שאלות רשות:
ואם אתה כזה, איך עובדים על זה?
ומאיזה שורש זה נובע בכלל...?
בסופו של דבר, את בוחרת את הבעל שילווה אותך לאורך כל החיים.
לשדכנים זה לא נוח שהלקוחות שלהם בררנים, אז הם אומרים לאלה שמחפשים, שלהיות בררן זה רע!
אל תקשיבי להם, תהיי מי שאת!
אם הן אכן היו מוצדקות ואמיתיות! - זה לא אומר שאתה בררן.
אך אם הן שוליות ועל דברים שטותיים שבמבט מעמיק חסרי בסיס - כנראה שאתה בררן.
איך עובדים על זה?
עושים הבחנה בין הכרחי לעדיף
טבעי שכל אחד מאיתנו מצייר לו דמות מסויימת בראש
טבעי שיש שאיפות ורצונות
אסור לוותר על החלומות האלה!!
פשוט צריך למקד אותם
אחרי שנתמקד בעיקר,
נוכל לגלות
שיש עוד המון מתנות מסביב
מעל כל הציפיות
בררן הוא מושג שטבעו הזקנים, שלשיטתם שני דתיים בני אותו גיל יכולים להינשא.
אולי נגדיר שכל קשר מברר ומחדד
מה אני מחפש, ויותר, על מה אני לא מתפשר ועל מה כן.
לכל אחד יש תמונה בראש שהוא רוצה לממש,
אין לוותר עליה, אבל צריך להפנים שברוב המקרים היא תתממש ע"י
עבודה משותפת ולא בהכרח כמתנה משמים,
לכן על דברים שניתן לעבוד ויש נכונות, ניתן ל"התפשר",
ואם לא ניתן וזה משהו שמרגישים פספוס בלעדיו אז לא מתפשרים.

מתוך אלו שזוכרת בלבד ושפסלתי
יצא שאולי טעיתי לגבי שני שליש מהם בערך
מישהו שנפגש מספר גדול מאוד של פגישות, שלדעת הכל, זה המון, ייתכן שהוא כזה..
(כמובן כל זה כשאין בעיה בריאותית או בעיה מהותית אחרת)
מתאים? לדעתי זה לא ייתכן..
אבל בהסתברות יותר אנשים שנתקעים זה בררנות ולא 'סתם' נסיון
זה מסברא. לא בדקתי את הנושא
לא בהכרח
לפעמים מנסים מנסים
ופשוט אין כימיה![]()
ולפעמים הבררנות יכולה לבוא מהכיוון ההפוך
או שההצעות באמת לא קשורות (שזו כבר בעיה אחרת)
עד כאן חפירותיי![]()
~א.לכנ"ל אם יש לו בעיה רפואית וכו'...
אך לא על זה דיברתי..
ים...מפסיל=לא פוסל רשמית
אלא משהו בהתנהגות שלו גורם לצד השני לפסול
נניח,כמעט תמיד הצד השני מעוניין מאוד,מתלהב וכו
והוא-רק פרווה![]()
אני גם עושה את זה לפעמים
בעיקר כדי לחסוך התלבטויות או אי נעימות
בת-שבע77באמת שלא!
יש בררנות שלפני (לפני שמסכימים לצאת בכלל)
ויש בררנות שאחרי
וכנראה שאת מתכוונת לסוג הראשון![]()
בררנות- נובעת מקושי להשלים עם סממנים חיצוניים של בן-הזוג הפוטנציאלי (מראה, מוצא או תחום עיסוק), מחשש שמא 'חסרונותיו' יהוו עדות לפחיתותך.
בכדי להתמודד עם מכשול זה עליך לטפל בתחושת חוסר הערך שבתוכך. כאשר תחושי שלמה עם עצמך תוכלי לבחון את פנימיותו של האדם שמולך ולא להתייחס אליו כאל אביזר אופנתי שמעיד על ערכך..
(ynet, שם)
מתאים גם לבררנות של לפני
וגם לבררנות שאחרי, שגורמת לפסול לא תמיד בצדק..


קצת סותר לא? מז"א זרמן? אין לו מטרה להתחתן?
אם אין לו מטרה להתחתן אז השאלה לא רלוונטית..
אם אין לאדם מטרה להתחתן, אז איך אפשר להחליט אם הוא בררן?
אני מאמינה ששאלת על מציאות שבה יש רצון להתחתן, לא כך?
מי שלדעת הכל, לא מקבל מידי הצעות ופוסל הרבה מהן עוד לפני שנפגש
ולא לצאת עם כל אחד שמציעים לך
(מזכיר לי שירשור של ותן טל)
עדיף פחות פגישות ויותר איכותיות
(מניסיון כואב
)
ועדיין....גם לזה צריך גבולות
כי אחרת עד שמסכימים להיפגש-כבר יוצאים לפנסיה
טוב,נסחפתי טיפ-טיפה![]()
אם את לא רואה חוט מקשר בין כל הבחורים שפסלת, ישנו חשש בורר.
הלכות ברירה (תמצות של דעתי בנידון..) :
אוכל מתוך פסולת- לברור אם הוא *כן* יכול להתאים ולא לחפש את הבעיות אצלו (כמובן, אחרי שביררת אצל מכרים..).
ביד ולא בכלי המיועד לכך- לא ללכת לפי רשימת מכולת: "ממ בזה הוא 100% ובזה רק 99%.." אלא לבחון את המכלול.
ומיד- לא לתת למחשבות יותר מידי להפריע. להיות ממוקדת בבירור. ו..אם בכ"ז פסלת, אל תמרחי..
יעלי_אההצעות מגיעות מאותו "שדכן"?
אם כן, אולי לא קלט אותך נכון וחוזר על הצעות דומות?
אם לא, יש סגנון מסויים שאת יכולה להגיד שכן תאשרי?
אחחח חברה, איתך בביצת הרווקות.. ![]()
![]()
תפעילי שכל ישר והרגשה ישרה, בלי הקצנה לשום כיוון.
אחרי הכל - את צריכה להתחתן עם מי שאת תהיי שלמה עם זה.
רוצה להוריד ממנו את הצורך לממן עוד שכ"ד כשאת לומדת.
ואל תדאגי.
החיים שלך...
ביניישית. ![]()
כנראה שאני בררן..
זה או שאני בררן, או שההצעות לא קשורות בעליל ואני לא יודע לגשש לפני הפגישה.
להבדיל.
אני מגיע לחדר אוכל ו- אין מה לאכול!
אני לא מקבל טענה זו, אולי יש מאכל מסוים שאני לא יכול לאכול, אם התחושה שלי שאין מה לאכול כנראה משהו לא בסדר איתי.
אם הייתי שם לב לתגובה נוספת של 'נועם ה' אולי הייתי עדין יותר..
![]()
? לא.
? לא.
בררן.
וגם אם יש יותר מדי, רשימה מפורטת של תכונות ופרטים. צריך להיות ממוקדים לכמה דברים עקרוניים, לא לפתח ציורים של גיבורים ונסיכים גבוהים עם זיפים...![]()
אם התשובה היא כן - אז תפסלי גם עכשיו
אבל מה שתתפשרי עליו בעוד 5-8 שנים כדאי כבר עכשיו לוותר עליו
(זו היתה הגישה שלי כשחיפשתי את רבי מיקי)
גישה יפה! תודה
מינימאוס2כל אדם בורר לעצמו את בן/בת זוגו.
השאלה היא מהו המחיר שהוא מוכן לשלם עבור בררנותו.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳