האם לדעתכם ראוי לקחת כסף מהבית היהודי שקוצץ מקצבאות הילדים והועבר למקום אחר? והאם צריך לקחת את הכסף הזה שהוצע מהם או לא?
לא רוצים את הכסף, לא צריך.
ידוע שהרב טאו לא אוהד של הבית היהודי, בסדר, זכותו.
אני לא אגיד לרב טאו איזה כסף לקחת ואיזה לא.
מצד שני, אם הוא נניח לא מורה להצביע לבית היהודי ולא תומך בהם בבחירות, הוא לא יכול לשאוף לשלוט במפלגה הזאת לאחר הבחירות - זה צביעות, במחילה.
כן יכולים לשלוט שם?
ברוח "מקח טעות".
הם כן יוכלו לטעון שהונו אותם והקול שלהם הגיע בסופו של דבר למפלגה שבחרה אחרת מאיך שהם הציגו את עצמם
ואני גם לא חושב שהבית היהודי הם הסמל להונאה ושינוי מצע
מה שהוא רצה. ואחרי זה התברר לחלק מהאנשים שמה שהם חשבו לא היה נכון.
היו רבים שצפו בדיוק רב את התהליכים המתרחשים.
דוגמה אחת מיני רבות (שים לב לתאריך):
ברית בנט לפיד.
זה העניין הכי חשוב.
היו שצפו אירועים אחרים וכיוונים אחרים ואכמ"ל.
ב. אתה מוזמן לקרוא שוב, ולראות ברורות,
שהמחבר מזהיר מפני אפשרות של חזרה על הטעות
שעשתה המפד"ל לפני כעשור כאשר הלכה עם לפיד האב ל''ממשלה ללא חרדים'.
בפועל הטעות הזאת חזרה על עצמה.
איך תקרא לזה אם לא צפיה של ברית בנט-לפיד?!
בכל מקרה, האמירה 'אף אחד לא חלם אפי', על מה שקרה אחרי הבחירות' - ודאי אינה נכונה.
ג. גם הרשה לי לחלוק עליך בהגדרת 'העניין הכי חשוב'.
העניין החשוב אינו 'עם מי אתה משתף פעולה?', אלא 'מה אתה עושה?'.
מחבר המאמר צפה קואליציה שתכיל את המפד"ל ללא החרדים.
האפשרות הנוספת היחידה שיכולה להשתמע מהמאמר היא,
קואליציה המכילה את 'העבודה' במקום את לפיד.
יש להניח שסדר היום שלה היה שונה משמעותית רק בנושאי כלכלה וחברה.
לא בענייני דת ומדינה ולא בעניינים מדיניים.
יכול להיות שהיה מישהו שחשב על זה.
אבל בגדול לא חלמו שהמפלגה הדתית תכרות ברית עם המפלגה האנטי דתית.
חוץ מזה,
נראלי שמי שהבאת דיבר על עצם זה שכדאי שהחרדים יהיו חלק מהקואליציה.
אני אין לי תביעה שהמפד"ל \ בית יהודי יכנסו לקואליציה רק עם החרדים, אני רק רוצה שלא ישתפו פעולה עם החרמה שלהם. דהיינו כשהם אומרים שהם לא נכנסים לקואליציה אלא אם כן יש עתיד נכנסת, בזמן שיש עתיד אומרת שהם לא נכנסים אם החרדים נכנסים.
וחוץ מזה שכמובן שיש לי תביעה על עצם הברית עם המפלגה הכי אנטי דתית, אבל בזה כבר דשו לא קצת.
ומה שקורה היום לא שונה בהרבה.
אם לקרוא לזה החרמה או סתם נפנוף-
זו טרמינולוגיה.
אל תשכח שבזמן הבחירות לפיד לא הציג עצמו כאנטי דתי (בניגוד לאבא שלו),
ואפילו החרדים היו מוכנים לשבת אתו.
א. מכיון שישנן מחלוקות עקרוניות בין שני הציבורים, אין לי תביעה לשיתוף פעולה ביניהם.
למרות שהייתי שמח לכך (בהסתייגויות שונות).
אבל יש לי תביעה לגבי אמירה כמו "אם הוא נכנס אני לא נכנס".
לדעתי זה הבדל חשוב.
ב. אין לי בעיה שהבית היהודי יישבו עם יש עתיד(בכפוף לשמירה על הסטטוס קוו),
יש לי בעיה שהם נושאים אותם על גבם לקואליציה; זה פוליטיקה מסריחה בכל שתי מפלגות שיש ביניהן פער
אידאולוגי משמעותי, וזה חמור הרבה יותר, כשמפלגה שאמורה לייצג את היהדות, כורתת ברית עם מחריביה.
בתור פרטיים הם בחרו ותמכו
כל הרעיון הזה של תמיכת רבנים במפלגה מעוות מיסודו, הם בוחרים מתוקף היותם אזרחים ולא קשור לשום דבר אחר. הם יכולים בכיף לרוץ לכנסת, אבל זה לא נושא שקשור אליהם בכהוא זה.
אז שלא ירוצו אחריהם לפני הבחירות, כדי שיתמכו בהם.
מישהו אומר להם לרוץ?
וממילא וכו'...
למה את מכניסה עכשיו את האידאות שלך כשהמציאות כאן לא מתנהלת לפיהם?
וחוצמזה, לעצם העניין, אגיב בסמוך בעז"ה.
לא ההוראה אליה.
דבר שני, כשהנהגת עם ישראל תהיה *תלויה* ברבנים יהיה מצב שקוראים לו "סנהדרין", מכיר?
(כשהרבנים כיום מנסים למלא את מקום הסנהדרין, כל אחד ממבטו הוא (הכוונה לרב אליהו מול אבינר מול דרוקמן מול הרב סתיו) וזו רק טעימה קטנה מפסיפס הרבנים שכל תינוק יודע שהוא לא יכול להיות מורכב בזמן הזה.)
נו נו, לשגות באשליות זה כיף
וחוצמזה, לאורך כל הדורות עם ישראל הונהג ע"י הרבנים, לפחות בעניינים היסודיים.
נכון שזה נחמד אולי לפעמים לחשוב שהתפקיד שלנו הוא לעשות את הרפורמה במלט, וכדו',
אבל ישנם דברים קריטיים הרבה יותר, ובהם הנהגת הרבנים הכרחית, כך היה לכל הפחות עד היום.
היום, באמת, הרבה דברים שהיו ברורים פעם, כבר לא ברורים...
(וואו, איזה זקן נרגן יצאתי...
)
ששוחים בה "חזירים" ולא לנסות אפילו להגיע אל שביל ההנהגה. מדינת ישראל לא נתמכה ע"י אותם רבנים שכעת מורים למי להצביע ולמי לא, טוב.. זו מכבסת מילים ובזבוז זמן משווע. אם הרבנים קשורים לפוליטיקה זה רק אם הם בעמדת הנהגה, וכל עוד הם בעמדה סקטוריאלית (כמו הרבנים מהסקטור האחר בדיוק) הם אינם קשורים!
רב יכול להנהיג את מי שרוצה לשמוע לו, הוא לא יכול להנהיג את מי שלא מקשיב לו, לא?
הרב קוק הנהיג את כל עם ישראל? אולי יש לך דוגמה למישהו אחר שכן?
מי ששומע שומע, ומי שלא לא. מה אפשר לעשות? (חוץ מקירוב וכדו')
אפ' שאפשר לאמר שבזמן הרב קוק גודל הציבור שהיה נאמן לו היה גדול מאוד.
אבל אולי באמת אי אפש רלהצביע על מישהו מסוים כזה, פשוט משום שאין, ולא יהיה עד שיקום סנהדרין.
אז בינתיים כל מגזר מנסה להקים לעצמו סנהדרין מטופש במיני. כל עוד היהודים שומרי המצוות בארץ ימשיכו לפסול את כל השונה כי סבא שלו היה גר בספרד/היה חילוני/היה מזרוחניק/התחתן עם גיורת/היה חסיד סאטמר או שהוא עצמו כמו כל 'הרעות החולות ' הנל, לא יהיה לא סנהדרין במיני ולא סנהדרין אמיתית.
אך כשהיא כן תהא, השורה האחרונה בתגובה שלך בהחלט תהיה תקיפה. כשהיא לא מוחלטת ולא מוסכמת ע"פ כל, אין באמת שום סנהדרין שתוכל להנהיג עם. וכל ניסיון ליצור כזו- כוללת או סקטוריאלית, לא יעבוד.
א. להגיד שלרב קוק שמעו הרבה נשמע לי מופרך, החרדים לא שמעו לו, והמזרחי גם לא שמעו לא. ודאי שלא
החילונים.
ב. למרות שלאורך כמעט כל אלפיים השנים האחרונות, לא היה מצב שכולם שומעים לרב אחד, (כפי שאת מתארת את המצב היום,) לא נמנעו רבותינו לעסוק בהנהגת הציבור, זה היה תמיד תפקידו של הרב, לפחות בנושאים ערכיים.
כך תמיד היה - בין רב המדינה ובין רב הקהילה.
א. תמשיך לברבר, ידועה לי עמדתכם בעניין
ב. אין שום בעיה לעסוק בעניני הציבור, בהנהגתו- כל עוד הוא לא מקבל על עצמו את מרות הרב, זו "הנהגה" בעלמא.
ואם תטען שיש עניין שרב יורה גם בלי שהציבור מקבל, אומר שיכול להיות ענין כזה אם יהיה בר סמכתא שיקבע את מקומו של אותו רב..(תמשיך לקרוא בתגובה שמתחת)
שכל עוד אין סנהדרין צריך להיות מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", ואין כלל מקום להנהגה רבנית כלשהי, כללית או מגזרית.
ובכן, דעה מעניינת, אבל אין לה בסיס במקורות היהדות.
או פרטית, של עשה לך רב.
אני לא טוענת שאין מקום לגדולי תורה ורבנים גדולים ות"ח, וכל הגיבובים שלעיל, אני טוענת שאין מקום לכפייה כוללת של עמדה רבנית *אחת* על כלל הציבור.
אתה רוצה להביא לי בסיס במקורות ששם מופקד רב אחד על כלל הציבור (ללא שהיו סנהדרין כמובן וללא שהיה בר סמכתא לקבוע את מקומו של הרב מבחינת פסיקה (כוללת) וכו') ?
דובר על הנהגה של מפלגה והטוויית דרכה.
אגב, ברור שהיו במשך הדורות גדולי דור שהנהיגו לבדם את כל גולת ספרד, או אשכנז או בבל וכדו'.
האם למי שלא הצביע ליכוד לא היה זכות למחות נגד ההתנתקות ?
למי שלא הצביע העבודה לא היה זכות למחות נגד אוסלו ?
אם לא הצבעתי לאסאד, אסור לי לדרוש ממנו לא להשתמש בנשק כימי?
אותו ולכן הוא הצביע להם.
גם על קבלת כסף מנוצרים, אם הכסף נועד להשתיק-לא מקבלים.
רק אומר שאחרי שאתה מקבל כסף ומאיימים עליך בלקיחתו זה קשה יותר מאשר לא לקחת מלכתחילה
לא צריך לספק הסברים לאף אחד.
פתחו פה דיון, אתה לא רוצה אל תשתתף אבל אף אחד לא אמר שהרב טאו חייב לנו הסברים.
נו..דיי מוזר!
אבל גם אפשר להבין את זה,כמו שאומרים פה החבר'ה,רב שמקבל משכורת מהשלטון הציוני הוא כבר 'עובד' אצלו,הוא 'משוחד' ..אותו דבר כאן,רק שפה מדובר על הבית היהודי.
הרי כידוע הרב טאו 'וחוגו' מנהלים "קמפיין" נגד תופעות חמורות של ניתוק הדת מהמדינה מדובר על אלפי חוקים שמנסים לעלות לדיון ולאחר מכן להצבעה ולהיחוקק ובייחוד מצפים מהבית היהודי לשמור על הממשלה ועל ה'סטטוס קוו' אם לא לשפר אותו, ו'קמפיין' זה כולל כנסים,קריאות תקשורתיות,חלוקת חומרי הסברה וכיוצ"ב, ולכן אחרי שלקחת כסף כזה מהבית היהודי אתה בהחלט משוחד..איך אפשר לקבל היום תרומה מהבית היהודי ובערב ליתקוף אותם (הרי ברור ?!
לכן בהחלטה אמיצה מתוך אחריות החליט לא לקחת ועל עוד צעדים.שזה גם פוגע במנדטים הרי חלק גדול מציבור הבוחרים הם כן 'קווניקים ומרכזניקים' ) ..
אתה יכול לחלוק על העיקרון. אתה יכול לסבור שהבית היהודי היא מפלגה טובה ואין טענות וכ'ו לכן מכיוון שאתה גם לא תוקף אז למה שלא תקח כסף, אבל על זה שההחלטה לא לקבל היא תוצאה ישירה של הקו של רבני הקו (ולא רק רבני הקו.) אין מה לחלוק או לפקפק .
2.אם זה לא שייך לרב טאו למה זה מונע מצווה של לימוד תורה? כניראה זה כן שייך לישיבה או משהו שהרב טאו נשיאה או משהו..
3. עניין השוחד בדיינים זה שמאחר וקיבלת אפי' טובת הנאה (ולאו דווקא כסף ממש-וזה גם עונה על 1) אז אתה 'משוחד' ומוטה,בדיינים זה איסור..אבל זה מצב פסיכולוגי שקשור לכל אדם (לא רק לדיין) ובכל מצב (לא רק במשפט)
ולכן אתה תהיה מוטה (לפי הטבע) אחרי שקיבלת 40 מליון (גם אם הטובת הנאה היא בכך ש"בסך הכל" בנט החליט להעביר את זה לך) והביקורת תהיה הרבה יותר מתונה ומי יודע אם זו לא בדיוק הייתה המטרה.
^^
אני רק מנסה לחשוב מה הייתה המטרה,אך כמובן שאינני יודע בדיוק ולא מתיימר לדעת,אבל אולי זו הסיבה לסירוב.
ואני רק ניסתי לומר את הסיבה.
ב' אני לא דיברתי הלכתית.אלא כמו שבהלכה אסור לקחת כי זה וודאי שכאשר יש טובת הנאה השופט הוא כבר לא אוייבקטיבי כך גם כאשר יש תופעות שלדעת הרב טאו ועוד הן תופעות מסוכנות ו'צועקים' על זה ופיתאום "משמיים" מגיעים 40 מליון לפרוייקט של אחד מתלמידי הרב טאו אז כבר ההתקפות הקריאות וכ'ו הן פחות ..זה מאוד קל להבנה..
אבל כמו שכבר אמרת..אין לנו מושג מהי הסיבה באמת..
הניסוח "כסף מהבית היהודי שקוצץ מקצבאות הילדים" הנו מופרך. ראשית, "כסף מהבית היהודי" בוודאי איננו יכול להיות "כסף... שקוצץ מקצבאות הילדים" כי "כסף מהבית היהודי" יכול טכנית להיות רק כסף ממימון מפלגות, או מתרומות למפלגה. "כסף... מקצבאות" איננו נופל באף-אחת מהקטגוריות האלו. אז מילולית הניסוח לא-נכון בכל מקרה. אם זה ניסוח שגוי מתוך דיבור והרגל אז נא לתקן, ואם זה ניסוח מכוון אז זו אמירת שקר, שצריך לשים לב לכך שגם מפרסם המאמר במקור נזהר להימנע מליפול לתוכו.
לעצם העניין, כל אחד מבין שזו דמגוגיה ופופוליזם, לטעון שכסף שהוצע למי שהוצע הוא "כסף... מקצבאות הילדים". קצבאות ילדים זו אג'נדה פוליטית [כן, ברור, לעניות דעתי בלבד, וכמובן בן-ארי מנסח זאת כך שנחשוב שהוא חושב אחרת {הוא לא, ולא אכנס לכך כרגע כאן}, אבל אני בניגוד אליו לא רצתי לכנסת ולא חיפשתי להפוך את {מה שמוצג בתור} דעתי לחוק המדינה]. באותו אופן אפשר לטעון שסיוע ליישובי ספר הוא "על חשבון אוכל לעניים". כל הדברים האלו הנם אג'נדות פוליטיות. על אחת כמה וכמה כאשר מנסח הטענה הוא חבר כנסת לשעבר ומתחרה ישיר של המפלגה שאת מעשיה הוא מבקר.
לשמחתי הרבה אני נוכחתי מזה זמן לראות, שערוץ שבע סיים (לפחות זמנית) את תפקידו היומרני כמשטרת מחשבות, בדיוק מהסוג שחברי הכנסת לשעבר יעקב כ"ץ או מיכאל בן-ארי ניסו לכפות במשך שנים. זאת כנראה מפני ש"תקומה" עצמם הצטרפו אל הבית היהודי, מן הסתם בתנאי מפורש של בנט שהם לא יוכלו מדי יום או יומיים לפתוח במלחמה פנימית, או שאחרת יתכבדו ויישארו בחוץ. ועובדה היא שהם קיבלו זאת על עצמם, ואילו הקו המיליטנטי והתוקפני של כ"ץ ובן-ארי הושאר איפוא מחוץ לכנסת בכלל. לטעון עכשיו שיש קשר כלשהוא בין כסף של קצבאות ילדים לבין יוזמות של המפלגה והצעות מימון למיזמים כאלו ואחרים, זו פשוט הבעת דיעה פוליטית וביקורת במסגרת המאבקים על עמדה ציבורית ומושבים בכנסת. אין בזה שום הילה של קדושה שמתנוססת מעל. ברור לגמרי שהשירשור הזה מתחיל מאיזו כניעה אקסיומטית לדעתו של בן-ארי, אקסיומה שאין שום סיבה הכרחית לקבל.
הטענה במאמר המקורי ש"משפחות ברוכות ילדים מעשירות את אוצר המדינה בהון עתק", איננה מדעית ואיננה מבוססת. זה כמובן לא פוסל לרגע את התפיסה שמעודדת ילודה, אבל חשבתי שהתפיסה הזו איננה זקוקה לצידוקים כלכליים וחילוניים-כספיים. התפיסה הזו שקולה בדיוק לכך שיהודי מוציא אלפי שקלים בשנה יותר ממה שמוציא גוי על מחייתו, על מזונו, ועל עניינים שבקדושה. זה לא כלכלי להביא בברית את הרך הנולד. זה לא כלכלי לרכוש תפילין ומזוזות. זה לא כלכלי להכשיר ולקדש מטבח. ממתי אנחנו עושים זאת כי זה כלכלי? אנו עושים זאת מתוך ציווי התורה. הניסיון לכפות את הטענה לגבי משפחות ברוכות ילדים כאמת קטגורית, הוא ניסיון משותף הן לח"כ לשעבר בן-ארי שמציג אותה כמי שרץ עצמאית מול "הבית היהודי", והן ליעקב כ"ץ שניסה לקדם את סדר-היום הפרטי שלו במסגרת ההצטרפות של "תקומה", וסופו שהוכנע ודעתו נדחתה.
מדובר בכספים קואליציוניים. כלומר: תקציבים שכל מפלגה הקואליציה יכולה לשחק איתם ולהזרים אותם לכל מיני דברים שיש להם סעיף, אבל הם מחוץ לבסיס התקציב.
כמו שאני מבקש דיוק מאחרים אני גם משתדל לבקש דיוק מעצמי. כספים קואליציוניים אינם "מהמפלגה". הם מתקציב המדינה לטובת מה שההסכם הקואליציוני מקדם. לא "משחקים" איתם סתם, אלא הם מעוגנים בהסכם שהיועץ המשפטי לממשלה ובית משפט מאשרים, וכבר נשברו עטים ונשפכו אגמי דיו הדפסה על החובה - והקרב החשוב בזמנו - שההסכמים יהיו שקופים, גלויים ונראים לעין כול. אם לא נראה בעיניך מה שמפלגה כזו או אחרת מקדמת, זה כמובן לגיטימי ובשביל זה יש דמוקרטיה והכרעה בבחירות.
אבל אי אפשר לטעון לגביהם שזה "כסף מהבית היהודי שקוצץ מקצבאות הילדים והועבר למקום אחר". טענה כזו תהיה דמגוגיה בריבוע. לפי זה אף פעם אי אפשר לשנות הסכמים קואליציוניים, אי אפשר בכלל לשנות דגשים מקואליציה לקואליציה ובכלל אין טעם לערוך בחירות, כי תמיד חובה להישמע דווקא למה שמוצא חן בעיני חבר כנסת מסויים (אפילו אם הוא כבר לשעבר). אז בוא נעבור לשיטת המשטר הישנה והטובה, המלוכנית והטוטליטרית. שם באמת אין צורך בבחירות, ולא לגיטימי בכלל לחשוב. אני לרגע לא טוען שמה ש"הבית היהודי" עושים, עשו או יעשו זה בסדר, ולרגע לא טוען שמשהו בביקורת של מיכאל בן-ארי עליהם איננו נכון. ייתכן שהכול צודק. אני רק הדגשתי את ההווא אמינא של הדיון כאן, וזה שכאילו באופן אכסיומטי צריך לקבל את הטענות שלו, ושבהכרח מדובר על עובדות מוצקות בסלע, על-אף שזו כמובן רק פרשנות.
על זה אנחנו מתפללים בכל יום.
בכל מקרה, נסתפק בינתיים גם בשלטון דמוקרטי אמיתי, מה שאין לנו היום.
טרוניות תמיד היו, ואין סיבה לחשוב שהם יפסקו גם כאשר מלך המשיח יגיע. אם הולכים לפי הרמב"ם, "עולם כמנהגו נוהג מלבד שיעבוד מלכויות". גם על דוד המלך ושלמה המלך, גדולי המלכים ללא כל ספק, היו שההתרעמו ולא היו מרוצים משלטונם. לכן לא בטוח שכאשר יגיע המשיח, פתאום כל אלו שמייחלים לשלטון בית דוד מלא, למדינה יהודית הלכתית במלוא מובן המילה - לא בטוח שהם יהיו מרוצים לגמרי מכל דבר שמלך המשיח יגיד/יעשה - אבל אז כבר לא כל כך יהיה להם פתחון פה. כי זה כבר יהיה משיח ולא סתם עוד שר או ראש ממשלה חילוני.
ואם השלטון המלוכני, נניח, יחליט שמקצצים את קצבאות הילדים בעוד יותר ממה שקוצצו היום - מה יגידו אז? מי ערב לכם שזה לא יקרה?
לפעמים נראה לי שאנשים שוגים באשליות שכאשר המשיח יגיע כל הברים במדינה ובכלל, יתנהלו בדיוק כמו שה-ם - אותם אנשים - חלמו ותמיד חולמים, בדיוק לפי תיסת עולמם המדינית, הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית.
חבר'ה, בואו נצא מהסרט נכון, משיח זה חשוב וכולנו מייחלים ומצפים לו - אבל כדאי שעוד לפני שהוא יגיע, נפנים את זה שזה שיהיה מלך משיח, זה לא אומר שא-ת-ה עצמך מלך וקובע מה יקרה, זה לא אומר שכל תפיסת העולם שלך תימזג ישר לתוך כיסא המלוכה. ממש לא בטוח, אם כי יכול להיות, שברמות כאלו ואחרות.
הרי ברור לך שדעות הלכתיות, והשקפתיות, ואורחי חיים, גם בקרב יראיי ה' כיום, יש הרבה - אז מי ערב לאיזה שהוא מישהו שהמשיח שיגיע, יהיה בדיוק לטעמו כפי שטעמו של אותו איש כיום? הרי זה בלתי אפשרי - המשיח לא יוכל לגלם במציאות את שאיפות החיים ואת ההשקפות של כל יראיי ה' כיום, גם אם ירצה. זה בלתי אפשרי.
זה מה שאני טוען. שכולנו צריכים לזכור ש-אמת, צריך משיח - אבל משיח זה לא משיח כבקשתך, כהזמנתך, זה לא משיח בדיוק כמו שחלמת שהוא יהיה.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, אפשר טיפ טיפה לדמות את זה לבחירת בעל/אישה. יש הבדל גדול מאוד בין "החלום" הראשוני, לבין מה שיהיה בפועל.
המשיח ירומם את כולם לאמת הצרופה שמאחדת את כולם, מעל ומעבר לאותם מחלוקות השקפתיות.
בניגוד לקצבאות ילדים, שזה כסף קצוב מביטוח לאומי, לא קשור בכלל לכספים הקואליציוניים, וברגע שקובעים אותו בחוק, לשיפור או לגירעון בסכום - זהו הסכום, והכספים הקואליציוניים של מפלגה זו או אחרת לא יגדילו אותו, ובוודאי לא לסקטור כזה או אחר ספציפי.
אני לא יכולה להצביע על משהו שהופך את זה ללא ראוי.\
האם עליו להישמע לרבו? אם הוא אכן רבו שאותו הוא שואל על כל דבר, אז כן...
יש כאן שני צדדים, שכל אחד מהם טוען דברים הפוכים, וכמעט בוודאות לכל אחד מהם יש אינטרס מובהק. הגורמים האנונימים, והמשרד לשירותי דת. ייתכן שדווקא המשרד לשירותי דת צודק.
חשד לטרור יהודי ביו"ש: רעולי פנים הציתו בתים ומכוניות של פלסטינים
אז הצלחתם להפחיד כמה ערבושים אבל טנפתם את שם השם.
אולי הכוונה שהמימרא הזו נאמרה רק אחרי הכיבוש והקדושה של ארץ ישראל ע"י יהושע.
אני לא זוכר בדיוק את המימרות וכו' (אחת המימרות: שמי שגר בחו"ל הוא כעובד עבודה זרה, ואחת שמי שגר בחו"ל כמי שאין לו אחוה), אבל הרב סולובייציק ב"חמש דרשות", מסביר שאחת מהן נאמרה בימי אברהם בלבד, והשנייה נכונה רק אחרי הכיבוש והיישוב.
של עד הניצחון?
מה מונע מהאיראנים להסכים למה שטראמפ רוצה, והכל יהיה סבבה חיוכים והכל יפה ובדיוק עוד שנתיים
ומשהו כשייבחר מישהו דמוקרטי (תחשבו על מישהו בסגנון קמאלה או סנדרס או מטומטם אחר), הם פשוט
יחזרו במלא המרץ לענייניהם. ובשנתיים עד אז רק ירחיבו את הידע שלהם ויתכננו וכו'.
זו שאלה מצוינת שנוגעת בדיוק בלב האסטרטגיה של "משחקי הכוח" במזרח התיכון. על פניו, התוכנית שתיארת נראית כמו מהלך מבריק: "תחייך לטראמפ, קח את הכסף (הסרת סנקציות), וחכה שהדמוקרטים יחזרו".
אבל במציאות, יש כמה מכשולים רציניים שמונעים מאיראן פשוט "לזרום" עם זה:
1. טראמפ לא מסתפק ב"חיוכים"
בניגוד להסכם הגרעין של אובמה (JCPOA), טראמפ הבהיר שהוא רוצה "עסקה גדולה". הוא לא רוצה רק הקפאה זמנית של הגרעין, אלא:
* פירוק תשתיות (לא רק הקפאה).
* הפסקת פרויקט הטילים הבליסטיים.
* הפסקת המימון לגרורות שלהם (חיזבאללה, חות'ים וכו').
עבור האיראנים, ויתור על "ציר ההתנגדות" הוא לא רק טקטיקה, זה הדי-אן-איי של המשטר. הם מפחדים שאם הם יוותרו על הנכסים האלה תמורת שקט זמני, הם יישארו עירומים מול ארה"ב וישראל כשטראמפ יחליט לשנות את דעתו (והוא נוטה לשנות את דעתו).
2. טראומה מהסיבוב הקודם (בעיית האמינות)
האיראנים כבר היו בסרט הזה. הם חתמו על הסכם ב-2015, ואז טראמפ נכנס ב-2018 ופשוט קרע אותו.
* מבחינתם: ארה"ב היא שותף לא אמין. הם מפחדים להשקיע את כל המשאבים בשיקום הכלכלה רק כדי שבעוד שנתיים שוב יטילו עליהם סנקציות שיחריבו הכל.
* הלקח שלהם: הם רוצים ערבויות שאי אפשר לבטל – וטראמפ לא יכול (או לא רוצה) לתת ערבויות כאלה שעוקפות את הנשיא הבא.
3. "הידע" הוא לא הבעיה – הזמן הוא הבעיה
כתבת שהם ירחיבו את הידע שלהם בנתיים. הבעיה היא שהם כבר די בשיא מבחינת ידע. מה שחסר להם זה צבירת חומר (אורניום מועשר) ומתקנים פעילים.
* הסכם עם טראמפ יחייב אותם להוציא את החומר המועשר מהמדינה או לדלל אותו.
* להתחיל מחדש ב-2026 או 2028 לוקח זמן יקר שבו הם חשופים לתקיפה או ללחץ מחודש.
4. כבוד המהפכה
צריך לזכור שאיראן היא תיאוקרטיה. עלי חמינאי בנה קריירה שלמה על שנאת "השטן הגדול". כניעה מוחלטת לתנאים של טראמפ (שהוא גם האיש שחיסל את קאסם סולימאני) נתפסת כהשפלה שתערער את היציבות הפנימית של המשטר מול הקיצוניים בתוך איראן.
בשורה התחתונה
האיראנים אכן מנסים "למשוך זמן", אבל הם מעדיפים לעשות את זה דרך התשה (כמו שהם עושים עכשיו) ולא דרך הסכם כובל. הם מפחדים שטראמפ יכניס אותם ל"כלוב זהב" שממנו הם לא יוכלו לצאת גם כשיבוא נשיא דמוקרטי.
האיראנים מבינים היטב את האסטרטגיה שתיארת – למעשה, זה כנראה החלום הרטוב של הדרג המדיני בטהרן. אבל יש הבדל עצום בין "לרצות" לבין "להצליח לבצע", והסיבה שהם לא פשוט חותמים על כל מה שטראמפ מבקש היא שהם דורשים "ערבויות ברזל" (Watertight Guarantees) כדי לא לצאת פראיירים פעם שנייה.
נכון להיום (פברואר 2026), הנה הערבויות המרכזיות שהאיראנים דורשים כדי למנוע מצב שבו הם מפרקים תשתיות ואז נזרקים לכלבים כשהממשל מתחלף:
1. ערבויות כלכליות ופיצויים
האיראנים דורשים מנגנון שיבטיח שהסרת הסנקציות לא תהיה רק "על הנייר".
* המשכיות חוזים: הם רוצים התחייבות שחברות בינלאומיות שייכנסו לאיראן יוכלו להמשיך לפעול גם אם ארה"ב תפרוש מההסכם בעתיד.
* פיצוי על פרישה: דרישה (די דמיונית, אך קיימת) שארה"ב תפקיד סכום כסף בנאמנות או תתחייב לפיצויים כספיים אם היא תפר את ההסכם שוב.
2. "ערבות חקיקתית"
אחת הבעיות הגדולות ב-2015 הייתה שהסכם הגרעין (JCPOA) לא היה "חוזה" (Treaty) שאושר בסנאט, אלא רק "הבנה" בין ממשלים.
* איראן דורשת שהפעם ההסכם יעבור כחוק מחייב בקונגרס האמריקאי.
* הבעיה: טראמפ כנראה לא יכול להבטיח את זה, ובטח שלא יכול לכבול את הנשיא הבא. זה משאיר את האיראנים בחשש תמידי.
3. שמירה על "נכסים הפיכים"
כדי לא להישאר חסרי אונים אם ארה"ב תפרוש ב-2028, איראן מתעקשת:
* לא להוציא את האורניום המועשר: הם מעדיפים "לדלל" אותו בתוך איראן ולא לשלוח אותו לרוסיה או למדינה אחרת, כדי שיוכלו להעשיר אותו שוב במהירות.
* שמירת צנטריפוגות מתקדמות: הם מסרבים להשמיד פיזית את הדגמים החדישים (IR-6 ו-IR-8) ורוצים רק לאחסן אותם תחת פיקוח, כדי שיוכלו להחזיר אותם לעבודה תוך ימים.
4. סגירת "תיקים פתוחים" בסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA)
האיראנים דורשים שכתנאי להסכם, ה-IAEA יסגור את כל החקירות על פעילות גרעינית צבאית מהעבר. הם יודעים שכל עוד התיקים פתוחים, נשיא עתידי יוכל להשתמש בהם כתירוץ להחזיר את הסנקציות (Snapback).
מה טראמפ רוצה בתמורה (ה"מוקשים")?
הסיבה שזה לא נסגר ב"חיוך" היא שטראמפ (לפי הדיווחים משיחות ג'נבה ואומן החודש) דורש דברים שהם כמעט בלתי הפיכים:
* פירוק מוחלט של תשתיות ההעשרה (Zero Enrichment).
* פיקוח הדוק שכולל ביקורי פתע בכל מקום, כולל בסיסים צבאיים (Additional Protocol).
* הגבלת טילים – מה שישאיר את איראן בלי כוח הרתעה קונבנציונלי.
בשורה התחתונה: איראן מפחדת שהמחיר שטראמפ דורש עבור "שנתיים של שקט" הוא ויתור על כל הקלפים שלהם, כך שב-2028, גם אם יבחר "דמוקרטי מטומטם" (כהגדרתך), לא יהיה להם עם מה לחזור לשולחן.
יותר ארוכה. ואין נער דתי שלא מכיר את הפתיחה של מסכת ביצה, וכנראה אצל רבים עלתה התהייה, מה כל כך מורכב ומסובך לקבל החלטה על ביצה שנולדה ביום טוב?
דבר ראשון, הגמרא לרגע לא דנה איך לפתור בעיה של אדם שנולדה לו ביצה ביום טוב. היא דנה מדוע יש סיבה להתיר או לאסור ביצה כזו.
דבר שני, בשונה מלדבר עם גימיני או עם אשתך, ללמוד גמרא זה מטרה בפני עצמה, ודווקא בגלל החפירות 
אבל אני לפחות מחזיק במיוחד מיריב לוין. (ולא אצביע לו)
יש שלושה אנשים בכנסת שאם ידברו אשתדל לשמוע-
אבי מעוז. יריב לוין. רה"מ בנימין נתניהו. (ושוב אני לא מצביע ליכוד ואין לי כוונה כזאת)
להבדיל הוא כמו נחשון שקפץ לים...
-הוא לא הכיר בנשיא העליון!
-העיף את היועמשית מהמשרד שלו.
-לא הפסיק לשגע את בג"ץ...
נכון זה צעדים הצהרתיים בעיקר אבל זה מאד חשוב במערכה הכוללת לתיקון מערכת המשפט. זה ייתן אומץ לכולם בסוף לפעול בעניין. זה, וגם זה שהם באמת הגזימו..
מצד אחד אני לא ממש אובייקטיבי, כי יצחק הוא חבר כ- 17 שנים. מצד שני, המחמאות והתשבחות שהוא מקבל מכל עבר על תפקודו כשר הנגב והגליל מוכיחות שגם מבעד למדד האוביקטיביות - זה באמת נכון.
מי שעוקב אחרי הועדה בראשותו מבין עד כמה האיש הוא תותח מקצועי שיודע להביא שינויים וחקיקה לקו סיום הוא גם יודע להתראיין בחוכמה רבה. אלמלא בחר לוין (איתו) בקו נוקשה בתחילת הרפורמה המשפטית, היום כבר היינו אחריה ובתוצאות מעולות. אני מקווה שילמדו מזה.
גם סמוטריץ' עושה עבודה טובה, כמו שרואים עם הצמיחה בכלכלה, ניהול התקציב, יהודה ושומרון, החלב, הייבוא האישי, סוגיות החטופים (הוא ידע גם להסכים מהר לעסקה הראשונה של החטופים והוכיח שהוא שוקל כל דבר ולא עובד לפי עקרונות קפואים). הבעיה שלו זה שהוא גרוע ביח"צ. יש ביחצנות שלו משהו מייגע, והוא לא מצליח לעטוף את עצמו במקצוענים בתחום.
מעבר לזה, כל שר מוצלח צריך כמה ח"כים שיעשו בכנסת את העבודה האפורה, בוועדות, בדיונים מתישים על הסתייגות זו או אחרת ולהפך, כל ח"כ שרוצה באמת להזיז דברים, צריך שהממשלה תרצה לתמוך.
כי יש לו פאות
סתם, ראיתי לא מזמן ראיון שלו עם יוסי רשק והוא מאוד הרשים אותי.לדבר הוא יודע, אין ספק.
אבל לא עקבתי ממש אחריו. אני סקרן מה הפעילות שלו היתה בכנסת.
לאחרונה נתנו לו להיות ראש ודעת חינוך אז מעניין מה הוא עושה עם זה.
לא שוכחת לו את מה שעשה עם הבתי חולים , אשתו והערביות
הוא איש אמיץ ואמיתי
בס"ד
הגיב לכתבת בריאות (לשעבר) שעשתה כתבה בעקבות חוויה שעלתה בשיחת חולין בשולחן שבת משפחתית של אותה הכתבת?!
יש דברים להעריך אותו - אבל למה בחרת דווקא בזה?!
דיבר בכנות. מצא חן בעיני.
הוא זה שנגרר לתוכו בריאיון (מה שהוליד בהמשך את שיחת הטלפון לאישתו)
בהתיישבות, הפוך.
בן גביר חבר'המאן רציני:
א) לימד לקח את האסירים המחבלים ימח שמם!
ב) לימד את היועמשית לקח!
ג) וכו' וכו'
ד) אומר את האמת בפרצוף וכיו"ב.
חוץ מהבתי כלא, איזה שינוי לטובה הוא עשה?
שר בממשלה צריך לשנות דברים בפועל, לא רק לצעוק.
הוא הבטיח הרים וגבעות, אבל בפועל הפשיעה הערבית רק עולה.
לימד את היועמשית לקח? ממש לא נראה שהיא נרגעה עם כל המעשים שלה.
בס"ד
• ירידה בפיגועים בתוך מדינת ישראל - גם בשב"כ מודים ששינוי המדיניות בתי הסוהר גרמה להרתעת מחבלים. בעבר מחבלים ידעו שאם הם יוצאים לפגע, רוב הסיכוי שהם ישרדו ויגיעו לתנאים מפנקים בכלא. היום לא רק שאין תנאים מפנקים, אלא רוב המחבלים נהרגים בזירה. גם זה בשל מדיניות שונה שאם בעבר אזרח או שוטר היה מחסל מחבל אז החרימו לו את האקדח והוא זומן לחקירה, הרי שהיום הוא מקבל צל"ש וביקור מהשר.
• הר הבית, הלב של העם היהודי - שינוי הסטטוס קוו ועכשיו גם הוספת שעה בבוקר (במקום עליית הצהריים שבוטלה בגלל הרמאדן, אבל בעוד שלושה שבועות עליית הצהריים תחזור וזה ישאר).
• הרחבת הזכאות לנשיאת נשק - לא צריך להרחיב פה יותר מידי, אבל הוא עשה מהפכה בנושא. אם אנחנו חוזרים לסעיף הקודם, אז גם זה הוביל לכך שמחבל היום יודע שאם הוא יוצא לעשות פיגוע הוא לא חוזר בחיים כי יש יותר ויותר אזרחים חמושים ברחוב שיכולים להגיב.
• הקמת המשמר הלאומי - לאחרונה פרסמה חברת איתוראן על ירידה בהיקף הגנבות במרכז. הדבר הזה קורה כי היום גנבים יודעים שיש מתנדבים של המשטרה, עם סמכויות כאלה ואחרות, שמסתובבים ברחובות וזה מביא להרתעה.
• לחימה בפרוטקשיין - קודם כל שינוי חקיקה והחמרת הענישה. לצד זה נעצרו בחודשים האחרונים ארבעה ראשי משפחות פשע וחייליהם שפעלו באזור הצפון והתעסקו בפרוטקשיין.
• הרס בניה לא חוקית בנגב ובמזרח ירושלים - דבר שבעבר חששו להתעסק בו, היום כבר נהיה נורמה. רק הבוקר דיברו בגלצ (בהקשר אחר) על כך שמיד אחרי הרמאדן מתוכנן הרס של מאה בתים לא חוקיים בסילוואן.
• גיוס חרדים למשטרה ולמג"ב - בעוד חוק הגיוס תקוע בכנסת, יש עלייה עקבית בשלוש השנים האחרונות בגיוס חרדים לשורות המשטרה, כאשר כל שנה שברה את השיא של קודמתה. כמובן שמדובר גם בגיוס למג"ב ושח"ר שזה לוחמים לכל דבר. לאחרונה פורסם שמנסים להרחיב את זה גם לשב"ס.
• חוק עונש מוות למחבלים - אומנם החוק עוד לא עבר קריאה שניה ושלישית, אבל היו מי שזלזלו וטענו שזה לא יעבור גם קריאה ראשונה. בינתיים החוק מתקדם, ואת רוב הפשרות בחוק עושים יתר המשרדים, בהם משרד רה"מ (כפי שפורסם השבוע בידיעות אחרונות) ולא המשרד לביטחון לאומי. זה עניין של זמן קצר עד שהחוק יעבור בעז"ה ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
• הקמת יחידת משגב - יחידה שהוקמה לפני שנה וחצי שמטרתה לתת מענה טכנולוגי ומבצעי למיגור האלימות בתוך המשפחה. בזכות זה מצד אחד מגבירים את הפיקוח מחוץ לכותלי הכלא ומצד שני נפתחו 48 הליכים משפטיים ובוצעו 25 כליאות, כך שמנעו בפועל אפשרות חלילה שזה יסתיים באלימות.
להמשיך?
(לגבי הפשיעה בחברה הערבית, מוזמן לקרוא את הטור של קלמן ליבסקינד מיום שישי שעבר במקור ראשון. זה לא פותר את הממשלה בטיפול, אבל כשמשפחת הנרצח מעלימה ריאיות כדי למנוע מהמשטרה לעצור את מי שירה בבן משפחת, ומצד שני היועמ"שית, בניגוד לתדרוכים של השבועיים האחרונים, מעכבת חקיקה - אז המשטרה והשר מוגבלים. כל עוד כמובן הם לא משלמים פרוטקשיין למשפחות הפשע כפי שעשתה הממשלה הקודמת).
לא נכנס עכשיו לכל הסעיפים, רק לגבי הירידה בפיגועים- אני חושב שזה בעיקר בזכות הפעילות ההתקפית של צה"ל ביו"ש. גם ב"טרור הסכינים" המחבלים לא יצאו בחיים ברוב המקרים.
ואחרי ה 7.10 חוק עונש מוות למחבלים היה כנראה עובר גם בלי בן גביר.
מסכים שהוא עשה כמה דברים טובים, אבל זה לא דרמטי מבחינתי. ובעיקר הפריע לי התגובה כאן שבן גביר הכי טוב כי הוא חברמן ואומר את האמת בפרצוף וכו'
בס"ד
1. לגבי הירידה בנתונים זה לא קרדיט שאני נותן אלא השב"כ (עוד בטרם כניסת זיני. לא גוף שממהר לפרגן לבן גביר) בכמה וכמה הזדמנויות לאחרונה (אחת מהם הביא בועז העצני בטור שפרסם בידיעות אחרונות לפני מספר שבועות - https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14610150) - אגב גם את עניין הסיכה אני חושב שיש לה הסבר חשוב, ולכן אני לא מסכים בנושא הזה עם העצני)
2. לגבי עונש מוות למחבלים - אתה רואה את ההתנגדות של ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד המשפטים. אז זה אולי היה עובר, אבל לא בצורה אפקטיבית, בטח לא כעונש חובה (הפשרה היא שאפשר לערער בחלק מהמקרים).
בעיניי, ביחס להרבה שרים בממשלה זה בהחלט שינויים דרמטיים. אפשר למנות לא מעט שרים שקשה למצוא הישגים שלהם, אבל זה שרשור שמטרתו לפרגן ולא הפוך, אז לא נהרוס).
לא פורסם השבוע שזה לא יהיה חובה?
חוק עונש מוות למחבלים משתנה: עוצמה יהודית נכנעה לדרישות האופוזיציה
בכל מקרה הכותרת של הכתבה לא נכונה. כל ההסתייגויות של האופוזיציה נדחו. ההסתייגויות שנידנות כעת מול היעוץ המשפטי הן של חברי כנסת מהליכוד שנשלחו על ידי נתניהו לרכך את החוק.
בן גביר
הרשתות החברתיות הפכו כיום למרכיב בסיסי בתפקוד הדמוקרטיה המודרנית.
כשאזרח ניגש לקלפי, הוא צריך לדעת עבור מי ומדוע הוא מצביע. המקור העיקרי למידע הזה – במיוחד בעידן הנוכחי – הוא דווקא הרשתות החברתיות.
נכון שקיימים גם עיתונים, רדיו וטלוויזיה, אך רובם נמצאים בבעלות טייקונים או גופים בעלי אינטרסים כלכליים-פוליטיים. חופש הביטוי דרכם אינו שוויוני: מי שיש לו כסף – יכול לקנות לעצמו קול חזק בהרבה.
אלא שגם הרשתות החברתיות הפרטיות סובלות מאותה בעיה יסודית: הן אינן באמת שוויוניות.
הן שייכות לחברות ענק (שגם הן בבעלות טייקונים), והן מסוגלות – ולפעמים אף עושות זאת – לצנזר דעות מסוימות, להגביל חשיפה של ידיעות לא נוחות או לקדם באופן שיטתי תכנים מסוימים על חשבון אחרים.
לכן אני מציע פתרון עקרוני שונה:
**רשת חברתית ציבורית-ממשלתית**, שתפעל כתשתית לאומית בסיסית, בדומה לאתר gov.il או למערכת הדואר הממשלתי – רק בתצורה של רשת חברתית.
המאפיינים המרכזיים שהייתי מציע לה:
- **רישום חובה באמצעות תעודת זהות** (כדי למנוע בוטים וחשבונות פיקטיביים המוניים),
- **אפשרות לפרסם באופן אנונימי** – אבל תחת אותה מגבלה אישית,
- **מגבלה של 5 פרסומים ביום לכל אזרח** (בין אם בשם מלא ובין אם אנונימי).
כך כל אדם מקבל הזדמנות שווה להשמיע את קולו, בלי אפשרות להציף את השיח באמצעות חשבונות מרובים או פרסום אובססיבי.
הרשת הזו תשמש גם כערוץ הרשמי הבלעדי של המדינה להודעות לציבור (הודעות חירום, הנחיות, מידע רשמי וכדומה).
כתוצאה מכך – המדינה תפסיק לפרסם מודעות במדיה הפרטית, דבר שיבטל סבסוד עקיף של כלי תקשורת מסחריים ויחזק את העצמאות שלהם.
הרעיון המרכזי הוא פשוט:
בדמוקרטיה אמיתית, **הזכות להשמיע דעה צריכה להיות שוויונית ככל האפשר** – ולא תלויה בכיס עמוק, בקשרים או באלגוריתם של חברה פרטית זרה.
רשת ציבורית עם מגבלה יומית קבועה ואחידה יכולה להיות צעד משמעותי בכיוון הזה.
רשת חברתית בשליטת המדינה?
לא יהיה אפשר לתקן את ההבל הזה לעולם.
עוד אנשי "מקצוע" שישלטו עם תקציב בלתי מוגבל? ואני רק מדמיין את השמאל מניח על זה ידיים... יאיר שר"י גולן כבר אמר שיצנזר את הרשתות החברתיות אם יעלה לשלטון חלילה.
ועוד לא דיברנו על כמויות המידע שהמדינה, אפילו ללא מאמץ, תאסוף על האזרחים. זה הזיה.
איראן, סין, צפון קוריאה, קובה - יש מספיק דוגמאות רעות.
מה שצריך זה לפתוח כמה שיותר תחרות, לחנך לחשיבה עובגתית ונקיה, ובעיקר להתערב כמה שפחות. שהמדינה תסתכל מרחוק ולא תיגע בכלום!
אבל היום, גלי בהרב-מיארה – עם האמירה המפורסמת שלה (שהוקלטה והתפרסמה מחדש) כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי, רעש והטרדה", וביישום המדיניות שנובע ממנה – מחזירה אותנו אחורה, לימים שבהם המחאה היחידה שנותרה אפשרית היא זו שגולשת לאלימות או להתפרעות, כי רק כזו "מורגשת" מספיק.
בפועל, תחת כהונתה כולל אישור (או אי-מניעה) של חסימות כבישים נרחבות, הפרות סדר חוזרות והתנהגות אלימה כלפי שוטרים במחאות מסוימות – ללא אכיפה משמעותית או העמדה לדין רחבה – בעוד שבמחאות נגד ההתנתקות ב-2005 דוכאו הפגנות דומות (ואף פחות אלימות) ביד קשה מאוד: מעצרים המוניים, כתבי אישום רבים ומאסרים ממושכים על חסימת כבישים בלבד.
הבג"ץ, שתומך בעמדה זו (בפסיקותיו העקביות שמגנות על חופש הביטוי גם במחיר הפרעה מסוימת לסדר הציבורי, ומגביל אכיפה רק במקרים של פגיעה קשה ומסרב בכל כוחו לפיטורי את היועמ"שית), הופך בכך לשותף פעיל לדבר עבירה: הוא מאפשר אכיפה בררנית שמעודדת אלימות מצד צד אחד פוליטי, תוך דיכוי צד שני – ובכך מחליש את עצם הרעיון הדמוקרטי שבבחירות יש אלטרנטיבה אמיתית לשפיכות דמים.
זה לא רק "מחיר של דמוקרטיה" – זה סיכון ממשי שהמחאה תהפוך לדרך היחידה האפקטיבית לשנות שלטון, ותחזיר אותנו למציאות של כוח גולמי במקום בחירות.
החוכמה בעת העתיקה טרם החשיכה של ימי הביניים הייתה מופלאה בכל קנה מידה מודרני. עד היום לא יודעים איך הם עשו כל מיני מבני ענק. הספרות הפילוסופית הייתה גבוהה. אפילו מצאו כעין מחשבון פרימיטיבי עם גלגלי שיניים שחישב את תנועת הכוכבים.
אלמלי ימי הביניים, בתוך כ200-300 שנה העת העתיקה הייתה יכולה להיכנס לעת המודרנית, בלי הצורך לקפוא באמצע. אבל זה קרה.
וזה יכול לקרות שוב. גם היום אפשר להשמיד ידע, לחנך לבורות, לעצב משטרים, ולהסיג את האנושות אחורה. התפקיד שלנו זה לעמוד תמיד על המשמר.
על המשפט הראשון שכתבת.
שתדע שדמוקרטיה זו שיטת ממשל ממש ישנה שמקורה בכלל בעת העתיקה (בתקופת בית ראשון).
דתי שגדל ביו"ש
מנצח טורקי שלכלך על ישראל
בתחרות בינלאומיות
כמה טיפות של אור בתוך גשם השנאה הבינלאומית
והוא מאוהב בעם היקר שלנו,
וגם בנתיים מנצח את כל מי שמתמודד מולו.
יחד עם זאת, זה ספורט אלים ודי שולי. זה לא ממש מעניין את רוב האנשים. זה כמובן תמיד נחמד שיש לך נציג טוב ואמיץ, אבל האירוע עצמו הוא משהו שולי..
בספורט יש כללים וחוקים
אם שופט רואה שמתאגרף לא מגיב ורק צד אחד משתתף בקרב ישר הוא יעצור
זה ספורט אלים. רוגבי זה קשוח, איגרוף זה אלים.
אני חוגגת חנוכה
אבל הוא לא גדל אצלי (אני לא שייכת לציבור הדתי שגדל ביו"ש)
גאה במי שמגשים את עצמו
מוכשר (וחתיך)
משיג השגים
בגילו הצעיר
מדלג מעל חסמים
ועל הדרך עושה קצת הסברה ישראלית
(לכן תמיד הצחיק אותי, שעשו משחק של נבחרת יון, נגד המתיוונים שלנו + כמה כושים נרכשים)
הרומאים הלכו לקולסיאום סתם בשביל אקשן זול)
זה מתנת שמיים
מה שקורה כאן זה שהבחור הפך את עצמו לשגריר של ישראל: הוא עולה עם כיפה באופן קבוע, הוא מתעטף בדגל לפני הקרב ואחריו, בפאנלים מול קהל הוא מלהיב את הקהל בקריאות למען ישראל, הוא אומר בראיונות שההצלחה שלו היא מאלוהים, וכן הלאה.
אי אפשר לרדד את זה להתיוונות. גם אם לא אוהבים את הספורט האלים הזה. הסיטואציה היא הרבה יותר מורכבת.
העובדה שבשונה מהדוגמא שהבאתי, כאן חלציו מכוסים, לא משנה את המהות, שההישג כאן הוא הישג של גוף בלבד.
ראיון לתקשורת זרה
עטוף בדגל ישראל
כיפה
שרשרת מגן דוד
אומר 'עם ישראל חי'
מזכיר את חיילי צה"ל
זה גוף בלבד
או עוד משהו?
גם כיסח טורקי אנטישמי
וגם התראיין
לא אני לא יכולה
אני לא מעניינת
והאנגלית שלי ברצפה
לעומת זאת את אלו ששמו את חמאס השלטון שלהם, או אלו שהנציגים הנבחרים שלהם בבחירות דמוקרטיית הם מנסור עבאס שהעמותות שלו העבירו כספים לחמאס, אימן עודה שתומך בפגיעה של חמאס בחיילי צה"ל ואחמד טיבי יועצו ושותפו הקרוב של רב המרצחים עראפת שר"י - אני בהחלט חושב שצריך לכסאח ולגרש מכאן.
חמאס בלי תמיכה עולמית לא היה שווה כלום
הסברה ישראלית שווה זהב
והוא עושה את זה בכוחות עצמו
בכשרון רב
דוד לא חיפש לעשות דאווינים על מישהו. הוא לא חיפש לעלות על במות. כשהיה צריך להציל את ישראל ולמנוע את החילול ד' שבזה - הוא התנדב.
האם אתה פוסל גם כדורגל, כדורסל, שיט, הוקי, שחמט, האקטונים למיניהם, שני דגלים?! מה לגבי תחרות הפייטנים שהייתה לפני כמה שנים? זה גם רע? הרי כל אחד ניסה להציג לראווה וחיצוניות את קולו הערב ולהתעלות על אחרים בזכות היכולות הגופניות-גרוניות שלו.. אולי אתה מתנגד לכל תרבות פנאי, יכול להיות, אבל זה לא מצד ה"יווניות" אלא מצד הטהרנות.
וכמו שנאמר פה גם על ידי אחרים, בסופו של דבר הבחור עצמו הוא לא "יווני" כהגדרתך, וכפי שהודגם. הסיטואציה מורכבת.
תרבות רומי הרשעה.
ביוון לפחות עשו זאת בשביל שלימות הגוף.
הרומאים הלכו לקולסיאום סתם בשביל אקשן זול
מעבר לזה, אתה אידיוט, כרגיל.
לדבר איתך ולדבר עם האוסטרלי זה כמו ללמד כלב שוטה לא לרדוף אחרי אנשים.
דווקא תחרות לצורך אימון מלחמתי , כמו ישחקו הנערים לפנינו, או כמו קליעה למטרה של יונתן בן שאול. זה אפקטיבי ומועיל. ואז במילא התחרותיות עצמה היא דבר טוב, כי תחרותיות נובעת ממידת הדין והגבורה הטבועה במציאות, טבע העולם זה שיישים בו ירצו להשיג כמה שיותר ולשים גבול לאחרים. כך זה גם מחלוקות בבית מדרש. בתנאי שזה גבורה אפקטיבית ולא בכאילו.
אבל הספורט הרומאי זה תחרות ריקה שלא אפקטיבית באמת אלא יוצרת אפקט של כאילו. כמו הוצאת זרע לבטלה, סליחה על ההשוואה (ולא סתם ברומא היה משכב זכר נפוץ)
אתה מנסה לבנות טיעונים על בסיס אסוציאציות מילוליות ולא על פי מחשבות, רעיונות, והיגיון. אפילו חזל לא עשו גזירה שווה בלי מסורת. באמת שאין שום טעם להגיב על המלל שלך. די.
הסעודה הרומית לא היתה אפקטיבית ומזינה, אלא אכילה והקאה אכילה והקאה הכל לגרות את היצר אך לא אכילה אפקטיבית משביעה ומזינה.
כנ"ל סמארטפון, פורנ*גרפיה, משכב זכר, הוצאת זרע לבטלה, חברויות ברשתות חברתיות, שיחה עם גיפיטי, הכל דפוסים וירוטואלים שעושים תחושה של כאילו, ללא אפקטיביות ובמנותק מהחיים.
גם ספורט מודרני הוא כזה.
גם סוכרייה בטעם תפוז היא אותו עקרון. רוקנת את הבריאות של התפוז והשארת רק את המעטפת בדמות הטעם
