כדי לדעת שזה הזמן לחתוך?
אני פשוט לא יודעת-לא יודעת-לא יודעת-לא יודעת.
אנא השם הושיעה נא.
אנא השם הצליחה נא.
כדי לדעת שזה הזמן לחתוך?
אני פשוט לא יודעת-לא יודעת-לא יודעת-לא יודעת.
אנא השם הושיעה נא.
אנא השם הצליחה נא.
אני פשוט לא יודעת.
איך יודעים? יש איזה רמז? זיקוקים? גמדים? משהו?
מתוך 'התרת ספקות'.
ולאו דווקא מחוסר התאמה.
זרקי מטבע ותחליטי שנניח הצד של המספר מורה לך להמשיך, והצד השני להפסיק.
כשהוא יהיה באוויר, מנהסתם תייחלי בסתר ליבך לתשובה מסויימת,
לכי על מה שתייחלי באותו רגע ![]()
(לא ניסיתי, אבל נשמע טוב...) ![]()
מוטיבציה
אני נהנת? כיף לי? סבבה לי? אם התשובות חיוביות, תמשיכי...
לפעמים כיף וסבבה ובכל זאת עדיף לחתוך.
כיף לי, אבל מפריע לי משהו במראה החיצוני,
כיף לי, אבל יש בהתנהגות שלו משהו קצת מוזר\חריג ואולי זה יפריע לי בהמשך,
כיף לי, אבל הוא הרבה יותר\פחות חכם ממני ואולי זה יפריע לי בהמשך,
כיף לי, אבל הוא לא לומד כמעט גמרא, ואולי זה יפריע לי בהמשך,
כיף לי, אבל הוא כל היום לומד גמרא, ואולי זה יפריע לי בהמשך,
וכן הלאה...
ויכול להיות גם מצב של, "נחמד", "כיף בגדול", אבל לא מצליח להתפתח מעבר.
החיים מסובכים.
נועם האו פער בחכמה, או מוזרות כלשהיא בהתנהגות שלו - הם לא דברים נסתרים. הם כאן. השאלה היא האם זה מפריע לך או לא. אז זה *לא* מפריע לזה שיהיה לך כיף איתו, כרגע. אבל אולי זה כן יפריע בעתיד - הכוונה שלי, האם זה מפריע לך בו כבן זוג, בקשר של נישואין.
לגבי מוזרות בהתנהגות, זו לא דוגמא סתם, אלא משהו שבאמת שאלתי את עצמי לגבי מישהו - ממש נחמד אתו, אבל יש בו משהו מוזר מאוד. והיה צורך בדיון הזה עם עצמי - האם זה יגרום לי להתבייש בו? זה עלול להפריע לי בהמשך? נראה לי שצריך לחשוב על זה בשלב מוקדם, ולא למשוך סתם אם מגיעים למסקנה שזה יפריע. (לסקרנים, החלטתי שאני בסדר עם המוזרות, נגמר בגלל סיבה אחרת.)
אני יכולה לחשוב על עוד דוגמא מהכיוון ההפוך, של מישהו שחתך, ולא בגלל שלא היה לנו נחמד (היו שיחות זורמות ופגישות ארוכות), אבל בתור קשר זוגי הוא לא חשב שזה יעבוד. לא בגלל עניינים אידיאולוגיים, אלא יותר ענייני אופי וסגנון.

סוג'וק
נועם ה
אם הם קריטיים, כל זה בכל הדברים חוץ מאם הדבר תלוי רק
בהרגשה כללית אם ההחלטה תלוייה בהרגשה כללית אין מה לעשות
חוץ מלהמשיך עוד כמה פגישות, עם גיוון מכל הבחינות, ואולי כך יתעורר הרגש,
וכמובן לא למרוח אם לא מרגישים כלום אחרי כמה פגישות, לחתוך לענ"ד
תודה!
פעם במסעדה במקום פלוני פעם אחרת על חוף הים לדוגמא, לשמור על רצף של פגישות ודבור
בין פגישה לפגישה ועוד ועוד בקיצור לבדוק האם בגלל כל זה הרגש לא מתפתח,
אם כל זה לא עוזר אז נראה לי בצער רב וביגון קודר לחתוך.
זו לא שאלה טובה בשביל להחליט אם להמשיך קשר...
גם אם אני מכיר מישהי חודש וטוב לנו ביחד וברור שממשיכים,
לא בטוח שאחליט לקחת דווקא אותה יחד איתי לאי-בודד.
כי לפעמים גם אם טוב ביחד, הכימיה עדיין לא מאפשרת,
שהות כ"כ ארוכה ומשמעותית ביחד. ואפילו רק לחשוב/לדמיין זאת.
אני אהבתי הרבה יותר את כיוון התשובה של נועם ה
אם מבחינתך קשר הוא למטרות חתונה בלבד או לא..
כי אם כן- להחליט על חתונה\להחליט על להמשיך קשר אמורים להיות מבוססים על אותם השיקולים..
ואם לא- אז אתה צודק..
ודרך אגב- גם אני אהבתי את התשובה של נועם ה...
אני אגזים קצת, כמו שהשאלה עצמה מוגזמת.
את היית לוקחת מישהו שהיה לך טוב איתו (וגם יכול להיות שתתחתני איתו בעתיד), אחרי פגישה אחת לאי-בודד?
האמת שאני באופן כללי לא ממש מתלהבת מהרעיון של אי בודד..
אבל אחרי פגישה אחת- לא יודעת, תלוי..
אם כמו שאתה אומר היה לי טוב איתו, ויכול להיות שאני אתחתן איתו- אז כן.. אדרבא, הזדמנות להעמיק את הקשר.. (בהנחה שנחזור בשלב כלשהו, כן?!...)
אבל לדעתי השאלה לא מספיק הוגנת.. איך אפשר אחרי פגישה אחת להחליט אם טוב לי עם מישהו או לא?. בקושי הספקת להכיר אותו..
]אני לא בסוף כל פגישה אבדוק אם הפוטנציאל/ית נמצא בראש רשימת העדיפויות שלי לקחת אותו/ה איתי לאי בודד!
ואם התשובה היא לא, אז לחתוך!
זו שאלה שמתאימה, רק אם הקשר הוא כבר חזק ומבוסס!
יכול להיות שאחליט לקחת דווקא חבר.
ב. הסתכל בהודעות הקודמות שלך, הצגת את השאלה כך: "אם את צריכה לבחור מישהו לאי בודד ממי שאת מכירה, האם תקחי אותו?" זה מקביל לשאלה: "את מי תקח", ולא מקביל לשאלה: "האם תקח אותה".
ג. ההחלטה לבחור מישהו ולשהות במחיצתו הרבה זמן ועם קירבה משמעותית, זו החלטה קשה לפני שהקשר מבוסס דיו. (כמו שכתבתי לעיל)
מכירה.
חוץ מהשורה האחרונה.
, אנימוטיבציהאחרונהמחפשת עצות מעשיות יותר).
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?