הוא רוצה להחליט בשביל עצמו איזו אחריות הוא רוצה לקחת על עצמו.

ולא שאיזו אחת (שהוא עדיין לא באמת מכיר אותה) כבר תקבע בשבילו איזו אחריות הוא אמור לקחת.

זה דבר שלא אמורים לדבר עליו בפגישות ראשונות, אלא רק כשמתחילה להתפתח "זוגיות".

כשמתחילים לחשוב כזוג, אז חושבים על הדברים ביחד, בלי שצד אחד כופה עצמו על השני,

וממך נשמע, שאת מאד חד-צדדית בנושא, ויש לך ציפיות גבוהות מאד מהצד השני.

אל תפילי אחריות על הצד השני, אם הוא לוקח תשמחי על זה.

בשלבים מתקדמים, אפשר לדון על חלוקה של האחריות.

כבר קרה לי ולעוד חברים שאני מכיר. כולה נפגשים פעם פעמיים וכבר מדברים על כסף... קודם כל לראות אם יש חיבור, להנות מהקשר. האחריות תגיע מאליו אם היא קודם תתן צ'אנס לבנאדם.

גברים אוהבים מרחב תמרון, הם לא מעוניינים על תחילת הקשר כבר לסגור פינות.

רובם ירגישו תחושת מחנק, והם פשוט יעזבו אותך לטובת אחת שיותר משחררת.

את יכולה לדון איתו, על איך הוא רואה את עצמו בעתיד, וע"י כך לעמוד על טיבו.

אם הוא רוצה לצאת לעבוד, ללמוד וכו'.

לגבי איך הוא חושב שהאחריות בזוגיות תתבצע בפועל?

זה גם ככה חלומות באספמיא, ואף אחד כמעט לא יודע בפועל איך זה מתבצע לפני שהוא מתחתן.

וזה דבר שלומדים אותו בעיקר עם הנחיתה למציאות של חיי הנישואין.

וגם מהצד של הבת זה נוח לדבר על הנושאים האלה,

כי בד"כ הבנות שמעוניינות לדון בנושאים האלה, הן כבר כאלה שמעוניינות שרוב האחריות תיפול על הבעל.

אבל לגברים, תתני עוד קצת מרחב נשימה והנאה מן החירות, לא צריך כבר בשלב כ"כ התחלתי "ליפול" עליהם.

לא צריך לדבר על נושאים כאלה לדעתי לפני שמתחילים כבר לחשוב בפועל על חתונה, ואולי אפילו למעשה רק לאחריה.

יש עוד המון דרכים לבחון את הפוטנציאל שמולך, בלי להיכנס לנושאים שמכניסים אותו "לפינה".

ועוד, לדבר איתו באופן ישיר על זה, זה קצת מגוחך, כי הוא יכול לספר לך סיפורי אלף לילה ולילה,

אבל כשתנחתי למציאות, את תגלי שהוא סתם סיפר לך סיפורים.

ועוד דבר אחרון, עצם המציאות הזאת שבוחנים אחד את השני, הוא לא בריא.

זה סתם מעכיר את הקשר, ובד"כ נמצאים יותר במגננה מאשר הנאה מעצם הקשר.

וגם האנשים פחות טבעיים בקשר, כי הם יודעים שכל אימרה והתנהגות שלהם ישר מנותחת ע"י הצד השני.

בד"כ, גם אם לא עושים את ה"בחינות", אז המוח והלב עושים את העבודה לבד בתת-מודע,

את פשוט תרגישי אם טוב לך ונעים לך בקשר, או שאת לא מרגישה בנוח.

העניין, שזה לוקח יותר זמן, אז אם את בלחי"ת, את כן תצטרכי להשתמש בתחקירי שב"כ (היינו לבחון אותו).

שמעתי לא פעם טענה דומה על המגדר הנשי כיום, שבנות כבר אינן בנות.

אז הגברים יחפשו את חבריהם והנשים את חברותיהן, ושלום על ישראל.

לגוף השאלה:

ישנם דברים שלמרות שהם מובנים מאליהם, אם הם נורים על הצד השני כירי ארטילרי 

של רשימת מטלות וציפיות, זה מרתיע. ויש לי חשש שזה מה שקרה כאן.

ככה זה בעולם?

כל מין נוצר בצורה מסויימת.

עלינו לשאול מה אנחנו יכולים לעשות עם זה!

ולא איך אפשר לשנות את זה?

ב"ה

השאלה איך מתמודדים איתו,

פחד משתק או פחד ממנף.

הם פשוט לא רוצים להתחייב לסטנדרטים,

שהם עדיין לא החליטו אם הם בכלל מעוניינים לעמוד בהם.

ואפילו יותר מזה, הם לא החליטו אם היא בכלל שווה את הסטנדרטים, שהיא שואפת שהוא יעמוד בהם.

תגידי לי איזה בן-אדם שפוי ירצה כבר להתחייב לסטנדרטים גבוהים,

עוד לפני שהוא יודע מה הוא מרוויח מהם?

כשהוא מזהה שעומדת מולו בחורה עם דרישות, הוא פשוט מקיים את המלצת שלמה המלך בקהלת פרק ז' פס' כ"ו.

וכשהבחורה מולו מגיעה עם אהבה ללא דרישות, אז הוא מקיים את המלצת שלמה בקהלת פרק ט' פס' ט' ו במשלי פרק י"ח פס' כ"ב.

ומומלץ לעיין כאן.

ביום שבו הבחור לא יודיע שברור לו שמקומה של האישה הוא להיות בעיקר בבית,

גם אם היא יוצאת לעבוד,

ועוד כל מיני כאלה.

אז אם הנורמה היא שכל אחד אומר מה חשוב לו-

זה מאוד לגיטימי שגם זה ייאמר..

הבנתי ממנה שהיא דיברה על בחורים  שמחפשים אישה משכילה וכו'.

ובד"כ, בחור מבין שאישה משכילה וכו' היא לא עקרת בית.

אז למה השאלה כ"כ חשובה לך? |תמיהה|

ואם את בוחנת אותו, אז או שהוא יענה לך תשובה לא אמיתית שתספק אותך - ואז לא הרווחת כלום.

או שהוא יתחמק כי הוא לא מעוניין להגיד דברים שאח"כ הוא לא יוכל לעמוד בהם (היינו להתחייב).

ולכן יצא שכמעט בכל המקרים, השאלה הזאת הרבה יותר הורסת את הקשר ממועילה לקשר.

אז אין טעם לשאול אותה, היא רק מזיקה.

וחוץ מזה, אם תסתכלי בתגובות לעיל, תראי שכבר עניתי לך.

מה שיש כאן זה שרשורים, ולא בכל תגובה ותגובה אני כותב את הכל מהתחלה.

אז תקראי את התגובות שכותבים לפני, ואז תגיבי, כי ולא זה סתם מעיק.

נראה לי את מקובעת לזה שזה פחד של גברים,

וגם רואים שאת מגיבה רק לתגובות שנוח לך להגיב עליהן.

תעצרי, תנשמי עמוק, ועכשיו תשמעי, זה לא פחד,

זה פשוט מעיק ומרגיז שלבחורה יש ציפיות ממך לפני שהיא בכלל מכירה אותך.

אף גבר נורמלי שהוא לא שקרן, יצהיר שהוא עומד להשקיע באישה, לפני שברור לו ששניהם אוהבים אחד את השני.

ואם גבר מצהיר זאת לפני, אז זה סימן או שהוא לא נורמלי או שהוא שקרן.

ולכן מומלץ לך לחכות עם השאלה הזאת רק לשלבים מאד מתקדמים.

אה, וגם אני ממליץ לך לקרוא את התגובה הזאת.

ואז אולי תביני למה השאלה הזאת כ"כ מעצבנת.

זה לגיטימי לדעת מה הוא רוצה לעשות בשנים הבאות.

כמו שאני אומרת מה אני לומדת (ואז אני אעבוד בזה) ככה הגיוני שהוא יגיד לי מה הוא מתכנן (רק שאצל בנים זה מעומעם יותר לפעמים ולכן צריך לשאול)

זה הדבר הכי לגיטימי בעולם, ואפילו מומלץ.

החלק הבעייתי הוא, שהיא מדברת כבר על אחריות.

ועל אחריות, גבר לא יהיה מוכן לדון ולהתחייב בשלב כה מוקדם.

(לא קרה לי מעולם)

אולי במקום להתעניין מה התוכניות שלהם,

שזה לגיטימי לחלוטין- זה הרי חלק מהיכרות עם אדם-

אז הן בודקות אם הוא מודע לזה שהוא יישא באחריות הכלכלית

וכאילו "מטילות" את זה עליו בדייטים הראשונים.

|אולי אני ממציאה, זה מה שהבנתי מפה.

גישת העולם שלי באופן כללי קצת שונה, אז הגיוני שפישלתי בנסיון להסביר את זה|

ולכן, גם כנראה שהבחורים שיוצאים איתך לא מבינים אותך כך, ולכן הם חוששים.

ומהמשפט הזה: "נושאים שבהם הגבר צריך לקחת אחריות, כמו פרנסה ואחריות משותפת על הילדים"

קשה להבין ממך, שכל מה שאת רוצה, זה התעניינות תמימה בתוכניות העתידיות של הבחור.

אבל אם זה כל מה שאת באמת מעוניינת לדבר עליו, אז באמת אין שום סיבה שיפחדו.

בהנחה שבאמת את רק מתעניינת בתוכניות העתידיות, בלי להתחיל לדבר על לקיחת אחריות,

אז אני ממליץ לך לעצור ולחשוב עם עצמך,

או שאת סתם נפגשת עם בחורים פחדנים במיוחד, ותאלצי לסנן אותם מראש.

או שאת משדרת לבחורים שאת נפגשת איתם משהו מאיים, ולכן הם מפחדים.

ואני גם לא חושב שתוכניות ברורות זה משהו שמעיד בוודאות על רצינות ואחריות.

החיים הם מורכבים, ולא הכל אפשר לדעת מראש, ומה שצריך רק לבדוק זה את התגובות שאדם מגיב לסיטואציות משתנות.

וחוץ מזה, אם את נפגשת עם בחור שלומד בישיבה, אז מראש רוב הסיכויים שחייו ישתנו מאד בשנים הראשונות.

כי רובם לא נשארים אברכים להרבה שנים.

וכדי שזה לא ימשיך להיות שיח חרשים, כמו שאת מתעקשת שזה יהיה.

אני לא אמשיך להגיב לך, לפני שתתני תגובה רצינית להודות הבאות:

לזאת, לזאת ולזאת. (אפשר גם לתת בתגובה אחת)

לפני כמה זמן חברה סיפרה לי כולה מפודחת, שהיא שאלה את מי שהיא יוצאת איתו, בדיוק את השאלה הזאת.

וכמה שניות אח"כ, היא כבר לא ידעה איך לאכול את עצמה.

כי הוא אמר לה שכדי שהוא יוכל לענות לה הוא צריך לשאול אותה כמה שאלות,

אז היא אמרה לו שישאל, אז הוא שאל אותה:

כמה עולים הבגדים שהיא לובשת? והנעליים?

וכמה עולה האיפור? והבושם?

הוא אמר שהוא צריך לדעת את זה לפני שהוא עונה לה, כדי לדעת אם הוא יכול להסתדר כלכלית.

ואז הוא גם ביקש ממנה שתסביר לו איך היא שוטפת את הכלים, ואיך היא שוטפת רצפה,

ואיך היא בדיוק מחטה את השרותים וגם כמה פעמים בשבוע, ועם איזו אבקת כביסה היא משתמשת (רק אריאל).

הוא אמר שאם היא כבר הזכירה את הנושא, אז יש לו סטנדרטים של ניקיון מאד מאד גבוהים,

והוא מעוניין לדעת אם היא מסוגלת בכלל לעמוד בסטנדרטים האלה.

הוא גם התחיל לשאול אותה על איך היא מבשלת, אבל אז היא אמרה לו שהיא כבר הבינה את הפרנציפ, ושיפסיק.

והם הפסיקו את הפגישה באמצע..

בהתחלה, כשהיא חזרה מהפגישה, היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה והיא הייתה בטוחה שהם עומדים להיפרד,

אבל בסוף הוא ויתר לה. והיום הם מאורסים

אני גם יצא לי לשאול את זה. אבל למדתי מאז, שזאת שאלה שלא שואלים אותה, כי כנראה הגברים חושבים אחרת מאיתנו, וכנראה זה גם מעצבן אותם.

אני אומרת תסטנדרטים שלי...

מי שרואה תצמו מצליח להיענות אליהם... מיצויין 

מעכשיו אדע לעשות את זה לבנות שישאלו אותי שאלות מרגיזות.

זה יעזור לי ?

ללאאאאאאאא!

למה ? כי אני נשוי !

ולמה לא (עוד סיבה) - כי לקטר לא מועיל 

לא מתאים - NEXT ... 

אבל הרי לא באמת מעוניינים לשמוע את זה

רק לפרוק 

זה דווקא מעניין לשמוע...

עד עכשיו חשבתי באמת שזה סתם קיטורים,

אבל אם יש לך סיבה...

אני הבנתי שזה מעצבן אתכם, אז אני לא אשאל.

אבל כן מעניין אותי לשמוע, למה זה כ"כ מרגיז אתכם?

מצטערת, אבל שאלתי את הגברים (-נפשי תערוג).

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים