שיש. זה מקסים.

די עם ההכללות האלה. אין לי כח אפילו להגיב על זה

כי כל המוסדות החרדיים קדושים.

אני אומר את דם ליבי. ממש כאב לי לראות את המודעה הזאת - ושיתפתי פה את רגשותיי. האם לך זה לא מפריע התנהגות כזאת של תנועת בני עקיבא? אני לא יודע, אני גדלתי באריאל ואני לא מאמין שבחיים אי פעם יעשו דבר כזה להשתתף בכנס "מורשת רבין".. זה באמת גבול אדם. דם ליבי שותת על דבר זה  

(ניסיתי בקצרה )

כי אנחנו צריכים ללמוד להפריד בין יהודי למעשים שלו.

הוא עשה דברים זוועתיים, אין לי ספק.

הוא גם גרם להרבה צרות. אני בטוחה בזה.

אבל הוא עדיין יהודי.

אנחנו לא רוצחים יהודים. לא בגלל סיבות כאלה.

עכשיו, בהנחה שאנחנו מסכימים על זה^^

צריך לזכור את רבין ולהזכיר לנו ולדורות הבאים שמלחמת אחים אסורה.

לא צריך להזכיר שאלימות זה רע, לא שצריכים שלום במזרח התיכון ולא שכל הדתיים רוצחים.

כרגע לצערנו רוב עמ"י מתמקד דווקא במה שלא צריך להזכיר.

עכשיו נותרה בידך הבחירה- להחליט שאתה צודק ויודע מה נכון וששאר עמ"י יחנק

או- להחליט לעשות צעד קשה, ואמיץ, ושנוי מאוד במחלוקת ולנסות לעזור לתקן את העיוות הזה.

כולנו יודעים שקשה יותר לתקן.. הכי קל לברוח, להסתגר ולעצום עיניים.

ההנהלה הארצית קיבלה החלטה לפני שנתיים לבחור לתקן, להיות תנועה של עם במובן האמיתי של המילה וכן, ללכת נגד הזרם, על אף המחיר.

החלטנו להגיע לטקסים ולעצרות ולנאומים ולומר שם, בפנים, מול כולם, מה נכון ומה צריך להיות.

לעלות עם כיפה וחולצת תנועה ולבכות. לא לבכות על האיש שנרצח אלא על הקרעים בעם. להעביר פעולה על חשיבות אהבת ישראל על כל רבדיו, ושבוע אח"כ על חשיבות ערך א"י השלמה.

בעז"ה אנשים כמו דני עוד יצליחו לשנות את השיח בטקסים. בלי להתנצל בדרך, לא בפני השמאל ולא בפני הימין..

אני מבינה למה קשה להסכים עם הדרך הזאת אבל לדעתי זה מה שנכון וצריך להיות ובעז"ה השנה גם אני אלך לעצרת המרכזית עם חצאית ארוכה וחולצת תנועה והכל

כי בסופו של דבר זה פשוט מאוד, "רק לא מלחמת אחים". אז ועוד יותר היום.

אהבת ישראל היא ערך נעלה מאין כמוהו, השאלה לאן מנתבים אותו.
אהבת ישראל אינה אומרת לחבור לרע. 

רבין מייצג את הרע, לא רק הוא. עוד הרבה מהחבר'ה האלה...
מייצג את המלחמה בתורת ישראל (העברת בני ע"ה על דתם כפשוטו ועוד דברים נוראים ועוד), בעם ישראל ("צ'חצ'חים", אלטלנה ועוד...), ובארץ ישראל ("הסכמי אוסלו" ועוד).
 

אהבת ישראל צריכה לבוא לעם ישראל האמיתי, הזה שסובל את "סבל בת עמי". לא על מנהיגיו הרשעים הנוראים.

כמו שהרב טאו כותב בהקדמה לספר "צדיק באמונתו יחיה" (אין לי ציטוט מדויק כרגע..) שהרב קוק כשידע להבחין ולחזק את החילונים - זה רק בגלל שהוא היה בקי בחוכמת הנסתר להפריד בין הקוצים לשושנה... (באגרת של הרב קוק לדודו האדר"ת כמדומני) אבל כדי לעשות את זה, חייבים לדעת מה רע ומה טוב. מה שקר מוחלט ומה אמת צרופה. וכשאדם הוא במדרגה של הרב קוק לשיטתו (שאגב, גדולי עולם חלקו עליו בנקודה הזאת) אפשר לעשות את ההפרדה הזאת. 
אני באמת לא חושב שמדריך סטנדרטי בבני עקיבא הגיע למדרגה שהוא יודע להפריד בין המוץ לתבן כמו הרב קוק. 
הערבוב הזה בין נקודת האמת של אהבת ישראל, לעומת חבירה לרשעים היא פשוט בלבול נורא שאפשר לראות אותו בכל כך הרבה אופנים, כנסים מעורבים אורטודכוסים-קונסרביטים, כנסי שלום והידברות בין הפלגים וכו'...

ההידברות ואהבת ישראל בצורה הנכונה זה כמו ארגוני "הידברות", "ערכים" ועוד.
אנחנו אוהבים את החילונים כנפשנו - הם עם ישראל טועה לצערנו! אנחנו מחבקים אותם ומחזירים אותם בחזרה אל חיק היהדות. לא בצורה של מלחמות, לא בהפחדה לא בשנאה. אלא בהידברות, להסביר את נועם התורה.

לא "להוריד את התורה (בקולות במצוות חשבות בשם "כלל ישראל") אל העם" אלא "להרים את העם אל התורה". 

הרב כהנא היה אוהב ישראל מאין כמוהו, כל יהודי בכל עת צרה היה עוזר לו במסירות נפש. 
האם בגלל שהוא לא אהב את הרשעים - הוא לא היה אוהב ישראל? 

להפך, מי שלא נלחם באויבי ישראל - אהבת ישראל שלו לקויה.

לא קרה לי שרציתי לגנות משהו (פעם אחת אולי)

אם היו אנשים שלא הסכמתי איתם וחשבתי שזה יועיל כתבתי בבמה שמיעודת לכך,או שדיברתי עם אותם אנשים.

או שלא עשיתי עם זה כלום...

את לא "חלק מהם" אך נותנת להם כוח ולגטימציה.

מעולם לא אמרתי שאת חושבת כמוהם.

אם היית באה לשם עם שלט "רבין רוצח" לא הייתה לי שום בעייה עם זה.

ואפשר לשאול למה באמת הלכת לשם?

אני גם לא הלכתי לשם עם שלט כזה,אבל אני גם לא הלכתי לשם בלי שלט כזה.

את נתת להם.

ובכללי להיות שותף לדבר כזה זה רע.

למה צריך ללכת לשם בשביל לדעת מה פוסלים?

ואיך בדיוק "תיקנת את מה שהולך שם"?

ראה.....

זו אמירה הרבה יותר הגיונית, אבל גם היא בעייתית.

צודק לגמרי. אני חוזר בי.
אבל ההבדל בכול זאת הוא משמועתי... 

הוא לא באמת חושב ככה.

והוציאו את הדברים מהקשרם. אומנם יש נקודת מחלוקת מסויימת, אבל זה בהחלט לא כמו שערוץ שבע ניפחו את זה.

היום כבר לאף אחד לא אכפת

בלאכס.

רגע..לפני זה- אני לא כ"כ מסכימה עם מה שבני עקיבא החליטו... אבל מומלץ קודם כל לברר לפני שישר כותבים תדברים שכתבתם פה.. מומלץ..

והנה.. מה שדני הירשברג כתב לחניכי בני עקיבא...:

חברים יקרים ה' עמכם! 
במוצאי שבת וירא טו חשון 8/11 נציין את יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. חניכי בני עקיבא הפועלים בתנועה בעת הזאת, נולדו לאחר הרצח ולא היו שותפים להלכי הרוח בשנים שחלפו, לפני שנתיים קיבלתי פניה מראשי תנועת הנוער העובד והלומד להשתתף בעצרת המאורגנת על ידם לזכרו של יצחק רבין. הרגשתי ששאלת ההשתתפות בעצרת איננה שאלה פרטית, ולא שאלה תנועתית, זוהי שאלה לאומית שעל כולנו להרהר בה.
לא אתכחש כי דרכה החינוכית של בני עקיבא היתה שונה מאוד מדרכו של יצחק רבין, יחד עם זאת, ובלא כל גמגום בהיוודע דבר הרצח, יצאה בני עקיבא בגינוי חריף והוקעה של המעשה הנפשע. מיד לאחר הרצח, ובמשך זמן רב התקיימו בכל סניפי בני עקיבא פעילויות העוסקות באיסור "לא תרצח", בחובה לקיים מחלוקת ללא אלימות ובדרכי המחלוקת שיש לקיים בין אחים. חרף אווירה איומה של דה-לגיטימציה לכל הציבור הדתי-לאומי, אל מול אצבע מאשימה שהופנתה כלפינו - בחרנו לקיים דיון חינוכי על ערכי סובלנות, כבוד, אחדות ושלום.
במשך שנים רבות תבענו שיום הזיכרון לרבין יהיה יום לאומי, ולא מגזרי, אמרנו שכדי שזה יקרה, חייבים להפריד בין מורשתו של רבין ודרכו לשלום, שהייתה ועודנה במחלוקת, לבין תחושת האבל על הרצח הנורא, שסביבה עלינו להתאחד. בקשנו שביום הזה, נוכל כולנו להתאבל על רצח ראש ממשלת ישראל - ראש הממשלה שלנו, ולהתנגד לאלימות ולרצח. 
קראנו למארגני העצרות, לכותבי התכנים החינוכיים, לכל אזרח ישראלי: אל תכפו עלינו את מורשת רבין כתנאי לאבלנו עליו ולכאבנו על עצם האלימות והרצח. איננו רוצים בהכרח ללכת בדרכו, אבל אנו בהחלט רוצים להדליק נר לעילוי נשמתו. זכותנו וחובתנו לבכות על רבין גם מבלי להתחייב למורשתו. בקשנו להעניק ליום זה מימד של אחדות וסובלנות, לחוות אותו יחדיו עם כל עם ישראל, מתוך כובד ראש, מתוך הבנת המורכבות, מתוך תחושת גורל ושליחות שעתידנו כאן תלוי ביכולתנו להתגבר על המפריד מתוך הקשבה זה לזה.

דווקא השנה לאור אירועי הקיץ שחווינו כולנו, לאור גילויי שנאה שהתפשטו בקרב הקיצוניים שבחברה אנו רואים צורך להתייצב יחד עם כל תנועות הנוער ולהשמיע קול חד וברור. איננו באים כמתנצלים וכנושאים באשמה כלשהי. אנו באים כתנועת נוער ציונית דתית גאה, שמעורבת בכל תחומי החיים בארץ ונוטלת על שכמה משימות לאומיות, ובכלל זה את המשימה הקשה מאד, של חיבור ואחדות העם ודאגה לשלומה של החברה הישראלית. אנו יודעים כי ייתכן ולא כל הקולות שיושמעו בכיכר ינעמו לאוזנינו ויחד עם זאת, כתנועה של עם לא זה מה שירתיע אותנו מלפעול למען האחדות ולמען נשמיע בפני חניכינו וחניכי התנועות האחרות את קולנו ברמה.
לצערנו, עלינו להכיר בכך שרצח פוליטי היה ועלול להיות, כמוהו גם פריעת חוק ופגיעה בחיילי צה"ל (ע"י קיצוניים מכל הצדדים) הסכנה למרקם החברתי העדין המקיים את עמנו היא סכנה של ממש. עלינו לעשות כל שביכולתנו להתאחד ביום זה, אנו מעריכים את מאמציו של מחנה השמאל ומודעים שגם להם בוודאי לא קל להשתתף עמנו באירוע ומשוכנעים שטובת העם המבוקשת על ידינו, מבוקשת גם על ידם. 
דיון וויכוח בתוכנו רצויים ונחוצים ויחד עם זאת החלטנו כתנועה כי אנו מצדנו מחויבים לשנות את השיח, לדבר על החזון, על האחדות ועל המשך העשייה הציונית יהודית שהיא התשתית של כולנו והבסיס לעתידנו.

אני קורא בזאת לחברי התנועה, חבריא ב', גרעינרים ופעילים להתייצב במוצ"ש פ' וירא טו' חשון בשעה 20:00 בככר רבין ולהצטרף לאמירה התנועתית כחלק מהתנועה ומתנועות הנוער הציוניות. 

בברכת חברים לתורה ועבודה
דני הירשברג 
מזכ"ל
 

אתה קופץ- טיפה תברר... תשאל.. ואל תתחיל ישר עם כל מה שקרה פה..

את כאילו חושבת שלא ידענו את הסיבות של דני הירשברג וסתם התעצבנו?

המכתב הזה לא עונה על כלום. לא חשבנו לרגע שדני מסכים עם מורשת רבין. אני לפחות.

אבל זה לא סותר.

הוא מגיע ממטרה מסויימת לטקס הזה. והוא מסביר את זה במכתב. אז זה כו קצת מנטרל את הזעקות שעלו פה על המעשה הזה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t679446#7520488

את מה שחשבנו לפני כן.

החלטתו של דני הירשברג אינה נובעת מרשעות,

היא נובעת מבלבול שהוא תוצאה של עולם ערכים מעוות.

כבר בראשית קריאתו הוא כותב "יצחק רבין ז"ל", ניתן כמובן להיות ציניים ולומר שהוא התכוון ל"זכרונו לקללה" וכו'.

אך האמת היא, שהוא אכן חושב שרבין שר"י (שם רשעים ירקב) ראוי לתואר "זכרונו לברכה".

מדוע? 

והרי כולנו יודעים, וכפי שהודה רבין בעצמו כי הוא ירה ופיקד על הירי באניית המעפילים והנשק "אלנטנה", וכפי שסיפר בחיוך שנים לאחר מכן "דפקנו אותם על האונייה, ודפקנו אותם כשהם קפצו לים".

האין זה רשע? 

וכעת לעיקר המכתב:

מה שדני אומר בעצם, זה שעל אף שאין תנועת בני עקיבא דוגלת במשנתו ובדרכו האידיאולוגית לשלום,

התנועה חפצה להתייחד עם זכרו, כראש ממשלה שנרצח, ובכך להביע את הזעזוע מהרצח, ולחנך לסובלנות ולשלום.

"אל תכפו עלינו את מורשת רבין כתנאי לאבלנו עליו ולכאבנו על עצם האלימות והרצח. איננו רוצים בהכרח ללכת בדרכו, אבל אנו בהחלט רוצים להדליק נר לעילוי נשמתו. זכותנו וחובתנו לבכות על רבין גם מבלי להתחייב למורשתו."

ונשוב לדרכה של היהדות, כפי שנושאת דברה הלגיטימית היחידה, ההלכה היהודית אומרת לנו:

"כל הפורשין מדרכי צבור, והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הן כבני חורין לעצמן, וכן האפיקורוסין והמשומדים והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים, שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך יי אשנא."

מיהו מוסר?

"שנים הם המוסרין:

המוסר חבירו ביד עכו"ם להורגו או להכותו,

והמוסר ממון חבירו ביד עכו"ם או ביד אנס שהוא כעכו"ם.

ושניהם אין להם חלק לעוה"ב."

כך משתקף מן ההלכה, סולם ערכים ישר ואמיתי, ללא חת, לפי רצון ה' האמיתי,

ללא השפעה מגורמים חיצוניים טהורים יותר פחות.

בתפילה לה' יתברך שיאיר עינינו בתורתו,

שכל עמנו הקדוש ישוב לכור מחצבתו האמיתי.

הכנס כיום הוא כבר לא כנס לזכר רבין אלא יותר כנס אחדות, מי שאומר שצריך ללכת לשם עושה את זה באמת ממקום טוב של רצון לאחדות עם ישראל!

לדעתי הבעיה היא לא הכנס, אלא רק שזה לזכר רבין שעשה הרבה שטויות בחייו (פשעי אוסלו) וקצת טוב בתור רמטכ"ל, איך אפשר לעשות כנס אחדות למען אדם כזה? איך אפשר לקחת אירוע כ"כ שמלאני ולהשתתף בו?

אין לי בעיה שיעשו אירוע למען אחדות עמ"י שבו ישמעו דעות שונות ומגוונות (למרות שגם זה לא הכי טוב בעולם, לחשוף את החניכים לשטויות של השמאל, אבל ניחא) אבל שהאירוע הזה לא יהיה משהו שהוא סמל השמאל שכשאנחנו באים לשם אנחנו רק מחזקים את אויבינו!

בקיצור בנ"ע עושה את זה מתוךם מחשבה טובה אבל עם יותר מידי תמימות..

אל תחבור לרשע... 

את מוזמנת לקרוא את מה שהגבתי לאביגיל. http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t679446#7520488

אתה לא מסכים עם דעתם? סבבה. אבל לגנות בצורה כזאת תנועה כ"כ חשובה עם כ"כ הרבה זכויות..לא מתאים

בערים חילונית אולי גם (סוגיא),
השאלה אם המגרעות בזה שיש בנ"ע בישובים ובריכוזים דתיים לא גובר על זכויתיהם בחו"ל.

תמיד אנחנו זוכרים רק את הדברים הרעים...

עראפת לא היה מפקד בהגנה ופמלמ"ח  וגם לא הרמטכ"ל של צה"ל

למה אתה לא זוכר לו זאת?

למשל: הוא התעקש לא לקבל הסכמים מאוד מסוכנים, ובכך הציל את עם ישראל.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...