זה סטטוס חשוב שראוי להציג בפני המשודך, לא משנה אם זה בן או בת.

הסתרת נתון כזה, גם אם היא מובנת כשלעצמה, מעניקה תחושה קשה של חוסר אמון ורצון להחביא נתונים חשובים. בדיוק כמו נתונים רפואיים.

אני הייתי מעוניין לשמוע על זה כבר מהשדכן.

לא רגע אחד לפני.

זה פרט שלא אמור לעניין אף אחד, למעט מי שקשור למשפחה,

והמדוייט, עם כל הכבוד, עדיין לא קשור (לא בשלבים הראשונים של הקשר, בכל מקרה).

אנקדוטה, שבדידי הוה עובדא:

בעבר נפגשתי עם בחורה, כמובן לאחר שלב הבירורים בו 

שמעתי את הדברים השבלונים. בפגישה הראשונה, כנהוג,

סיפרתי (די) בהתלהבות על משפחתי, הוריי וכו' תוך שהיא

מאזינה בקשב רב. וכמובן, איך לא, העברתי את ההגה לידיה -

"מה אביךְ עושה?", ענתה מה שענתה. "איזה יופי" נומיתי

לה. ובצעד מתבקש, עם שרידים לנימת הרגש מתשובתה

הקודמת, שאלתי: "ואימך, במה עוסקת?". כמה שניות של 

שתיקה, ולאחריהן: "אין לי אמא. היא נפטרה כשהייתי

קטנה". אין צורך לתאר את רמת המבוכה באותו זמן...

רק התלבטתי מי מבניננו ירצה להיעלם מהר יותר.

(אגב, הנתון הזה כשלעצמו לא הפריע לי וכמעט לא

הייתה לו השפעה על ההחלטה).

כן. צריך לקחת גם את זה בחשבון. לפעמים יכולים להתגלגל

למצבים ממש לא רצויים. 

מה לא היית משווה? מצב של גירושים לעומת מצב של יתמות?

את מתכוונת שבאחד המצבים הנ"ל חשוב לספר מראש ובשני לא?

מבחינת המשודך, כמובן.

בכולופן, אם כולכן לא יודעות להסביר מה בדיוק ההבדל- כנראה שהוא לא כזה ברור..

אבל הם יהיו,

וזכותו של הבחור לדעת לאיזו מין משפחה הוא עומד להכנס,

והנתון החשוב הזה יכנס למערכת השיקולים שתקבע האם להפגש עם אחת כזאת או לא.

__________

ואני אומר את זה בתור גרוש לשעבר,

שמבין את הקושי והכל.

לא מדובר כאן על מריבות באוויר..

אם אני אדע שהם רבים, אשאל את השדכן,

אם לא- מדוע שאניח שהם יתגרשו? ממתי שואלים את השדכן האן ההורים שלה אולי גרושים??

*קצת בילבלנו.

לא באמת השוותי מריבות לתהליך גירושין.

אני אסביר.

אמרתי קודם שגם אם ההורים גרושים לא בטוח שהייתי מיידעת לפני הפגישה.

ככה שלא משנה אם הם בתהליכים או שהם גרושים מהבחינה הזאת. כי אתה צודק שאפשר באיזשהו מקום להתייחס אליהם כאל גרושים כבר עכשיו. (ולכן מלכתחילה השוותי בעצמי בתוכן ההודעה הזאת).

[*כתבתי "הם בתהליכים. הם לא גרושים אפילו." כי הראש שלי עובד ככה.

לחברה הייתי מספרת את זה שההורים שלי בתהליכים? - לא. זה לא עניינה. (אלא אם כן בא לי לפרוק וזה כבר שיקול אחר).

שדכן מבחינתי לא צריך לדעת שההורים שלי בתהליכים. ולא בא לי שכל בחור ידע על זה, כשלא ברור לי שהוא רלוונטי לי בכלל. כל עוד אני צפציפית לא יודעת שהוא רלוונטי לי, הוא כמו חברה שהנושא הזה לא רלוונטי לה. (ואל תשכח שאני הבחורה בסיפור, ואם הולכים לפי הכללים, הבחור שומע עלי לפני, ואם אני בכלל לא מעוניינת בהצעה בכל זאת? ולא בא לי שכל העולם ואישתו ידע שההורים שלי בתהליכים...?)].

למה לא צריך ליידע לפני הפגישה לדעתי, גם את זה עניתי כאן. ואת כל זה אני עונה לבחורה ששואלת אותי אם ליידע לפני. אז לא. עדיף שלא תעשי מזה סיפור. כשאת מספרת את זה בשלבי הברורים את כביכול עושה מזה אישיו, ויתכן שזה לא כך.

לגבי השאלה האחרונה שלך.

אמרתי קודם, בחור ש"מבין בזה", לרוב ישאל - אז יקבל תשובה. בחור ש"לא מבין בזה" לרוב לא ישאל.

ולכן לא חייב לספר לו. כי אז זה ישמע לו אולי גרוע ממה שזה (כי הוא לא מבין בזה), ככה שאולי רק בגלל זה ( ותיהיה לו עליה דעה קדומה ולא תמיד משקפת), יסרב להצעה שיכולה להיות טובה בשבילו.

ועכשיו כשאני קוראת את זה, גם ההודעה שלי לא הכי ברורה כי ערכתי אותה תוך כדי, ולא בדקתי שזה ערוך נכון...

וכבר כתבתי לך את זה

אם היא יודעת שזה נושא רגיש  שהיא לא רוצה לדבר עליו- אז היא הייתה צריכה להגיד את זה מראש  כדי למנוע מבוכה.

(זה תמיד נושא רגיש אבל יש כאלה שמדברים על זה יותר בפתיחות וזה לא גורם להם למבוכה...)

את יודעת אם יש לה אמא?

זה לא בדיוק שאלה סטנדרטית.

במקרים חריגים צריך ליידע את מי שמשדך. (כי באופן טבעי לא שואלים עליהם...)

אבל לא נראה לי שבמקרה כזה הייתה כוונה רעה. מן הסתם זה היה בעיה בתקשורת

ותאמינו לי שגם לה קשה לא פחות

לך זה רגע של כאב-בשבילה זה כאב של שנים

מסכימה,יכול להיות שהיא הייתה צריכה לנהוג אחרת במקרה הנ"ל

וכן לספר מראש,זאת אפילו מסננת טובה כדי לסנן הצעות בלתי קשורות

ולצאת עם כאלה שבשבילם יתמות זאת לא מחלה וגם לא מוגבלות

זה מצב שאפשר לצמוח מתוכו

האם היא שומרת שבת.

והאפשרות הזאת הייתה כ"כ בלתי אפשרית במיוחד

בהתחשב בעובדה שהשדכן אפילו טרח לומר לי את

מוצאה של האמא ומוצאו של האבא. אדם נורמלי עושה

חשבון פשוט - אם הוא כבר התעסק קצת בהורים ולא אמר

עליהם דבר, אז כנראה שבאמת הכל בסדר.

כללית: אין לי שום קפידא על אף אחד מהמעורבים. בטוחני

שכולם התכוונו לטובה. עד היום נכמרים רחמיי על אותה

בחורה (ששש... לא לגלות. לפעמים נקוות כמה דמעות

בזויות עיניי), ומבקש עליה בכל כוחי שתמצא את זיווגה במהרה.

ב"ה

היה - לספר בפגישה השנייה

וזה כדי שהרושם הראשוני של הפגישה הראשונה יהיה "פייר

ללא צללים שלא קשורים.

ומהפגישה השנייה שכבר תדע.

אם אני לא טועה - זו ההדרכה של הרב אבינר אבל אל תתפסו אותי במילה

אליסף 

מצידו ומצידנו.

נכון לעכשיו.

בוודאי שהכנסתו תשפיע על החיים, אך אין שום ערובה לחיי דבש.

יש לנו קרבה לאלוקים והוא עדיין איתנו אבל  ללא השראת שכינה יש לנו פחות קשר אליו.

לצערנו אנחנו לא במצב אידיאלי.

בעז"ה בקרוב

לאו דווקא במובן שאת התכוונת. יש גם אי הימצאות

סובייקטיבית, שגם היא, סוף כל סוף, אי הימצאות.

הצער והיגון הם תולדה של שקר או של אמת חלקית.

האמת במלא הדרה היא אי-שם ואי-כאן במקור כל הנמצא.

פירוד החומר והדיעות נגזר מריחוק מהמקור.

המקור עצמו - "עז וחדוה במקומו".

"אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה"  (שבת ל: ).

בנוסף לפירוש המקובל שהשמחה היא כלי להשראת השכינה,

ישנו עוד פירוש: השמחה היא סימן להשראת השכינה.

גמרא סוטה (כא: ) בתרגום חופשי:

מהו הביטוי המעשי ל'חסיד שוטה'?

כגון שרואה אשה טובעת בנהר, ואומר שאין

מדרך הצניעות להצילה.

מוותרת לך.. הצלחתי לעלות לבד בסוף..

את מוזמנת לדבר איתי על זה...

רק תדעי שהכל תלוי בנו!! רק בנו! ואם נאמין בזה מספיק, גם נצטרך ליידע את זה לפני. (אלא אם כן, את רוצה שהבחור ידע שאת בתקופה לא קלה...)

יפריע, ברמה שבעיות במשפחה מפריעות, ז"א שאם אני אבין שאין לכך השפעה קשה מידי על הבחורה, זה יהיה במחינתי חסרון יחסית שולי.

מתי לדעת? לדעתי יהיה לגיטימי לחכות עם זה לפגישות טיפה מתקדמות, אולי חמישית/שישית..

מצב נתון של הורים גרושים זה הזוי לשמור בסוד עד שלב מתקדם.

לא התכוונתי שמדובר בחסרון בבחורה,אבל כן חסרון בהצעה.

.

ברור לי שמראש אעדיף להיכנס למשפחה שלימה.

ומצד שני כמו שכתבתי, אם ההשפעה על הבחורה קטנה, אז זה נשאר במקום של "בעיה במשפחה",

שזה הרבה פחות מפריע.למי אין בעיות?

אני אקדים שב"ה אין לי ניסיון בעניין,הכל לענ"ד.

אני רואה מצב של הורים גרושים כמצב נתון,יותר מוחשי מאשר בהליכים

לכן אם לא יגידו לי את זה עד שלב מתקדם זה ממש הרגשה של הסתרה.

הרי כל העולם כבר יודע את זה, זה מצב קיים.

הליכי גירושין, גם אם ברור שיסתיימו בגרושין, אני יותר יבין את המצוקה של מתי לספר את זה ואיך.

הדבר פחות קיים במציאות,רוב העולם לא יודע את זה בכלל,זה מצב אחר.

לגבי ההבדל בין חסרון בהצעה בכללי לבין בבחורה,אני אתקשה להסביר במילים , אז אתן דוגמאות.

דוגמאות לחסרונות  בהצעה:משפחה מאד עניה,משפחה שגרה בחו"ל, הורים חילוניים,בחורה שגרה רחוק מאד.

חסרונות  בבחורה:נוחה לכעוס,צרת עיין,מאד מאד מופנמת,(ואם בהקשר של גירושין אז לדוג' קשה לה לתת אימון בגבר,לא מאמינה בזוגיות טובה, וכד').

מקווה שהובנתי.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?