היא אומרת "אז מה אם לא הדלקנו נרות ביחד, נעשה את זה כבר שנה הבאה".. 

עדיף שילך אחר אריה ולא אחר אישה.

(עריכה: "אמר רבי יוחנן אחרי ארי ולא אחרי אשה" )

ביינישים, תקנוני..

ואכן, ברכות סא עמוד א'

לק"י

או הרגע שפתאום הקול שלו נשמע רציני יותר.

זה תמיד נשמע לי שיש לו משהו רציני או "כבד" להגיד.

תני מקור.

להיות תגובה מעין זאת.

בתרגום חופשי, וכל אחד/ת יעשה את הגזירה שווה בדרך שלו, אוקיי?

עולא נקלע לביתו של רב נחמן. הם אכלו ביחד והגיע עת ברכת המזון. עולא

כיבד את רב נחמן בכוס של ברכה. אמר לו רב נחמן שישלח את הכוס גם לילתא

אשתו. אמר לו עולא שאין צריך, מכיוון ש"אין פרי בטנה מתברך אלא מפרי בטנו 

של האיש", ואם אתה שתית די בכך. בינתיים, שמעה ילתא את אשר נעשה ואת

אשר שחו שלא לשלוח לה כוס של ברכה, התמלאה חימה וכעס, נכנסה לבית היין

ושברה ארבע מאוד חביות יין. בחוסר אונים, אמר רב נחמן לעולא: עשה טובה, שלח

לה כוס אחרת. אמר לה עולא בעקיצה: כל היין שבחביות ששברת נחשב ככוס של

ברכה... שלחה לו: כשם שבסמרטוטים בלויים מתרבים כינים, כך באנשים ריקים

רבים דברים בטלים...

ואידך פירושא הוא, זיל גמור...

.

כותבת הודעה ואז מוחקת אותה לפני שאני שולחת

ובטוחים שמי שמולכם עם הפלא', זה הוא/ היא.

וזה לא.

יואו, איזה תיאור מדויק!

תמיד אפשר לשאול :רצית משהו??

שאני מקליד משהו ואז מתחרט

לכן אני מעדיף להישאר בשתיקה

בחורה, שגברים צריכים ללמוד ממנה איך להתנהג!!!

ת ו ת ח י ת

כן, כבר אמרו גדולים ממני מכל מלמדי השכלתי...

רק, מה הם צריכים ללמוד ממני?

למה?

|מבולבלת ועם זאת נקרעת מצחוק|

לק"י

הרגע הזה שאת מחכה שהוא יתקשר בפעם הראשונה או אחרי הפגישה.

הרגע הזה שאתם פוגשים אנשים מוכרים באמצע הדייט..

הרגע הזה של השתיקות.

היא שואלת מה עשית היום..

(ישנתי, כתבתי בפורום לנ"ו, עם הפסקות מידי פעם לאוכל.. ואת? )

ממתי נהיית ככ מצחיק??

זו השעה..

היא אומרת:

"אני לא יכולה להיפגש השבוע,בראשון חברה שלי מהדירה מתחתנת,בשני אירוסין לחברה מהלימודים,

בשלישי אני הולכת למדידת שמלת כלה עם אחותי, ברביעי חברה שלי הכי טובה מהאולפנה מתחתנת..

 עכשיו כולם אומרים לי שהגיע תורי.." 

(שיחת טלפון ראשונה..)

|בורח|

ולא חוזרת אליך ... 

פה חשדתי ש....

שבסוף הפגישה הראשונה,הבחור שואל,טוב אז לאן יוצאים פעם הבאה?

הרגע הזה ש..את קולטת שהוא מכיר את כל המשפחה שלך!!(אמיתי לגמרי-יצאתי עם מישו שחיזן עם אבא שלי..)

הרגע הזה ש..את שוכחת פתאום את השם שלו..ושעה את מתאמצת לזכור,ולא מצליחה לשמוע את הסיפור שסיפר..

לק"י

הרגע הזה שאת קולטת ששוב שכחת מה הוא לומד (ורק זוכרת שזה כמה מילים..).

אנא מכם! אנשים- תלמדו מקצועות קלים לזכירה

הוא שואל: את בפורומים של הערוץ? ואח"כ עוד מצפה שתגידי את הכינוי שלך

הרגע הזה שהוא מספר לך על כל המשפחולוגיה שלו ומצפה שתזכרי הכל בע"פ

הוא שותק.

מתבייש.

מתנצל.

רגעים שגורמים לי להרגיש הגבר בקשר. (ולהחליט לחתוך)

רגעים שגורמים לי להבין מה אני עושה לפעמים לצד השני..

בשרשור זה

10 קבין של שיחה ירדו לעולם, ומי נטל את רובן???

ולגבי התביישות או התנצלות, זה ממש לא קשור לתכונות גבריות/נשיות..

בעקבות מה שכתבתם-

אני מרגישה רע עם עצמי שכאילו אני חותכת על שטות או שופטת מהר, אבל!

אני יודעת שזה לא נכון, זה לגיטימי שיש דברים שמאוד חשובים לי ולאחרים פחות (גם להפך יכול להיות שיהיו דברים שחברות שלי יפסלו עליהם מהר ולי זה פחות יפריע)

לגבי המתנצל- אני מחדדת. יש בזה הרבה עניין של אופי. בן אדם שטוב לו עם עצמו, שיודע מה הוא ולמה הוא שואף, כשהוא יתנצל זה יהיה משהו זורם יותר ולא מכביד. משהו בוגר ואמיתי ולא נתקע.

דיברתי על התנצלות שגורמת לצד השני למבוכה. כאילו, למה להיתקע על מה שלא היה כביכול בסדר? זה משהו בדימוי העצמי.

(תחשוב טוב יהיה טוב? תתמקד בטוב יהיה טוב! ואם יש מקום להתנצלות. אז משפט שתיים ולהמשיך הלאה.. בפורפורציות.)

ואת השורה התחתונה (שככה אני מבינה את הצד השני..) כתבתי בעיקר לעצמי. כי גם אני יכולה להיות כזו (ביישנית/מתנצלת וכו) ואני יודעת שזה אומר שיש לי על מה לעבוד בדימוי עצמי. ואולי בגלל זה (!) אני מחפשת מישהו שיותר חזק בקטע הזה.

יש לי אפשרות להיות דומיננתית יותר, אבל אני ממש לא רוצה את זה! זה לא עושה לי (אישית) טוב.

מותר לי נכון?

ואל תדאגו, בחיים לו חתחתי על זה בלבד (תמיד היו עוד דברים נוספים או שזה היה לאורך זמן וגילתי שקשה לי עם זה. מחפשת אחד עם אופי יציב.)

לסיום.. 

אין בעיה בבישנים/מתנצלים/שותקים

הם יכולים להיות האנשים הכי מדהימים (ואפילו מתאימים) זה תלוי במינון. בעוד דברים מסביב.

זה אפילו מראה הרבה פעמים על מידות טובות.

ולמה כתבתי שזה הרגעים ה-...(מחרפנים)

זה יצא מהלב, תאמינו. אחרי כמה קשרים כאלה ש..

סליחה עם פגעתי במישהו.

וסך הכול אני שמחה על התגובות (טוב לברר נקודות כאלה.. אולי אני טועה..)

תודה!..

אני משער שאין לאף אחד בעייה שאת מפסיקה קשרים על הדברים האלה, לכל אחד יש את הרצונות שלו ואת מה שמתאים לו.

אבל הסיבה שזה הפריע לי היא: שלהגיד לבחור שהוא לא גבר (אפילו ברמז), זה יותר גרוע באופן מסויים מלומר לבת שהיא מכוערת, זה ממש פוגע בעצמיות שלו, ויכול לתת לו הרגשה ח"ו שחושבים שיש לו נטיות הפוכות ל"ע, או שאין לו את היכולות הנפשיות לעמוד בראש משפחה.

אז אנא מכן, בנות, תשתדלו לא להדביק תכונות לגברים, ואח"כ לומר להם שהם לא גברים.

וגם אני מצטער אם פגעתי!

את דופקת ת'חליקה של החיים על המדרגות של הכותל עם קיטבג לתוך מים מסריחים...

ולגבי הרגע של "אני צריך לדבר איתך"... בעעעעעעע כל כך מזדהה!!

בנים, אם אחד מכם נפגש איתי, אל תגידו לי את זה!!!!

בטיול, שהיא לא מסוגלת לעבור איזה מכשול ללא עזרה (כמו סלע גדול)....

מה עושים לעזאזל???

אז מה היה לנו כאן?

סלע גדול.

עזאזל.

טיול במדבר.

מזכיר משהו...

הנעלם היחיד שחסר כאן, הוא מי משחק בתפקיד השעיר?

מי הוא הכהן המשלח?

אה! וגם חתונה ויוה"כ - ימים שמוחלים על עוונותינו...

או לא הולכים לטיולים...

שלרגע אין לך מושג איפה המדויט שלך, וכבר עשית שלושה סיבובים סביב עצמך ופתאום את רואה אותו ממש לידך!

הרגע הזה שמישהו התחיל איתך באמצע דייט.... ואז המבט של המדוייט

אתה מבין מייד שזה לא זה

ושיש לך עכשיו להעביר עוד שעתיים על ריק.

אתה מתקשר בכוונה לסיים את הקשר

והיא עונה לטלפון בכזה "שלום" צוהל ושמח,

שאתה מתחיל להתלבט..

מה אתם חושבים על הפורום?

שאני משתמש במנגנון הזה.

זה

שאתה מספר לי בהתלהבות שבדיוק שמעת משו שמתקשר לנושא שעליו אנחנו מדברים רק לא זוכר שאני השמעתי לך את זה....

אותי זה מחרפן..

הרגע הזה שהגבר מביע רגשות..

(אולי לאחר האירוסין..אולי לאחר החתונה) 

הרגע הזה שזה לא זה וצריך להתקשר ולבשר לצד השני..

(ויפה שעה אחת קודם)

הרגע הזה שהיא מגלה שאתה לא רוצה טלוויזיה בבית..

(מה? גם ככה יש הכל במחשב )

לא היה בו הכל...

אפשר ללמד זכות על המחשב, ולמרות שהוא נראה שמן, זקן ומגושם..

הוא מכיל הרבה חוכמה, פרוייקט השו"ת, סיכומים של שיעורי תורה..וכו'

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח