"אם מחר מחליטים לפנות את יוש"  אני מבין שכוונת השואל היא לפינוי ארצנו מתושביה הערבים.

תשובתי: התורה מחייבת אותנו לכבד גם את הגרים

ממתי הערבים פה הם גרים?

עד עכשיו שמעתי איזה הזוי אחד שאומר שהערבים בגליל הם גרים, אבל הערבים ביו"ש?? בחיים לא שמעתי כדבר הזה.

אה, וגם אין יובל, אז כל עוד אין יובל אין גרי תושב.

אופס.

אז אין הבדל בין הערבים ביו"ש לבין השאר.

סיכוי מאוד נמוך

יש שם כמות עצומה של תושבים

וגם אם כן, במצב של מצוקת הדיור היום

לא ממש יהיה לאן לשלוח אותם

מה גם, שביבי התנגד לגירוש אז (לא בדיוק, אבל בערך...)

גם כי הוא ידע שזה מה שיביא לו את ראשות הליכוד ויסלול לו דרך פוליטית

לא בא לו להרוס לעצמו

הוא טוב בדיבורים

במעשים, קצת פחות

וזה מייסר אותי ומעסיק אותי רבות.

גם אם הכי לא מסתבר בעולם שזה יקרה,

חייבים להתייחס לשאלה ברצינות.

לחסום כבישים? לשרוף צמיגים?

שואלת ברצינות...

חוץ מלהתפלל כמובן...

מה תעשה?

אני הייתי נוסע לחו״ל. 

זה בסכ"ה שאלה פשוטה...לא צריך להיבהל...

אני מוכנה לסדר את הפגישה!!!!

ולשאלתך איש, אני מאמינה שאעשה כל מה שיהיה אפשר עד פגיעה בנפש ביהודים.....

ויש מצב גדול שאצטרף לחסדי ולחבריו....

ו... מממ... אם ישפה איש שבכ... אני מחכה שתבוא לעצור אותי

חבורת אידיוטים

יש בי הרבה רצון והסכמה פנימית לפעול כל מה שאפשר. 

בפועל אני חושב שכרגע אין מה לעשות כנגד הממשלה מלבד במלחמה רוחנית. 

אני לא חושב שצריך לעשות דברים שאין להם סיכוי, כרגע לא נראה לי 

שיש פעולה גשמית ברת סיכוי כנגד הממשלה 

אני מתפלא שאנשים לא מבינים את זה. זה עיקר הקושי וההבדל העצום - משני הצדדים. להילחם מול אויב זה קל, זה בקונצנזוס, זהמלהיב - אבל להילחם מול אחים זה קשה, זה מייסר, אתה מרגיש שהם בשר מבשרך.

מקום המדינה ועד 67 נלחמו כמעט רק באויבים, למעט אלטלנה ומקרים בודדים. מאז שהחזרנו שטחי מולדת שנויים במחלוקת התגלע ויכוח פנים יהודי, והוא מה שמקשה עלינו כל כך, לא הערבים. הערבים הם כקליפת השום.

נדמיין מצב רגע ש70 אחוז מהיהודים לא רוצים ביו"ש ורוצים שהשטח הזה לא יהיה בשטח מדינת ישראל - האם יש משהו אמיתי שאנחנו יכולים לעות? האם באמת אנחנו חושבים שהמיעוט יצליח להשליט את דעתו במציאות על הרוב? הרי ברור שזה לא יקרה - ולכן המשימה שלנו היא לא לחשוב מה נעשה אז כדי להתנגד - כי זה לא הלך בגוש קטיף, כי זה לא הלך בימית וכי זה לא יילך גם אז, אם זה יגיע לכלל ביצוע.

המטרה שלנו היא לחשוב ה-י-ו-ם מה אנחנו עושים כדי להחזיר את לב העם כמה שיותר אלינו. אם 80 אחוז מהעם יבין למה אסור לנו לוותר על יהודה ושומרון מכלל הסיבות, האגואיסטיות והלא אגואיסטיות שקיימות -  אזי השלטון יריח את זה ולא ייתן לזה לקרות, כי הוא יבין שהעם לא איתו.

המטרה שלנו היא לחולל שינוי פנימי, לא מרד חיצוני, כי מרד חיצוני לא באמת ישפיע בסופו של דבר. 

(בהערת אגב אוסיף משהו לא לגמרי קשור. אני יודע שיש רבים שיחלקו עלי, אבל שימו לב שכמה שאתם לא אוהבים את השלטון, נתניהו, מבין ראשי ממשלות ישראל החל מ67 והלאה - הוא ראש הממשלה ששרד הכי הרבה זמן בתפקיד תוך שהוא לא מפנה את יהודה ושומרון, ותוך שהוא כאילו למראית עין מקיים שיחות עם הפלסטינים מצד אחד, ומצד שני יודע שלעולם זה לא יקרה - ובמילים אחרות, גאון שיווקי - הוא משווק מצד אחד את ישראל כלא סרבנית שלום, ומצד שני יודע שזה לא יפגע בה, כי הערבים לאיתנו ל"שלום" הזה להגיע - וככה אנחנו ניפגעים מינימום בכל החזיתות. אני יודע שרבים לא יסכימו איתי, אבל זה מה שאני אישית רואה).

זכותך לתמוך בתפיסה לפיה יכולים להיות יישובים יהודיים במדינה ערבית. השאלה היא כמה אחוזים מהמתיישבים היהודיים באותם יישובים באמת ירצו את זה.

האם אתה סבור שרוב המתנחלים ירצו לגור במדינה ערבית, במדינה שרוב העם ירצה לעזוב את יו"ש?

לדעתי, לא. ההצעה הזאת עלתה קצת במהלך השנה ודי יצאו עליה כמעט מכל מקום אפשרי כולל ההתיישבות.

דבר שני - הרוב לא פוגע כאן בזכויות המיעוט, בהנחה שפגיעה בזכויות המיעוט יהיה דווקא להשאיר אותו במדינה זרה תחת שלטון ערבי עוין, ולא לתת להם אפשרות לעבור למקום אחר בארץ ולקבל כסף פיצויים על כך. הכל שאלה מאיפה אתה מסתכל על פגיעה ומה נחשב בעיניך פגיעה. מדינה ריבונית מקבלת החלטות על ידי רוב, עם ניסיון כמה שפחות לפגוע בזכויות המיעוט.

בכל מקרה - לא יעזור לנו להתנגד אז. התנגדות אז תהיה בעיקר בבחינת אדם שצועק כשכורתים לו את הרגל. המטרה שלנו היא לדאוג לפני זה שבכלל לא יגיעו למצב של כריתת הרגל. כי אם יגיעו למצב של כריתת הרגל - אזי גם אם נצעק הרבה, הסיכויים הגבוהים ביותר הם שבהחלט הרגל תיכרת. ואז אנחנו שוב נבכה. אז אני מעדיף כבר מעכשיו לדאוג לא להגיע למצב כזה, מאשר לצעוק כשכורתים לי את הרגל.

ואז מי שעושה יוכל לעבוד בשקט

והמלחמה על המודעות היא בעת שלום - לא בעת מלחמה.

שיש מודעות מהי יו"ש, העיתונים לא יוכלו לשקר לאזרחים והם יאמרו את דעתם בגלוי.

פ ה חשדתי

כל האבנים מההריסות, והולך לבנות איתן את בית-המקדש.

אתה מצטרף אלי?

חסרות לך אבנים??

אם יצליחו להשיג תקציב להרס כבר לא יצליחו להשיג כסף לפיצויים.

יגרשו..

מושיקו, אבא שמואל וחבריו....

מה הקטע??? אתם באמת חושבים שזה הדרך שהרב היה רוצה שנחשוב על עם ישראל???

שהם ככ נוראיים שזה בטוח יקרה??

נכון שזו אופציה..... אבל למה הפסימיות הזו???

|משתדלת להיות תלמידה של הרב|

ותבין כמה מסוכן להגיד את זה....

www.malchuty.org/images/videos/740804.mp3

ובכללי תבין עוד ה מ ו ן דברים!!!

חברה, השיעור האחרון מומלץץץ מומלץ!!!

אבל לא מוכנה להתנהגות בזויה גם מהצד שלנו...

אנחנו לא נרד לרמה שלהם

לא להתייאש מראש.

וחייל שבא לעשות לך משהו לא עושה את זה כי בא לו, אלא כי ככה אמרו לו.

לא אכפת לי שככה אמרו לו,שיסרב פקודה.

אבל אין כאן דין של גנב הבא במחתרת מכיוון שהוא לא בא לגנוב אותך ....

אלא עושה (דבר רע ומזעזע אחר) את דברי המימשל, שהוא הוא מקור הבעיה והמושחתות

ההיתר של גנב הבא במחתרת הוא "הבא להרגך השכם להורגו" ואין לי כוח להסביר איך זה מתקשר עם חייל שמפנה,כי אני אישית לא מסכים עם הסברה הזאת ונמאס לי כבר להסביר דעות שאני לא מסכים איתם.

לילה טוב.

הוא לא בא לגנוב לך תדברים נו... אם תירצה להיתפנות לא יגנבו לך...

אבל אני לא מבינה בכללי למה מחייב שגנב שבא במחתרת חזקה עליו שהוא רוצה להרוג?!?

אולי הוא רק רוצה לגנוב??

מממ אלא אם כן אני זוכרת מרשי טוב, שבמחתרת הכוונה שהוא בא ביום דווקא ולא בלילה 

שאז הוא לוקח בחשבון שיש מצב שיתפסו אותו ולכן הוא מתכונן להריגה ואז, אכן, הבא להורגך, השקם להורגו

אבל זה ניצלוש אדיר. אז לא משנה...

זכרת טוב מרש"י, רק שזה הפוך, ביום הוא יודע שהמשטרה תגיע, אז הוא לא מתכוין להרוג, ורק בלילה שאף אחר לא רואה אותו הוא יודע שבעה"ב לא יתן לגנוב בשיוויון נפש, אז הוא מתכונן להרוג אותו

זה לא קשור להאם זה בלילה או ביום,

השאלה מה הסיבה,והאם זה המציאות.

אני לא חושב שבמציאות כיום חייל יהרוג מישהו בפינוי (היו כמה מקרים בודדים שירו,אבל עדיין) אך יתכן שגם זה יקרה.

לא בא במחתרת.

בכ"מ, אפשר ללמוד מהתוס'. ויש עוד פרשנים..

בב"ק דף קטז: בסוגיה של שיירה במדבר עם שילוב הסוגייה של בית שער בב"ב דף ז:

מסיקים שכשמגיע גייס לשדוד, אז אין סכנת נפשות.

א. כשברור שהוא בא לממון ולא להרוג.

ב. כי אדם לא מעמיד עצמו על ממונו כשיש  גייס.

אמרתי כבר אני לא מסכים עם הסברה הזאת ולא הולך להסביר דברים שאני לא מסכים איתם.

(עשיתי את זה מספיק היום)

ב. אין כאן לא מסכים, הסברא פשוט לא קיימת!

וביססתי זאת על הסוגיות בגמרא ופרושי הראשונים.

שהוא לא משווה בין החיים לבין הסוגיה של הגנב הבא במחתרת

כך שההיקש יצא מהקשרו

כי הוא נתן פרשנות לציטוט (שלא ברור אם הוא בכלל נכון) של הרצי"ה שאתה לא אוהב?

ומה הבעייה לתת פרשנות "על דעת עצמך".

גם אם נניח שאת המשפט הזה כשלעצמו היה אפשר לפרש בדרך הזו (ואני מפקפק מאוד בהנחה הזו)

הרב צבי יהודה הביע את דעתו במפורש על פגיעה בערבים מזדמנים, והיא היתה שונה.

מוכרים לי שני מכתבים שלו שבהם הוא מוחה על פגיעה בערבים.

אתה יכול לקרוא לזה "סילוף" אבל זה לא "מבזה".

ברור שהרצי"ה זצ"ל, כשאמר שאין לנו מלחמה נגד הערבי הפרטי, התכווין לכך שערבי פרטי שאינו יוצא נגד שלטוננו, יכול להיות פה ואין לנו איתו מלחמה או רצון לגזול מזכויותיו הפרטיות.

[אינני מדבר "למעשה" כמה כאלו יש היום, אבל אלו היו דבריו. לא מאבק בזכויות הפרטיות - אפילו קרקעיות - אלא שלטון עם ישראל על הארץ ומלחמה נגד האויב]

וזה לא רק "פרשנות" תלמידיו - אלא ממש דבריו המפורשים.

[וכבר הצטערתי בעבר שבאיזו חתימה כאן עשו "בדיחה" על גבי הדברים הללו, למשמעות הפוכה. לא ראוי] 

עצם ההכרה בערבים שפה כ"עם" - זו עצמה טעות..

אספסוף. מי שרוצה להיות בן אדם בשלטוננו, שיהיה. מי שלא - שילך. 

סתם

מתאבדים

סתם נו.. מה זו השאלה הזו?

אם הייתי יודע שכמעט כולכם כאן שבורים, רצוצים ומיואשים.

הייתי יכול לבצע את ההתכנסות בקלות.

גישה שכל כך ספקנית בהצלחת הפעולה , והגישה של "אין לי הרבה מה לעשות "

בזמן הגירוש לצערי לא הייתי פעיל מספיק , ועכשיו ברור לכולם שדרך הפעולה שהייתה אז לא הייתה טובה , הבעיה העיקרית הייתה ברוח , בגישה ,

וכמו שאמר איש השקים: זה עניין של מסירות נפש ,

ואני חושב שגם במקרה הזה "גבורת הרצון מחוללת את היכולת" , והרצון החזק הוא זה שיכריע.

רק צריך לומר כמו שהגשש אמר : "על גופייתי"

שהם יפנו את יוש אני נשארת בבית 

חוץ מ'אל תפתחו פה לשטן' ו'חס וחלילה' ו'מה פתאום'.

מה כן תעשו אם זה יקרה???

הבעיה היא בכם, שאתם נכנעים כ"כ בקלות לגחמות שלנו.

בהתנתקות, את עיקר העבודה עשו הרבנים שלכם.

אם הם לא היו משתפים איתנו פעולה, סיכוי לא קטן שלא היינו מצליחים לעמוד בעומס.

בעיקר מבחינה כלכלית.

רוב היישובים עלו בעצמם לאוטובוסים, והייתה לנו מעט התנגדות בכפר-דרום ובצפון השומרון.

אז כל הפינוי לקח פחות משבוע, כשהצפי היה בין חודש לחודש וחצי.

וגם הסכמתם לקבל פיצויים נמוכים, אז זה גם סייע לנו מאד כלכלית.

ועכשיו כשאני רואה את היאוש שלכם, אז באיו"ש לא יהיה הרבה יותר מסובך לפנות.

כנראה שאתם לא באמת מאמינים במה שאתם עושים, ולכן קל כ"כ לפנות אתכם.

נתראה עם החבר'ה הרציניים שלכם (אלה שמתנגדים ברצינות, ולא הנמושות) בכלא מעשיהו.

מה ההבדל בין לחיות בגלות מארץ ישראל לחיים בגלות בארץ ישראל? 

אתה מדבר על ריבונות אבל אין לך שום ריבונות ברגע שיש מי שקובע איפה מותר ואיפה אסור לך לגור. 

מה עם מה שכתבו חז"ל- שמי שגר בחו"ל כאילו עובד עבודה זרה? ושעדיף לגור בעיר עם רובה גויים בארץ ישראל ולא בעיר שרובה ישראל בחו"ל?

גלות בארץ ישראל עדיפה על גלות בחו"ל, למרות גם זה וגם זה גלות

מה זאת השאלה הזאת???

התנתקתי לגמרי מכל החדשות

הרגשתי שאין לי מה לעשות ופשוט לא יכלתי לשמוע מה שקורה שם

כמו מישהו שרואה איך קורה אסון ועוצם עיניים כדי לא לראות את זה

כנראה אעשה את זה גם ביו"ש. מה ההבדל?

אם ינסו לגרש אותי אישית (גם הישוב שלי נחשב התנחלות) אני לא אלחם, ואני מאד מאד מקווה שיתנו פיצויים (לפחות את שווי הבית) כי אם לא המצב יהיה ממש קשה.

עצוב מה שאתם מדברים

בביתר לא מוכרים דירה בלי החתימה הזו.

ממש לא!

חצופים מחוצפים!

מציאות שאני הולכת לקנות דירה, למרות הסעיף הזה (ביום שני בעז"ה חותמים חוזה, בעז"ה )

אבל הוא הבדל בין בעיה גדולה להתמוטטות כלכלית גמורה

אני מייצג כאן את עצמי בלבד

אני חושב שלאחר שנפלה ההחלטה, אין איך לשנות אותה ע"י מלחמה.

כל עוד לא מדובר על נושאים של דת, שיכריחו אותנו לעשות עבירות, אני לא נלחם בשילטון

בגירוש ספרד מישהו חלם להילחם עם הממשלה? הלכנו בשקט וזהו. פשוט היתה הבנה ברורה שאין טעם

אותו דבר אם מדינת ישראל חלילה תחליט לגרש אותי מביתי, מה יעזור להילחם בה? מה זה יתן?

מהניסיון שלכם, זה עזר משהו? הרווחתם משהו ממה שנלחמתם?

(אם יכריחו אותי לא לשמור שבת\לא ללמוד תורה\להתגייס לצבא וכו' - כל דבר שהוא עבירה, אני אתנגד לחוק, אבל זה פשוט כי הקב"ה מצווה את זה)

יש מצוה לגור בא"י, זאת מצוה יקרה, שלהרבה פוסקים לא מחויבת, אבל היא מצוה חשובה מאד, וברוך ה' אנחנו זוכים לקיים אותה

מלבד זה לדעתכם יש מצוה לשלוט בארץ. על זה אנחנו חולקים, כמו שמבואר בתשובה שהרב עובדיה כתב באריכות (התשובה שחיפשתי כאן)

הוא כותב שהמצוה לשלוט בארץ לא שייכת בזה"ז כי

א. אין מלך ואין אורים ותומים, וכדי לכבוש את הארץ ולצאת למלחמה צריך את זה

ב. אנחנו בגלות ואסור למרוד באומות מחמת שלושת השבועות

ג. אין אפשרות לשלוט שלטון מלא שבו אנחנו מגרשים מכאן את כל העובדי עבודה זרה, ואין קיום מצוה ב"חצי שלטון"

ממילא השליטה המדינית כאן מעניינת אותנו כמו החילונים, בשיקולים של רווח והפסד, לא בדברים שקשורים לדת

הרי גם אם יגרשו אותנו נוכל לעבור לגרו במקום אחר בארץ, כך שמצות ישוב א"י לא תיפגע

לדעת הרמבן. "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". "ואל תשתבש ותאמר" שאינה נוהגת בזה"ז. דבריו.

ובכלל, איזו מין תורה זו - "לדעתכם"?... "אנחנו".. אם יש מחלוקות בין אחרונים - זה לא "דעתכם" ואנחנו".

התשובה של הגר"ע יוסף ידועה. עיין בתגובת הרב ישראלי. ויש עוד הרבה סביב הענין הזה.

ועי' "משפט כהן" וגם "ציץ אליעזר" מטעם אחר - שאין צריך מלך ואורים ותומים. בוודאי כאשר הגויים פתחו במלחמה.

אנחנו לא בגלות - אלא בארץ.

ו"אור שמח" - "סר פחד השבועות" (אחרי ועידת סן רמו). ודייק "פחד" - כי באמת ה"שבועות" זה מילי דאגדתא ולא נפסקו כמובן בשו"ע. וכן כתבו עוד אחרונים.

והגרא"ז מלצר זצ"ל, כשעלתה הצעת החלוקה, שלא לדחות כ"כ מהר עד שזכינו אחרי 2000 שנה לשלטון אפילו בחלק מארה"ק.

השליטה המדינית מענינת אותנו כקיום מצות עשה של כלל ישראל. שליטה על הארץ, ישוב הארץ. שעיקרו כדברי הרמבן בכיבושה, ו"נמשך ממנה" גם מצות הישיבה על כל יחיד.

וכמובן, זה בנוסף על הגנת ישראל שבשלטון, ביחס לכל שנות הפוגרומים.

ןמצוות ישוב אר"י הפרטית, אכן אינה תלויה דווקא במקום פלוני - אבל מצד הסיוע לשליטת כלל ישראל כן. וכמובן דווקא היכן שמשמעותי יותר.

וגם מצד כבודה של ארץ ישראל "באו גויים בנחלתך".

ואגב, הפתחי תשובה, המאסף לכל מחנות הפוסקים, קבע להלכה שנוהגת מצות ישוב אר"י גם בזה"ז.  

ויש עוד הרבה מה להאריך. כתבתי בחיפזון רק כי ראיתי את ההודעה הנ"ל, שיהיה ברור למי שלא הכיר כ"כ - שיש הרבה מאד מה להשיב על זה.

ואשרינו שזכינו להיות ממיישבי ארצנו הקדושה ומאדירי השליטה בה, כמידת יכולתנו.

[וגם הגר"ע יוסף כתב שאין למסור חלילה מארצנו לאוייב כהו-זה. אם כן, יש מצוה בשליטה הכללית; וה"לא תחנם" מוטל גם על הכלל, הממשלה השלטת. כל דיונו היה לגבי פיקו"נ. וכבר אמר שהתברר שההיפך הוא הנכון. וכל ויתור - יותר פיקו"נ.

וכן אמר הרבי מליובאוויטש זצ"ל, והוכיח את זה משו"ע בהל' שבת. ואין כאן המקום להאריך ולא שייך]

זה לא "דעת הרמב"ן", זה גופא המח' - האם דברי הרמב"ן נאמרו בזה"ז או לא

אני יודע שאתה לא אוהב את החלוקה של אנחנו והאתם, מה לעשות שכאן הרבנים נחלקו מערכה מול מערכה בדיוק בנושא הזה?

ראיתי את תשובת הרב ישראלי, ואני על משמרתי אעמודה

זה שאנחנו בארץ לא אומר שאנחנו לא בגלות, גם בזמן הב"י היו יהודים בארץ

בזמן האור שמח אכן סר פחד השבועות, שהרי בזמנו התירו לנו להקים כאן בית לאומי, דא עקא שמאז השתנו כמה דברים, והגויים כבר לא מסכימים. ההנחה של הרב ישראל שזה "מתנה שאינה חוזרת" אין לה שום מקור. אם עלינו רק מחמת שהתירו לנו, עכשיו שהם לא מתירים זה מרידה חדשה. מה יועיל מה שפעם התירו לנו?

מסתבר מאד לא לדחות, זה מאד נחמד שיש כאן שלטון יהודי, השאלה היא אם זה צוה, לא אם זה כדאי

מה שכתבת שהישיבה מעניינת אותכם, על זה גופא הדיון - אם יש בזה מצוה או לא!

אתה טוען שזה מציל את ישראל - זאת טענה טקטית מעניינת שאי אפשר לדון בה על רגל אחת, אבל היא לא קשורה לענין. דננו על מצוות כיבוש, לא על האם משתלם לכבוש (להזכירך, גם אני ימני בדעותי)

מה שכתבת על מצות ישוב א"י אני מזכיר שכתבתי במפורש שאני מסכים שיש מצות ישוב א"י גם בימינו

ומה שכתבת בסוף בדעת הרב עובדיה, נדמה לי שלא קראת את תשובתו, כי אני ממש מצטט אותו

מה שנכון - שהוא מסיים שצריך להתייעץ עם מומחים ולראות שבאמת יש בזה תועלת של פיקוח נפש, ולאחר כמה שנים הוא השתכנע שאין בזה שום תועלת, ואסור לוותר להם. ואגב, גם האדמו"ר מחב"ד טענתו היתה מצד פיקו"נ, לא מצד מצות כיבוש

אבל זה לא קשור לענין, אני לא אמרתי חלילה חלילה חלילה שאני אכשהו בעד גירוש, רק אמרתי שאני לא רואה בזה גזירת שמד, כי זה לא שאלה תורנית, זאת גזירה על הגוף, ככל הגזירות, שבעז"ה לא תבוא

[ואין בכוונתי להמשיך בכך, אלא בגלל שכתבת "פעם אחת אני אענה".. כאילו נהיה חידוש מרעיש...אז התייחסתי שוב. עיקר דברי הוא, כנ"ל, לקוראים האחרים, שלא תהיינה אי הבנות כאילו התגלו כאן "סתרי תורה"..אני אמנם מחבבך ומכבדך, אבל אתה לא תשנה את דעתך ו"השתייכותך", בצדק מבחינתך, גם אם משיח צדקנו ינהל את הפורום הזה, דומני...]

זה פשט דברי הרמב"ן. וגם הרב עובדיה יוסף מודה בזה. כלומר: גם הוא מפרש את הרמב"ן כריבונות. מה שהוא דן, זה האם צריך להסתכן עבור כך בפיקו"נ. אבל כל זמן ששולטים, בוודאי מקיימים מצות עשה ע"י כלל ישראל בשלטונם.

[אכן, הוא דן גם אם זה נקרא "כיבוש גמור" כשאין לנו שליטה מלאה על הנעשה. אבל גם המציאות כיום שונה ממה שמתאר, וגם ענה הרב ישראלי בפשטות, שגם האומות החזקות ביותר מתחשבות במקובל בעולם, ועל כן זה שאנו "לא מגרשים" אותם לא מעיד על חסר מהותי בשלטון. ואנו רואים בעינינו שכאשר הצבא רוצה, נכנס למקומות שבשליטתנו, וגם ההחלטה על ההתיישבות היא בידנו. לחצים בינלאומיים יש תמיד, ולא רק אצלנו]

את ה"אנחנו ואתם" אי אפשר לתפוס משתי הקצוות. רק לפני ימים ספורים, הבהיר לי ת"ח חרדי חביב שעורך איזה פרסום הלכתי, ש"אצלם" לא מביאים בדיון הלכתי את הרב קוק, ר"א שפירא, הרב ישראלי (גם לא את הרב עובדיה..). ואע"פ - כדבריו - שהוא יודע שקוטנם עבה ממותניהם של הרבה שכן מביאים, אבל אחרת לדעתו לא תהיה דעת רבותיהם נוחה מזה..

אז אם "אצלנו" נוהגים עין יפה, ומצטטים מכולם, וגם אתה כותב כאן ב"ה בבטחה - אל נא תחזיק את החבל משתי הקצוות... אם "אנחנו" ו"אתם" - אז איך כאן?... 

אנחנו לא בגלות. מי שכ"כ אוהב להרגיש בגלות - יבוסם לו..  גם הב"י כשהיה בארץ, לא ישב בגולה. היום - מעלה יתרה: המהר"ל אומר 3 סימנים לגלות כנגד הגאולה - לא במקומם, לא בשלטונם, לא ביחד.  היום ב"ה 3 הסימנים לכיוון השני. לא גלות אלא גאולה. קימעא-קימעא..

הדברים לגבי ה"אור שמח" זה ממש בדיחה.  צריך ראיה לרב ישראלי? הרי צריך הפוך.  ברגע שעלו "ברשיון האומות" - כבר לא עלו נגד השבועה, גם לשיטה זו. ומהיכא תיתי שכאשר אנחנו כבר פה, יש להם רשות להגיד אחרת ואם לא זה נקרא "מרידה"..  איזו "המצאה" היא זו שאנו נשארים "תחת חסותם" - אכן זו השקפה שמתאימה לגלות...

לחשוב שהגרא"ז מלצר אמר את דבריו רק כי "זה מאד נחמד" שיש שלטון יהודי, נראה קצת מקטין אותו. ומכל מקום, אם לדעתו זה "מאד נחמד", כנראה לא בדיוק ערך "חילוני"...

אכן, השלטון בארץ מענין אותנו כמצות כלל ישראל, והצלת כלל ישראל, וגאולת כלל ישראל. לא ערך "חילוני"..

"הצלת כלל ישראל" גם היא מלחמת מצוה - עזרת ישראל מיד צר. ולא "טענה טקטית"..

גם הרב עובדיה, מתוך דבריו, מסכים ש"לא תחנם" זה גם על הכלל.  כל דיונו בכך הוא האם זה רק על עע"ז או לא.

לגבי דבריך על האדמו"ר מחב"ד (אגב, גם אותו הנ"ל "לא מביאים" בפסקיהם): החידוש שלו הוא לעגן את סכנת הנפשות בויתור לגויים, בהלכות שבת. כלומר: כאילו זו לא שאלה לדיון "מציאותי", אלא ש"דעת התורה" היא, שכל ויתור לגויים הוא סכנת נפשות.

אבל שמעתי ממש מפיו של מזכירו הרי"ל גרונר, פנים אל פנים (אחרי שגם אני חשבתי כמוך בדבריו), שאמר שזו טעות לחשוב שעיקר דבריו היו מצד פיקו"נ. לא, הוא אמר. עיקר דברי הרבי על ההחזקה בארץ היו מצד ארץ ישראל, הטענה על הסכנת-נפשות, נלווית. כך אמר.

[ואגב, לא התייחסתי כלל ל"נושא השרשור". אני נגד לפתוח שרשור עם שאלה כזו...]

אין צורך שנחזור על עצמינו

והבוחר יבחר

גם אני חשבתי שבעצם כבר עניתי לכל מה שאמרת..

אז טוב שאנחנו לפחות מסכימים על כך שאין צורך "שנחזור על עצמנו"

וש"הבוחר יבחר"..

כבר אמרתי לך שזה לא "אנחנו ואתם"..  הנה, אתה רואה - אנחנו ממש מסכימים....

א. משלושת הנימוקים שהזכרת, נראה לי שרק השלישי מבטל לחלוטין את המצווה לשלוט בארץ בזמננו גם כאשר הדבר אינו כרוך בפיקוח נפש, וצ"ע האם הרב עובדיה היה סומך עליו בפני עצמו ללא הנימוקים האחרים.

ב. נראה לי שמצוות ישוב הארץ מתקיימת לא רק במגורים בארץ, אלא גם בתוספת וחיזוק ההתיישבות. כמדומני שכך גם משמע בסוף המאמר של הרב עובדיה על יישוב הארץ.

שיש מעלה בעבודה בא"י משום ישוב א"י

אני אומר יותר מזה, בשו"ע מבואר שהתירו לקנות בית מגוי בשבת ע"י אמירה לגוי משום ישוב א"י, 

ולא הוזכר שם כלל תנאי שיהיה היהודי גר לפני כן בחו"ל, ומשמע לכאורה שעצם זה שקנה אדמה מגוי זה נחשב ישוב א"י, כיון שמפקיע כאן בעלות של גוי מא"י.

ואני תמיד הבנתי שהטעם שבעצם הרי יש מצוה לכבוש, ואנחנו לא כובשים רק בגלל השבועות (הטעם הראשון) או בגלל שבזמנינו א"א לעשות מלחמה (הטעם השני), אבל לקנות הרי אינו דרך מלחמה ואין בו כלל שבועה, שהאיסור הוא רק למרוד בגויים, ולא כשהם מסכימים, וא"כ חזר הדין שיש מצוה לקנות את הקרקע משום כיבוש.

אלא שזה לא יתיישב עם הטעם השלישי של הרב שכל כיבוש שאינו שלם אינו מצוה כלל, שא"כ אין ענין כלל לקנות דירה מגוי, שהרי זה לא יגרום שיהיה שליט בארץ

ולכאו' נראה שסבר הרב שהקניה כאן אינה בשביל שילך הגו מכאן ומדין כיבוש, אלא הקניה של עוד דירה בא"י זה ג"כ סניף של ישוב, וכומו שהוא אומר שלעבוד בא"י יש בו מעלת ישוב א"י כיון שנאחז בארץ, וגם קניה של קרקע זה היאחזות בארץ. ודו"ק.

אותם אנשים שהיו חלק מהגירוש בגוש קטיף החל מהצבא המגרש ועד אותם אומללים שהתפנו ברצון לא יכולים להגיד ׳ידינו לא שפכה את הדם הזה..״ כי הם נתנו יד לבנית מערכת הטילים של חמאס בגוש קטיף. 

מה תגיד ביום שיצאו מרצחים מהישוב שלך ויהרגו ילדים יהודים? ״זאת לא היית עבירה.. אמרו לנו ללכת אז הלכנו..״  

שמי שהתפנה מרצון "נתן יד"

מי שהתפנה ברצון לא נלחם נגד, אבל לא עזר. 

יש הבדל עצום בין מי שמסייע לרוצח לבין מי שלא עוצר אותו, ואתה מאשים אותו בסיוע כאשר הוא רק לא עצר.

כיון שאני חולק עליךשהיה עוזר להילחם, אני חושב שמי שהתפנה מרצון גם לא "לא עצר", אין עליו שום תביעה!

אתה יודע? בגירוש ספרד נהרגו עשרות אלפי יהודים מהגירוש. אתה מאשים את כל מי שעזב את ספרד ולא נלחם שידיו שפכו את הדם הזה?

היה עוזר להילחם?

(ותאמין לי שאני מאד כואב את הגירוש. מאד מאד. אבל זה לא אומר שצריך לעשות מעשים שלא יועילו)

אני מתכוון - רבנים חרדים - אומרים שמי שלא לומד תורה שילך להתגייס? ויותר מזה יש המגדילים ואומרים שמי שלא לומד ולא מתגייס הוא כמעט כמו "רודף"?

הרי אם זה עבירה לפי הפוסקים לפיהם אתה הולך - הם אמורים לצוות שא--ף אחד לא ילך לשם, כי אין היתר גם לשאבבניקים ולילדים עצלנים שאין להם כוח ללמוד גמרא, לעבור עבירה.

ואם זה לא עבירה אלא שרק הרבנים אומרים שיש ערך יותר גדול לתורה ועדיף ללמוד אבל מי שלא לומד שיתגייס - אז הרי שאם יגייסו אותך, זה לא עבירה - אלא רק "הורדה" ברמת קיום מצוות לימוד תורה - אבל זה לא עבירה ולא ביטול המצווה של לימוד תורה.

בקיצור, איזו עבירה אתה מוצא בלהתגייס לצבא, ואם אתה מוצא עבירה - האם הרבנים שלך מורים לשום חרדי לעולם לא ללכת לצבא, גם אם הוא לא לומד?

ואוסיף בשוליי הדברים שחבר טוב שלי , דתי לאומי, נשוי כיום לנכדה הדתייה לאומית של הרב עובדיה, ובזמן האירוסין התקשרו אליו שהוא צריך להגיע למילואים ליד עזה - זמן עמוד ענן לפני שידעו שלא נכנסים - ולפני שיצא למילואים, הוא קיבל ברכה מהרב וצ'אפחה ידידותית, שיצליח במילואים (לא בדיוק במילים האלו, אבל משהו בסגנון). נראה לי שאם הרב עובדיה היה חושב שזאת עבירה חמורה להתגייס לצבא, הוא לא היה כל כך מברך את החייל המאורס הטרי שיילך ויעשה עבירה באופן הטוב ביותר שניתן...לא? (ואי אפשר להגיד שמדובר שאדם שלא לומד - כי מדובר כעת באברך רציני ביותר)

לכל השבאבניקים לא ללכת, יש שם סכנות רוחניות גדולות מדי

הקימו נח"ל חרדי בשביל מי שממילא הולך, שיתדרדר פחות

מי שכבר הלך - מה הרב יגיד לו? ינסה לחזק אותו, יזכיר לו שהוא מגן על יהודים וזה מצוה.

זה לא אומר שלכתחילה היה מותר לו ללכת

כי שם יש לך שליטה על איכות הקבוצה.

ואז הסכנות הרוחניות אפסיות.

השאלה מה זה "סכנות רוחניות אפסיות" על מה מדובר, מי ההולכים וכו'

אין לי ידע מבפנים, אני לא יכול לדעת מה קורה.

נאמנים עלי דברי הרב שזה המציאות

לא יעזור שום מילה שאגיד.

רק אספר:

אצלנו במחלקה הרבה חבר'ה למדו תורה יום יום במידת האפשר.

כמעט לא ראינו בנות במהלך השירות, ורק כשהיה צורך גדול מאד דיברנו איתן דברים טכניים ענייניים נטו.

כמעט כל השירות היינו בחדרים רק של דתיים, כך שגם בשבתות היה בסדר. לא שמעתי קללות מחבריי למחלקה.

רוב השירות התפללנו במניין (בשמירות וכד' לא מתאפשר), קריאות בתורה. כשרות, כמעט כל השירות היה אוכל מהדרין.

היו כמה טקסים עם שירת נשים, ואיפשרו לנו לצאת החוצה (עושים בעיות רק/בעיקר לאלה שיוצאים לקצונה),

וכשהיה נופש גדודי, שהגדוד נמצא בכפר נופש ויש שם (כנראה) בנות לא צנועות נתנו לנו אפשרות ללכת לישיבה במקום.

נכון שזה דבר שמשתנה בין הישיבות, יש ישיבות שמראש שולחות בחורים עם יראת שמיים נמוכה,

אבל כמעט תמיד אפשר לגבש קבוצה איכותית של חבר'ה שמקפידים קלה כבחמורה.

למשל במילואים האחרונים, היינו שלושה חבר'ה ביחד, שברוב השעות המתות בין התרגילים למדנו גמרא, למעלה מ-5 שעות ביום.

אז אולי גם שיקימו מועדונים שפועלים על שעון שבת כולל התקליטייה החסידית של המועדון, שגם היא על שעון שבת, בשביל אלו שמידרדרים והולכים לבלות בשבת במועדון, שלפחות ידרדרו פחות?

ואולי יקימו, סליחה על הביטוי הקשה, "בית בושת" של רווקות שטבלו, שלפחות אם יש מישהו שממילא מידרדר לזה, שיתדרדר פחות, ולפחות זה יהיה עם משהו פחות חמור מאשר עם, נגיד, נשואה שזה כרת, או נידה?

לא מצליח להבין איך מי שחושב שזה עבירה חמורה ללכת, בעצמו מכשיר את זה ברמה מסויימת "בשביל כאלו שבמילא הולכים, כדי שיתדרדרו פחות". במה זה שונה מהדוגמאות שהבאתי מעלה?

יש תשובה ארוכה ביביע אומר

ובדוגמא הספיציפית הזאת מה שאמרת נחשב חטאת הקהל, וזה חומר עוון פילגש הגיבעה שזה עבירה שנעשתה ע"י רבים

אבל הוא מתיר להגיש חלבי אחרי בשרי לסועדים כדי שלא יכשלו באוכל לא כשר

ומהדברים נראה שממש כל מקרה לגופו

ללכת לצבא זה סיכון לכל הרוחניות, לא עבירה עצמית, מי שהולך למקום סכנה אפילו שאמרו לו לא ללכת, צריך לחזק אותו שלא יפול בסכנה, לא לצעוק עליו

זה לפחות הגישה של הרב עובדיה שאני מכיר

אמאל'ה באלי לבכות כשיש כותרות כאלו כשמדברים על גבר כזה בכלל

"זה לא יהיה זה לא יקרה,זה לא מה שהעם רוצה".

על מה השיר דיבר,והם זה קרה בסוף....

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז