הזלזול במנהג הוא חטא בפני עצמו.

חלאסססס - אפילו לי (לא קשורה לצד כלשהו בשום צורה שהיא) פשוט נמאססס לקרוא את זה!!!

והתכוונתי לתקיפת אנשים. חשבתי שזה היה מובן מספיק

במיוחד כשאין שום טעם במריבה כזו. היה ונגמר.

הויכוח די מיצה את עצמו מבחינתי ולא בטוחה שמוסיף כבוד לאי מי.

הצלחות, יקירה.

https://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1192558243.pdf

https://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1192558243.pdf

וזה רק מחזק את הסיבה לעשות על תרנגול, לפחות לא שוכחים

אני לא מצפה מאחד שבז למנהגי ישראל לשום דבר, אבל עדיין חשוב שלפחות אחרים יראו זאת:

https://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1192558243.pdf

יש מנהגים שמבוססים בשו"ע ומכיון שהם "מנהג ותיקין"(הגהת רמ"א בהלכות כפרות) נקבעו כהלכה, לפחות לאשכנזים


גם תפוח בדבש ותשליך זה מנהג אגב שאפילו לא מוזכר בבית יוסף...

https://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1192558243.pdf

https://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1192558243.pdf

וחצי ממה שאנו עושים כיום זה מנהגים, כמו קטניות לאשכנזים, שנתקבע כהלכה.

נבלים ברשות התורה ברור שבהמשך יעברו גם על איסורי דאורייתא.

ב"ה שאצל הספרדים (לא כולל חלק מהתימנים) אין את השנאה המחליאה למסורת, ולכן זכה הרב עובדיה למה שכל

ליצני בית הלל וצוהר יחד לא יזכה בחיים.

ולרגע לא דיברתי על כפרות לאחר יום כיפור.

בבקשה אל תכניס מילים לפי.

אותו מקור שטובלים תפוח בדבש והולכים לתשליך
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t674574#7468986

"מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפור, לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים, יש למנוע המנהג."

(כוונתך לרמ"א, אבל כדאי לציין במקרים כאלה מקור מדוייק ולא מקור נוגד)

הרמ"א:

הגה: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגין בכל מדינות אלו. ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין.
ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגולת (ב"י בשם תשב"ץ). ולוקחין למעוברת שני תרנגולים, אולי תלד זכר.
ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיהו א, יח).
ונהגו ליתן הכפרות לעניים, או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי"ל).
ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה. והכל מנהג יפה.
ויש להסמיך שחיטת הכפרות מיד לאחר שהחזירו עליו. וסומך ידיו עליו, דמות הקרבן. וזורקין בני מעיהם על הגגות או בחצר, מקום שהעופות יכולין לקחת משם (טור):

ויתכן שהייתי צריך לכתוב יותר בבירור

מי שכתב פה בראש השנה גרוע יותר מזה שאיים בשבירת ידיים ורגליים

כי עליו ידוע שהוא כזה, וביצהר לא יודעים כולם שאתה מחלל את מועדי ישראל.

אין לנו עברות :-/

כי זה עושה שלום בית

אם שאלת אותו והוא ענה- למה את שואלת אותנו? 

(תתארי לך אם היה הפוך... "אשתי אמרה לי ש... מה דעתכם?" נעליב, לא?) 

כפרות זה מנהג

אישית לא נהגתי בו מעולם

אני מאמינה במצוות, לא בסגולות ומיני מנהגים כלשהם. צדקה זה מצווה, וחז"ל לימדו אותנו שצדקה מצילה. 

שיהיה לך שנה מתוקה

מי שמזלזל במנהג ישראל בגלוי, פשוט שהוא בז לתורה כולה בנסתר.

תתביישי לך.

https://www.orvishua.org.il/heb/files/art/1192558243.pdf

אם כבר הזכרתם ר"ה אז באמת לא נוהגים אצלם לעשות סימנים ולא אכפת לי כ"כ.

אם הייתי רוצה מאמינה שהוא היה מסכים לאמץ את המנהג כמו שהסכים למשל לשיר אשת חיל בער"ש (גם את זה לא נוהגים אצלם...)

כפרות הוא לא יעשה אבל לא חושבת שיתנגד שאעשה לי ולילדים.

מכיוון שיש לזה השלכות על חינוך הילדים אני מעוניינת לדעת על זה קצת יותר.

לא הבנתי מה יש להיעלב מזה שבן הזוג רוצה לעשות משהו שהשני לא רואה בו עניין.

השאלה אם אני רוצה או לא וזה תלוי בתשובות, עד כמה זה באמת נחוץ...

אז לשבת בסוכה מכוערת? 

וברצינות, בנגע להלכות אני הולכת לפי מה שהוא אומר, ובמנהגים שברור לי שאין חובה הלכתית אז לפי מה שבא לנו.

השאלה בדברים שאין לי מושג אם זה הלכה או מנהג או תלוי בעדה...

מבחינתי כל החיים עשיתי אותם וזהו ופתאום זה כבר לא כ"כ ברור.

מבחינתו הוא מתייחס לכפרות כמו לפתיחת היכל בחודש תשיעי, הוא לא רואה בזה עניין וזהו.

ללא נימוק או הסבר וגם הוא לא רואה צורך לתרץ ולברר ולכן אני שואלת.

(ואגב הוא לא מלאך, יש דברים שטענתי הלכתית שונה ממנו ובגלל שהתעקשתי שיברר הוא אמר שצדקתי.

השאלה עד כמה להתעקש איתו לברר הלכתית, להציג בתור מנהג שאני רוצה לאמץ או לרדת מזה בכלל וזהו)

הרמב"ם גם דגל בכך שנשים יישארו בביתם ככל הניתן. את זה כמובן שאתה מתעב.

אל תכניס את הרמב"ם לשטויות שלך. עד כאן.

אתה גם שקרן, כי אם הבעל היה אומר לה לא לעבוד

או להשאר בבית לא היית מביא את הציטוט הזה.

ורק שונא יהדות כמותך מסוגל להתנגד לכך שאשתו תנהג מנהגי ישראל.

אף בעל שפוי לא יתנגד.

אם את חוששת שזה נובע מחוסר הקפדה גם לשיטתו אז אכן את צריכה לברר כל דבר (ולברר איך לא לפגוע בשלום בית עם זה), כי אין אחר שיברר.

אם לא מדובר בחוסר הקפדה אלא שכך היא שיטתו ע"פ מנהג משפחתו או ע"פ רבו לכי אחריו וה' יהיה בעזרך (ואם רצונך לקיים מנהגים מסויימים ואין לו בעיה עם זה אז איך שתרצי כמובן..).

אם אגיע למסקנה שאכן יש כאן שאלה הלכתית אבקש ממנו לברר זאת.

אם זה היה על דעת רב ברור שלא היתה שאלה.

בעלי בד"כ מקפיד על הלכות (לעיתים מחמיר שלא לצורך)

העניין הוא במנהגים שלא ברור לי אם השתרשו או לא השתרשו במשפחתו על פי דעה הלכתית או על פי העדפה אישית עם הדורות.

לצערי יש הנהגות במשפחתו שמנוגדות להלכה, אמנם הרוב תוקן אבל תמיד יש דברים שיכולים להתפקשש לכן א"א כ"כ לסמוך על האמירה "שיטתו על פי מנהג משפחתו".

(כמו שא"א לסמוך שכל מה שעושים בבית שלי אכן נצרך עפ"י ההלכה)

האמת שפעם ראשונה שאני שומעת שיש כאלה שלא נוהגים... אז אולי מנהג המשפחה כן מבוסס על דעה הלכתית.

אף רב נורמלי לא יגיד לא לנהוג זאת. כולם עושים כפרות.

מי שלא ברור שהוא גם לא עושה עוד מצוות.

הכי נכון ופשוט זה לשאול רב אמיתי וירא שמיים.

שההורים שלי לא עשו כפרות

וחשבתי שכך זה המנהג בקהילה שלנו

וכמה שנים אחרי שהתחנתי אבא שלי אמר לי שזה החלטה של ההורים שלו. (לא ברור למה)

ואם אתה רוצה? - תעשה!

כיון שעדיין לא שמעתי על מקום שלא עושים כפרות - היה לבי נוקפי, כי מנהג זה דבר מחייב בהלכה, זה לא משחק

אז התחלתי לעשות (אבל עם כסף, כי הרי תרנגול זה מחלוקת אם מותר, ואני לא אכנס למחלוקת כשאין לי מסורת)

לגבי הסימנים גם כן אני הייתי חושש לבטל מנהג שנהגו בו כל ישראל רק כי אתה לא מתחבר לדבר שכתוב בגמרא במפורש

היה לי דיון לפני ר"ה עם אחד הניקים כאן שנהג לעשות סימנים גם ביום של ר"ה עפ"י כף החיים, ודננו אם זה נקרא הנהגה טובה שצריך התרת נדרים אם רוצים לבטל אותה

ואמרתי לו שיתכן מאד שזה לא נקרא סוג של מצוה, כיון שזה עשוי לצורך מזל ולא לעבודת ה'

אבל זה על דברים מחודשים, לא על מנהג שנהגו כל ישראל

הפחד של יונתן הוא מוצדק, לבטל מנהגים יכול להיות סכנה גדולה לכל היהדות

אם בעלך היה מתנגד - זה היה שאלה גדולה, אבל מדברייך נראה שרק לא אכפת לו, אז תאמרי לו שזה חשוב לך בשביל ההווי והפולקלור, 

(אגב,זה באמת נחמד...)

ואין חשש לשלום בית, ואין חשש להמרדה...

הוצאתם כאן קצת אמוציות וסגירת חשבונות אישיים אבל אל תקשרו את זה אלי...

סה"כ לפי מה שהבנתי מכם, כולכם חושבים שזה מנהג רק ש'תורת הגמול' חושב שמנהגים יש לקיים ואין לבטל אותם.

בשביל זה לא צריך לרדת לפסים אישיים.

בכל אופן תודה לכם על ההתיחסות.

ולתורת הגמול- בגלל שהקדשת הרבה מזמנך לנושא, אענה לך לגבי שאלת רב:

אם אלך לרב התשובה שלו תהיה מחייבת ותעמיק את חילוקי הדעות. לשאול בפורום זה לא מחייב, זה עוזר לגבש דעה לשמוע מכמה אנשים איך הם מתייחסים לנושא.

מלכתחילה גם במקרה שהייתי מקבלת תשובות חד משמעיות שזו הלכה וכולם הולכים על פיה לא הייתי שואלת רב אלא מגבשת דעה שאני רוצה לעשות זאת ועם זה מגיעה לשיח זוגי.

שאלת רב עשיתי רק במקרים של פיקוח נפש שלא הייתי מוכנה להתפשר לכאן או לכאן אלא לעשות בדיוק מה שצריך.

זה לא המקרה.

במיוחד הנקיפות מצפון.

רק שאצלי בנוסף על ההתלבטות שלך יש את ההשלכה על הילדים.

בעלי לא יעשה את זה. השאלה היא אם אני רוצה לאמץ מנהג שאני עושה לילדים ושהם יגדלו באווירה ש'אבא לא נוהג' ו'אמא כן נוהגת'.

לא שזה רע, אפשר להסביר להם שזה מנהג שנהגו אצל אמא בבית ואצל אבא לא, ולכן אמא נוהגת ואבא לא,

השאלה אם להיכנס לזה בכלל.

גם סדר ט"ו בשבט זה מנהג יפה מבית הורי אבל כשאמרו לי שאין בזה חובה הלכתית ירדתי מזה בגלל הילדים. הכי הרבה אנחנו הולכים להורים שלי בערב הזה ושם הילדים שלי יכירו את המנהג בשביל ההווי והפולקלור.

את מתכוונת שהוא לא יסכים גם למענך?

אצלינו בבית הורי לא נהגו בסדר ט"ו בשבט, ואצל אשתי כן, אז היא רצתה להעתיק את זה

התנגדתי? למה שאני אתנגד? מה אכפת לי?

מה שכן, עוברת ממני לילדים הרגשה שזה לא חשוב, וזה דבר רגשי של בנות שאוהבות הווי

אבל זה לא נורא, זה טבעי שיש הבדלים בין אבא לאמא, זה חלק מהבריאה שאבות הם יותר מתעסקים בחוקים ואמהות מתעסקות ברגשות, וכל עוד אין זלזול הילדים יגדלו בהרגשה שיש כאן שותפות בין אנשים שונים

ואני כן ממליץ לשאול רב, אבל לא שאת תשאלי אלא שהוא ישאל. כי לפי מה שאת מתארת, זה נראה שאם הרב יאמר שזה בעיה לא לעשות מנהגים כאלה, בעלך יתייחס לזה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.