[לא דווקא מצד ה"נבגדת"] לא יודע מה לומר לך..

אני ממש מבינה אותך! דברים כאלה גורמים להרבה רגשות פגועים וזה הכי מובן...!!

אבל מצד שני אני חייבת לומר שכיוון שאתם מאורסים אז זה צריך להיות בפרופורציה, מדובר בארוסך,האיש שאיתו הסכמת לחיות את חייך לתמיד! אני לא ממעיטה במעשה שהוא עשה בעבר הרחוק ובעבר הקרוב אבל לפחות הסיבה שלו היא סיבה הגיונית..(וחוץ מזה הבנתי מבנים וגם מהבחור איתו אני יוצאת, שאנחנו הבנות לא מבינות עד כמה הנושא המיני קשה להם..)

אולי דווקא בגלל שזה הארוס שלה - אז זה יותר חמור?..

 

[ו"הגיונית"?.. קשה להגדיר כך]

מנהלים? איפה אתם??

 

 

למה לי לקח חצי שנייה להבין שזו אותה אחת?

בדקו - והוברר.

 

מישהי שכתבה את ה"מעשה" - 

 

ואח"כ, בכינויים שונים, ניסתה "להסביר" כמה זה כאילו "טבעי" אצל הבנים, כמובן רק בראשה החולני (לא ראיתי מה שכתבה, כי מחקו.. אבל כך אמרו לי עכשיו)..

ולא את העיניין עצמו. סורי.

אבל מזל שהם רק מאורסים ולא נשואים.
יש לה הזדמנות לשקול את העיניין שוב ברצינות.

ממש לא ככ פשוט שמישהו עושה מעשה כזה.

יותר מלבנים

הסיבה ממש לא הגיונית.

וכדאי מאוד לדעת שבחיים הזוגיים יש מצבים קשים יותר (אחרי לידה למשל), שבהם חיים ביחד - ללא שום נגיעה. כך שהמשיכה חזקה יותר מתקופת האירוסין, והזמן עשוי להתארך יותר מחודש וחצי.

ולפעמים זמנים אסורים נוחתים בהפתעה...

זה נכון שזה קשה, אבל זה גם חמור מאוד. החומרה גדולה מן הקושי באופן משמעותי, וכולם עומדים בקושי הזה, כך שאין כאן שום לימוד זכות. ואני ממש לא בטוח שאם זה היה הפוך, והוא היה הנבגד - הוא היה שוקל בכלל להמשיך.

 

מתברר שהנפילה לא לגמרי שייכת לעבר שלו. וכנראה שהוא עדיין לא מאלו ש'אפילו גדר כסוגה של שושנים לא יפרצו בה פרצות'.

 

אירוסין זה ממש לא חתונה, וגם אם זה היה לאחר חתונה יש מה לחשוב על ההמשך. 

 

הנקודה החיובית היא אחרת, העובדה שהוא פתח את זה איתך, ולא בחר להסתיר, מלמדת שאולי תוכלו לעבוד על זה יחד.

 

 

 

ממליץ להתייעץ בצורה רצינית, ולא רק בפורום אנונימי.

 

קשה. אבל הייתי שוקלת את העיניין מהתחלה.

לא מצחיק בכלל.

שזה שבנות מדברות "בשם הבנים", למרות הכוונה הטובה והרצון "להבין", זה לא דבר משובח כ"כ.  יכולות לטעות לשני הכיוונים. 

אכן המצב הוא מורכב, לכן הדבר הכדאיי כרגע הוא להתייעץ עם דמות רבנית שמכירה את שניכם היטב.

מזעזע. מפחיד. (נגיד זה מסוג הסטטוסים שגורמים לי לפחד. לפחד לטעות, לפחד לפגוע, לפחד להפגע, לפחד שלא יקבלו טעויות עבר שלי ועוד.)

התסמין של בריחה למיניות זרה לא ראשון מסוגו.
ממליץ על יעוץ מקצועי.
ברור שקשה לסמוך על בשר ודם כרגע, אבל צריך להתפלל ולסמוך על הקב"ה שישלח אתכם לשמוע מה שנכון לכם.

(היות וכולם כותבים פה 'רב' אני מסייג: אל תתפשרו על כל 'רב'. לכו על מוכר , לפחות לכם, וחכם. ואולי כדאי גם אנשי מקצוע. אם צריך ממני המלצות על רבנים דברו איתי במסר.)

 

א] את נפרדת ממנו מתגברת על הקושי ממשיכה הלאה ומתחתנת עם דמות x יכול להיות שיהיה יותר טוב ויכול להיות שלא
 
ב] את נשארת עם בחור מקסים שהיה עם כמה בנות לפני שיצא איתך [שלגבי הקשר שלכם זה לא כל כך נורא] אבל מאוד נורא שהוא היה עם מישהיא בזמן שהוא מאורס לך מצד שני פעם היה מותר להתחתן עם כמה בנות שרוצים
 
אז בעצם זה הולך ככה אם את מוכנה לסלוח סבבה ואם לא אז תיפרדי ממנו 

לק"י

כאלה או יועץ אחר.

בשורות טובות!

הנפילה שלו באירוסין יכולה לשוב עוד מספר חודשים אחרי החתונה ולגרום לשבר גדול בהרבה. לכי איתו למטפל ד-ת-י (מטפל חילוני עלול לקחת אתזה בפתיחות יחסית ולהתעסק בלהרגיע אותך במקום לטפל בו.). ובמקביל גם תסכמו על דמות מוסכמת (רב מקומי למשל) המוערכת על ידו שתיכנס לעניין והוא יהיה חייב לספר לו בכל פעם שהוא מרגיש צורך ליפול ע"מ להציל אותו מהנפילה.

"ואל תגיענו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון".

את חייבת להתגבר על הבושה ולהתייעץ עם הרב שלך ועם ההורים שלך, או עם גורם מבוגר ונשוי אחר שאת מרגישה קרובה אליו..

 

נפילה באינטרנט זה משהו אחד, שהוא אמנם לא לגיטימי אבל זאת נפילה שרמת האקטיביות שלה היא הרבה יותר נמוכה.

 

הנפילה שאת מתארת היא מאד חמורה ברמת האקטיביות של הנפילה, כלומר שהוא ממש התאמץ כדי ליפול.

לעומת האינטרנט שאנשים יותר נגררים לנפילה..

 

אפילו בתור בן, אני חושב שנפילה כזאת היא נפילה מוגזמת, אא"כ מדובר שזה נמצא ממש קרוב להיכן שהוא גר,

שאז אולי אפשר להבין את הקלות שבה הוא נפל.

 

לי אישית יצא לשמוע רק פעם אחת על חבר שנפל בדבר כזה, וגם זה קרה כשלטענתו הוא נתקל בזה במקרה ונפל (וזה קרה בשבוע שלפני החתונה).

 

באינטרנט, עם כל הצער שבדבר, אני לא מכיר כמעט אנשים שלא נפלו מעולם..

למרות שקצת כעסו עלי מקודם אני כן עדיין חושבת שזה שפעם נושא שמירת נגיעה לא היה כל כך חמור (אני מדברת על התקופה של לפני כמה מאות שנים) זה מנע הרבה מהדברים האלו..כמו שהמאורס אמר שזה מתפרץ ממנו דווקא בעקבות האהבה שלו כלפיה...אני כן חושבת ששמירת הנגיעה היום עם החומרות שהצטרפו אליה גורמת לדברים מהסוג הזה!!

האיסור, זה לא איסור שהמציאו אותו במאות שנים האחרונות לרוב הדעות זה איסור ממש מן התורה.

גם לדעות שזה איסור מדרבנן, האיסור קיים לפחות כ-2000 שנים!

 

הרבה אולי נופלים באינטרנט שלענ"ד זה לא קשור לאיסור נגיעה,

אבל יחסית ממש מעטים שבמעטים נופלים בדבר הזה, שגם זה לענ"ד לא קשור לנגיעה, אלא לאיבוד שליטה מוחלט על היצרים.

 

חומרת איסור נגיעה מעולם לא השתנתה! ההרחקה הייתה ונותרה כפי שהייתה.

יצר העריות קשה, עד כדי כך שחכמים רצו לבטלו (סנהדרין סד, א). לא סתם אמרו (סוכה נב, ב) "משביעו רעב ומרעיבו שבע".

נניח שחלילה יעברו על איסור נגיעה, מכאן זה רק ידרדר! זה לא יעצר בזה - רק ירצו עוד ועוד. לא יסתפקו באותה נגיעה קלה.

 החמירו בדברי חכמים יותר מדברי תורה, מחמת החשש שיזלזלו בהם.

מה נגיד לפי דבריך על איסור נדה? זה קשה. וההרחקה מביאה וכו?!

הרחקות חכמים הם רק לטובתנו!

 

הגמרא בסנהדרין (1500 שנה לפנינו) מספרת על מישהו שמת בגלל זה - ועדיין אסרו עליו לדבר (!) עם מישהי מאחורי הגדר(!).

 

לדעת רבים מהפוסקים - כי זה חלק מגילוי עריות ('אביזרייהו') שחייבים למסור את הנפש כמו עבודה זרה ושפיכות דמים.

שמירת נגיעה היא איסור מהתורה שלנו - שהתורה לעולם לא תתכופף למציאות ותתבטל בפניה.
על ההלכה אין לעבור וזה סופי וכאן לדעתי את טועה.

 

מה שכן נכון זה שהיום המציאות היא לא טבעית בתחום -

זה הדבר הכי לא טבעי בעולם שגבר צעיר מוקף בנשים לא צנועות בכל פינה

זה הדבר הכי לא טבעי בעולם שתוכן נוראי זמין לכל אחד בגיל הכי קשה

זה הדבר הכי לא טבעי שיש היום כלכך הרבה עיכובים במציאת זיווג

זה הדבר הכי לא טבעי שאנשים חיים בחברה מתירנים ומעורבת עד כדי טירוף

 

לכן הגיוני שהתופעה הלא טבעית הזאת תיצור לחצים לא טבעיים - איך מתמודדים?

קטונתי מלתת פתרון קסם (אך ברור לי שהוא לא לעבור על ההלכה) אבל עצם המודעות לכך ש"אני לא במצב שאני אמור להיות" היא לדעתי חצי פתרון או דבר גדול שמסייע מאוד.

אדם שמבין שהמציאות המקולקלת מתחילה להשפיע עליו צריך להתנזר ממנה לדעתי.

תסתובב במקומות יותר צנועים.

תפרד מהערבוב החברתי אם חיית בו

תשתדל לא לגלוש באינטרנט כדי לא לראות דברים לא צנועים

וכמובן המון תפילה ותורה

 

זה כואב וקשה, אני מסכים, אבל גם תרופה היא מרה לחולה

לכן, לעניות דעתי, צריך לשקם את האמון או לפרק את העסק. וקטונתי מלהכריע בדברים גדולים כאלו. אבל לדעתי, וכמובן שיש להתייעץ על זה עם אנשים גדולים וזו לא שאלה להכרעות בפורום כגון זה(אני יכול להפנות אותך לכמה אנשים גדולים שיוכלו לעזור בנושא, הייתי ממליץ מאוד על הרב יהושע שפירא בתור מי שמתעסק בנושא נפילות כגון אלו) קודם כל עוצרים את ההכנות לחתונה, כדי שיתאפשר לחשוב בצורה נקייה ונטולת אינטרסים ולחצים חיצוניים. אח"כ ללכת ליועץ זוגי דתי שיעזור לו להתגבר על הקשיים שלו ולך להחזיר את האמון בו. אם אין אמון - אי אפשר לבנות בית, זה הבסיס הכי גדול שיש.

אינני אומר שאין נפילות, ברור לי שבני אדם יכולים ליפול בדברים שונים. אבל סליחה על ההכנסות לפרטים

אבל יש הבדל עצום בין ח"ו נפילה באינטרנט וכדו' לבין נפילה יזומה של להרים טלפון לנערת ליווי וללכת אליה. אינני שופט, ובעז"ה שלעולם לא אגיע למקומו. אבל זה דבר שמצריך טיפול יסודי. הוא צריך להכניס לעצמו לראש שהוא בעל תשובה בנושא הזה, וככזה הוא צריך להתרחק הרבה יותר מאחרים מכל מה שמריח באופן כלשהו איזה סימן שיכול לפתוח מקום לנפילה..

מה שאת אומרת שבא אלייך ואמר לך "שנפל שוב" - זה ממש באותו דבר (דהיינו נערות ליווי..) - או נפל בדברים אחרים, כגון תמונות וכו' וכו'?

 

כי כמובן שכמה שזה וזה נורא, עדיין יש הבדל גדול מאוד בין הדברים שיכול גם להשליך על עצם ההתייחסות של אנשים למקרה שאת מעלה..).

 

בכל מקרה אאחל לך ב"הצלחה גדולה! זה לא פשוט, וזה מאוד קשה, רק קחי בחשבון (למרות שאני לחלוטין לא אומר לך מה לעשות) - עצם זה שהבחור בא אלייך וסיפר לך את זה שנפל בעבר וגם לאחרונה הוא נפל - זה מעיד שבין אם הוא יהיה בעלך ובין אם לא - הוא מרגיש שהקשר איתך כל כך חזק וטוב, ושהוא ממש ממש רוצה אותך עד כדי שהוא מוכן לחשוף בפנייך את הסודות הכי כמוסים שלו. וזה דבר שאסור לזלזל בו, ולעיתים נוטים בעקבות גילויים כאלו לחשוב הפוך - אז דעי לך, שלולא היה מרגיש כל כך בטוח בקשר ולולא כל כך אהב אותך וראה בך האישה שלו עד סוף חייו - לא היה פותח בפנייך את הסיפור הזה - כי זה מסוג הדברים שאנשים, בעיקר דתיים, שומרים בתוך עצמם לתמיד...ובטח ובטח לא פותחים בפני מישהו שלא סומכים עליו במאה אחוז.

 

אבל כאמור, זה תלוי בהרבה דברים, והייתי ממליץ לך להתייעץ עם איש/אשת מקצוע או רב/נית שקרובים לנושא... (אולי רב שאשתו גם רבנית כך ששניהם יוכלו לייעץ לך, מנקודת המבט של בנים ובנות כאחת...).

 

לילה טוב.

אמנם זה אמיץ מצידו לבוא ולספר לה, אבל אם היא תקבל אותו אחרי מעשה נורא כזה, זה יתן לו לגיטימציה לנפילות עתידיות!

אם הוא יפול בזה לאחר החתונה זה כבר לא ידרוש ממנו כ"כ אומץ, כי הוא כבר יודע שהיא מקבלת אותו כמו שהוא עם הנפילות החמורות שלו..

אם מדובר על אדם שיצר הרצח שלו הוא גם נורא חזק, והוא מעז לספר לה על רציחות שהוא עשה, אז היא גם אמורה לקבל אותו???

 

כשאני חושב על זה במחשבה שניה, אז לדעתי אולי לא מדובר על אומץ בכלל, יכול להיות שמדובר בכלל על עזות פנים!

 

בכ"מ, אם היא תחליט שהיא כן ממשיכה איתו, היא צריכה ליצור משבר חמור מאד ביניהם על סף ביטול האירוסין,

שיבהיר לו שאם הוא יעשה את זה עוד פעם היא הולכת להיכנס בו חזק מאד מאד מאד!!

אולי גם כדאי לה להוסיף על זה תנאי/סעיף בכתובה, או אפילו להתקדש לו על תנאי (אם זה אפשרי)!

לנפילות עתידיות" - אם היא תדע יפה איך לעשות את זה אחרי מה שהמלצתי להתייעץ עם רב וכו'. יש דרכים יפה להבהיר לו מצד אחד שהיא אוהבת אותו ומאמינה בו מאוד, ומצד שני שזה לחלוטין לא מקובל עליה הדבר הזה, אבל שהיא תעשה הכל יחד איתו - במסגרת ההלכה כמובן - כדי לעזור לו לצאת מהמשבר ולהתחזק.

 

כמו שכתב כאן כבר אביה - מדובר בקושי עצום, ודווקא חיזוק של האישה בעת הזאת, יכול לעזור לאותו אדם להתקדם. הרי אם אתה מאמין לאותו אדם במה שסיפר על עכשיו - תאמין לו גם שלמרות שבעבר נפל בזה, הוא יצא מזה כב;ר, ורק עכשיו הוא נפל בזה שוב פעם אחת בגלל ככה וככה - אבל זה אומר שכ-ן יש כוח באדם לצאת מהמעשה, ועצם השיתוף שלו אותה בזה, אומר שהוא מאמין בה מאוד ומאמין מאוד בקשר שלו איתה - איך יעלה על הדעת שמדובר בעזות פנים? הרי אף אדם לא מטומטם - הוא יודע שבסיכוי גדול אצל אנשים דבר כזה יכול להוביל לפירוד - אז אם רצה להיפרד, כבר היה מעדיף למצוא סיבות אחרות ולהיפרד, בלי לגלות לה שהוא חוטא וכו', שלא תוכל בעתיד ללכלך עליו אצל אחרים...

 

אז עצם זה שהוא שיתף זה בגלל שהוא כל כך מאמין בקשר שלהם, ככה אני רואה את זה, ולחלוטין לא נראה לי שהוא עושה את זה בתת מודע כדי לקבל לגיטימציה לזה - היא יכולה להבהיר לו טוב מאוד שזה מעשה לחלוטין לא מקובל ושהם יעבדו ביחד, בלימוד משותף ובעבודה אישית שלו מול איש מקצוע, כדי שיצא מזה לגמרי.

 

להיפך - דווקא זה שהוא סיפר לה את זה לפני החתונה, יכול להוות הצלה בשבילם - אם היא הייתה מגלה על נפילה כזאת בתקופת האירוסין, רק לאחר החתונה - זה היה יכול להוות שבר גדול פי כמה אצלה שלא היה יכול להתאחות, ואפילו עד כדי קידושי טעות או משהו כזה... - אז עצם זה שהוא סיפר עכשיו, זה עוזר להם לבוא לצעדים הבאים מתוך עיניים פקוחות ונכוחות, שיודעות את המצב לאשורו וכעת מנסים להתקדם ממנו ולא להדחיק ולהסתיר... (הרי לכאורה לא הייתה שום מניעה שיחביא את זה ממנה אפילו שנים...ודברים כאלו מאוד קשה לזהות, אנשים מפעילים חוקרים פרטיים לזהות דברים כאלו, ורק אם יש חשד מראש...

 

אני לרגע לא מקטין ראש בחומרת המעשה, רק אומר, שצריך לדעת להעריך את אומץ ליבו של הבחור לספר על זה. דברים הרבה יותר קטנים, רוב הבחורים מתביישים מאוד לספר ולפעמים נשאר כלוא אצלם עד המוות - אז קל וחומר במקרה כזה, ועוד לאחר שהתייעץ עם רבו לפני מעשה כזה ולא עשה את זה מעצמו (= את השיתוף, לא עשה מעצמו...).

 

והשיטה שאתה מביא "ליצור משבר חמור, על סף.. היא הולכת להיכנס בו חזק מאוד מאוד.." - לדעתי מוטעה, שגוי, ויכול ליצור זוגיות מאוד מאוד לא בריאה בין בני זוג שאין בהם יותר אמון בסיסי. היא צריכה לשקם את האמון, לא להיות מעתה ועד עולם קצינת המבחן שלו - אחרת באמת כדאי לפרק את החבילה.

 

אבל אני מאמין שניתן לשקם את האמון, ולא, לא צריך "ליצור משבר חמור" - אלא לעשות את זה בשכל, עם הרבה רגישות לכל הצדדים, עם עירוב גורמים מקצועיים שמכירים את השניים, והעיקר - עם הבנה שמהכל ניתן לצאת, ושזה לא "התפשרות" שלה אם תתחתן איתו לאחר שתבין שהוא עושה מהלכים רציניים ועובד על עצמו טוב, בשביל להתנתק מכל הדברים האלו...

 

לסיכום אחרון - לא מדובר כאן על "קבלה" כאמירה ש"זה בכלל לא נורא מה שעשית, אני מבינה לגמרי, בוא נמשיך הלאה" - אלא על "קבלה" כאמירה שמשלבת בין האמירה על החומרה הגדולה של המעשים, לבין האמירה שהיא יחד איתו בכל זה, שהיא מוכנה לצעוד איתו את הדרך לתיקון...ושהיא מאמינה בו בכל ליבה שהוא יכול לצאת מכל דבר נורא שיהיה...

שאכן מדובר על אומץ אמיתי ולא על עזות פנים!

 

למרות שלדעתי מדובר על נפילה שמעידה על איבוד שליטה על היצרים,

שזה מצריך יחס הרבה הרבה יותר משמעותי מאשר נפילות אחרות..

מצד הבחור... זה פשוט לא נשמע הגיוני, כי אין לזה שום סיבה שכלית שהוא יעשה את זה. הרי מה הוא מנסה להשיג ב"עזות הפנים" הזאת? הרי הוא אמור להיות מודע בבירור שאמירה כמו שאמר לה, יכולה תוך כמה דקות לבטל לו את החתונה - אז האם המטרה שלו בעזות הפנים הזאת היא לבטל את החתונה? יש דרכים קלות יותר.

 

וכל אפשרות אחרת, פחות הגיונית עוד יותר, כיוון שהחשש שאמירה כזאת תהרוס לו את הנישואין גדולה כל כך עד כדי ששום סיבה אחרת ל"Gזות פנים", לעניות דעתי, לא רלוונטית. 

 

ככה ששכלית, לפי איך שאני מבין את זה, אמירה כזאת לחלוטין לא נובעת מ"עזות פנים" אלא מרצון אמיתי וכן.

 

אבל כמובן, לא אני ולא אתה נדע, אלא רק מי שקשורים לסיפור...

הגבול בין עזות-פנים לאומץ הוא הרבה יותר דק..

 

עצם זה שהוא מסוגל לגשת לבחורה ולהגיד לה דבר כזה בפרצוף - זו עזות.

אפילו אצל חילונים הם יעשו כל מאמץ כדי להסתיר..

 

וזה שאמרתי שצריך לבדוק מאד טוב, זה אומר שבהסתכלות ראשונית זה אכן נראה כאומץ.

ויכול להיות שהוא כבר יודע שהוא יפול בזה בעתיד, והוא למעשה רק מכין את הקרקע..

זה דבר שבטוח שקודמים לו לבטים וייסורים רבים מאוד, עד שהוא מעיז לדבר איתה על דברים כאלו. וכל בן יכול להבין את העיקרון של מה שאני אומר - גם אתה!

 

אז להפוך את זה ל"עזות" בגלל שהוא "מסוגל לגשת לבחורה ולהגיד לה דבר כזה בפרצוף" - זה דבר לא הגון לעשות לבחור כזה.

 

אם הוא היה הולך לסתם בחורה ברחוב ומתחיל לגולל לה את כל הדברים האלו בלי לחשוב ובלי להכיר אותה - זה היה עזות.

 

נראה לך שהיה לו כזה "קל" להגיד לה דבר כזה? שהוא עשה את זה כעזות מצח?

 

נשמע לי הזוי ורחוק מאוד...

אבל למה תמיד משאירים את התגובה של 'ותן טל' אחרונה

 

בקיצור, גם לי בהתחלה זה היה נראה כאומץ ורק בפרספקטיבה רחבה יותר נראה לי שרוב הסיכויים שמדובר על עזות.

מכיוון שעל מעשים כאלה אדם נורמלי יעדיף להדחיק אותם אפילו במחיר שיוודע בעתיד לאשתו,

ובייחוד שבשונה מאינטרנט וכד' אין לאשה כלים לעזור לו, אז יש סיכוי גבוה לדעתי שמדובר על עזות.

ואולי הוא אף מכין את הקרקע למקרה שיהיו לו נפילות עתידיות.

חבל שזה סתם מעמיס עבודה על המנהלים והמנהלות המסורים והמסורות של הפורום...

 

אז בוא נשתוק לגמרי. שנינו יודעים מה השני חושב כעת לא נוציא על זה עוד אף מילה. אתה לא תגיב לי יותר ואני לא לך (בשרשור זה"). ובא שלום על ישראל ועלׁ(י)נ"ו

 

כל טוב

אבל הפעם אנחנו מזה השתדלנו לא לפגוע אחד בשני

 

אבל לפחות הפעם השאירו אותי אחרון

מספיק קרובים, מספיק מקבלים אחד את השני כדי לספר את הדברים הכי גרועים והכי קיצוניים שיש..
לפעמים מגיעים לרמת זוגיות כזאת שלספר לשני משהו זה כמו לספר לעצמי

הם מרגישים כ"כ קרובים עד כדי כך,

שכשהוא תוקע לה סכין בגב, אין לו בעיה לספר לה שהוא זה שתוקע לה את הסכין בגב..

איזה כיף שיש כזאת קרבה ביניהם, אה?

תחשבי רגע מהצד שלו.
הוא נמצא במלחמה.
מלחמה קשה, מטורפת, מתמשכת.
מלחמה שיש בה המון הפסדים, מאבק נוטף דם.
הוא כבר שנים על שנים נלחם בזה
זאת מלחמה שכמו שאמרו לפניי - הבנות כנראה לא יבינו
אבל זה תופס את כולם.
לא כולם ברמה הזאת.. חלקם זה על שמירת העיניים
חלקם במלחמה מול המחשב
חלקם נלחמים על נפשם ב'אל תרבה שיחה'.
בכל מקרה זאת מלחמה שכמעט אין בה ניצחון מוחלט..
לא סתם הנתיבות שלום חוזר לא פעם על זה
שלכל אדם יש את *ה*מלחמה שלו, שעליה הוא חייב למסור את הנפש.

עכשיו תיראי את המצב שלו

אחרי הרבה זמן של ניצחון יחסי -
הוא הפסיד שוב. הפסיד בגדול....
הוא מן הסתם שבור.
הוא מרוסק, הןא על הקרשים.

מעבר לששאלה אם את נשארת איתו או לא -
אם את נשארת הוא חייב את התמיכה והחיזוק שלך במלחמה הזאת.
אולי אחרי השבר הזה הדבר היחיד שירים אותו זה
הכוחות שלך...
אם תשארי את חייבת להצטאף אליו במלחמה הזאת.
אני אומר בשם כל הבנים - אתן יכולות לעזור לנו בדברים כאלה.

אין צורך לעשות מזה פילוסופיה, בן ממוצע מתמודד עם שמירת העיניים והכי הרבה נגיעה ואם הוא לקיצוניות לשלילה אז אתרי זימה.

מפה ועד נערות ליווי יש מרחק רב.

טעות מראש לרשום כאלו הודעות בפורום למרות שהלב מתפוצץ.

זה דיני נפשות ונדרשת שאלת רב בלבד!

מלחמת קיום.
והבחור הזה עכשיו על סף יאוש, על סף כניעה.

אתה מכירו?

 

ומי אומר שהיא צריכה להיות ה"רופא" שיקח על עצמו הקדמה כזו לנישואין?

 

ומי אומר שאם זה מה שמביאה אותו ה"התרגלות" הנוראה מפעם, כיום במצב שבד"כ זה לא קורה, מאורס, זה גם לא יקרה כאשר יהיו נשואים ומשהו ימשוך אותו?  

 

דברים כאלה לא פותרים מ"סברות ודמיונות", אלא צריך אדם שיודע היטב מה זה נישואין, ערכי, מכיר בטבעי בני אדם.  דיני  נפשות.

 

זה הרבה יותר ממלחמה....

זה לא שנפל בטעות... זה כבר בעיה רצינית יותר... קצת כמו חיפוש יזום אחרי סמים.

לכן אמרתי - שמקרה והיא תחליט להמשיך - שתדע שהיא כנראה נכנסת למלחמה הזאת.

ברור שקודם היא צריכה להחליט מה לעשות כרגע. בזה לא נגעתי.
אגב יש כאלה שנופלים באינטרנט - זה אומנם לא לקולם ולשלם (לרןב) אבל זה עדיין ללכת ולחפש.


אגב אם את רוצה אני מכיר רב מהדרום שממש טוב בדברים כאלה (הוא גם מייעץ תמיד לזוגות כמו יועץזוגי, ותמיד גם אישתו מעורבת בזה, כך שהם מבינים ביחד את שני הצדדים)

כתבתי כבר כאן!

וגם הביטוי "נערת".... ממש "עדינות"... גועל נפש.

 

ומציע לך להיזהר מכל מיני "מקלים" במשמעות הענין, ואף פעם אינך יכולה לדעת מתוך מה כל אחד מדבר.

 

זה דבר חמור ומזעזע - ולא שייך ל"תקופת אירוסין".. בדיוק ההיפך.

 

מה לעשות בדיוק בפעל כרגע, מוטב תתייעצי עם רב קרוב ואמין.

טרול...

משכי את ידך מהאירוסים.

נשמע בעייתי מאד,

אפילו בעולם החילוני זאת נחשבת "עבירה".

ואם בתקופת אירוסין הוא לא משתלט על עצמו תחשבי לבד לאן זה עלול להביא אותך עוד כמה שנים.

אדם שאין לו גבולות מינימליים את לא צריכה "להרים" אותו ולא להכיל את הנפילות שלו ולא להיות הפסיכולוגית שלו.

המקרה מסביב, וללא שום ניסיון להגיד לה לכל הפחות להתייעץ עם אנשי מקצוע שמכירים אותה ו/או אותו...

 

זה לא חכם במיוחד, בלשון המעטה...הקלות המדהימה שבה מחלקים אמירות נחרצות וחד משמעיות שהמשמעות שלהם היא שבירת כל הכלים - זה דבר שצריך לחשוב טוב טוב לפני שעושים אותו, במיוחד כשלא יודעים הרבה על המקרה ועל טיב הקשר ועל הבחור וכו'...

 

(חוץ מזה שהאמירה "אם בתקופת האירוסין...תחשבי..." - היא לא נכונה כל כך, יש הבדלים מהותיים בין התקופות, בעיקר לבנים, ואכמ"ל, אבל רק אגיד שתקופת האירוסין בפני עצמה היא ככל הנראה תקופה מאוד קשה ומלחיצה ומעצימה רגשות ומקשה...אני לרגע לא אומר שזה "בסדר" מה שנעשה אם נעשה - אבל כן אומר שאמירה כמו שאמרת שזה בהכרח ישליך גם לאחר מכן - היא לא נכונה לגמרי.)

שהבחור בגד בה בתקופת האירוסין, וזה לדעתי דבר שאסור שיהיה נסלח.

כאן לא מדובר במקרה של אישה שנשואה כמה שנים עם ילדים שאז פירוק הוא צעד שצריך לשקול בכובד ראש.

בעיניי במקרה הזה מה שצריך לשקול בכובד ראש הוא צעד של נישואין, ולא צעד של פירוק.

וכל העצות שנתנו בדבר סליחה והכלה והבנה - הן לדעתי אחראיות הרבה פחות. עובדה - מה היית מייעץ לו זאת היתה אחותך או הבת שלך? 

זה נכון שעצם ההודאה של הבחור היא נקודה לזכותו, ועדיין לא נראה לי שבחורה נורמלית צריכה לקשור את חייה עם אדם מופקר מינית שאין לו מינימום שליטה עצמית. היא בשלב טרי של הקשר והיא לא מחוייבת משום בחינה לעזור לו גם אם הוא אומלל ולא סתם "מניאק".

כתבו פה שיש צורך להתייעץ עם איש מקצוע, וכן, בעיקרון - ברירת המחדל כאן צריכה לקוות שאפשר לתקן ולהתקדם הלאה למרות הכאב - על ידי טיפול מקצועי, על ידי עבודה עם רב שמכיר אותך טוב, על ידי הגבלות ועוד, וכן - גם כלפי הבת, העצה האחראית יותר היא לא אוטומטית לחשוב רק על פרידה - אלא להתייעץ עם אדם שמבין בנושא ומכיר אותה/אותו/את שניהם, ואם אין, אז איש מקצוע טוב שלא מכיר אותם.

 

ורק כדי להבין - מאיפה את אומרת ש"אין לו מינימום של שליטה עצמית"? הרי לפי מה שסופר כאן, דווקא נראה שתקופה ארוכה כן התגבר על עצמו למרות שנפל בזה בעבר - אז להגיד שאין לו מינימום של שליטה עצמית? לא נראה לי הכי הגיוני... 

 

ברור שהוא נפל, אף אחד לא חולק על זה - וגם אף אחד לא חולק על כך שנפילה בדבר כזה היא יותר קשה בצורה משמעותית מנפילה באמצעים אחרים, ואכמ"ל - אבל להגיד שבגלל זה אין לו מינמום של שליטה עצמית? הרי אם לא היה לו מינמום כזה, הוא כנראה היה ממשיך ליפול ולא מספר שזה משהו שהיה בעברו ורק נפל בזה שוב פעם אחת בתקופה האחרונה...

 

מינימום של שליטה עצמית וודאי יש לו - זה שהוא נפל כעת עוד פעם, זאת אכן בעיה, בעיה חמורה שצריכה טיפול וצריך לתקן - אבל להפוך אותו בגלל זה לחסר כל שליטה? ניכר שאת לא מבינה בנפש הבנים, כנראה...

 

ולא מדובר שסתם היא בחורה זרה ש"תעזור לו". היא כבר מאורסת לו (אומנם מבחינה הלכתית אין לכך משמעות, ועדיין, מבחינה נפשית). מדובר, אם היא רוצה לשקם את הקשר, חשוב שתתייעץ עם רב ותתקדם הלאה.

 

הרי הבחור הזה, מינסתם, הוא הרבה יותר מרק הנפילה הזאת שלו... היא כ-ן הרגישה קשר אליו והתארסה איתו, למיטב ההבנה ממה שכתוב כאן, בתקופה שבה לחלוטין לא נפל, כיוון שמה שסיפר עליו היה "בעברו", ועוד פעם אחת אבל כבר באירוסין - כלומר, כשיצאה איתו, לא "רימה" אותה, אלא באמת היה נקי (ואכן מעצות רבנים רבים, כאשר נקיים מזה, כבר לא בטוח שצריך לספר על כך לבחורה, שבעבר נפלת..) - זאת אומרת שהיא התארסה עם מישהו שהיא באמת מרגישה בו שהוא יכול להיות בעלה לתמיד - אז נכון, כעת אחרי האירוסין הוא נפל, וזה כואב ומאוד נורא - אין חולק - אבל זה לא אומר שבגלל זה צריך חד משמעית לייעץ לפרק מיידית את הקשר.

 

בהחלט יש מקום לעבודה רבה, אבל אין טעם לייעץ אוטומטית לבטל אירוסין בגלל זה. זה שהוא נפל כעת לא אומר שהוא לא הזיווג שלה...

זה הרבה מעבר לנפילה. בעולם הדתי (וגם החילוני יש לומר) אדם מהוגן לא הולך לנערות ליווי.

אז גם אם יש לו איזושהי מלחמה עצמית, המלחמה שלו עם עצמו מתנהלת בזירה אחרת לגמרי, זירה שבה כבר כל הגבולות נפרצו.

אז אני כן חושבת שברירת המחדל כאן צריכה להיות ביטול הנישואין.

זה שבנות צריכות להיות מודעות לעזור לבחור להתמודד עם היצר זה דבר טוב, אבל לא למחוק את עצמן לגמרי.

אני רואה יותר מדי בנות שנשכבות על הגדר ולא מפרקות קשרים עד שהן לא בטוחות שנתנו את הצ'אנס האחרון - ולא, לא חייבים עד כדי כך. במיוחד כשהיא עדיין אפילו לא נשואה - היא צריכה לדאוג דבר ראשון לעצמה.

יותר מדי חמלה עצמית (של גברים?) כלפי נפילות יש היום.

אני בטוחה שאם גברים היו יודעים שהיחס לסוג כזה של בגידה לא יהיה סלחני אם היו שוקלים פעמיים ושלוש אם

להפוך כמעט לנורמה את הנפילה באינטרנט למשל.

 

על אחת כמה וכמה כשמדובר בזנות ממש.

 

 

סביר להניח שמי שהגיע לשם כמה פעמים יגיע לשם עוד כמה פעמים,

אם לא יעבור מהפך מהותי,

שלענ"ד בתקופה שבין אירוסין לחתונה אין די זמן לעבור ולאמוד אותו.

 

אתם יכולים גם להודיע שהחתונה נדחית בינתיים, ולבחון עוד שנה אם לא תמצאי מישהו אחר,

האם היה פה תהליך ותיקון שמספקים אותך.

 

ועדיין- דעי לך שאת לוקחת סיכון גדול.

 

זו כתובת על הקיר, וזהו שור מועד.

 

(כוונתי ביחוד לחלק הראשון)

 

הרבה אמת.

 

לפעמים, ה"גדר" לדבר באה דווקא מתוך ההבנה והתחושה שזה פשוט "לא בא בחשבון".

 

יש ערבוב בין סבלנות-בדיעבד להעלות דברים ממקומות קשים - לבין שזה משנה את התחושה המוסרית הבסיסית כלפי משמעות של דברים חמורים מאד.

מישה אמר שנפילה זה "אדם מהוגן"? מה הקשר? בעולם הדתי גם לא מסתכלים האינטרנט בתמונות זימה. בעולם הדתי גם לא גונבים. בעולם הדתי גם לא מוציאים ז"ל - אז מי שעושה את כל זה הוא לא "נפל" אלא  "פרץ את כל הגבולות"??

 

זה נפילה. נפילה קשה וחמורה, אני שוב אדגיש, שאף אחד לא יתחכם להגיד שאני מיקל ראש בעניין.

 

ושוב, אני חולק עליך, בקלות שאת מחלקת את העצה לביטול הנישואין כברירת מחדל אוטומטית, בלי שאת יודעת מה הסיפור. 

 

ולא מדובר כאן בבחורה ש"תמחק את עצמה" ולא מדובר ב"סתם בחורה" ואפילו לא מדובר על "עזרה" במובן שאת לוקחת את זה. בסופו של יום זה ההתמודדות של הבחור והוא זה שיודע אם הוא עובד ומתמודד ומשתדל, והוא זה שיעשה את עיקר העבודה - העניין של האישה, מה שאמרתי, זה לשדר לו שהיא מאמינה בו, ובטוחה בכך שהוא יוכל להתגבר על זה (וזה נוגע לעוד המון דברים ולאו דווקא ענייני צניעות. ברוב הדברים שיש פערים בין הגבר לאישה, ולהיפך, שפריע לשני הצדדים והם מודעים לכך שהם צריכים להשתנות - עיקר העזרה של הצד השני, שעוזר לצד ש"בעייתי" - זה אמון ואמירה שאתה בטוח שבעזרת ייעוץ וטיפול, ורצון אמיתי וכן להשתנות, הוא יצליח (או תצליח) להשתנות. לא עזרה פיזית וכו' - נפשית בעיקר...

 

ודווקא "לדאוג לעצמה", כאן, אני אפתיע אותך, יכול להיות להחליט שבגלל נפילה לא מבטלים אוטומטית את הקשר, אלא בודקים עם איש מקצוע מה האפשרויות, להיות חכמים, ולנסות לאחות את השבר שנפער - הרי לא אני ולא את לא יודעים אולי זהו באמת הזיווג שלה? איך את יכולה כזאת בקלות להמליץ להרוס את כל מה שנבנה ביניהם במשך זמן ארוך כנראה, דבר א-מ-י-ת-י שנבנה. זה לא שהוא כל החיים רק רימה ושיקר אותה, ממש לא...

 

אז נבנה משהו אמיתי, ונכון, היה כאב וקושי ונפילה - אבל זה אומר שהעבודה והשיקום רק יקחו זמן (גם אם זה אומר שידחו מעט או הרבה את החתונה. אבל באופן אוטומטי לבטל חתונה - זה יכול לפגוע גם בה, מאוד, בסופו של יום, אם למעשה הוא באמת הזיווג שלה, ובעזרת טיפול היה מצליח להשתקם לגמרי.

 

ודווקא בחורה נשואה שבעלה בגד בה, זה עקרונית הרבה יותר חמור מהמקרה הזה, לעניות דעתי...כשנשואים וא-ד זוגדים, ובעיקר אם זה גם היה לפני - אז השבר הרבה יותר גדול.. בואי נגיד ככה - נניח שהבחור לא היה מספר לה עכשיו, ורק שנה אחרי החתונה, היה מספר לה שהוא נפל, נניח, פעם אחת אחרי הנישואין - האם אז התשובה שלך פתאום הייתה שבגלל שהיא נשואה אז היא כבר לא צריכה לפרק הכל אוטומטית? למה?

לגבי ההתחלה - אתה מתעלם מהעובדה שיש בזה רמות. לא יודעת איך אפשר לטעון דבר כזה. וכן לגבי העולם הדתי במיוחד כשהקונפורמיות ב"ה עדיין שרירות וקיימות - אדם שפורץ אותן סביר שמכלול האישיות שלו בעייתי.

 

לגבי הסוף - כן, גם אישה נשואה לא חייבת לסלוח לבגידה. יש לה את כל הזכות לפרק בלי לתת צ'אנס נוסף.

אם יש ילדים זה עניין אחר.

 

לאורך כל השרשור הדגשתי שזה שונה מנפילות אחרות, לחלוטין

(עריכה - כאשר כעת כל העץ ההוא נמחק, כבר הקישור לא מוביל לשום מקום, אבל בקצרה - פירסמתי כאן לקט של ציטוטים מהתגובות שלי שמראות שאני לרגע לא משווה בין הנפילות, ושאני מודע לחלוטין שמדובר בנפילה קשה וחמורה הרבה יותר מנפילות אחרות...)

 

רק שמה שאמרתי לך, זה בסך הכל, שמבחינה מעשית, מה שקרה כאן זה "נפילה" - דהיינו, אדם שנפל בעשיית משהו שברור לו שהוא לא טוב, והוא לא מצדיק את עצמו בזה...

 

לא אמרתי שם לרגע שזה נפילה שבדרגתה משתווה לנפילה כזאת או אחרת - ממש לא, להיפך...

את לא צריכה למהר לסלוח לו על זה

זו לא נפילה לגיטימית בכלל

וכל התגובות של קשה לו והוא גבר וככה זה גברים ממש לא נכונות

ולהפך טוב שאת יודעת על זה עכשיו ולא אחרי הנישואים

 

ובלי קשר מה שהוא עושה/עשה מעודד סחר בנשים וזה מראה עד כמה הוא לא מכבד נשים

להיפך, לפעמים זה אפילו יותר קשה.

מה הוא יעשה כזמן הנידה? ירוץ כל פעם לנערת ליווי?

חישבי גם על זה.

אם גם אחרי שתלדי ולא תוכלו לקיים מגע אינטימי הוא ילך לנערת ליווי?
החיים מזמנים לנו כל מיני מצבים - הוא בחר בדרך הקלה ( ויש מצב גדול מאד שהוא מכור) הוא יכל לבחור בדרכים אחרות שאני לא אפרט אותן כאן כי הן לא צנועות בעליל אבל לדעתי הן יותר נסבלות.
קחי בחשבון שיכול להיות שהוא לא יפסיק עם זה , הארוס שלך צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי להבין למה הוא בחר בדרך הזו ( ב ח ר) - בעודו יודע שהדבר יפגע וישפיל אותך , האם הוא מכור? האם יש לו חסכים כלשהם? רק טיפול יענה . בהצלחה

לא חושבת שמישהו פה יכול לשפוט ולהחליט במקומך, בעיקר שלא היו במצבך.

יש פה גם ניצול נשים, זה שהוא בחר דווקא בזה. ואפילו לא שיתף לפני שזה קשה.
זה בעיה לכל דבר ולא משהו שמסתירים....

עכשיו עזבי את מה שכולם כותבים על זה שקשה לו וזו מלחמה - זה לא נפילה בטעות עם קשר קודם..זה משהו יזום שהוא שילם עליו... זה כבר בעיה רצינית יותר.

מאוד מאוד חמור בעיני.

נסיונות יהיו גם כשתהיו נשואים.

תקופות איסור בטח, ואולי גם משברים ומריבות.

מי שכבר היה בבור הזה כמה פעמים- קשה להאמין שלא ישוב אליו אם זו צורת ההתמודדות שלו.

 

לדעתי תתיעצי עם הרב שלו.

ותחשבי אם תהיי מסוגלת כנשואה להתגבר על כך שדבר כזה קרה.

 

זה בטח תחושה נוראה,

ואני שולחת לך חיבוק.

ובכ"מ אל תמשיכו בלי שהוא נבדק ממחלות מין וכדו'

אשמח לתת המלצות על יועצים.... מוזמנת באישי.

(נעזרתי הרבה ביועצים)

זרקור, וגם ההסבר  שלו... מה את סוג של אובייקט מבחינתו ???

 

 

תראי, ה"פיתרון" שהוא מצא ל"השקיט" את התאווה שלו הוא קיצוני ביותר, 

 

יתכן שפתרונות קיצוניים כאלה יופיעו בתחומים נוספים בהם ישנה התמודדות וזו

 

נקודה שיש לבררה היטב היטב, נכון שאין להשוות בין הניסיון הזה לניסיונות אחרים

 

אבל "פיתרון" קיצוני עשוי להעיד על אופי קיצוני ומה גם ש"פיתרון" כזה עשוי להופיע בחיי הנישואין.

 

 

אני מציע שתשתפי אותו בזעזוע שלך ושאת חושבת לדחות את החתונה ואולי יותר מכך,

 

גם התגובות שלו לשיתוף שלך יתנו אינדיקציה מסוימת עם מי באמת יש לך עסק, בנוסף, תתייעצי עם

 

אנשי מקצוע (אולי אפשר דרך הרב אלישע אבינר והרב יהושוע שפירא) וקבלי הנחיות ברורות יותר מה לעשות. 

 

בכל מקרה, כדאי לא להילחץ ודבר ראשון להשאיר מספיק זמן עד החתונה לצורך בירור נוסף ואם הזמן לא מאפשר 

 

אז לדחות את החתונה.

 

 

את עומדת בפני ניסיון קשה מאד, תאזרי כוחות, שוחחי עם רבנים ואנשי מקצוע וקבלי החלטה מושכלת ולא מתוך לחץ.

 

 

בהצלחה רבה רבה.

 

וגם לא טכנית.
לחשוב על ביטול ברצינות.

שה' ישמור נפל בדברים האלה מאות פעמים

וגם לאחר שהתארס המשיך עם זה

ובאיזה שהוא יום הוא החליט לשפוך את הלב ולספר לי

 

והתחבטתי מאד אם לספר לארוסתו. ובסוף החלטתי לא לספר, כי הוא היה מכחיש וזה היה עושה מהומה ענקית בלי תועלת

 

 

תמיד ריחמתי על אשתו

מה שהוא אמר לי - הוא הפסיק אחרי החתונה, בוא נקווה שזה באמת נכון

 

ועוד משהו - אני יודע שכמה שנים אחרי החתונה לא היו לו ילדים. הוא חייב כרת, לא?

 

 

במקרה שלך ברור שיותר טוב לך שתברחי ממנו. 

רק עם אשה נשואה.

וגם חילול שבת זה כרת, אז עזוב חשבונות שמים.

בוודאי שזה כרת!

אתה חושב שהיא הולכת למקווה?!

אני חושב שאת צריכה לקחת קודם כל פסק זמן עם עצמך, לשאול את עצמך אם את רוצה אותו או לא.

תירגעי, נוחי, תעשי חושבים.

אבל קודם כל את לבד חשבי על זה, אף אחד מאיתנו לא יכול לחשוב על זה במקומך.

 

היה והחלטת להמשיך את הקשר למרות הכל אז פני לייעוץ מקצועי (לא "רב" שאין לו הכשרה מקצועית אלא אדם מנוסה ובעל מוניטין במקרים כאלה שיכול להיות גם רב אבל עובדה זו פחות רלוונטית).

 

בהצלחה אם לטב ואם למוטב.

מומלץ מאד מאד לפנות למכון פוע"ה

יש להם ניסיון בהכל

במיוחד לרב מנחם בורשטיין

וחוץ מזה הם עומדים בקשר עם הרבה מאד רבנים/יועצים שעברו הכשרה של יעוץ בקדושה(סקסולוגים בלעז)

מומלץ מאד לפנות אליהם

026515050

בלי קשר למה שאת תחליטי.

כדאי להפנות אותו לאתר שמור עיניך. הם מתעסקים גם במקרים כאלה: http://www.gye.org.il
או בטלפון 1599-500-119

מה שנראה לי בעייתי בסיפור. הוא לא במה הוא נכשל, אלא בעובדה שהוא סיפר זאת, ואסביר:

אני לא סבור שכנות ככלל היא ״תכונה שלילית״ ... אבל יש לבחור אימפולסיביות בעייתית ביותר. שבמקרה שלך, גם העובדה שהוא התוודה על מעשיו , דווקא מצביע לרעתו, ולא רק בהיבט הרוחני אלא בעיקר בהיבט הנפשי. משום שכל רב או מטפל לא היה מסכים לצעד כזה, בהנחה שיש לו כוונה אמיתית לטפל בבעיה זו. 

הייתי אומר גם, שהעובדה שהבחור חמוד וכייפי לא סותר כלל את הבעייה ההתנהגותית שלו, ובמקרה זה צריך לקחת החלטה ברורה לבטל את השידוך. (זה נשמע קצת קשה.. אני יודע...)

דחף מיני אפשר לספק בתירוץ הכי חמור (שלא קביל מבחינה דתית ) באוננות וד״ל. אך לא במה שהבחור דיווח.

בלי שום קשר, יהודי צריך לדון לכף זכות כל אדם באשר הוא. אך זה לא אומר שצריך להתחתן איתו...

בעולם המערבי קיימת תופעה ״תרבותית״ של מחילה נאצלת במקרים כמו אלו, אך מבחינה הגיונית זה להיכנס למיטה חולה.

נניח שאת בחורה בגיל מבוגר ואת מצויה בעולם השידוכים שנים רבות, מילא, יתכן שצריך לשקול לא ״לשבור את הכלים״, אלא ללכת ליעוץ.

בנוסף, גם אם תחליטי לנתק את הקשר, צפוי גם סיפורים ולחצים רגשיים מצד הבחור, כפי שהבנתי מפרטים אחרים בשאלתך,

וצריך לקחת בחשבון...

משום שכל רב או מטפל לא היה מסכים לצעד כזה, בהנחה שיש לו כוונה אמיתית לטפל בבעיה זו.     - קודם כל - מניין לך מה "כל רב או מטפל" היה מסכים או לא מסכים? איך אתה יודע שאין רבנים שמורים לגלות דבר כזה לפני החתונה כי זה יכול להיות הונאה? בלי קשר לכך שהוא עובד על זה ומטפל בזה...ובמיוחד כשנפל לארונה, פעם נוספת אחרי שנפל לפני שנים, והפסיק, וכעת נפל שוב..

 

ודבר שני - הרי חזרו כאן כמה פעמים על העניין, שאם מגלים דבר כזה א-ח-ר-י החתונה, המשבר יכול להיות הרבה יותר עמוק, ואולי היה פה אפילו הונאה בקנה מידה של ביטול חתונה בדיעבד, כי התקדשה קידושי טעות, אולי...

 

לא מדובר כאן כשנפל אך ורק בעבר - אז, באמת, אחרי שיצא מזה, לא סיפר, כי חשב שכבר חזר לגמרי בתשובה ולא יפול עוד. מה שסיפר בכאב היה רק לאחר שקלט שנפל בזה שוב, וכשהוא מאורס לה. הוא לא רצה להסתיר ממנה דבר כזה כי הרגיש שזה בגידה חמורה באמון.

 

כן, בצער, גם אם זה יגרום לביטול האירוסין.

 

אבל מה שאתה בעצם משדר כאן, זה שאם מישהו נופל בדברים כאלו או אפילו בחמורים יותר, שיסתיר, וישקר תמיד לאישתו, לנצח, או עד שהיא תגלה את זה בדרך כזאת או אחרת...

 

לדעתי זאת דרך הרבה יותר מסוכנת והרבה פחות בריאה ממה שאותו בחור, ככה סיפרה הפותחת, עשה. לעניות דעתי. 

 

מאיפה הבאת את ה"אימפולסיביות בעייתית" "בעייה התנהגותית" (בהקשר לעצם זה שהוא סיפר) - אין לי שמץ. הרי אתה לא מכיר אותו או אותה, אז מאיפה היכולת שלך לקבוע שהוא עושה את זה מ"אימפולסיביות"? איך אתה יכול לדעת שמה שהוא עשה לא היה מתוך רצון כנה ואמיתי להיות גלוי גם בדבר שהכי קשה לו, עם מי שהוא רואה את עתידה איתו? האם נראה לך שהבחור הוא כזה אידיוט שסתם ככה יעשה דבר כזה?  הרי הוא כבר יכול פשוט לשלוח לה סמס שהוא מבטל את החתונה וזהו, בשביל מה לו להשפיל את עצמו סתם?

 

לגבי הדחף המיני - ובכן, שלא נדע מצרות, אך לא לי ולא לך יש יכולת לדעת מה עוצמות הדחפים וכו'  של בני אדם. זה שאתה מתמצת הכל בדבר אחד, אולי מעיד רק שאתה מרגיש ככה - אבל אתה לא יכול להשליך את זה גם על אחרים. (ושוב - לא שזה בסדר, וברור שיש דברים שבדרגות יותר "חמורות" - אבל אתה לא יכול להגיד שזה לא משהו שקשור לדחף מיני שבסופו של יום יש אצל כל אחד, רק שאצל אחרים הוא באמת נשלט יותר, והם  "מסתפקים" ב"נפילות" קטנות יותר.

 

ולא דובר כאן על מחילה נאצלת אלא על עבודה קשה, על טיפול, על ייעוץ, על הבהרה שמבחינתה זה לא מקובל בכלל וכו' וכו' - אבל שזה לא מחייב אוטומטית ביטול הכל ובי בי (ונוסיף, שגם להתחתן עם מישהו ש"רק" נופל ב"נפילות קטנות יותר" ואכמ"ל - לפי מה שאתה מגדיר גם זה יהיה צריך להיות מוגדר "להיכנס למיטה חולה").

 

 

מה היית עושה, באם מדובר היה על---- ביתך ח״ו, ותסיק לעצמך מסקנות..

בנוגע למה שאמרת. שאני לא מכיר את בני הזוג, אז שזהו, פה כל אחד מציג את הסיפור שלו איך שהוא רוצה, וכל אחד מגיב בהתאם להשקפת עולמו וערכיו, וגם העיצה שלך המתונה מאוד, יכולה להרוס בית.

אגב, אני ממליץ לך לקרא מאמרים. ומחקרים, על הפרופיל האישיותי של אדם דתי שהולך לרכוש שירותי מין,

כל הגישה שלך וההסתכלות האנושית שהצגת, מבוסס על האמת שכל אדם יכול להשתנות ולחזור בתשובה.

אבל תבין שנישואים הם עסק לכל דבר ועניין, ולכן כתבתי עצה עסקית, אם הבחור היה כותב את הצד הרוחני שלו, אז הייתי כותב את מה שהסברת בטוב טעם ודעת.

 

בברכה 

 

שבהחלט ראוי לתמוך בו,
לצפות ממנו ש-לא עוד
ושיסכים לטיפול. יתכן שברגע שתהיו נשואים זה יפתר מאליו ובכל זאת- אם לא הוא יצטרך טיפול
ואולי שיפנה כבר עכשיו

יחס "צמחוני" מאד, לדבר מבחיל שכזה.

 

[ומה זה "לצפות ממנו"?...]

 

והיכן ה"מקום" לסתם אופציה של תחושה של בחורה, שאינה מוכנה להתחתן עם מי שהלך לזנוּת אחרי שהתארס איתה (לא שזה לא מזעזע גם בלי זה).

 

טיפול - זה ללא קשר אליה דווקא. עצה נכונה לאדם שירד לשפל כזה (ואם בקשר אליה - נניח שהיתה מישהי כזו שמוכנה ללכת עם דבר כזה - אז "אולי שיפנה כבר עכשיו"?... הרי רואים בחוש שהוא נכשל "כבר עכשיו" למרות מחוייבותו אליה ואל עצמו. וברור שזה בא בגלל שכבר כשל בעבר)

 

 

 

 

באופן מפתיע אולי, אני חושבת שזה יחס סלחני.

 

מוזר לראות שהרבה בנות כתבו על יחס סלחני ותומך,

נראה לי הבנות הורגלו לשמוע מהבנים כמה זה קשה עד שהן ממש אימצו את גישתם ואת נק' מבטם.

אז נכון, אולי לבנים קשה.... אבל יש הבדל גדול בין ליפול ב"טעות" או באמת לא לשלוט עד כדי לעשות זאת בצורה יזומה ועוד לשלם על כך!

גם ניצול מחפיר של נשים וגם יחס מחפיר לארוסתו.

 

וזה במקום שאנו כנשים לא נעודד זאת ונגרום לגברים להבין כמה זה בלתי נסלח, וזה ישפיע עליהם... במקום זאת הפכנו לרשת תומכת, הזדהינו יותר מדי עם הקושי במקום להזכיר כמה זה מזעזע....

גם אני לא מבין אותה (ועוד כמה אחרים).

 

זו בגידה לכל דבר וזה אפילו עילה מספקת לגירושין (בשונה מנפילות אחרות),

ואם זה כך אז אין סיבה לסלחנות.

 

כמובן שזכותה האישית לסלוח, אבל אין שום עניין שהיא תסלח לו על דבר כזה.

 

ואת צודקת שיש גבולות, שאם עוברים אותם אז ההזדהות עם הקושי הופכת להיות שלילית.

אבל נשמע מדבריה שהיא רוצה להישאר איתו ואי אפשר להפריד זוג

אם יש לה תחושה שהיא לא מוכנה היא לא הייתה שואלת אותנו בכלל...
מה' אישה לאיש, ולא אני אחראית לשפוט מעשיו של איש

צמחונית משהו, לא רק בגישה

מה שנשמע, זה שהיא מבולבלת.  "לבטל" - זה מאה שמונים מעלות מהכוונה המקורית שהיתה באירוסין. מצד שני - תחושה קשה. בצדק.

 

"להפריד זוג" - זה אחרי נישואין..  אם היתה חושבת שזה כך, גם לא היתה שואלת..

 

אז זה מצב מורכב, כאשר אולי הכי "נוח" זה לשמוע איזה משהו שיעזור "להדחיק" את הענין.

 

ואין ראיה מכך שבכלל כתבה, או שלא אמרה "לא מוכנה" וזהו. כתבה מתוך הלם מובן. ובמצב כזה, לא להעלות את הלגיטימציה לתחושה המאד-טבעית של הזעזוע ותוצאותיו האפשריות, זו בעיה קשה גם כן.  היא לא "ביקשה לגיטימציה להמשיך", אלא שאלה. שאלה מובנת ונוקבת.

 

וזה לא קשור ל"מה' אשה לאיש". מה' - יש את הפרופורציות. גם אם מישהו היה גונב, היית אומרת שאינך אחראית "לשפוט את מעשיו"?..  גם אם היה פוגע בה פיזית?..  אז זה לא נכון: אנחנו לא צריכים "לשפוט את המעשים". ה' כבר "שפט" אותם מראש - ואמר לנו, וגם המוסר הטבעי, מה חומרתם.

 

אפשר לומר, שאיננו שופטים את האדם הספציפי בנסיבות חייו. זה משהו אחר. אבל לא כאילו כל מעשה הוא "פרווה". זו גישה שיסודה בתרבות עכשווית מסויימת, מושחתת מאד ו"מערבית", שמנסה להרוס את כל בסיסי המוסר במסוה "הומאני". צריך להיזהר מזה.

 

בדרך כלל, כשזה מגיע אל אדם בעצמו, הוא לא בדיוק "לא שופט" מעשים רעים כלפיו וכלפי משפחתו, חלילה.

 

ובכלל, מה הקשר "מה' אשה לאיש" לנידון זה. וכי הם התחתנו כבר? לא שמענו על אנשים שמחליטים לבטל בגלל דברים קשים - אז הם עוברים על "מה' אשה לאיש"?....  הפסוק הזה אומר שכאשר האדם התחתן, הקב"ה גלגל את זה. אין בו שום נתינת צידוק להתרשל ככל האפשר מלבדוק דברים לאמיתתם טרם שהאשה נהייתה לאיש..

 

בנוסף - הכתיבה כאן הרי אינה ב"מסר אישי". ומה שכתבת לא היה רק לעזור למה שהיא רוצה - אלא גם שכך "ראוי", כלשון הודעתך הקודמת. ולשדר פה יחס "פרווה" כזה ("ראוי לתמוך", "לצפות ממנו".., "אולי שיפנה לטיפול") לתופעה מזעזעת בכל קנה מידה, של זנות, וזנות אחרי אירוסין - הרי שיש בכך בלי משים מסר פומבי משחית מאד. מרוב "הבנה" כלפי פרטים, עלולים להשחית מושגים הכי בסיסיים בציבור. וזה - לא יתכן.

 

 

 

 

 

הוא בחר לשלם כסף בעודו יודע שבמעשיו הוא ישפיל עד עפר את ארוסתו שלא לדבר האקט עצמו... יש לנו בחירה, הוא יכל לספק את יצרו בדרכים הרבה פחות משפילות אך הוא בחר בדרך הקלה , הנצלנית , המשפילה.
מי שהולך לנערות ליווי - סביר שימשיך ללכת , כדאי שהגברת הצעירה תיקח את זה בחשבון.

בעדינות: הייתי מפנה אותך לתגובה של "אריק מהדרום".

 

 

לדעתי מה שצריך כאן זה תער דק ומלוטש היטב שיצביע על הנקודות המרכזיות שעולות מכאן.

 

לא רוצה לומר לך מה לעשות, לא על גבי הפורום.

אשקף מה כתוב אצלך בהודעה:

 "לטענתו זה קרה לא בגלל שהוא לא אוהב אותי אלא להפך בגלל שהוא כל כך עצר את עצמו לא לגעת בי אז זה התפוצץ במקום אחר .."

"מצד אחד אני מרגישה נבגדת ופגועה עד עמקי נשמתי אך מצד שני הכל היה כל כך טוב עד עכשיו ואני עדיין אוהבת אותו..."

 

ואענה בשאלה:

מה זו אהבה?

 

רציתי להעלות פה נקודה שאני לא בטוח שעלתה פה ולא כל כך מוכרת-ישנה תופעה של התמכרות למין ממש כמו לסמים,אלכוהול והימורים(מי שרוצה לבדוק יעיין באתר "שמור עיניך")צריך לבדוק האם זה המקרה(אולי הוא עצמו לא מודע לזה שזו התמכרות..)ואם כן התייעצות עם גורם מקצועי,ולדעתי גם עם תלמיד חכם שאת קשורה אליו וסומכת עליו..

בכל מקרה זו החלטה קשה ובהצלחה!

 

אחרת לא היו נולדים ילדים

יש הבדל ענקי בין חשק בריא לבין התמכרות.

חשק זה הטבע שלנו, וככה ה' ברא אותנו כדי שיהיה דור המשך, אבל כל אדם בריא יודע שאם לא מתאים עכשיו (ולא רק בתחום הזה, אלא בכל דבר שיש לך חשק אליו) מוותרים.

התמכרות אומרת חוסר שליטה, אדם לא מסוגל לשלוט בעצמו בשום מצב. (ולא משנה אם זה לא אפשרי כרגע)

 

אפשר אפילו לתת דוגמא עם שוקולד- 

להרבה אנשים יש חשק לשוקולד. זה טעים ואפילו קצת מעודד רגשית.

לאדם רגיל עם חשק יש את הבחירה להגיד עכשיו לא אוכלים שוקולד כי אכלתי בשרי\ כי שוקולד עושה לי לא טוב\ כי אכלתי הרבה מתוק היום וזה לא בריא\ כי שוקולד משמין וכו'

אדם מכור אוכל בכל מצב, כי הוא לא יכול לשלוט בעצמו.

 

מסכים שיש הבדל בין המקרים?

אבל ישנם מקרים שזה מגיע להתמכרות,כמו שלא כל מי שמשתמש בסמים או שותה אלכוהול הוא מכור אך זה לא סותר שיש התמכרות לזה-כמו שאמרתי,אם מישהו רוצה להבין יותר שיכנס לאתר שמור עיניך..

מכיון שזהו נושא מורכב מאוד,גם אני אמרתי שהוא מצריך התייעצות של איש מקצוע..

סייגות הלכתיים הרבה פעמים כ-ן מהווים מעצור מסוים בפני מכורים שמגדירים עצמם דתיים - לדוגמה, אדם שמכור לסיגריות ומעשן ביום 2 חבילות ובכל זאת בשבתות יצליח 24 שעות לא לעשן כי הוא יודע שאסור... כלומר - שביעית מהחיים שלו הוא לא מעשן למרות שהוא מכור...

 

וכנ"ל אדם שמכור למחשב/אינטרנט וכו', שבכל זאת אם הוא דתי, רוב המכורים האלו לא משתמשים במחשב בשבת, כי הם פשוט יודעים שאסור ועצם האיסור מרחיק אותם מזה בשבת...

 

(בעניין מין זה קצת מסובך כי שם בניגוד לדברים אחרים מראש הרוב אסור, ורק בסיטואציות מסוימות מותר - נשוי, ובתקופת טהרה - אז שם אני מסכים שמכורים מראש נופלים בחטאים שונים בעניין, אבל גם שם, לרוב המכורים, גם אם "כבדים" - אבל שהם דתיים, יהיו להם סייגים וגבולות הלכתיים שאותם נדיר שיעברו - כמו שמבהיר לנו בהפוכה המקרה שכאן, שאותו אדם כן עבר את הגבול שרוב הדתיים שכן נופלים בתחום, לא עוברים - וזה עשיית המעשה עצמו.)

קודם כל,ההבדל בינינו(אני חושב)שאני מדבר מתוך הכרות עם הסיטואציה של מכורים למין ואתה מדבר מסברה..

אז כן,תתפלא,התמכרות,גם אצל אנשים שדתיים מאוד יכולה להגיע למקרים החמורים ביותר,עד כדי מימוש..

שוב,הנושא מורכב מאוד,ונראה לי שמי שרוצה להגיד בזה משהו,ינסה להכיר קודם את המציאות ולא ידבר ממגדל השן מסברותיו(לא נאמר בציניות או במטרה להקניט,זהו נושא כאוב ומורכב מאוד)

 

(אתה יודע, מהשו"תים האנונימיים האלו באתרים כמו כיפה, שורש, מורשת וכו'...) - וגם לקרוא הרבה פעמים וידויים וסיפורים של אנשים כאלו שמגדירים את עצמם דתיים, ומתוך כל זה היה נראה, ככה אני מבין, שלמרות שהיו להם התמודדויות מאוד קשות, לרובם בהחלט היה גבול מסויים, ולא הגיעו "לכל דבר" - והעובדה היא שגם מקובל להאמין, ואתה רואה את זה גם בפורום, שגם אנשים שנופלים - יש רמות של נפילות, ויש נפילות ממש קשות שמעטים מגיעים אליהם, כאשר הם באים מתוך הדת.

 

אבל כאמור, אני לא באמת יכול לדעת, ואני אפילו מאמין שגם אתה לא, כי בסופו של יום, זה מידע שנמצא בתוך ליבם של האנשים האלו וקשה מאוד לגלות את זה, בין אם מרצונם ובין אם לא - ככה שלדעת בסך הכולל על כמות גדולה של אנשים, זה קשה...

 

אבל אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות - אז ככה גם כאן, אני מאמין. אני אומר ממה שאני מכיר ושומע וקורא, עדויות וכו'.

בתור אדם שהשתתף כמה פעמים(בודדות אמנם)בקבוצת 12 צעדים של דתיים המכורים למין נחשפתי לדברים שכנראה אתה לא נחשפת אליהם באינטרנט..

בנוסף,גם אם רוב הדתיים שמכורים לא מגיעים למעשה ממש,לא אומר שהוא לא הגיע אל זה בעקבות התמכרות,ואם כן זהו דבר שצריך התייחסות שונה מאשר אדם ש"נפל".

 

 

מה שאותו אדם שמוזכר בסיפור למעלה הגיע או לא, אני לא יודע, כמובן, וזה לא העניין.

 

אבל נתונים מדוייקים אני לא יודע. אולי אתה כן וגם בזה אני בספק.

 

בכל מקרה, בלי קשר ברור שצריך טיפול במקרה כזה, אף אחד לא חושב אחרת...בין אם היא תתחתן איתו ובין אם לא.

התמכרות מתבטאת אצל כל אחד באופן שונה וברמה שונה וזה מה שטענתי-לא משנה למה ה"רוב" מגיעים או מה מקובל לחשוב,אם ספציפית(כמובן בנידון פה אני לא יודע,אבל העליתי את הנקודה של התמכרות)אדם הגיע לזה מתוך התמכרות זה סיפור שונה מאדם שנפל..

 

זה עניין רציני עד רמות הזויות של לאיפה את הולכת כל החיים שלך.
אני חושב שהפורום זה לא המקום!
יש לפנות לרבנים מומחים בנושא ואנשי מקצוע שידעו לאבחן את הבעיה.

אני מבין את הקושי לפתוח נושא כזה רגיש אבל זה לדעתי חובה מבחינתכם כי או שתפספסי אדם שאוהב אותם או שתנצלי ממישהו שיבגוד בך - לכאן או לכאן המחיר כבד מכדי לפנות אל חובבים (מחילה מחברי הפורום כמובן, אין כאן זלזול אבל פשוט איש מקצוע זה שונה)

 

אני שולח לך את כל התמיכה שיש!
המצב נוראי ולא פשוט. 
אבל תסתכלי על דבר אחד (שלדעתי אני הקטן כן מסוגל להצביע עליו לפחות) 
הבחור אמר לך! אכפת לו שתדעי והוא לא מטאטא מתחת לשטיח ואפילו יותר מזה

אם הוא בער בכזאת צורה לאורך כל הקשר ולא ידעת מכך (או שידעת? ) אז סימן שהוא יודע להבחין בין התאוות שלו לבין החיים האמיתיים ומבין שיש קשרים רציניי.

 

אדם שבוגד בוגד וממשיך הלאה - את לא היית באה לפה אם היה מדובר בבוגד קלאסי.

 

המון בהצלחה! שה' ישלח לך את מלוא כוחות הנפש והאור להחליט את ההחלטה הכי נכונה

ושיהיה לך את החיים הכי מאושרים!

אל תתפשרי על כלום חוץ מהדבר שהכי נכון וטוב לך!!! לא מגיע לך שום דבר פחות מכך

לעניות דעתי בלבד, ואני גם לא רוצה לפגוע בבחור המדובר, אבל נראה לי שאם הוא עשה זאת בעבר,

 

הוא עלול לחזור על זה בעתיד...  ומה יהיה כשתהיה בהריון בחודש מתקדם סתם דוגמא, והוא יחליט שהוא נמשך דווקא לנשים רזות...

 

בנ"א צריך לדעת לדחות את הרצונות שלו, ובנ"א צריך לדעת לא לספק את רצונותיו הגשמיים תמיד.

 

(נא לא להסיק מכאן שאני כזאת) אני רק אומרת שעם כל הכבוד לך ולמשיכה המינית שלך,

 

זה לא אומר שצריך ללכת לנערות ליווי.

 

ואם כבר לדעתי היה עדיף שיגע בך.. 

 

הוא צריך לדעת שאם הוא הולך להתחתן, הוא בוחר באשה אחת וזהו.

 

ובנ"א שלא מסוגל לדחות סיפוק כזה, עלול גם בעתיד לחפש עוד סיפוקים ב"שדות זרים"

 

זוגיות זו עבודה תמידית, ומה אם חלילה ימאס לו והוא ירגיש שהוא רוצה לגוון?

 

אז מה! הוא נשוי ויהיה אסור לו ללכת למצוא סיפוק במקום אחר.

 

ואם הוא נפל בזה הוא עלול ליפו שוב.

 

סליחה אם אני מקשה עלייך.

 

ואני מצטערת שאני מדברת ככה על יהודי.

 

כי אסור להזכיר לאדם חטאיו הראשונים, אבל בכל זאת זו החתונה שלך! זה החיים שלך! תחשבי על עצמך!!!!

תעיפי אותו לכל הרוחות..

אם כי בתור אחד מהצד של הגברים אני אעז לומר לך מס' דברים:

 

1. אנו חיים בדור שבכדי שבו גם טובי בחורינו קורה שנופלים. באף דור בדפי ההיסטוריה של עמ"י לא היו נסיונות כ"כ קשים בתחום המיני. עד היום, גם לעילויי בחורינו לא נמצא אפוטרופוס לעריות. או כלשון העם "זה קורה גם במשפחות הכי טובות".

 

2. העובדה שהוא גילה את לבו בפניך עשויה להעיד על שני דברים:

א. הוא מתמודד עם נפילותיו ולא בורח מהתמודדות. אם היה עושה זאת מבלי לספר לך על כך ייתכן שהיה עושה זאת מפני שאינו רוצה להתמודד עם כשלונותיו.

ב. ייתכן כי הדבר מעיד על אהבתו אליך. הוא מרגיש מספיק כנה ופתוח כלפייך שהוא מספר לך על כך.

ג. ישנו כלל תלמודי-הלכתי שנקרא "מיגו". מבלי לפרט עליו יותר מדי ניתן אולי למצוא אותו במקרה שהבאת. מתוך שהיה יכול לא לספר לך כלל על מה שעשה ובחר לומר את האמת גם אם זה פחות לטובתו, אז יש סברה להאמין גם לחלק השני בדבריו על כך שהוא מאוד אוהב אותך.

 

 

***חשוב לציין! אין בכוונתי לומר שהמעשה שעשה הינו חיובי, כ"א לתת מס' נקודות למחשבה שאינן מהוות בשום אופן תחליף מקצועי לסוגיה***

ויגיד 

שאם הסיפור הזה אמיתי ולא טרולי...

 

תברחי!!!

 

כל מה שכתבו על הניסיונות נכון מאוד. אחרי נישואים לא הייתי לוקחת אחריות והייתי שולחת לייעוץ ולרב. למרות שגם אז הרבה פעמים נפרדים במקרה כזה.

 

קשה. קשה מאוד. לך. לו.

 

אבל זה 90 אחוז שזה יקרה שוב. ושוב.

 

יאלה, אבנים, עגבניות, מכות...

 

תגידו שאני חורצת גורלות...

 

אבל מי בכנות מוכן להגיד שהוא מאמין שרוב הסיכויים שזה לא יחזור על עצמו אחרי הנישואים כשיש ילדים בעסק?

בס"ד

 

שלום לכולם,

 

כפי שנאמר, אותו אחד היה אמיתי וסיפר. מודע

לטעותו ורוצה לתקן. אלו שלבי התשובה.

 

מאין הביטחון שאדם אחר, נפל אך לא סיפר?

יפול חלילה בעתיד.

 

לעניות דעתי, רצונו לתקן והוא מכיר בטעותו

זה הרבה.

 

                                  בתודה ובברכה

                    שנזכה לעשות מה שהקב"ה רוצה שנעשה

באמת מוערך!

 

למרות שצריך לזכור שחזרה בתשובה דורשת גם הבנה שהמציאות הנגלית עדיין לא חזרה בהכרח להיות כמו הקודמת ולכן זה דרוש "קונטרה" וטיפול שונה מאשר לחזור לשיגרה הרגילה.

אבל בהחלט היחד לתשובה צריך להיות שהתשובה התקבלה רק השאלה איך מתנהגים למעשה.

פעם בוגד תמיד בוגד!!!!!!!

ובמיוחד כשיש ילדים וכו'

בס"ד

 

איך אפשר לכתוב דבר כזה??? האם בגלל שהוא חטא אין לו תיקון?

 

הוא לא יכול לחזור בתשובה???

 

לצערנו לא העבר של כולנו ורוד ולכולנו היו זמנים קשים יותר אבל יש אפשרות לתקן

 

ועצם זה שהוא סיפר מראה באיזה מקום על גדלות (צריך אומץ בשביל זה..)

 

 

 

 

ולמרות זאת הוא לא מוכן עדיין לחתונה לדעתי..

שאומרים שקורה שנופלים..וייעוץ וכו.. האם גם לאחותכם הייתם אומרים כך? אני בטוחה שלא.

בס"ד

יש לאדם האופציה לתקן!

 

צריך לבדוק עשרת מונים אבל מפה ועד לומר " פעם בוגד תמיד בוגד" יש הבדל גדול!

 

הבחור צריך לעבוד על עצמו זה ללא ספק..

 

* הייתי מציאותי ורשמתי שלדעתי הוא עדיין לא מוכן לחתונה....

 

 

וכמו שאני רואה את זה הם אמורים כעת להיות בתקופה מדהימה ומאוהבים עד הגג ובמקום זה הבנאדם בוגד בה!! ומורח אותה בסיפור הזוווי שכל כך עצר את עצמו אז זה התפוצץ.. נו באמת...ואם היה אוהב אותך אז גם אם היה מתפוצץ שהתפוצץ עם עצמו ולא עם אישה אחרת.. ולכי תדעי עם איזה מחלות הנערת ליווי שלו. אז אם כל הרצון הטוב אסור להכניס ראש בריא למיטה חולה. תהיי בטוחה שהוא ימשיך לבגוד גם אחרי החתונה. ותן טל אתה מאמין גדול בתשובה.. מעניין אם יקרה מקרה כזה לבת שלך תאמר את אותה תשובה.או שתנער אותה ותשלח את הבחור קבינימט...

 

מעניין מאוד. אשמח אם תפני אותי למקור הלכתי שאומר שאדם שבוגד - תמיד יבגוד ואין לו אפשרות לחזור בתשובה ולא לחטוא יותר.

 

עד אז, חבל סתם להגיד שטויות.

בנויה לעבמוד במצב הזה, שהבחור היה עם נערות ליווי,

 

וטוב ש"זהות בדויה 69" הזכיר את עניין המחלות... ה' ישמור, מי שנמצא עם הרבה נשים או אשה עם הרבה גברים (סליחה מכבוד הפורום על הירידה לפרטים) אז חשוף יותר למחלות .

 

אז הוא, שיעשה את החזרה בתשובה שלו,

 

אבל אם הוא אומר שעכשיו הוא היה חייב לללכת לנערת ליווי, עם כל הכבוד, היא לא צריכה להכניס את עצמה לזה.

 

ומלחשוב על מעשה ועד לבצע אותו יש דרך מאוווווד ארוכה.

 

תחשבו על זה, הוא צריך לרתות ללכת אליה,

 

להתקשר, לקבוע, להגיע לשם וכו' וכו'...

 

יש הרבה פעולות באמצע, אז זה לא בדיוק "קרה לו שוב"

 

הוא "עשה את זה שוב".

 

ובכלל, אם הוא מאורס, הוא מכריז שהוא מצא את שאהבו נפשו... אז מה הקטע עם הנערת ליווי????????

אבל זה לא קשור אליה..

 

קודם שיחזור בתשובה שלמה, אח"כ ההיא תחליט אם היא מקבלת את זה.

 

בפועל, הוא אולי אולי אולי בתחילת התהליך.

קודם שיחזור בתשובה, אח"כ נדבר..

 

וכמובן שכל האלה שכתבו לפניך צודקים, ואסור להתעלם ממה שהם כתבו לך.

הם טענו טענות - תענה להם בלי שום התחמקויות.

ואל תשתמש בדמוגוגיה כדי להעליל עליהם שהם דמוגגים - כי זו דמגוגיה!

 

למרות שזה לא בדיוק עניין של כל אחד כאן.

 

לענות למה שהם שואלים? נגיד - למה שזהות בדויה 69 שאלה?

 

אז כן. אני הייתי בקשר כלשהו שבו היו דברים יותר בעייתיים  שהתגלו לי, הרבה יותר מסובך מהמקרה כאן, במגוון תחומים, גם התחום הזה - וכן, התשובה שעניתי לפותחת השרשור, ברמה מסוימת, הייתה התשובה שנתתי לעצמי. לא חתכתי על זה קשר.

 

זה נגמר בסוף אבל לא בגלל זה.

 

כעת אתה מסכים שאני לא דמגוג? (ובכל זאת אני טוען שלהשליך את זה אישית על אנשים זה דמגוגיה. אף אחד לא אמור לדעת מה הוא יעשה בעתיד במצב לא קיים כעת, וגם לא משליכים ככה...)

למה היא צריכה להיות קשורה לתהליך החזרה בתשובה שלו?

למה התהליך שלו אמור להיות תלוי בה?

איך אפשר להגיד לה לבנות על תהליך שהסיכוי להצלחה שלו הוא כ"כ לא גבוה?

 

יש כאן וידוי, אבל את כל המשך התהליך הוא עוד ממש לא בכיוון.

החרטה שלו זה פטפוטי ביצים, כי התירוץ לנפילה שלו לא מתקבל כלל על הדעת.

הוא לא באמת מתחרט, הוא אמר לה שבגלל שהם אסורים אז הוא נופל - זו חרטה?!

בהמשך הוא יוכל להגיד לה בדיוק בדיוק את אותו התירוץ, כך שאפילו קבלה לעתיד אין כאן!

 

והאמת שבגלל שאני דוס זה גם בכלל לא היה לי במודעות,

אבל כמו שהזכירו כאן, חוץ מהמעשה שהוא מזוויע בפני עצמו יש גם עוד תופעות לוואי (כמו מחלות) שחייבים לבדוק.

 

וגם אני לא מצליח לפרש את ההודעות (ובייחוד את זאת) שלך, בלי להבין שאתה עושה דמגוגיה.

 

ומכיוון שהוא עשה את המעשה הכי גרוע שאפשר לעשות לפני חתונה (חוץ מרצח ו..),

אז לא נראה לי שיכלת להגיע למצב יותר מסובך מזה, בייחוד שלא התארסת אף-פעם,

ומתגובתך נראה שלא חשת אף-פעם את האופוריה שאמורה להיות בתקופה הזאת,

ואם האופוריה הזאת לא מצליחה למנוע בגידה כזאת, אז זה אומר שמשהו מאד מקולקל שם..

ולומר שאם ה' סולח אז למה שלא את תסלחי וכאלה.
בתכלס נוטים לסלוח לגברים יותר מלנשים, אם אישה הייתה עושה את זה מזמן הגבר היה זורק אותה.

תבקשי ממנו הפסקה ותבררי עם עצמך אם את מסוגלת לחיות עם בנאדם כזה כל החיים. בהנחה שיש מצב שהוא יפול בזה בהמשך.

זה נשמע ממש מפחיד,מבין את הפחד, ואת האהבה לבחור, וחוסר הרצון להיפרד.

אם זה קרה עכשיו בשיא האהבה, מה יקרה בהמשך?

לא אומר בהכרח לפסול , אבל בטח לדבר עם ההורים שהם בעלי ניסיון, ולא להסתיר.

חשוב להתייעץ עם פסיכולוג/ רב שמתעסק בנושא,

היות וכשאת מעורבת רגשית קשה מאוד להגיע להחלטה הנכונה מבחינה שכלית.

תתייעצי עם כל מי שאפשר, טעות הבחלטה כזאת ,לכאן או לכאן ,

תהיה מאוד גורלית לכל החיים שלך.

הגם עוזי בנביאים?

 

הוא הארוס לשעכשיו שלה, ולכן כן מעניין אותה מה הוא עושה ותתפלא - היא יכולה אפילו לא להפוך אותו ל"לשעבר" - כי כן יעניין אותה והיא כן תחליט להמשיך את זה. אז אמירות כגון "הארוס לשעבר" - זה אמירה לא אחראית ולא ראויה. כאילו כבר קבעת לה מה הוא בשבילה.

 

(סתם ככה, למען האמת, יתכן באמת שכל השרשור היה הנפצה של טרול/ית, כיוון שמאז ועד היום היא לא הגיבה אפילו פעם אחת בשרשדור - ולפחות לא בניק שבו פתחה את השרשור. אבל זה לא משנה, העיקרון משנה, ולכן זה שרשור חשוב לדעתי)

לי זה לא נראה כמו נסיון סחיטה.

זה אכן משהו חמור, גם בלעדי הפרשנות של ניסיון סחיטה. וזה מצדיק לבחון מחדש האם היא רוצה להמשיך איתו, ובמידה שהיא רוצה להמשיך, חשוב לנסות לבחון איך דואגים שזה לא יקרה שוב,. [מסתבר שכדאי להתייעץ עם מישהו חכם ומנוסה לצורך העניין].

יכול גם להיות, שהמסקנה של בירור כזה תהיה שהחשש שזה יקרה שוב גדול מדי, ואי אפשר להמשיך.

 

אבל, לא נראה לי שייך לקבל במקומה את ההחלטה שזה הארוס שלה לשעבר.

כמו שכבר אמרו לפני.
נקודה נוספת - אם מישהו חטא זאת לא בעיה שלו בלבד. נעים להכיר - עם ישראל הוא גוף אחד.
ויש י אחריות לדאוג גם לחטאים של אחרים, במיוחד כשאני מכיר אותם ומסוגל באמת לעזור ולהשפיע

שמירת נגיעה של מאה אחוז לפעמים מעבירה אדם על דעתו.
את צריכה לדעת שאם את שומרת נגיעה ברמה של 100%, זה יתפוצץ בסיכומו של דבר. או איתך או עם מישהי אחרת.
לפעמים זה לא יהיה ככה במקרה שלאדם אין שום פגם בעבר או שהאישיות שלו היא מאוד חזקה. זה ממש לא אומר שהוא לא אוהב אותך או שהוא יעשה את זה על בסיס קבוע. את צריכה להבין את המקום שלו אם את באמת אוהבת אותו ולהגיע איתו להבנות מסויימות.
תזכרי שגם הפעם הוא היה יכול להסתיר והחליט לדבר.
אני מקווה שהחתונה שלכם תגיע בקרוב והוא לא יתנסה שוב בכזה דבר.

תגובה הזויה שלא תואמת בעליל לתורת ישראל!

הייתי מדגיש שלדעתך זאת תגובה הזויה שלא תואמת לתורת ישראל. אגב, תגובה שלא תואמת את תורת ישראל (לדעתך) לאו דווקא הזויה.

אז לא צריך להיות אלוקים כדי לדעת שהדברים שכתבת נוגדים את התורה שהוא נתן לנו.

 

אתה מבין שבתגובתך אתה ממליץ לעבור על איסורי דאוריתא?

פה זה פורום דתי, ותגובות כמו שכתבת לא ראויות לענ"ד להיכתב כאן!

 

ובלי קשר, גם לחילונים דבריך לא מקובלים ונחשבים כבגידה לכל דבר ועניין,

וגם אצל חילונים לאחר בגידה הם נוטים להיפרד.

אבל יש הרבה גם שלא נפרדים בגלל זה.. זה ניסיון קשה שהוא נפל בו.. כדאי לעבוד על זה.. זאת דעתי. מבחינת איסורי דאורייתא, אין כאן כאלו. יש בעיות הלכתיות ואיסורי דרבנן חמורים. טבל ממש לא דאורייתא.

לגעת באשה לא טהורה?

אבל בדברים שכתבת יש ממש איסורי דאורייתא..

 

חוץ מזה, גם יש איסור מדאורייתא לעבור על איסורי דרבנן.

כלומר, מי שעובר במזיד על איסור דרבנן, גם עובר על מצווה דאורייתא של "לא תסור..".

 

"הרבה" זה מושג יחסי, ביחס ל-1 זה הרבה, אבל ביחס לכולם (כולל חילונים) מדובר על מעט.

למעשה רוב הזוגות (גם חילונים) יפרדו.

אני מכיר את העולם החילוני מקרוב ושם הפרידה היא על בסיס ש'בכל מקרה כנראה ניפרד' אם יש חתונה באופק זה לא כזה פשוט.
ואני ממש אבל ממש לא דיברתי אם הבנאדם צדיק הדור ואני בטוח שיש עוד איסורי דאורייתא שהוא עובר עליהם כמו כולנו למה הוא בן אדם.
את רוצה לתת לה צדיקומטר? סבבה... אני אומר את דעתי אם כדאי להיפרד או לעבוד על המערכת יחסים הזאת...

אתה מעודד לעבור עבירות דאורייתא (וגם דרבנן)???

כאן, בפורום דתי??

ואולי זאת הבעיה כאן, שאתה מכיר את העולם החילוני הרבה יותר מדי מקרוב, וגם כנראה שאתה הרבה יותר מדי מזוהה איתו!

האם כאשר בת תתפוצץ בצורה כזאת תתייחס אליה באותה סלחנות?

נ.ב.שלא ישתמע מדבריי שאם גבר עושה מעשה אסור גם לנשים יש את הפריבילגיה לעשות את אותם המעשים, או כמו שאני אומרת לילדים בגן שלי "זה שהוא לא בסדר, זה לא אומר שאתה צריך להתנהג כמוהו"

כמובן שהייתי כועס, אבל לא מפרק על זה קשר, בטח לא של אירוסין. נמשיך בזה שאצל גבר דברים שבינו לבינה זה צורך גופני טבעי בדיוק כמו אוכל שלא כמו אצל נשים שלא בדיוק צריכות את זה. זה מדעית.

גבר נשוי שהיה עם מישהי אחרת רווקה - לא חייבים הלכתית לפרק את הקשר.

 

אישה נשואה שהייתה עם גבר אחר - לא משנה אם רווק או נשוי - אם בעלה יודע על מה שהיא עשתה, הוא מחוייב הלכתית לגרש אותה. אסור לו להישאר איתה עוד.

 

א מביע כאן דעה לגבי השאלה, רק מבהיר את ההבדל ההלכתי...

דיברתי על מישהי רווקה שלא "כבולה" לאיש.

ברור שבחור נורמלי היה "מעיף אותה לכל הרוחות", אם היתה בעיה כמו שכתבה זו (שלא ברור, האם גם עצם הבעיה שכתבה ממוצאת - או רק שלל התגובות שכתבה על עצמה מניקים שונים ומומצאים).

 

וגם בחור שהיה חלילה עושה תועבה כזו (כנ"ל - לא ברור אם בכלל זה "מעשה שהיה"..), בוודאי אחרי שהתארס, מובן לחלוטין שמישהי לא היתה מוכנה לשמוע ממנו עוד.

מעניןן אותי למה בדיוק הותקפתי שאני אומר דברים שנוגדים את ההלכה...

תלוי מאיפה הנפילה הזאת הגיעה..

אז דמגוגיה יפה,אבל לא בהכרח נכונה.

גם לנשים יש יצר ולפעמים הוא חזק.
אז למה נשים נחשבות לזולות אם הן עושות את זה ולגברים מתייחסים בסלחנות בנושא?

שוב אני לא מתייחסת לנשואה או מאורסת (על פי ההלכה ולא בהגדרה של היום)אלא לבחורה רווקה שהאיסור עליה ועל הגבר הוא באותה חומרה.

כי הוא בכל מקרה יגע, בך או באחרת. 

ועוד אתה אומר שזה נכון לרוב האנשים. 

או במילים אחרות התורה (או חז"ל ל"שיטתך") מצווה משהו שבלתי אפשרי לקיים. 

 

יש לך אולי עוד איסורים להתיר לנו?

 

אחרי גילוי עריות מה אתה אומר שנלך על עבודה זרה? או שאתה מעדיף קודם להתחיל עם שפיכות דמים?

 

אם אתה רוצה שהאדם יחטא תלמד מהמיקצוען,

היצר הרע מתחיל בלהתיר דברים קלים שהאיסור שלהם לא ברור

הוא נכנס בספקות, אתה לעומת זאת ישר הלכת על כל הקופה....