היא אומרת "אז מה אם לא הדלקנו נרות ביחד, נעשה את זה כבר שנה הבאה".. 

עדיף שילך אחר אריה ולא אחר אישה.

(עריכה: "אמר רבי יוחנן אחרי ארי ולא אחרי אשה" )

ביינישים, תקנוני..

ואכן, ברכות סא עמוד א'

לק"י

או הרגע שפתאום הקול שלו נשמע רציני יותר.

זה תמיד נשמע לי שיש לו משהו רציני או "כבד" להגיד.

תני מקור.

להיות תגובה מעין זאת.

בתרגום חופשי, וכל אחד/ת יעשה את הגזירה שווה בדרך שלו, אוקיי?

עולא נקלע לביתו של רב נחמן. הם אכלו ביחד והגיע עת ברכת המזון. עולא

כיבד את רב נחמן בכוס של ברכה. אמר לו רב נחמן שישלח את הכוס גם לילתא

אשתו. אמר לו עולא שאין צריך, מכיוון ש"אין פרי בטנה מתברך אלא מפרי בטנו 

של האיש", ואם אתה שתית די בכך. בינתיים, שמעה ילתא את אשר נעשה ואת

אשר שחו שלא לשלוח לה כוס של ברכה, התמלאה חימה וכעס, נכנסה לבית היין

ושברה ארבע מאוד חביות יין. בחוסר אונים, אמר רב נחמן לעולא: עשה טובה, שלח

לה כוס אחרת. אמר לה עולא בעקיצה: כל היין שבחביות ששברת נחשב ככוס של

ברכה... שלחה לו: כשם שבסמרטוטים בלויים מתרבים כינים, כך באנשים ריקים

רבים דברים בטלים...

ואידך פירושא הוא, זיל גמור...

.

כותבת הודעה ואז מוחקת אותה לפני שאני שולחת

ובטוחים שמי שמולכם עם הפלא', זה הוא/ היא.

וזה לא.

יואו, איזה תיאור מדויק!

תמיד אפשר לשאול :רצית משהו??

שאני מקליד משהו ואז מתחרט

לכן אני מעדיף להישאר בשתיקה

בחורה, שגברים צריכים ללמוד ממנה איך להתנהג!!!

ת ו ת ח י ת

כן, כבר אמרו גדולים ממני מכל מלמדי השכלתי...

רק, מה הם צריכים ללמוד ממני?

למה?

|מבולבלת ועם זאת נקרעת מצחוק|

לק"י

הרגע הזה שאת מחכה שהוא יתקשר בפעם הראשונה או אחרי הפגישה.

הרגע הזה שאתם פוגשים אנשים מוכרים באמצע הדייט..

הרגע הזה של השתיקות.

היא שואלת מה עשית היום..

(ישנתי, כתבתי בפורום לנ"ו, עם הפסקות מידי פעם לאוכל.. ואת? )

ממתי נהיית ככ מצחיק??

זו השעה..

היא אומרת:

"אני לא יכולה להיפגש השבוע,בראשון חברה שלי מהדירה מתחתנת,בשני אירוסין לחברה מהלימודים,

בשלישי אני הולכת למדידת שמלת כלה עם אחותי, ברביעי חברה שלי הכי טובה מהאולפנה מתחתנת..

 עכשיו כולם אומרים לי שהגיע תורי.." 

(שיחת טלפון ראשונה..)

|בורח|

ולא חוזרת אליך ... 

פה חשדתי ש....

שבסוף הפגישה הראשונה,הבחור שואל,טוב אז לאן יוצאים פעם הבאה?

הרגע הזה ש..את קולטת שהוא מכיר את כל המשפחה שלך!!(אמיתי לגמרי-יצאתי עם מישו שחיזן עם אבא שלי..)

הרגע הזה ש..את שוכחת פתאום את השם שלו..ושעה את מתאמצת לזכור,ולא מצליחה לשמוע את הסיפור שסיפר..

לק"י

הרגע הזה שאת קולטת ששוב שכחת מה הוא לומד (ורק זוכרת שזה כמה מילים..).

אנא מכם! אנשים- תלמדו מקצועות קלים לזכירה

הוא שואל: את בפורומים של הערוץ? ואח"כ עוד מצפה שתגידי את הכינוי שלך

הרגע הזה שהוא מספר לך על כל המשפחולוגיה שלו ומצפה שתזכרי הכל בע"פ

הוא שותק.

מתבייש.

מתנצל.

רגעים שגורמים לי להרגיש הגבר בקשר. (ולהחליט לחתוך)

רגעים שגורמים לי להבין מה אני עושה לפעמים לצד השני..

בשרשור זה

10 קבין של שיחה ירדו לעולם, ומי נטל את רובן???

ולגבי התביישות או התנצלות, זה ממש לא קשור לתכונות גבריות/נשיות..

בעקבות מה שכתבתם-

אני מרגישה רע עם עצמי שכאילו אני חותכת על שטות או שופטת מהר, אבל!

אני יודעת שזה לא נכון, זה לגיטימי שיש דברים שמאוד חשובים לי ולאחרים פחות (גם להפך יכול להיות שיהיו דברים שחברות שלי יפסלו עליהם מהר ולי זה פחות יפריע)

לגבי המתנצל- אני מחדדת. יש בזה הרבה עניין של אופי. בן אדם שטוב לו עם עצמו, שיודע מה הוא ולמה הוא שואף, כשהוא יתנצל זה יהיה משהו זורם יותר ולא מכביד. משהו בוגר ואמיתי ולא נתקע.

דיברתי על התנצלות שגורמת לצד השני למבוכה. כאילו, למה להיתקע על מה שלא היה כביכול בסדר? זה משהו בדימוי העצמי.

(תחשוב טוב יהיה טוב? תתמקד בטוב יהיה טוב! ואם יש מקום להתנצלות. אז משפט שתיים ולהמשיך הלאה.. בפורפורציות.)

ואת השורה התחתונה (שככה אני מבינה את הצד השני..) כתבתי בעיקר לעצמי. כי גם אני יכולה להיות כזו (ביישנית/מתנצלת וכו) ואני יודעת שזה אומר שיש לי על מה לעבוד בדימוי עצמי. ואולי בגלל זה (!) אני מחפשת מישהו שיותר חזק בקטע הזה.

יש לי אפשרות להיות דומיננתית יותר, אבל אני ממש לא רוצה את זה! זה לא עושה לי (אישית) טוב.

מותר לי נכון?

ואל תדאגו, בחיים לו חתחתי על זה בלבד (תמיד היו עוד דברים נוספים או שזה היה לאורך זמן וגילתי שקשה לי עם זה. מחפשת אחד עם אופי יציב.)

לסיום.. 

אין בעיה בבישנים/מתנצלים/שותקים

הם יכולים להיות האנשים הכי מדהימים (ואפילו מתאימים) זה תלוי במינון. בעוד דברים מסביב.

זה אפילו מראה הרבה פעמים על מידות טובות.

ולמה כתבתי שזה הרגעים ה-...(מחרפנים)

זה יצא מהלב, תאמינו. אחרי כמה קשרים כאלה ש..

סליחה עם פגעתי במישהו.

וסך הכול אני שמחה על התגובות (טוב לברר נקודות כאלה.. אולי אני טועה..)

תודה!..

אני משער שאין לאף אחד בעייה שאת מפסיקה קשרים על הדברים האלה, לכל אחד יש את הרצונות שלו ואת מה שמתאים לו.

אבל הסיבה שזה הפריע לי היא: שלהגיד לבחור שהוא לא גבר (אפילו ברמז), זה יותר גרוע באופן מסויים מלומר לבת שהיא מכוערת, זה ממש פוגע בעצמיות שלו, ויכול לתת לו הרגשה ח"ו שחושבים שיש לו נטיות הפוכות ל"ע, או שאין לו את היכולות הנפשיות לעמוד בראש משפחה.

אז אנא מכן, בנות, תשתדלו לא להדביק תכונות לגברים, ואח"כ לומר להם שהם לא גברים.

וגם אני מצטער אם פגעתי!

את דופקת ת'חליקה של החיים על המדרגות של הכותל עם קיטבג לתוך מים מסריחים...

ולגבי הרגע של "אני צריך לדבר איתך"... בעעעעעעע כל כך מזדהה!!

בנים, אם אחד מכם נפגש איתי, אל תגידו לי את זה!!!!

בטיול, שהיא לא מסוגלת לעבור איזה מכשול ללא עזרה (כמו סלע גדול)....

מה עושים לעזאזל???

אז מה היה לנו כאן?

סלע גדול.

עזאזל.

טיול במדבר.

מזכיר משהו...

הנעלם היחיד שחסר כאן, הוא מי משחק בתפקיד השעיר?

מי הוא הכהן המשלח?

אה! וגם חתונה ויוה"כ - ימים שמוחלים על עוונותינו...

או לא הולכים לטיולים...

שלרגע אין לך מושג איפה המדויט שלך, וכבר עשית שלושה סיבובים סביב עצמך ופתאום את רואה אותו ממש לידך!

הרגע הזה שמישהו התחיל איתך באמצע דייט.... ואז המבט של המדוייט

אתה מבין מייד שזה לא זה

ושיש לך עכשיו להעביר עוד שעתיים על ריק.

אתה מתקשר בכוונה לסיים את הקשר

והיא עונה לטלפון בכזה "שלום" צוהל ושמח,

שאתה מתחיל להתלבט..

מה אתם חושבים על הפורום?

שאני משתמש במנגנון הזה.

זה

שאתה מספר לי בהתלהבות שבדיוק שמעת משו שמתקשר לנושא שעליו אנחנו מדברים רק לא זוכר שאני השמעתי לך את זה....

אותי זה מחרפן..

הרגע הזה שהגבר מביע רגשות..

(אולי לאחר האירוסין..אולי לאחר החתונה) 

הרגע הזה שזה לא זה וצריך להתקשר ולבשר לצד השני..

(ויפה שעה אחת קודם)

הרגע הזה שהיא מגלה שאתה לא רוצה טלוויזיה בבית..

(מה? גם ככה יש הכל במחשב )

לא היה בו הכל...

אפשר ללמד זכות על המחשב, ולמרות שהוא נראה שמן, זקן ומגושם..

הוא מכיל הרבה חוכמה, פרוייקט השו"ת, סיכומים של שיעורי תורה..וכו'

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!