פפ

מומחית.. מומחית

חחח היה מעניין לראות תפרצוף שלו אז...

אני אומר ביי אני כבר עייף שיהיה לך לילה טוב. ואז אני צריך לרדת למקלט להיות בכוננות ספיגה .

או שמשעמם לצד השני..

ובמיוחד אם אחד הצדדים באמצע לשתף בחוויה או משהו.

אני לא בעד רמיזות, אך בהחלט בעד עדינות ונעימות..

משהו בסגנון: "תקשיב/י, אני מה זה גמור/ה מעייפות.. סליחה. בוא/י נדבר מחר בלנ"ד. סבבה?"

(מה 'כפת לי שזו לא שפה תקנית..)

כך הצד השני לא חושש שמא כבר נמאס לו/ לה לדבר איתי

(ומבין שוואלה- 3:00 בלילה זו בהחלט שעה מאוחרת/ מוקדמת בבוקר.. ).

"וואו, ראית מה השעה? נראה לי הגיע הזמן להפרד אם אנחנו רוצים להיות עירניים מחר"

או "היה ממש כיף\נחמד לדבר, אבל אני כבר גמור מעייפות, אז נסיים?" (תלוי בשלב של הקשר)

ככה זה פחות אישי ויותר מובן ומתקבל

בת דודה שלי/אחותי/... הרבה יותר  ... ממך

טוב, אני לא יכול להפגש החודש, גם לא חודש הבא, עוד חודשיים- גם לא, אז בואי נדבר בינתיים ועוד 3 חודשים ככה נראה אם ומתי נוכל להפגש

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

בדיוק לזה התכוונתי..

נועם, ניסחת את זה בצורה מעולה!!

רק אוסיף דבר אחד -

אתה לא יכול להגיד "ככה אני רגיל.."

ילד קטן רגיל להיות עם טיטול - בסופו של דבר הוא נגמל.. (לא מצאתי דוגמה יותר טובה..)

כנ"ל במקרה הזה, צריך לעבוד על דברים כאלה!!

וממש לא מתאים לי להגיד למדוייט שלא יגיד "אני הולך ל*****, נדבר עוד מעט" (לא יודעת מה איתך, אבל לי יש טקט..)

אז כן, זה-לא-נורמאלי-להגיד-את-זה-!!-קצת-טקט-!!

הוא לא צריך ללכת ל***

(מצחיק הצינזורים כאן )

חוץ מזה שזה לא פיר, כי לבנות מותר לדבר גם כשהם שם, ורק לבנים אסור לדבר שם

מסכימה לגמרי!!!

קצת! לדעתי זה סימן טוב, מה רע בלזרום ולהבין שמהצד השני יש בנאדם עם חיים?

זה פשוט הגיון בריא, קצת לחשוב לא יזיק..

וכן, יש הבדל בין שיחה עם חברה (כשאני מדברת עם חברה, אני אגיד דברים שעם מדוייט לא..כמו שדברנו^^^)

ועם מדוייט אני אחשוב יותר לפני שאגיד משהו חסר טקט כגון זה..

אז רק תקח את זה לתשומת לבך, וכדאי (מ-א-ו-ד) שתפסיק עם זה.. (אם הספקת כבר להגיד את זה למדוייטת..)

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

חשבנו שאת לא רוצה שנשתף אותך גם בזה שאנחנו הולכים כרגע לתפילת מנחה.

אם היית מדגישה אולי את צמד המילים "כל דבר!!",

אז זה היה יותר פשוט להבנה.

ואת צודקת לחלוטין, יש דברים שלא אומרים.

וזה מן הסתם קשור בעיקר לחינוך מהבית.

נראה לי שרוב הגברים לא יפרטו לך דברים כאלה.

וזה לא אמור להיות קשור לזה שהראש שלנו עובד אחרת, זה נימוס די בסיסי.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ומוכרח לומר שזה ממש צורם לאוזן.

כשאתן נותנות לנו טיפים,

אל תתנו לנו אותו ברמזים.

עייני בשרשור שהתפתח לעיל,

אם הייתן נותנות את הטיפ נורמלי,

כל החוסר הבנה היה נפתר,

ולא הייתן מתוסכלות מאיתנו.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

שמבין שכל הצדדים יכולים להתקיים בו זמנית

ולאו דווקא סותרים אחד את השני

לא שזה פותר את הכל

אבל הלגיטימציה הזו יכולה להיות תחילת הדרך

במיוחד ששני הצדדים שם כי יש להם מה להגיד.

גם אם כלום לא צומח וכל שנה הוא מקווה סתם

מתישהו משהו איכשהו בלי סיבה או חוקיות יישתנה ותמצא את נערת חלומותיך

עד אז תמשיך כמו כולנו לסבול לקוות ולהיפגע

בהצלחה

שמישהו יתחתן איתי רק מתוך מחשבה שאילולי אני, הוא היה נשאר רווק אומלל לכל החיים, ושהוא האדם היחיד עלי אדמות שרוצה אותי.

מצוין שזה עבד לכם,

אבל בעיני זו גישה לא בריאה, ולא נראה לי נכון ללמוד מהניסיון הזה.

אני מאמינה שצריך לחיות בגישה שיש הרבה יותר מאדם אחד שהיה רוצה\יכול\פוטנציאל להקים איתי בית, ומתוך בחירה ועבודה זוגית משותפת נוצר טוב משותף רק עם אדם אחד.

זה לא ברירת מחדל, זה לא מי שנתקעתי איתו כי אין אחרים, זה לא שאין בי יתרונות ומעלות ושלא ירצו אותי -

אני בוחרת לעבוד, לא להיות אומללה, ולמה שיהיה רק אדם אחד בעולם שירצה אותי? למה שלא יהיו עוד? זה לא שאני רוצחת סדרתית או משהו כזה.

סתם הגיגים

חג שמח

למשהו טוב צריך לחכות הרבה, להאמין שזה יגיע בזמן המדויק לך..ושזה יגיע זה יהיה הכי טוב.

פירוש יפה ממש

שנוצר לים גבול ומסגרת

שמשה לא באמת הכה פיזית את הים וקרע אותו.

אלא הטה את המטה לכיוונו.

אז אצטט מילים ממך, שאולי יהיו לך לתמך:

"אין ביכולתנו להבין את אשר אין ביכולתנו, אך יש בכוחנו לתקן את אשר יש בכוחנו"

ה' מעביר אותנו בתוך הים, בפרנסה, בזיווג, כמעט לכולם

חלק יחסית מהר יזכו, וחלק פשוט כך - יתעכבו

לכולם נתפלל שתבוא הישועה, ומי שמתפלל על חברו - תחילה נענה

אחד יקר יותר אבל פצצת על. דוד מור, תחפש ברשת. צילם בזמנו את החתונה שלי ומאז הוא עלה ברמה מאד.

הטלפון שלו זה (058) 558-5005

שני זה אחד בשם אסף כהן שלוקח חצי מחיר מדוד מור ובעיני הוא אחלה. ממש איש טוב ונעים סבר לוקח מחיר סביר לגמרי.צילם כמה חתונות סביבי לאחרונה והיה מעולה

הטלפון שלו זה +972 52-594-1112

שלישי בסוף יש לי גם, בשם יהודה פולק, שמעתי עליו המלצות ממש טובות, הוא לדעתי במחיר בין דוד מור לאסף כהן, אפשר לראות עבודות שלו גם ברשתות.

הטלפון שלו 54-968-6862

מזל טוב ובהצלחה!

עושה תמונות מהממות. במיוחד לתמונות זוגיות.

אני מתחרטת שלא לקחתי אותו בעצמי.

+972538233720

0505306873

הומלץ כאן כמה פעמים בעבר -

לא זוכרת כמה עלה לנו - נשואים טריים

אשמח להוסיף בתור אחות של ולא בתור כלה (עוד לא קרה) - לקראת נישואין וזוגיות

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

מתפלל שתפסק הבצורת לכולנו, כל אחד בעניינו

מתפלל

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

ומי שבוחר לחיות חיים על בסיס אמונה בהם,

יוע שהשם כל יכול ושערים דמעה לא ננעלו וכל עוד הנר דולק וכו'...

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

יש נשים שהחליטו להביא ילד לבד ולממש את האמהות בגיל 30+, 40+ כשננעלה דלת התקווה בצורה מסויימת לחתונה. אהבה וזוגיות תמיד אפשר למצוא גם בגיל מתקדם. אבל כוח ללדת, לגדל ילדים, לקום בלילות, סבלנות לחינוכם, מגיל מסויים היא מתחילה לרדת.

אנשים מוצאים אהבה גם בגיל הזהב.

אולי ביחס להתקדמות הסביבה אפשר להרגיש שמאוחר מדי, אבל זאת השוואה לא פיירית.

התקדמות לא יכולה להימדד רק בנתונים חיצוניים ויעדים שהחברה קבעה, מה גם שנקודת הפתיחה של כל אחד שונה.

אם מתסכלים יותר פנימה וממש מבטלים רעשי רקע (זאת עבודה קשה), מפסיקים למדוד, מפסיקים להשוות, כל אחד והנתונים שהוא קיבל והתמודדויות שלו,

זה לא אחד מול השני, זה כל אחד וההתקדמות שלו מול עצמו,

במצב הזה שאתה זה שמכתיב את הקצב ולא הסביבה, שום דלת לא נסגרת.