חשבתי שזה שיר רדוד.

סמל של ילדי הפרחים: מין, סמים, התנגדות למשטר ומוזיקה

מכירה שירים בודדים שלהם אז לא נתקלתי בשירים על סמים או התנגדות למשטר...

מין לא יותר מכל מוזיקה אחרת (לא דתית..) ודווקא אצלם זה עדין והרבה פחות מהפן ה"מיני" (לא שאני באה להכשיר את זה שלא יצאו עלי) יותר בקטע ה"חברי" נראה לי

עריכה: משיח בן דוד העיר שהסרטון לא כ"כ נחמד לפני שמפעילים אותו אז מחקתי אותו (סתם דוגמא לשיר חמוד של הביטלס לטעמי..)

והשירים שלהם מבחינתי זה שירים חמודים כאלה של חיים יפים ופשוטים..

כמו כוורת כזה אבל באינגליש 

אתה מודע לזה שאתה בערך סוגד לכמה הורמונים במוח.. כן?

בסנהדרין (לט.)?

עיין שם בגירסת התוספות...

והוא כפתור ופרח.

חחח כמה הורמונים במוח עלאק
 

כשתחווה , אתה כבר תדע

אותי מעניין אם בתפילת שמונה עשרה אתה לפחות מכוון בשים שלום

שהאהבה שכתובה שם היא הורמונים בלבד , סתם מחשבה שעלתה לי
 

שהאהבה שהביטלס שרים עליה - זו אהבה שהיא כמעט לחלוטין הורמונלית!

נראה לי שגם לו ברור שיש אהבה מעבר להורמונים.. (אבל זו אהבה שונה ממה שהביטלס שרים עליה)

ותכל'ס, נראה לי גם שהוא צודק!

למרות שלדעתי הם שרים על אהבה אמיתית

ולא הייתי מייחס לשיר שלהם תכונות שליליות בדווקא

ובכלל מי דיבר על השיר ? באותה מידה יכולתי גם לכתוב משהו במקום השיר

מה אז הוא היה כותב ?

הרעיון שאני סוגד למשהו הוא ממש לא נכון

יש אהבה בעולם גם אם קשה לכמה מהאנשים פה לקבל את זה

וכן אני שמח על הבריאה שבורא עולם ברא בעולמו ולא מנסה להתכחש לה

ההפך אני שמח שהיא קיימת

אני גם חושב שאחת הסיבות שבורא עולם ברא אהבה

היא בישביל למצוא את הזיווג האמיתי שלך , זה שנקבע לך לפני שנולדת

אולי בלי האהבה לעולם לא היינו מתחברים 
 

שהאהבה של הביטלס - זו אהבה שהיא תלויה בדבר, דהיינו הורמונלית..

ואתה גם מעז להשוות בין האהבה שמוזכרת בברכות (שים שלום, אהבת עולם וכד') לאהבה שהביטלס מדברים עליה,

יש מקום לחשש שהברכות שלך הן לבטלה..

בכ"מ, אני ממליץ לך מאד ללמוד לעומק את המשנה באבות שמדברת על העניין. (מסכת אבות פרק ה' משנה ט"ז)

גם האהבות שאתה מדבר עליהן קיימות ואין מה להתכחש להן, אבל חז"ל לא ממליצים על האהבות האלה.

חז"ל ממליצים להתדבק בצורה אחרת של אהבה..

תגיד לי , אתה אמיתי כאילו?

הביטלס יכולים להשרף היום אוקי ? (גויים) מה הקשר אליהם

אני אומר ההפך , שאני נגד אהבה שתלויה בדבר

אתה לעומת זאת סובר שאהבה היא נתינה , זה אדוני הנכבד

אהבה שתלויה בדבר , היא לא חייבת לבוא רק בפן ההורמונלי

אהבה שתלויה בדבר יכולה להתבטאות בצורות שונות ובין השאר גם אהבת הנתינה וההענקה

אני לעומתך סובר שאהבה אמיתית היא הרגש האדיר שמרגישים למישהי שהיא האחת שלך

"אהבה יש רק פעם בחיים" שמעת על המשפט הזה? תפנים אותו ותבין שאהבה היא נדירה

אשמח לדעת גם על איזה אהבות חז"ל ממליצים אדון גאון

מאיפה המצאת את המשפט הזה?

מסכן מי שחיבר אותו, אין לו שום אהבה בחיים שלו חוץ מאחת

רחמנות

(לא מתייחס כרגע לשאר הדברים הלא נכונים שכתבת)

זה גם ממש לא מעניין אותי

לאהוב מישהי זה לא בא בקלות

הכרתי הרבה בחורות בחיים אבל לא התאהבתי בהן , המשפט הזה מוכר לכל העולם ואשתו

כנראה שהם ידעו מה שהם אומרים

אתה מוזמן גם להתייחס "לשאר הדברים הלא נכונים" במרכאות כפולות

תראה לי איפה טעיתי
 

ואהבת לרעך כמוך

יש עוד מצוה בתורה - ואהבת את ה' אלוקיך

החיים שלנו מוקפים באהבה

רק אדם אחד אתה יכול לאהוב?

זה ממש נורא!

וכל העולם ואשתו שאני מכיר לא שמעו על המשפט הזה, אולי אתה מדבר על העולם הגוי?

("הדברים האחרים" הם שאתה טוען שאהבה שנובעת מנתינה היא תלויה בדבר, כשאם תסתכל במפרשים על המשנה שם - תראה שכל אהבה תלויה במשהו! אין אהבה סלי שום סיבה. 

אהבה שאינה תלויה בדבר היא אהבה שתלויה בדברים שאינם יכולים להתבטל, שאז כיון שזה לא יכול להתבטל גם האהבה לא תתבטל

אם אתה אוהב אדם כי הוא חבר שלך בעבודת ה' - זה לא יתבטל לעולם

אם אתה אוהב אדם כי אתה מעניק לו ואתה מרגיש שהשקעת בו - זה לא יתבטל כי כבר השקעת

אבל אם אתה אוהב אדם כי הוא נחמד, כי הוא יפה, כי הוא נותן לך, כי כיף לך אתו - מה שאתה קורא "אהבה אמיתית" - דברים כאלה משתנים, האופי משתנה, תנאי החיים משתנים ואז פתאום אתה מגלה שאתה לא אוהב אותו יותר

למה למען ה' אתה מקשר אהבה רומנטית לאהבה רגילה ? (הורים , חברים , אחים)

לה' פתרונים .

קבל סתירה ראשונה שמצאתי במה שכתבת

כתבת "אין אהבה שלא תלויה במשהו!" מה אתה אומר .

אז אם אין אהבה שלא תלויה במשהו ידידי הנכבד

למה בכלל המציאו את המושג "אהבה שאינה שתלויה בדבר" משמע שיש אהבה שלא תלויה בדבר

כמו שכתוב באבות "ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן."

ברגע שיצאת בהצהרה "אין אהבה שלא תלויה במשהו"

כבר סתרת את עצם המושג "אהבה שאינה תלויה בדבר"

אבל לא נהיה קטנוניים איתך

אותי לא מעניין מה יתבטל ומה יתקיים , אני אמרתי שיש מושג של אהבה מוחלטת

אתה טוען ואני מצטט :

" דברים כאלה משתנים, האופי משתנה, תנאי החיים משתנים ואז פתאום אתה מגלה שאתה לא אוהב אותו יותר"

-----------------------

מה שאתה אומר לי בעצם: , אתה מתאהב אבל זה לא מוחלט כי זה תלוי במשהו כמו אופי שיכול להשתנות

ואני אומר שאהבה מוחלטת , לא נובעת מאופי , ולא קשורה לדברים כאלה בכלל .

זה ידידי . ההבדל ביני לבינך 

 

המשנה מזכירה את אהבת אמנון ותמר

ומדמה את זה לאהבת דוד ויהונתן, 

אע"פ שעם יונתן זה לא היה רומנטי

גם דוד המלך עצמו אומר על יונתן "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים"

אין "אהבה" מיוחדת לנשים, זה אותו רגש כמו אהבה של אחים\הורים\חברים

מה שמיוחד בנשים הוא שהרבה פעמים הרגש יכול להגיע מהורמונים

"אתה" אומר שזה לא יכול להיות. כבר מזמן אמרתי לך - מנין לך? כי כך החלטת? אין לך בכלל נסיון בנושא, לא בדקת אותו, ודאי לא לטווח ארוך

סתם המצאת שיש סוג של אהבה שמגיע מהשמים והוא לא יכול להשתנות.

אז לא!

ממה שאני רואה סביבי המצב לא כך - וגם "אהבה אמיתית" מהסרטים לא מחזיה מעמד הרבה פעמים. למעשה היא יותר לא מחזיקה מעמד מאהבות אחרות, כי היא תלויה בדברים שכמעט תמיד מתבטלים

אתם אמייתים ? לא מה אני בהלם של החיים שלי

כתבת
 

"  אין אהבה מיוחדת לנשים, זה אותו רגש כמו אהבה של אחים\הורים\חברים  "

א-נ-י

ב-ש-ו-ק 

יקח לי הרבה מאוד זמן לעכל את מה שאני קראתי כאן

אהבה זה אותו רגש כמו לאחים הורים חברים ? אתה..שומע את עצמך ???

זה רק מוכיח עד כמה בחיים לא הרגשת רגש של אהבה למישהי 

ואתה עוד אומר לי שלי אין ניסיון ? אדוני אתה אפילו לא יודע מזה אהבה !

אתה טוען שזה כמו אהבה שאני אוהב את אמא שלי !

"ממה שאני רואה סביבי המצב לא כך"

ככה אתה כותב .. אוקי אז נתפלל עליך תביא לי את השם שלך ונבקש שתחווה אהבה

מה אני אגיד לך? ועצוב , עצוב שאתה ממשיך להגיד שזה תלוי בדבר. זה לא .

תסמוך עלי מניסיון זה נגד הטבע "על כל פשעים תכסה אהבה" , לא יעזור ויהי מה , אהבה לא תלויה בדבר , אהבה אמיתית כמובן 

זה ויכוח על מציאות, בין אדם נשוי בן 34 לרווק שמחפש להתחתן ואף פעם לא חווה "אהבה אמיתית" ומדמיין שיש איזה שהוא רגש עלום שהוא שואף אליו

אז כן, זה אני שבעל ניסיון ולא אתה, ואתה מדמיין משהו שלא קיים. וחבל שתמשיך לחיות באשליות

אבל תעשה מה שאתה רוצה, זה החיים שלך, לפחות שלא ילמדו ממך!

תנסה לענות ולו במקצת על כל מה שכתבתי בהודעה שלפני התגובה שלך

אבל מה לעשות , שמגיעים למבוי סתום בהבנה שלך , אז מתפארים בנישואין ושאתה בן 34

לכן כמובן , אתה מבין הרבה יותר טוב ממני , ללא ספק

אבל איך אמרת ?.....אהבה לאישה זה כמו אהבה להורים .

מה אומר ומה אדבר 


 

הוא לא אוהב את אשתו כמו שהוא אוהב את אמא שלו

אלא שרגש כלפי מישהי זה לא משהו שונה, אולי זו אהבה יותר חזקה וסוג אהבה שונה אבל זו אהבה וזו אהבה

אולי אתה מחליף אהבה בתשוקה

בלהט הויכוח לא שמת לב לזה

אם נשים לא היו בני אדם היה מה לחשוב שהטענה שלך מוצדקת

מעולם לא קישרתי ביניהם אין לי מושג מאיפה הבאת את זה ..

אהבה זה דבר אחד ותשוקה זה דבר שני .

יש הרבה סוגים של אהבות , אבל בין בני זוג זה הרמה הגבוהה ביותר ועל זה כל מי שחווה יסכים

כמו התגובה של 'פרח-בר' למטה בשרשור:

"ההתאהבות הראשונית בין איש לאישה היא בין הדברים המופלאים ביותר בעולם"

מה שמופים רצה לומר אם הבנתי אותו נכון

שאהבה להורים זה אותו רגש בידיוק כמו אהבה במובן הרומנטי שלה

הוא רצה לטעון שזה בידיוק אותה ההרגשה , אז זהו שזה לא נכון ויעיד מי שחווה

ולהגיד מה שאת אומרת שזה בא מאותו מקום

איך אפשר להגיד את זה? אהבה להורים זה אהבה רגילה , זה הזמן שעברתם ביחד

זה הנתינה שקיבלת מהם כל החיים , זה משהו שונה וזה לא בא מאותו מקום בכלל

אהבה של זוג זה לא תלוי בזמן ושהות של הביחד , זה נובע מחיבור של הנשמה ביניהם

על אמא אומרים אני אוהב אותה, על אישה אומרים אני מאוהב בה - זה ההבדל

 

מסכים שיש הבדל בין אהבה להתאהבות , אהבה זה מה שנשאר מההתאהבות בהתחלה

אבל לדעתי אפשר להיות מאוהב במשך כל חיי הנישואין וזה תלוי באדם אצל כל אחד זה שונה

ההשוואה לאהבה של ילדים הורים אחים היא לא נכונה

היא דומה רק בפן אחד , שהוא היציבות כמו שכתבת ועדין זה לא סותר את זה שיש אנשים שיכולים לחוות בחיי נישואין כל הזמן את ההתאהבות ואצלהם זה לא נחלש

זה מאוד תלוי באנשים ובתכונות אופי שלהם

אהבה מונוטונית - זו אהבה הכי הכי משעממת בעולם!

וגם הקב"ה לא ברא את האהבה בצורה הזאת.. וב"ה שהוא לא ברא אותה בצורה הזאת!

כלומר, שמה שאתה מדבר אולי קיים בסיפורי אגדות של ילדים, אבל זו ממש לא המציאות!

במציאות, אהבה היא כמו גלים שיש להם מגמת עלייה.

וכן, יש גם ירידות בדרך למעלה.. (ירידות שהן לצורך עליות)

זה ידוע שבקשר תמיד יש עליות ומורדות

מה הקשר לקביעות האהבה בלב של שניהם ?

הגיוני שבני זוג יריבו גם לפעמיים ויווצרו בעיות ביניהם

זה לא סותר את מה שאני אומר

בפנימיות של האהבה ביניהם דבר לא ישתנה

צודק. אהבה היא רגש עמוק מאד ותמיד תהיה קיימת, גם בעליות ובירידות.

ככה זה נראה בפועל? אולי, לוקח זמן (אחרי החתונה) לבנות את זה.

וכן, לא כולם זוכים לאהבת אישה כמו שאתה מתאר.

זה עצוב? לא אידיאלי? לא יודעת. יכול להיות שזה מה שמתאים להם.

ותודה שהסברת את עצמך, סופסוף הבנתי לאן אתה חותר..

חח אני אשם שלא מקשיבים לי?

מה שכתבת זה בידיוק מה שאני חושב 
 

ועל עוד כל מיני דברים חיצוניים שמאפיינים אהבה.

וזה קיים, אבל על אש נמוכה ומידי פעם מתפרץ.

אז יכול להיות שעל זה היה הויכוח..

מה שכתבתי עכשיו כתבתי גם לפני..

אני אשמה שאתה לא מקשיב לי?

אני עדין טוען שאצל אנשים מסויימים ההתאהבות הנקראת בפי אהבה

נשארת בתוקף ובעוצמה חזקה יום יום גם לאחר שעבר הרבה זמן מהנישואין

אולי את מהאנשים שלא..שאצלהם זה רק מתפרץ ..

על כל שאר הדברים? אין וויכוח ..

בוא נדחה את הדיון, נגיד, שבועיים אחרי החתונה שלך.

ואז אולי תוכל ללמד את כולנו איך תיאוריית המתח הגבוה שלך עובדת..

(אני נרשמת ראשונה לקורס הזה!)

-----

בחיים אין דבר כזה קו ישר, ולא משנה באיזה גובה הוא!

כל הלכות נידה נועדו כדי לשמור על המתח גבוה, כי באופן טבעי זה פשוט לא קורה. נקודה.

ולא משנה איזה בעל נפש אתה -

אוהב? תמיד. מתאהב? הרבה, אבל לא כל הזמן.

אוקי סבבה , נתראה אחרי שאתחתן בע"ה

אני יעביר לכם קורסים איך לשמר את ההתאהבות אם קשה לכם 

(ד"א הלכות נידה לא נועדו לכתחילה לשמור על מתח גבוה ,

אלא שבדרך המצוות שנהנים מפירותיהם גם בעולם הזה וזה אחד ההיתרונות )

אני נתתי לך שנה (קישור - בפיסקה האחרונה),

היא נתנה לך שבועיים..

אני לא נותן לך אפילו סיכוי קלוש שזה באמת יקרה, אבל נחיה ונראה..

אם תצליח, נשמח מאד שתלמד אותנו איך שומרים על המתח של ההתאהבות גם בעליה מתמדת וגם לאורך זמן.

נתראה שנה לאחר החתונה

ועד אז, נניח לסוגיה הזאת..

אין מצבי רוח לבנאדם?!

אתה שולל את האפשרות להיות עצובים או עצבניים או פגועים ולעשות קונצים לבעל אחרי החתונה!

כי אם יש כל הזמן מתח גבוה, אז איך בכלל אפשר להתעצבן? אני רואה אותו והפיוזים חוזרים למקום.

---

ובקשר להלכות נידה. יכול להיות שאתה צודק, אבל זאת רק פינה קטנה.

יש כמה רבדים למצוות. בגדול, זו מצווה של שלום בית.

דבר עם זוגות של חוזרים בתשובה (חזרו כזוג), זה בדיוק מה שהם מספרים -

מתח גבוה והתאהבות שנשמרת לאורך זמן, בזכות המצווה.

וחילונים לא חשודים בכאלה שמסתפקים רק בחיבה..

אני לא אומר שאי אפשר להתעצבן , את זה . אני לא אמרתי.

אמרתי שהתאהבות (אני קורא לזה אהבה) יכולה להתקיים ברצף ויכולים להיות תקלים באמצע אבל בקטנה

לא ריב שנמשך זמן בלתי מוגבל ..מילה פה התעצבות שם..לא משהו רציני

זה רק . במקרה שהזוג באמת מאוהב

טוב, אז אם אלה הקריטריונים שלך אני מניחה שרוב מוחלט של הזוגות עונים עליהם.

יש שני פירושים ל'אהבת נשים', הראשון שזו אהבה חזקה של הגבר לאישה (מצודות).

והשני זו אהבת אישה לגבר ולילדים שזו אהבה חזקה (רד"ק).

אז גם אם לא חייבים לפרש דווקא בצורה הזו, יש לפחות פירוש אחד שאתה לא יכול להתכחש לו.

בשניהם מדובר על קשר בים בעל לאשתו, מה זה משנה אם מדובר על הבעל או על האשה?

סך הכל ניסיתי להוכיח שאהבה שאוהבים אשה "אוהבה כגופו" הוא אותו רגש שאוהבים חבר, רק שזה יותר חזק, אבל ה לא סוג הרגשה אחר לגמרי

לרד"ק:

"והשני זו אהבת אישה לגבר ולילדים שזו אהבה חזקה (רד"ק)."

א. פה זה לא גבר לאישה זה אישה לגבר.

ב.מדובר פה גם על אהבת אם לילדים שלה , מה שמפריד בין אהבת גבר לאישה לבין הטענה שלך 

שאהבת גבר לאישה היא כמו אהבת הורים ובמקרה הזה לעניין ילדים , שבוודאי אין פה עניין רומנטי .

לסברת הפירושים האלה אתה טועה .

ואף אחד , תאמין לי . שאף אחד. לא צריך את הפירושים כדי לדעת דבר כל כך בסיסי

בערך כמו שהשמש תזרח גם מחר , שאהבת אם לילדים שלה , לא דומה לאהבת גבר לאישה .

ואתה מנסה עכשיו להצטדק ולהוכיח שרק רצית לטעון שאהבה של גבר ואישה זה כמו לחבר רק בפן עוצמתי יותר , אז תסלח לי , אהבה לחבר זה לא אהבה רומנטית , ומכיוון שכך היא אינה יכולה להיות חלשה יותר מאהבה של גבר לאישה
 

כי לפי הפירוש הראשון מדובר על אהבה שהיא מיוחדת בין איש לאישה.

לפי הפירוש השני, סתם מדובר על אהבה שהיא מוגדרת כחזקה אבל זו לא אהבה מיוחדת.

מודה לך

בהתחלה הצלחתי להבין את זה

אבל עכשיו אני מבין את זה בצורה טובה יותר

 

אז כל הכבוד לך שאחרי שהבאת אותם אתה מוכן לשרוף אותם!

דבר שני, לא אמרתי ש'אהבה התלויה בדבר' זה רק אהבה הורמונלית, זו רק דוגמה ויש עוד אלף אהבות התלויות בדבר.

כמו בחורה שמתאהבת בבחור עשיר וכד'.

דבר שלישי, אני לא אמרתי מה זאת אהבה, אז למה אתה מכניס לי מילים לפה?

דבר רביעי, אתה אפילו לא פתחת את המשנה שהפניתי אותך אליה, אז אין לך עדיין שום זכות דיבור בעניינה..

דבר חמישי, גם אמנון חש כלפי תמר את (ציטוט שלך) "הרגש האדיר שמרגישים למישהי שהיא האחת שלך"

ובכל-זאת, חז"ל מגדירים את זה כאהבה התלויה בדבר.

דבר שישי, אתה צודק שלא כל נתינה והענקה זו אהבה, למשל כשאני נותן כסף לעני זה לא אומר שאני אוהב אותו.

אבל כשיש אהבה אמיתית הנתינה והענקה הם חלק אינטגרלי בלתי-נפרד ממנה, כשאין נתינה והענקה - אז גם לא תהיה אהבה.

וזה לא יעזור לך כלום...

דבר אחרון, אני גם לא מסכים עם הגישה של 'ותן טל', אני חושב ששניכם מגזימים מאד, כל אחד לכיוון שלו.

אני אתייחס ברשותך למה שכתבת בסעיף החמישי

כתבת שאמנון חש כלפי תמר את מה שאני מתאר בנוגע לאהבה "הרגש האדיר ............."

ואתה טוען בסעיף שלישי שאני מכניס לך מילים לפה , מעניין .

קבל חידוש: אתה זה שמכניס לי דברים לפה .

ולמה ? פשוט מאוד , אתה לא מבין את המציאות של האהבה שאני מדבר עליה וחושב שזו אהבה כמו אמנון ותמר

לא אני ולא אתה יכולים לדעת מה היה סוג האהבה שהוא חש כלפיה , גם על שלמה כתוב שהוא אהב את בת פרעה יותר מכולן , ורש"י כותב שזה מפני שהיא היתה הכי נאה , נו אז? אני מדבר על אהבה נטו מהלב בלי קשר למראה חיצוני בכלל , גם לא לאופי מיוחד (ראה תגובה שלי למופים למעלה*)

לגבי סעיף שש שלך , ברגע שאתה כותב "וזה לא יעזור לך כלום .." מעיד שאתה פשוט מתכחש למושג אהבה

כמו שרוב העולם מכיר בו , כתבת "כשאין נתינה והענקה - אז גם לא תהיה אהבה" סלח לי , שטויות .

מסכים רק שזה יכול לחזק אהבה קיימת
 

אם כבר, אז זה להכניס לאמנון מילים לפה, אבל זה בערך הדברים שהוא אמר שם (בספר שמואל).

והיינו אך, גם אהבתו של שלמה הייתה תלויה בדבר לפי הפירוש הזה, ולכן בין השאר הייתה לו ירידה רוחנית..

ולגבי הפיסקה האחרונה שאתה כתבת, דבר איתי שנה אחרי שתתחתן..

נראה כמה תגיד אז אם זה שטויות..

אחרי שאני אתחתן זה יהיה רק ואך ורק

עם מישהי שאני אוהב , אני לא אתחיל בכלל להכנס לקשר שהתחיל מחיבה בלבד

ככה שלצערי לא אוכל "להתבדות" בטענה שלך

אתה לעומת זאת תעדיף ללכת על החיבה בתחילת חיי הנישואין שלך

אשרייך , הפיספוס

כולו שלך
 

תקרא את מה שכתבתי בפיסקה האחרונה כאן.

אני גם לא אתחתן עם מישהי שאני רק מחבב אותה,

ובכ"ז אני חושב שאתה רואה את ה'אהבה' בצורה מאד רדודה.

אני מסכים איתך שאתה לא קיצוני , ויש פה כמה כאלה מבחינת הגישה שלהם לאהבה

אוקי , אתה לא תתחתן עם מישהי שאתה רק מחבב אותה ,

יש אנשים שלא יסכימו איתנו על זה.

לגבי מה שכתבת שאני רואה אהבה בצורה רדודה ,

תשמע , אני חושב שתסכים איתי שמי שרואה אהבה בצורה רדודה זה מי שרוצה להשוות בין אהבת הורים

לאהבה בין בני זוג .

אם אני רואה אהבה בצורה רדודה רק בגלל שאני מאמין שיש אהבה נשגבת שלא תלויה בכלום

אשריי

(לגבי מציאת חן והאם יש קשר של האהבה לזה , יתכן ..אבל זה הרבה פעמים לא רלוונטי ממש )

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

את צודקת.

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

וייתכן שיטעו בדרך

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

050-631-6853

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

אבל הוא כולו בראש שלי.

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף