות וכו' - והיא מחוייבת לשבועת הרופאים, וכמטפלת היא לא צריכה לעשות את השיקולים האלו.

אפילו אם היא רוצה לעשות שיקולים כאלו - שתטפל בו, ואחרי שיסתיים הטיפול ושתפשוט את מדי הרופאה - שתהרוג אותו. (הקצנתי, כן? אני לא קרא לעשות ככה...אלא מסביר את העניין).

את תמיד יכולה להגיד שאת מתפטרת או שאת נפשית לא מסוגלת לטפל בו ושיביאו אחרת...

זה משהו אחר.

אבל אני אתפלא אם באמת נשבעים

שבועת הרופאים זה סך הכל הקוד האתי עליו כל מי שעוסק במקצוע הרפואה, נדרש לצהיר לפני שגומר את לימודיו בבית הספר לרפואה - אני לא יודע אם באמת משתמשים במילים "אני נשבע" או לא - אבל זה לא העסק.

בנוסף לכך ישנו גם הקוד האתי המחייב גם משפטית בכל בית חולים באשר הוא.

את התקנות בישראל קובע משרד הבריאות.

אתה יכול לבחור לעמוד בהם - ולהיות רופא, ויכול לבחור להתעלם מהם - אבל אז בהכרח ישללו ממך אולי בשלב כלשהו את רשיון הרפואה.

(וזה לא נוגע בהכרח לשבועת הרופאים...)

והתורה גם מגדירה (התורה שבעל פה) שישנו דבר כזה תקנות הקהל - וזה חלק מהם - תקנות ארציות (וכן, גם עולמיות), להסדרת נושאים מסויימים ועיגונם בחוק. כל עוד זה לא סותר במפורש חוק בתורה, אין עניין בכוח להתעקש...

ולגבי האם זה עבירה או לא - את זה שכבר תשאל את הרב שלה. ובכל מקרה, אם לא יכולה לטפל בו אבל מחייבים אותה - היא תמיד יכולה להתפטר. אף אחד לא מכריח אותה להיות רופאה - היא בחרה, היא צריכה לעמוד בכללים של אותו מקום ואותו מקצוע.

ממתקני "תקנות הקהל"?!

היא רוצה להיות רופאה  -היא מחוייבת לכללים של משרד הבריאות. אם היא מרגישה שהיא לא מחוייבת לכללים של משרד הבריאות - בבקשה, שלא תהיה רופאה. אם היא בכל זאת תחליט שהיא רופאה ולא מחוייבת לכללים של משרד הבריאות, במהרה ישלל רישיונה. אם היא תמשיך בכל זאת גם בלי רישיון לעסוק ברפואה פיראטית - ובכן, זה כבר יכול להגיע לבית כלא.

אף אדם בישראל לא מחוייב לעבוד בשום עבודה שהוא מרגיש שהוא לא יכול לעבוד בה. גם אני לא מסוגל לעבוד בספא שמטפלים בו בנשים  - זה לא אומר שאני יכול לקבוע לספא הזה שרק גברים יטופלו בו. אם לא מתאים לי לטפל בנשים בספא - אני יכול לעזוב או לא להגיע לעבודה הזאת מלכתחילה. או לעזוב ברגע שנוצרת התנגשות.

אי אפשר לרקוד על כל החתונות.

ברור שאם יש לה שכל, היא צריכה להקפיד על החוק, או להיזהר לא להיתפס...

בבקשה... אם זה מה שמתאים לך - בכבוד, תתכבד.

אני לא רוצה לא קנס ולא כליאה, לכן, נראה לי שאני אוותר על זה

את/ה לא חייב להיות רופא. וגם יש דרכים אחרות כמו לבקש להעביר את הטיפול למישהו אחר.

למה להטות דברים שאומרים? אני לרגע לא אמרתי שהיא מחוייבת לעשות את זה ואם לא יירו לה בראש.

זאת מדינה חופשית - אף אחד לא כופה אותה לעשות דבר כזה, מצד שני כשהיא נמצאת בתוך מסגרת היא צריכה לעמוד בכללים שלה, ואם היא לא עומדת בהם, היא יכולה למצוא עצמה בחוץ. זה הכל. היא לא חייבת לנהוג בצורה לא מוסרית...

לא מפני אילו סיבות תועלתניות היית מעדיף להימנע מכך

היותנו חלק מאזרחיה של מדינת ישראל שמתנהלת על פי חוק, מחייבת אותנו להישמע לחוק. אנחנו אזרחים, בכך אנחנו מצהירים שאנחנו מקבלים עלינו את חוקיה של מדינת ישראל. אנחנו לא חייבים לגור ו/או להיות אזרחים במדינה - אבל כל עוד אנחנו גרים בה ו/או אזרחיה - אנחנו מחוייבים לחוק.

מה עוד יכול לחייב להישמע לחוק?

לדוגמה, בישראל אני לא מחוייב להישמע לחוק הגרמני. גם גוגל שבסיס פעילותה נמצא בארה"ב, לא מחוייבת להישמע לחוק הישראלי גם אם אזרחים ישראלים משתמשים בשירותיה. כנ"ל פייסבוק.

אתה, שגר ופועל בישראל - מחוייב.

זה הכל.

שאני אפילו יותר קיצוני ממך.

גם אין "דינא דמלכותא דינא"

הר"ן מסביר שדינא דמלכותא דינא כי הארץ של המלך, וזכותו לבקש שכירות כמה שיחפוץ, ולכן חייבים לשלם מיסים, 

אבל אין שום סיבה שהמשכיר שלי יוכל ומר לי מה לעשות בדברים שלא קשורים לכסף.

(ובראשונים מבואר שגם בכסף מדובר רק על דברים שנוגעים למדינה, ולא על דברים שבין אדם לחבירו, שאם לא כן בטלו דיני ישראל)

 מלבד מה שיש מחלוקת גדולה אם שייך דינא דמלכותא בא"H

אבל אתה מדבר על אקסיומות!

ואני יאמר שלא צריך להקשיב!

זה מה ששאלתי מנה"מ?

מה פתאום החלטת שצריך להקשיב לחוק במדינה

סבבה, אל תקשיב. אבל אתה גם תישא בתוצאות - זה הכל.

אני לא מבין למה אתה ממשיך לדוש בזה...

מי שמקשיב, סבבה, לא עובר על החוק ולא יעשו לו כלום במדינה.

מי שלא מקשיב לחוק - במקרה שנתפס, יישא בתוצאות של מעשיו.

זה הכל.

וראה אתה את מה שטוב בעיניך, ועשה אותו.

אני בוחר להישמע לחוק. זה הכל.

(אגב - זה לא- א-נ-י החלטתי. אתה דמגוג. השאלה היא הפוכה - מה פתאום אתה, מחליט שאתה יכול לא לעמוד בחוקים של מדינה שאתה בחרת להיות אזרח בה. לא נוח לך חוקים של מדינה? תלחם לשנות אותם, ואם זה לא הולך - תתכבד ותעיף את עצמך מהמדינה. אף אחד לא מחייב אותך להישאר במדינה הזאת ולו רגע אחד נוסף. אני קצת חריף אבל זה לא מכוון חלילה אישית נגדך - אני לא יודע מה אתה סובר, אני רק אומר שעצם שאלתך הופכת את המציאות. אתה יכול לבחור לחיות במדינה כלשהי כרצונך ולבקש בה אזרחות ולא לחיות במדינה. אתה נכנס לכאן - אתה מחוייב לחוק. אם כבר השאלה, היא עלייך...)

החוק כדי שלא יתפסו אותי. (למה אתה כל הזמן מערבב ביניהם?)

ולמה זה א-נ-י החלטתי?

אני יוצא מנקודת הנחה שכל דבר הוא מותר, עד שיוכח איסורו.

אתה אומר שיש איסור, איזה שהוא "חוב מוסרי", שהאדם הוא עבד למדינה שבה הוא חי, וחייב להקשיב לחוקים הזויים שכל מיני אנשים החליטו, ואם הוא לא רוצה - שילך משם!

אתה ברור, אבל אתה לא מביא מקור!

למה אני זה שצריך להוכיח?

עזוב, אין לי עניין להמשיך לדוש בזה. אתה רוצה, תעשה, אתה לא רוצה, אל תעשה.

אין עניין סתם לחזור שוב ושוב לאותה נקודה. אתה מסרב להבין ו/או אאני לא מספיק מוצלח בלהסביר - ובכן, שויין, שיהיה

העיקר שלא נריב

לא כל כך שייך "לסרב" להבין!

או שאני מבין, או שלא!

אולי אני מבין ולא מסכים?

"אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי", אנחנו פה בגלל שזאת הארץ של אבותינו המובטחת לנו עפ"י התורה, לא בגלל השלטון שמכונה "מדינת ישראל".

אני לא קולט לפעמים צביעות שכזאת...

היא באה בגבולך? סבבה. אל תיסע בכבישים שהיא סללה, אל תשתמש במערכת הרפואה שלה בכלל, גם לא במערכת החינך, גם לא במערכת הביוב, השתייה, הרחצה, אל תיקח כספים מביטוח לאומי לקצבת זקנה בעת זקנתך, ועוד ועוד.

תחייה בלי להשתמש בשירות אחד שהמדינה מציעה לך ואז אולי תוכל להתחיל לטעון שהיא באה בגבולך ואתה לא רוצה להיות מחוייב לה.

אתה רוצה בלי חובות בכלל? בבקשה - גם אין זכויות אזרח.

מתאים?

מהיכי תיתי שיבואו, יקחו לי מיסים, ואח"כ יאמרו לי לא לשתמש במה שבנו עם הכסף שלי כי אני לא מוכן להיות עבד של 120 אנשים שחושבים את עצמם?

אני אדם חופשי "עבדי הם ולא עבדים לעבדים" ואין סיבה שאקשיב להוראות של אדם אחר סתם כי בא לו

אז ממילא הגיוני שאתה גם מסרב לשלם מיסים - כי זה הרי חלק מהחוקים, אז אתה לא מחוייב לו וכו' וכו'...

וככלל - אתה מקבל זכויות, יש לך גם חובות. כלל בסיסי...

אל תשלם מיסים אם אתה מרגיש שאתה לא מחוייב לחוקים של המדינה...

ולמעשה אני לא יכול לא לשלם מיסים.

אני מתייחס למדינה (בהקצנה) כמו מאפיה שהתלטה על השכונה, למעשה צריך להקשיב להם כדי לא לחטוף, אבל אין צורך מוסרי.

אין כאן עניין של לשבור את הכלים, אתה פשוט דרשת סוג של מחויבות טוטאלית לחוק, ועל זה אמרתי לך את מה שאמרתי.

והייתי נושא בשמחה ובחפץ לב את התוצאות שאולי כוללות העפה משירות צבאי ו/או כלא צבאי.

אבל לפחות הייתי יודע שאני מפר הוראות שניתנו לי ונושא בתוצאות - דבר שאתם מסרבים להכיר בו, אתם רוצים לרקוד על כל החתונות - גם להפר את החוק וגם לא לשלם על כך.

אם אני נוסע במהירות 200 קמ"ש ועוצר אותי שוטר - אני לא מתלונן למה שללו לי את הרישיון...

חוץ מזה שבמקרה של גירוש כבר מצאנו שניתן באופן יחידני ללכת למפקד שלך שיפטור אותך אישית מלהשתתף בגירוש וישלח אותך באותו פרק זמן לקטוף בננות במטעים יחד עם הנח"ל...

אז אתה מסכים שאין ערך לולי הסכנה להיתפס?

אני הייתי עונה במקומך שחוקי התורה יותר חשובים מהערך הזה, ולכן כשיש בתירה ביניהם אתה מקשיב לתורה, ורק כשאין לתורה התנגדות אתה סובר שיש חיוב להקשיב לחוקים.

מקובל עליך?

אם החוק היה מחייב אותי כל יום ראשון לאכול חזיר, או שהייתי עובר למדינה אחרת, או שהייתי מסתכן, לא אוכל את החזיר, ואם היו תופסים אותי, הייתי נושא בתוצאות.

ברור שאנחנו מחוייבים לחוקי התורה - על זה אין שאלה בכלל. אבל זה לא סותר את זה שככלל צריך להישמע לחוקי המדינה. וב99 אחוז מהמקרים זה לא סותר את חוקי התורה. אולי אפילו באחוז יותר גבוה.

ובמקרה הספציפי של הרופאה - שוב, החוק גם לא מונע ממך לא לעבוד ברפואה...זה כבר לא עניין של חוק אלא של עסק ושל מועסק. שום מועסק לא מחוייב לשום עסק - לא מתאים לך העיסוק, אתה לא צריך לעסוק בו ולא מחוייב.

מה מסובך מידי?

פשוט זה לא מה שאמרת בהתחלה.

(ולא כל דבר הוא ויכוח, סתם ניסיתי להבהיר את דעתך )

לא באתי לדון אותך באופן אישי. רק להגיד שרופא שלא רוצה לטפל בחולה מסויים, צריך להעביר את הטיפול לאחר - אסור לו לבצע את הטיפול במטרה להזיק...

זה הכל. ואם להיכנס לכלא - אז סבבה, אני לא קובע בשביל אנשים מה הם רוצים לעשות ומה הם מוכנים לשאת על זה...

:-/

לא יודעת מה לאמר..

ולתת טיפול סביר את מחויבת להעביר את הטיפול לאחר.

לא גאווה גדולה מה שעשית.

איך עוד לא חסמו לך את הניק הזה?

ממש בא לי לדעת איפה את לומדת....

תגידי, לא עברו איתך על זה בלימודים???

לק"י

שאחר כך יוכלו לשחרר אותם, כדי שיוכלו להמשיך לפגוע בנו?!

היא לא אמרה שום דבר יותר חריף עכשיו.

כבר אדאג שהיא לא תהיה יותר סטודנטית לסיעוד.

וזאת תעודת עניות לאונ' שלך שלא דאגה להסביר לך שבמקרה שאתה לא מסוגל לתת טיפול סביר אז אתה מבקש ממישהו אחר שייקח את המטופל במקומך.

איך את היית מתנהגת במקרה כזה? כרגיל?

ארוון, כשיש לך בחירה מלאה אם לטפל במחבל או לא, היית בוחרת לטפל בו?!

גם אם המקצוע מחייב זה צריך לעורר שאלה (מניחה שהייתי שואלת רב בעל שיעור קומה), אבל אם מבחינת הגדרות התפקיד את חופשיה לבחור, האם הבחירה אינה ברורה?

בלי חביבות מיותרת, עשיתי מה שצריך.

אני בטוחה שגם להם יש לא פחות חוקים אתים.

ואגב, רואים שזה מיועד אליה.

מה עושה אחות סבירה שיש לה קושי כלשהו לטפל?

מעבירה טיפול לאח אחר.

הכי עצוב שדג' המחבל ניתנת תמידית בלימודים כדג' למקרה שאחות מרגישה שאינה יכולה לנהל טיפול- ודווקא את זה לא יישמתץ

כעיקרון את לא צריכה להיות חמודה מאוד, אבל כן להתנהג בצורה מכובדת בלי להיות מושפעת ולעשות ניהול טיפול מקצועי.

כשלא מסוגלים- מעבירים את המטופל לאחריות של מישהו אחר.

אין הרבה מקרים שאני מצדיקה כישלון לסטודנט- בד"כ אני ממש נגד...אפילו בחלוקת תרופות צריך לדעתי בירור.

כשסטודנטית מתנהגת ככה? אני מתביישת.

מקווה שלא אדריך סטודנטיות כאלה... שמקללות מטופל.

ברכותיי, כרגע את לא מוגדרת כאחות סבירה רשמית.

לק"י

אחר כך אנחנו בוכים- שפוגעים בנו..מעניין למה |תמימה|

כלפיו, לבין אדם שלכל העם יש נגיעה אישית כלפיו!

אם זה היה אדם שפרץ לי לבית וגנב לי את כל התכשיטים, אני מסכימה. אפילו אם הוא היה ערבי או סודני.

אבל אם זה מישהו שדורש את רעתם של כלל ישראל-אפילו אם הוא היה יהודי.. תמשיכו לבד.

אלא רק אמר/ה לך שהאוניברסיטה שלך הייתה צריכה ללמד אותך שבמקרה שבאופן אישי את לא מסוגלת לטפל במישהו - את צריכה ליידע בזה את הממונים עלייך ולבקש ממישהו אחר שיטפל בו.

להבדיל, גם אני לא הייתי מסוגל נפשית נגיד לטפל באדם פצוע שאני יודע שאנס את אחותי (ח"ו בלי עין הרע). אז הייתי מעביר את הטיפול (במקרה שהייתי רופא/אח) למישהו אחר.

שלא תעשה בבקשה את השיקולים של כלל המטפלים בעולם. היא לא רוצה לטפל - שתעביר הלאה, נקודה. אם מישהו אחר יעשה את זה זה החלטה שלו - לא שלה.

מישהו אומר את הדברים כמו שצריך.. מאוד יפה לאן הביאו אותנו "הקודים האתיים" של המדינה.. בזכותם אנחנו במצבינו הנפלא! הלא כן...?

ואני מה זה לא פנאטית!

הערבים האלה צריכים לקלוט שהם לא יסובבו אותנו על האצבע הקטנה!

מבחינתך את צריכה לחשוב-אנחנו מרפאים אותם רק כדי שנוכל להשתמש בהם כדי לחשוף סודות צבאיים!

אנחנו לא מפחדים מהם ולא שפוטים שלהם ולא ננהג לפי התכתיבים שלהם!

ואם זו אינה כוונת המדינה, זאת תהיה כוונתנו! שירגישו שמבחינת התושבים-אנחנו לא רואים אותם ממטר, אנחנו מתנכרים אליהם ואם הם יעצבנו אותנו אנחנו נביא עליהם שוב עמוד ענן!

לא חייבים לנקוט באמצעים חמורים. מספיק שהיחס שמשדרים יהיה כזה.

ברוכה הבאה לכהנא חי  

כתבת שטיפלת בו,

תוך כדי שאת מכאיבה לו ומקללת אותו.

אם בסך הכל לא טיפלת, הוויכוח כאן היה הרבה פחות משמעותי.

לי בכלל לא הפריע שלא רצית לטפל במחבל.

להיפך, זה לגיטימי מבחינתי.

יש לזה אפילו סעיף בקוד האתי של הרופאים- אם המטפל מרגיש שאין ביכולתו לטפל במטופל מסוים (מסיבה כזו או אחרת), ויש מטפלים אחרים בסביבה - הוא אינו חייב לטפל בו (אלא אם כן הוא במצב של סכנת חיים ויש חשיבות דווקא לפעילות)

הפריע לי החלק השני של מה שכתבת - לזה ש"הוא שמע את כל הקללות בערבית שידעתי", לזה של "רציתי שהוא יושפל".
זאת לא דרך שמטפל צריך להתייחס למטופל.

אף מטפל,

לאף מטופל.

אף אחד לא הכריח אותך לטפל בו - אבל ברגע שהכנסת את עצמך לסיטואציה הזו, את חייבת לעמוד בכללי האתיקה.

שיהיה לך הרבה בהצלחה בלימודי האחיות.

ונכנסתי להגיב על אף שאינני נוהג בד"כ:

כל הכבוד לך! 

יישר כח. ותודה רבה.

נקמה קטנה ברשעים הללו. מחבל. ימ"ש.

קצת "תיקון" לרחמנות והכבוד המעוותים שקיבל שם.

כל המרחם על אכזרים....  ר"ל.

ויתרתי תודה !

יש מצב גדול שהטיפש לא יכול עוד ללכת...

שיהנה בגיהנום שהוא ברא לעצמו!

ביחוד בסיטואציה זו כפי שתוארה,

למה שמקרוני כתבה.

אין לדבר סוף - לא כל דבר אפשר "לדמות" למשהו אחר.

זה רוצח אכזרי, אין להם שום מוסר. יוצאים בלינץ' ברמאללה עם דם על ידיהם, לא בני אדם.

"מכבדים" אותו במקום ההיפך.

טוב מאד שתהיה שם מישהי שתקלל אותו, שתוריד אותו לאדמה.

אין כל דימיון ל"מה אני הייתי מרגיש". 

ולפי מה שהיא מסבירה את התנהלות שם, כנראה עוד הגיבה רך מידי....

מה זה בכלל "קוד אתי "?

 קוד אתי אלו כללים שכותב אסא כשר,  אולי בעזרת מישהו כמוהו .

 מה הבסיס לקוד אתי ?  - כלום !  רק מה שמתחשק לאלה שכותבים אותו ושהם מקצוענים בניסוחים שעושים רושם.

 לזה כשלעצמו אין ערך יותר ממה שחושב איזה זמר שעוטף את מחשבותיו בקול יפה.  זה לא חשוב יותר מקשקושים של נשיא של איזו מדינה שעוטף את שטויותיו בהילת הכבוד שסובבת אותו.

 מה שברור מהתאור של נתינת קפה וכבוד , זה שיש אצלנו סמרטוטים שעוטפים את הסמרטוטיות שלהם במוסר !

 מעניין אם בבית החולים היו נוהגים כך  במפגין חרד  שנפצע,  או נניח  ברומן זדורוב  או יגאל עמיר.

וכדאי לעיין בזה  מחמוד חמדאן ימ"ש יליד 82 תושב טבקה סמוך לדורה נעצר ב 26/6/02 כשהלך לפוצץ יהודים בשליחות ארגון הפתח - לא הרגו אותו אלא לקחו אותו לבית משפט , הורשע ונגזר עליו 13 חודש בלבד שוחרר  ואחראי חודש הלך לישוב היהודי נגוהות ורצח שם  בליל ראש השנה את שקד אברהם בת חצי שנה ואת אייל יברבוים  היהודים.

 נניח שבכלא היה מחמוד חמדן מקבל התקף חנק , ואתה יודע שאם תציל אותו , אתה רוצח בזה  אץ היהודיה שקד בת חצי שנה ואת היהודי אייל שהתחתן רק לפני 9 חודשים.

 אסא כשר אומר לך : אני אומר לך בקוד האתי שלי שתמהר ותציל את הרוצח הזה.

התורה אומר לך:  לא תרצח !

 מה טוב לעשות ?

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

כגון:

עיתון דיגיטלי | גיליון 1206

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

אם זה יעניין אותך. נסה.

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

בקריאות בוז וכאלה. שונאי ישראל. מה עוד יש לאמר.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

כשאמרת ששמעת המון ובסוף גילית שהוא AI? אני רוצה גם לשמוע

אני עדיין קשורה קצת למוסיקה של פעם פעם, לא משלנו, אבל בחור דתי...לא הייתי ממליצה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עם פגיעה שעלולה להיות בפרטיות איך שהוא?

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם