גם אני הייתי באירוע דומה לא מזמן, ובמידה מסויימת עדיין נתון בו. אזכיר לכולם את משל הדג והדייג: שאלו דייג האם הוא אוהב דגים, והשיב- כן בטח שאני אוהב דגים, אז שאלו את הדייג- אם אתה אוהב דגים- מדוע אתה דג אותם? למעשה הדייג איננו רוחש חיבה יתירה לדג, אלא הדייג אוהב את עצמו (הדגים מייצרים לו פרנסה, הוא אוהב את הטעם שהם עושים לו בפה). היכולת לשחרר היא סימן לאהבה אמיתית, שכן- ייתכן שבחור אוהב בחורה (ואין כאן המקום להאריך בכלל במושג 'אהבה' קודם חתונה שיש להטיל בו ספק גדול) בגלל שהוא אוהב את עצמו, הוא אוהב את ההרגשה הנעימה שהבחורה מסיבה לו בהיותם ביחד, אך ההרגשה הזו איננה בגלל עצמותה של הבחורה כי אם בשל החוויה של הבחור את עצמו דרך הבחורה. האהבה האצילית שאליה כולם שואפים היא כזו שמאחלת כל טוב לכל צד, וכשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים שכר על הפרישה.
מכל ההנגדות שכתבת, נראה לענ"ד שכדאי לקרוא למה שאתה עובר- אהבה נכזבת, שפירושה- אתה מאוכזב למפרע מהאהבה המדומה שנקלעת אליה, אתה מאוכזב מכך שעדיין לא מצאת את שאהבה נפשך, אבל ידידי- את הבחורה שהייתה- ייתכן ואהבת בעבר, וכעת כבר אינך אוהב אותה, אלא אתה מתרפק על התחושה הטובה שחווית מהשהות לצידה. שכן אם היית אוהב אותה באמת ובתמים- היית מרפה, כי אתה מכבד את הבחירות שלה בצורה הכי עליונה ועדינה שמצופה מבן אדם, כי אתה אוהב אותה אהבה שאיננה תלויה בדבר, אבל מהנ"ל נראה שלמפרע הבנת שאהבתך אליה הייתה אהבה התלויה בדבר- בטל דבר בטלה אהבה (שים לב כמה פעמים כתבת את המילה 'שנאה' לעיל).
יחד עם זאת, אתה נורמאלי לחלוטין, וכאמור אני ממליץ בחום לבחון את מה שכתבתי ולא להיות אימפולסיבי, כי אני יודע כמה הנקודה הזו רגישה וכמה היא צורמת, אבל לענ"ד הנקודה הזו היא אמת.
לאחר שנחתכתי התלבטתי רבות מה תוכן התפילות שאני אומר להתפלל, מה השם ית' שואל מעמי- להתפלל ולהתאמץ יותר חזק כדי שהיא תחזור, או להתפלל שפשוט ימציא את זיווגי ההגון לי במראה. בפוסקים מבואר (ספר חסידים בכמה מקומות, ויסודו מגמ' במו"ק) שאין לאדם להתפלל על זיווג ספציפי (הבת של הר"מ הזה, האחות של הבחור הזה, וכד'), ובאמת כך נראה לענ"ד ישר יותר גם בהבנה מה השי"ת שואל ממך- האם הוא רוצה לייסר אותך? או שהוא רוצה שתתקדם הלאה? ההתקרבנות וההתמסכנות לא מקדמת אותך אלא משאירה אותך עומד במקום מתחפר בתוך החול הטובעני של הדמיון. צא מזה אחי היקר, זה לא בריא לך בשום מצב, על עצבות ודכאון מתגברים, לא מעצימים אותה בפלפול אודותיה!
כולם מכירים את הסיפורים על החבר ההוא שנחתך, ואחרי ארבעה חודשים הם חזרו לקשר ובסוף התחתנו, ב"ה. אני ממליץ לך- אל תיאחז ותתלה תקוות בסיפורים כאלו, תתקדם הלאה בחיים, ובהתאם לנסיבות של החתיכה תתייעץ לאחר מספר חודשים אם אדם שקרוב אליך האם כדאי לנסות לחדש ימיכם כקדם- אבל עד אז אתה חייב לאפשר לעצמך להיפגש עם בחורות נוספות (עד צריך רק עוד אחת ;).
דע לך שכמו אותה אחת שנפגשת- לא תהיה עוד, תפנים את זה. ובאותה נשימה תפנים שגם אשתך לעתיד- אין עוד כמותה, ובזה תתנחם (לא יודע אם באמת צריך נחמה, הרבה פעמים כשיוצאים מקשר צריך לברך ברוך פוקח עיוורים, מה שרואים מכאן לא רואים משם, לפעמים הקב"ה פודה ומציל את האדם המוכה בסנוורים חיצוניים, ודי למבין).
מקווה שלא הכעסתי אותך, ואם כן- סליחה, כחקלאי- תהיה מאמין בחי העולמים וזורע, השלך על ד' יהבך ותן בלב!
אם הנחרצות שלי הפריעה לקורא- צר לי ועמו הסליחה (אבל לפחות אני מודע לזה שאני נחרץ), ביודעי ובמכירי קאמינא ובדידי הוה עובדא זהה (מצד התחושות) למקרה של החקלאי הצדיק, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק! "תוהו ובהו קדם לעולם הבניין, אורות מאופל אמר ויהי" (שמונה קבצים, ג', פ"ז).
(ד"א, נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מגיב בפורומים)
