אבל לאחר שהאיש אסור בזה,זה כמו כל בעית צניעות שנאסר על אשה להיות פרוצה לפני גברים

הרי ברור לך, נראה לי, שבינה לבין עצמה, ובינה לבין חברותיה - מותר לה לשיר, ככה שברור שהאיסור הוא לא על עצם השירה של האישה, אלא רק כשאישה שרה בפני בנים. ואם השאלה היא במקרה כזה מי הבעייתי - התשובה היא קודם כל כמו שאמר מופים שהגבר הוא זה שצריך להקפיד לא לשמוע, אבל זה לא אומר שהאישה יכולה לעשות מה שבא לה...יש גם מצוות לפני עיוור לא תיתן מכשול, או "ואהבת לרעך כמוך", ובכלל - כאשר יש במקום גם גברים, אישה שתשיר ותטען להגנתה " זה בעיה של הבנים, לא שלי" - אני בספק עד כמה קיום חוקי ההלכה באמת חשוב לה...

בכל מקרה כך או כך, אישה לא צריכה לשיר בפני גברים, וגברים לא צריכים להקשיב לאישה שרה. סוף פסוק. וסתם להתבחבש בשאלה "למי זה אסור", הרבה פעמים זה מגיע משואלים (אני לא אומר עליך, שרק הבאת את זה ממקום אחר) שנטו רוצים "לתקוף" את ההלכה ולקנטר...

לדוג'- האם מותר לאשה להוציא דיסק של עצמה שרה ולכתוב "שירת נשים"?

כי אם האיסור הוא על הגבר- ודאי שמותר. מי שמאזין- עברה שלו.

אבל אם האיסור הוא על האשה- אז אסור. כי גם מי שמאזין מרצונו- עדיין עבירה שלה.

כנ"ל לגבי עניני צניעות אחרים- האם מותר לאשה לרקוד במקום שמוגדר לנשים, למרות שהוא לא אטום לחלוטין מכל הכיוונים? או אם גבר נכנס מעבר למחיצה- האם מותר לה להמשיך לרקוד? או האם מותר לאשה להסתובב בביתה בלי כיסוי ראש- כשהחלון סגור רק חצי (כלומר- לא ראים מהרחוב, אלא רק מי שמנסה להציץ..)

אם אתה אומר שהאיסור הוא על הגבר- אז בכל מקום שמוגדר לנשים או שלא אמורים להיות בו גברים- מותר לה לעשות מה שהיא רוצה. אבל במרחב הציבורי- היא צריכה להיות צנועה משום כל מה שהזכרת. (וככל הידוע לי זה מה שנפסק להלכה)

אם האיסור הוא על האשה להראות באופן לא צנוע- אז היא מחוייבת לוודא כל הזמן שאין שום גבר שאולי יכול לראות או לשמוע אותה. 

אין סיבה להפריד את קול באשה מכל עניני צניעות

זה חקירה כללית בכל הלכות צניעות - האם אשה אחראית שגברים לא יראו אותה פרוצה, או שהיא אסורה רק להיראות פרוצה באופן ברור, ואם היא מסתתרת היא לא חייבת להסתתר הרמטית

אני מכיר אישית זמרות חרדיות שקיבלו היתר להוציא דיסק ולכתוב עליו כמו שכתבת, ולא למכור אותו בחנויות אלא רק בסמינרים

על כיסוי ראש כותב התרה"ד "משום פריצותא דגברי"

יש בעיה אחרת - שסתם כך אדם צריך להיות צנוע, גם כשאף אחד לא רואה, וזה שייך גם בגברים

ויש חומרא של קמחית להיזהר תמיד וכנראה הטעם שלה שמא יגיע לכאן גבר, 

אבל כל זה לא "אסור"

על הגבר, חלק מהמצבים שהוזכרו הם עדיין בעייתים.

ככלל, לפני עיוור זה גם על עבירות שהחוטא יעשה ברצונו. 

עדיין, חלק מהדברים שהוזכרו נראה לי שיהיו מותרים, אם באמת אין לאישה איסור מצד עצמה.

[לא רוצה להכנס ליתר פירוט, כי אני לא מספיק יודע וזוכר את ההלכות של לפני עיוור ומסייע לדבר עבירה]. 

לפני עיוור- זה אומר לפני אדם תמים.

מי שרוצה להמנע מעבירה- אסור לי לעשות משהו שיגרום לו לעבירה.

מי רוצה לעבור עבירה- אני לא מחוייבת לשנות ממנהגי בגללו.

(דוגמא אמיתית- הייתי בחתונה, נפרדת לחלוטין. היה שם דוד של הכלה- חילוני, שכל הזמן נכנס לעזרת נשים. היו שטענו שאסור לנו לרקוד ככה, אני טענתי שהלכתית- מותר לנו. זה אשמתו בלבד. אנחנו לא צריכה לא לרקוד כי הוא שם מבחירה שלו ולמרות שהוא יודע שזה מקום שבו נשים רוקדות. כנ"ל שמותר לרקוד אם יש מקום להציץ- כי מי שמצית זה על אחריותו. אבל לרקוד באמצע הרחוב, איפה שיכולים לעבור בנים, או להסתכל לתומם מהחלון- אסור כי זה לפני עיוור.)

אסור להכשיל גם אדם שרוצה במזיד לעשות עבירה

הדוגמא בגמרא של לפני עוור היא על נזיר שרוצה כוס יין והוא מבקש ממך להעביר לו אותה מהעבר השני של הנהר כי הוא לא יכול להגיע אליה

ואעפ"כ נראה לי גם כן כמוך (לא לסמוך עלי!)

כי לפני עוור היא איסור בין אדם לחבירו, 

והסיבה שנאסר גם כשהוא מזיד, זה כי אנחנו מתייחסים אליו כאילו הוא סוג של שיכור, שהיצר עיור את עין שכלו

אבל אין לו זכות לחנוק אותי

ועל זה נאמר הלעיטהו לרשע וימות 

כך שעם כל הכבוד לזה שהוא שיכור, גם בשיכורים אני לא אמור להתחשב ולהגביל את החיים שלי

אז אם הוא מבקש יין שאסור לו  - אני לא אתן לו

אבל אם אני צריך לקחת יין לעצמי, והוא מתכוין לחטוף לי - בעיה שלו!

(אני חוזר שוב, לא לסמוך עלי!)

שלא שייך איסור מסייע במומר. אך אפילו לשיטתם שייך איסור לפני עיוור.

ושם הדיון סביב הסוגייא בב"ק (סט.) דהלעיטהו לרשע וימות.

בכל מקרה - יש הבדל קטן בין קול, למראה - בעניין של גדרי צניעות. המראה עצמו - אישה, עקרונית, אמורה להיות לבושה צנוע גם בינה לבין עצמה ורק במקומות שמראש מוגדרים כמקומות/סיטואציות שבהן אישה לעצמה או בחברת נשים, ולבושה פחות צנוע - אז זה יהיה בסדר. לדוגמה, ים לנשים, או חוג ריקוד שלובשות מכנסיים וכו'. אבל סתם ככה אישה גם כלפי עצמה צריכה להיות צנועה, ונגיד, לא ללבוש סתם חולצה לא צנועה אם אין מטרה מעשית לכך, גם אם גברים לא רואים.

וזה הבדל מקול - כי בקול, האיסור היחיד הוא שגבר ישמע. אין בעיה שאישה תשיר, אין בכך משהו לא צנוע בפני עצמו בניגוד לבגדים - אלא רק בהקשר שלו מול גברים.

לגבי השאלות הספציפיות ששאלת - זה כל אחת תלך לרב שלה והוא פוסק לה על פי ראייתו - זה לא שלכל רב יש הבנתה אחרת על מי מוטל האיסור, כי זה דבר די מוחלט - אלא לכל רב יש את השיקולים שלו ודברים "חזקים" יותר ופחות... ובגדול, רואים שנשים דתיות מוציאות דיסקים ומוכרות נגיד במכירה לנשים בלבד וכו'... אולי יהיו גם רבנים שיגידו שמותר למכור במכירה בחנויות שכל אחד יכול לקנות כל עוד רשום "שירת נשים" - בסופו של דבר ברור שגם אם המכירה היא רק של נשים בלבד, עדיין גבר יוכל להקשיב אליה בסופו של יום - ככה שאין לדבר סוף ובעצם את מעקרת את היכולת של אישה להוציא דיסק כלשהו, וזה לא ההלכה אמרה. לאישה מותר לשיר ולבטא את עצמה - היא צריכה בגבולות הנורמאלי לדאוג שגבר לא "יפול" בזה, גם מרצונו - אבל בלי להשתגע. כלומר - היא כן צריכה לשיר במקום שבו לא ריאלי שגבר יגיע ויסתנן - אבל אם יתגלה פתאום שגבר אחד התחפש לאישה וחדר להופעה שלה - זה לא שכעת היא עשתה עבירה...

אני אחראית על המרחב הציבורי. 

לא על כל אדם בודד שמחפש לחטוא.

מי שמחליט על דעת עצמו להציץ לתוך בתים\לקנות דיסקים שכתוב עליהם בפירוש "שירת נשים" (שד"א יש גם פוסקים שמתירים שירת נשים אם היא מוקלטת..)\להכנס לרחבת ריקודים או להציץ אליה או כל דבר אחר- לא אמור לגרום לאשה לשנות ממנהגה. 

כל מקום שיש בו אזהרה או שהוא ידוע שהוא מיועד לנשים בלבד או שהוא פרטי- מותר לאשה להתנהג בו כראות עיניה.

כמו שמוכרת יכולה למכור חולצה קצרה- גם אם לא כל הקונות ישימו בסיס מלמטה

או כמו שמותר למכור קפה גם אם יקנה אותו אדם שהשניה אכל בשר

אין מי שמתיר שירת נשים מוקלטת אם מתכוין ליהנות מהאשה, גם אם מעולם לא ראה אותה

ואין שום דרך לפקח על זה

ומאיפה אתה כל כך בטוח שאין?

אם זה לגבי להינות מהקול עצמו - ברור וגמור שאתה טועה הרי אפילו הרב עובדיה עצמו שמע אום כולתום עד שהראו לו תמונה שלה (והאגדה העממית אומרת שהרב קילל את מי שהראה לו תמונה שלה). אם אתה מדבר על שמתכוון להינות מהמראה שלה - הרי אם לא ראה אותה, מה יש טעם הלכתי להחשיב מחשבה בעלמא שאין לה בסיס במציאות, כבסיס לאסור עליו את זה?

לא הבנתי אותך...

כתוב במשנה ברורה

ואומר על זה האג"מ שלא מדובר על ליהנות ממה שהיא שרה יפה, אלא על ליהנות מזה שיש כאן שיר יפה של אשה

ולכן התיר לשמוע שיר של ילדות - ששם הגיוני שלא יתכוין להינות ממה שהן נשים

רק מזה שהקול יפה

זה מעשי בעיקר עם זמרות שלא עושות פוזות עם הקול שלהן

זה מה שכתבתי במילים אחרות. את אחראית שגבר במצב נורמאלי לא יראה אותך לא צנועה/לא ישמע אותך שרה. דבר כזה, למשל, את עושה אם את מופיעה בהופעה שמוגדרת לנשים בלבד ויש סדרניות שדואגות שרק נשים תיכנסנה - ואת לא צריכה לחשוש למקרה רחוק שגבר יעשה סנפלינג מראש הבניין ויקשיב לשירה שלך דרך הפתח בחלון...יש גדר של סבירות.

לפרטי הפרטים גם במקרה של דיסקים וכו', אני לא פוסק - תשאלי את הרב שלך, כל רב עם הרמות שלו...

לגבי חולצה קצרה - אני ממש לא בטוח. כמו שנראה לי זה בעיה למכור לאדם בגד ארבע כנפות שלא מוגדר לציצית ולא בטוח שהקונה יחשוב לשים על זה ציצית (נגיד הקונה חילוני) - ובעצם זה שאני מוכר לו את הבגד ארבע כנפות ומין הסתם שהוא ילבש אותו, אני בעקיפין שותף לחטא שלו גם אם הוא לא חטא מודע...וגם אם מדובר בחילוני.

כנ"ל לדעתי לגבי חולצה קצרה סתם, ונגיד שלא בחנות שמוגדרת לדתיות שההנחה הבסיסית היא שכן הבנות שם ילכו ברמת צניעות כזאת או אחרת - האם זה בסדר מבחינתך למכור חולצת בטן בחנות בגדים חילונית, ותתרצי לעצמך שהבחורה שקונה את זה אולי תלבוש את זה מעל לחולצת בסיס? לא נראה לי...

לגבי מכירת אוכל בשרי וחלבי - אני אכן מסתפק נגיד במקרה של מקדונלס כשר שיש בו גם בשרי וגם חלבי נפרדים, שמשפחה שקונה ארוחה בשרית ואז מבקשת להזמין גם גלידה חלבית - האם זה בסדר מבחינתי כיהודי שומר תו"מ למכור לה את זה בידיעה גמורה שהם הולכים לאכול את זה ביחד...צריך שאלת רב. וזה לא דומה למכולת, להבדיל, שקונים מוצרי בשר וחלב...

פה.

המצב חסה כתב שהאיסור הוא של האישה, והיה נראה לי הפוך אבל לא ידעתי מה המקור, אז שאלתי.

זה לא סתם להתבחבש, וממש לא ל"תקוף" את ההלכה.

כשהגמרא מדברת על איסורי עריות היא תמיד מדברת על האיש - מה אסור לו לראות כשהוא קורא ק"ש, ועל מה אסור לו להסתכל במי שאינה אשתו

לגבי מה שהוא אומר שמותר לשמוע ואסור להינות - כן דעת המאמ"ר, אבל המשנה ברורה פסק שליהנות אסור אפילו מילדה לא נשואה שאינה נדה, ולשמוע מותר,

ומשמע שאשה רגילה (אשת איש או גדולה) יהיה אסור אפילו לשמוע. וכן פסק הרב גרוס באום אני חומה

הראגאצ'ובי כעי"ז לגבי שאר אביזרייהו דעריות.

יעויין למשל במ"ש בצפנת פענח פכ"ב מביאה.

שכלפי האיש קאמר.

ועי' במגילה (טו.) רחב בשמה זינתה יעל בקולה וכו'. והרי לשיטתך לתלמודא דידן

האיסור על האשה, אע"כ שאין מהלשון הזאת כל ראייה.

ובטח שלא מלשון הזוהר.

וע"ז אמרתי שאין מכך כל ראייה, שהרי גם בש"ס שלנו, במגילה, לפי הלשון,

תלו את הזנות בה, וע"כ שכלפי האיש קאמר.

ושינויים כאלו מצויים לעשרות ולמאות בין התלמודים והמדרשים השונים, וברובם משמעות

דורשין איכא בינייהו ותו לא.

וההוכחה מהזוהר קלושה מאוד, ויד הדוחה נטוייה.

להכשיל, כשזה תלוי בה.

אין לי ייעוד ותכלית בחיים? כולי משוקצת, מכף רגל ועד ראש?

אבל אני משתמשת בה הרבה בהומור.

לא מייחסת לה משמעות מיוחדת מעבר למשהו שאין לו מקום בעולם הדתי.

עניין של לקסיקון.

מעניין איך אף אחד לא שם לב עד עכשיו

בהרגשה שלי רוב הדברים האלה הם על האישה

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.