"נשייא דנהגן דלא למיעבד עובדא בפוקי שובתא אינו מנהג עד דיתפני סידרא מנהג בתרייא ובחמישתא אינו מנהג עד דיתפני תעניתא מנהג ביומא דערובתא אינו מנהג מן מנחה ולעיל מנהג ביומא דירחא מנהג. א"ר זעירא נשייא דנהגן דלא למישתייא מן דאב עליל מנהג שבו פסקה אבן שתייה מ"ט (תהילים יא) כי השתות יהרסון. א"ר חיננא כל הדברים מנהג". (ירושלמי תענית פרק א הלכה ו)

כלומר, לדעת הסתמא דגמרא (בניגוד לרבי חיננא שחולק) לא כל מנהג הוא מנהג ראוי ונכון, והגמרא עושה אבחנה בין מנהגים מקובלים למנהגים שאינם מקובלים. כלומר אי אפשר לנופף במילת הקוד הזאת של "מנהג" כדי להכשיר כל התנהגות כמו שמקובל היום שכל מנהג יסודתו בהררי קודש, אלא צריך להעביר אותם תחת סכין הביקורת (כמו שהגמרא כאן עושה).

שלא מתנגש עם ההלכה יש לו חשיבות גדולה לפעמים זה גם דברים שנראים לנו פשוטים...

היה סיפור עם הרמ"א שהתארח באיזה עיירה, בבוקר בתפילה הוא ראה שהגבאי ניגש לאחד המתפללים ואיחל לו מזל טוב, רמ"א שאל אותו מה קרה? הגבאי ענה, אשתו של אותו אחד טבלה אתמול ולכן איחלתי לו מזל טוב, הרמ"א נחרד והורה לבטל את זה, לאחר זמן נודע לו שרבות מהנשים עיירה הפסיקו לטבול בגלל אותה הוראה והצטער על כך מאד והורה להם לחזור למנהגם, בספרי ההלכה הוא מרבה לכתוב מקום שנהגו...

לפעמים דברים שנראים לנו הזויים עומדים מאחוריהם דברים גדולים שגדולי ישראל נתנו את הסכמתם להם..

ובכל זאת חז"ל לא בהכרח קיבלו אותם. ועם כל הכבוד לסיפור שהבאת לא מפיו אנחנו חיים, בהנחה שהוא בכלל אמיתי, צורם הוא בוודאי.

גם לי המנהג צורם,

והסיבה שלי היא, ואנסה לנסח בצורה עדינה: יש דברים שבקהילה לא צריך לדבר עליהם ולשתף בהם ולדון וגם לא לאחל מזל טוב. יש עניינים פרטיים בעולם.

"אמר רב יהודה אמר רב יושבי צריפין והולכי מדברות חייהן אינן חיים ונשיהן ובניהן אינן שלהן תניא נמי הכי אליעזר איש ביריא אומר יושבי צריפין כיושבי קברים ועל בנותיהם הוא אומר (דברים כז) ארור שוכב עם כל בהמה מאי טעמא עולא אמר שאין להן מרחצאות ורבי יוחנן אמר מפני שמרגישין זה לזה בטבילה " (בבלי ערובין נה ע"ב)

אחד מגדולי הפוסקים לא ידע את הגמ׳ הזאת?

כן.

עובדה שבהתחלה הוא אסר את המנהג.

ואז הוא ראה שזה לא מצליח בקהילה הזו ולכן העדיף לפסוק שהמנהג שלהם מותר. כי אחרת הם יעברו על הלכות אחרות. 

מה שבעיניי הסיפור מלמד הוא שיש לפסוק בזהירות. דווקא שאפשר לשנות לפי הצורך. אגב, הצורך כאן הוא הלכתי, ולא נובע מן המציאות, התנגשות עם ההלכה. אלא אם כן, ממש לא הבנתי מה קרה בכפר.

נזהר הרמ״א במנהגים של כל מיני קהילות והתייחס לזה יותר בזהירות בפסקיו...

(שמעתי אותו בשיעור ממורה הלכה, לא סתם מתגלגל) 

סיפור מוזר, אבל זה מראה שלפעמים קהילות המציאו לעצמם מנהגים- כדי להתגבר על פערים וקשיים שהיו בקיום הלכה. 

מנהג זה דבר חשוב ביותר

זה ההבדל בין תורת ספרים- לתורת חיים 

המקור שלו הוא לא בקדושת התורה- אלא בקדושת עם ישראל 

רב במכללה סיפר לנו את זה..

שמעתי שפעם כולם היו הולכות עם חצאיות קצרות

ובאו בנות לשאול את הרב אם אפשר ללכת עם ארוך

והוא ענה שאסור לשנות מן המנהג

ועוד ידוע שלפעמים עושים דברים רק בשביל לא להוציא לעז על הראשונים

(כמו ששמעתי על זה שכלה לא שמה כיסוי ראש בחתונה)

והדבר הוא תימא בעיניי

כי אם אנחנו פה בשביל להתקדם ולא להישאר במקום

אז כשיש איזה קילקול בציבור, אדרבה

בואו נתקן אותו ולא נשריש יותר

אם הסיפור של הרמ״א היה קורא היום ודאי שרבים היו יוצאים נגד ואומרים שזה דבר גרוע אבל עובדה שיש דברים שגם כשהם נראים רעים, יש להם משמעות גדולה..

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים