התאהבות היא חיצונית ואהבה באה מהלב, אבל לא ישר - רק בשלב מאוחר יותר.
(כמו שלעולם לא אוהב גוי (אהבת איש ואישה), כיוון שהתורה אוסרת עלי. השכל עושה את הסינון הנדרש)
אם ננסה להגדיר התאהבות, נגיד שהיא נובעת מסממנים חיצוניים בלבד ולא קשורה בשום אופן לאופי האדם שעומד מולי.
לא פסלתי התאהבות, אמרתי שהיא לא בהכרח מובילה לאהבה בסופה.
יש זוגות שצריכים את ההתרגשות והפרפרים ויש כאלה שלא. זה תלוי אופי לחלוטין וממש לא קובע את רמת האהבה ביניהם.
לא רוצה לאכזב אותך, אבל גם ההתרגשות הראשונית עוברת והאהבה חולפת אם לא משקיעים בקשר.
(ע"ע זוגות חילוניים גרושים, כשחילונים שמים את הלהט במרכז ובכל זאת זה דועך בשלב מסויים)
סליחה, אבל לדעתי אתה תופס את האהבה במושגים מאד חיצוניים ורדודים, קצת מזכיר את הסרטים ההוליוודים.
ועם החיבור הנשמתי תן לאנשים קצת יותר גדולים להתעסק, אני חושבת שזה מעבר להשגת שנינו.
ורק כדי לסבר את האוזן. אני נשואה באושר ב"ה.
חוויתי את הפרפרים והריגושים שאתה מדבר עליהם (לפני החתונה), שנינו חיינו על ענן אחר, היינו מאושרים כ"כ וחשבנו שא"א לאהוב יותר מזה. אנשים היו מביטים בנו בעיניים בורקות ושואלים מי הגאון ששידך בינינו. קראו לנו נשמות תאומות.
אחרי החתונה הבנתי שכל זה היה כלום לעומת מה שמגיע אחרי.
החיים שאחרי החתונה עשירים ומלאים הרבה יותר, האהבה עמוקה יותר. אני לא מפסיקה לצחוק על התמימות שלי לפני.
אתה חושב שאנחנו מסתכלים אחד על השני בעיניים נוצצות? שיש הצהרות אהבה אחת לכמה דקות? ממש לא.
החיים מתנהלים בצורה הרבה יותר קרירה, לא רואים להט ואין לי פרפרים בבטן כשהוא מחייך.
יש בעיקר כנות ושמחה והרבה הרבה אהבה עמוקה וכנה, אמיתית ופנימית.
אני לא אומרת שלא צריך התרגשות לפני, אתה פשוט הופך אותה לעיקר - וזו הטעות.
העיקר הוא האהבה שנבנית אחרי.
וכן, יש זוגות שלא צריכים את ההתרגשות הזו כדי לאהוב אחד את השני אחרי החתונה. אל תתיימר לקבוע עובדות לפי השקפת העולם שלך בלבד. ולא כל אחד צריך נפש תאומה כדי להיות מאושר.
והרגשה שאתה מוכן למות בשבילה? תתפלא לדעת כמה אתה אוהב את עצמך.
כדי לרצות למות למען מישהו צריך להיות מחובר אליו בקשר נפשי עמוק שפשוט א"א ליצור אותו לפני חתונה.
עד שלא תתחייב לבחורה שלך בקשר נצחי, לא תצליח לבנות אהבה איתנה ועמוקה.
רוצה להרגיש פרפרים? תרגיש! זה לא כזה קשה.
רק תזכור שזה לא העיקר.
להתחתן עם מישהי רק בגלל שהבטן שלך מתהפכת כשהיא מתקרבת זה פספוס.
שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
