צריך להגיד תודה על מה שה' נתן לנו

גם אם אנחנו לא בידיוק אוהבים את הצביון של המדינה

צריך לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים כדי להביא את הגאולה ?..

מותר לי להביע את הכאב בדרכי שלי.

את הבעת את הכאב בצורה שפוגעת באחרים, שכואבים לא פחות ממך; וכן - הם "ציונים", ורואים במדינה אתחלתא דגאולה, ובדברייך - כניצול המצב לדבר לא שייך, והפוך.

אכן, אין אדם נתפס על כאבו. לכולם מאד כואב אי התקיפות המספקת. בין זה לבין קטרוגים וחרפות וריבוי מחלוקת, כלפי כל דבר טוב שאינו קשור - יש הבדל גדול.

היא פשוט יריית חץ בפניהם של רבים

זה לא שאסור, פשוט הגיוני לצפות שמי שהדברים מכוונים כלפיו

עשוי שלא להימנע מתגובה...

גם את ראית לנכון להשתמש בשפה חריפה ובוטה...

וגם לסמן אשמים...

עם ישראל בחר גלות, ומקבל אותה...

אנחנו בוכים וממשיכים הלאה

המציאות לא באמת מטרידה אותנו

אלה הידיים שהקב"ה נתן לנו, לעם ישראל

הגיע הזמן להוציא אותן מהכיסים!

גם בגאולה יש שלבים - וגם בהוצאת הגלות מהיהודים יש שלבים. חשבת שבשניה אחת עוברים מאלפיים שנות גלות לכעת?

השאלה אם להוסיף חיזוק ותקיפות, או פירוד והחלשה וקטרוג (שוב - לא מדבר כנגד מנהיג פלוני או אחר, או כנגד חולשה וכד', שבוודאי צריך למחות - אבל כנגד הכלל, "העם". וכאילו מישהו פה כבר ניהל משהו בגודל הזה בצורה טובה יותר..) - היא שאלה של בחירה.

וכבר אמרתי, אין אדם נתפס על צערו.  כולנו אמרנו הבוקר דברים  קשים מאד. ובצדק.  אבל לשים לב מאיפה זה כבר "גולש" לכיוון שרק מסייע חלילה לאויבינו.

ה' ירחם.

קרא שוב..

דבר שני - גם את הממשלה, צריך לדעת לתקוף על הרפיסות. אבל להדגיש את הצד שכן צריך.

זה לא שייך כפי שאתה מבין בעצמך, ל"מי שחלש כ"כ" וכו.. מה הקשר... הגר"א אומר שהכח של המנהיג בא מהציבור.

אם הציבור רק צועק לו, "אתה אפס", הוא עוד יותר נחלש.

לכן - צריך למחות בכל תוקף על החולשה. אבל לדרוש במקביל תקיפות, עם אמון שזה אפשרי גם להם.  להגיד "האפסים הללו", מלבד שזו לא צורת דיבור, זה מחליש גם אותם, גם אותך - אם מעבר ללהיות מרוצה שאמרת עליהם משהו, אתה רואה עצמך גם כחלק מהתגובה שצריכה להיות.

"הוחלט בשמיים"?...

אין כל השוואה בין מה שהולך כאן למה שהלך בגלות.

חבל שבשביל "אג'נדה חרדית" (לגיטימית מבחינתך) - תייצרי  מציאות.

תקראי קצת על הפוגרומים מאז ר"ל, ותביני את ההבדל - אם לא תסגרי עיניים חזק-חזק...

ושם, גם פוגרום לא היה מסתיים אחרי כמה דקות ב"חיסול  המחבלים" ע"י שוטרים יהודים..

יש כאן "ענין רוחני" של גאולה - ההיפך מדברייך. והגילויה במציאות הוא אכן בהדרגה, וגם עם סבל שאנחנו צריכים ככל יכולתנו לדאוג שלא יהיה ע"י התחזקות. ולא ע"י החלשה כאילו אנחנו "בגלות". ר"ל מכפיות טובה כלפי שמיא.

וחולשת השלטון היחסית, היא אכן לא כי "אנחנו בגלות" - אנחנו לא - אלא כי יש מדרגות בגאולתנו הפנימית. צריך לחזק ולמלא עוז ואמונה. 

ו"המדינה לא יכולה למגר"?..  היו פה כבר כמה מלחמות שהמדינה מיגרה.. מה שלא היה אלפיים שנה. והיא מיגרה כי שם ה' נקרא עליה. כי ה' עוזר לה. לא במקרה. כמו שיהודי מאמין.

כבר לא בגלות אלא בתחילת הגאולה..

אף אחד לא אמר שגאולה זה דבר קל וכיף ונעים.

זה תהליך.

וידועים דברי חכמים שאמרו שהם מעדיפים שלא להיות בתקופה הזו כי היא תהיה נורא קשה לעמ''י..

(אפילו שהיא תקופה של אור גדול ותהליך חשוב..)

מי מתנדב להביא את המקור המדויק?

הנה משהו של הרב אבינר על זה:

http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=879

מסכת סנהדרין (דף צח ב), לאחר תיאורם של חבלי המשיח מובאים דברי עולא ורבה: "אמר עולא: ייתי ולא אחמיניה" (= יבוא המשיח, ובלבד שלא אראה אותו). וכן אמר רבה: ייתי ולא אחמיניה". חכמים אלו ביקשו להבליט בסגנון חריף את חששם הכבד מפני מאורעות "חבלי משיח". על הגאולה אי אפשר לוותר - "ייתי" (יבוא המשיח!), אבל "לא אחמיניה" – אני מעדיף לחיות מחוץ למעגל ההיסטוריה כדי שלא אתבקש להתמודד עם התופעות המשיחיות הקשות.
אבל כנגדם התייצב רב יוסף (סנהדרין, שם) והצהיר: "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" (=יבוא המשיח ואפילו אם אידרש לשם כך לשבת בצל גללים של חמורו של משיח). חמור, גללים, צל - שלושה הסתרים זה לפנים  מזה (או משבר בחזקת 3). חמור - ביטוי לחומרנות. גללים - ביטוי לסרחונות רוחניים. צל - חושך ועלטה. ידע רב יוסף שהגאולה תתנהל בדרך חומרנית, ושתווצרנה תופעות רוחניות ומוסריות מסריחות ומקולקלות ביותר, שתנדופנה ריח רע לכל עבר. אך, למרות  זאת, הוא לא נבהל אלא הביע את נכונותו לעמוד בצלן של כל התופעות הללו ובלבד שיזכה לראות את המשיח, כלומר, לחיות בדור של גאולה.

אנחנו לא בגלות.

אנחנו בארץ ישראל. ב"ה.

המהר"ל מונה שלושה מרכיבים לגלות (נצח ישראל פרק א):

לא בארצנו. שלטון עם אחר. מפוזרים בכל העולם.

שלושת הדברים הללו אינם כעת. על אף שעדיין יש מה לשכללם. הן את השליטה על כל הארץ. הן את קיבוץ הגלויות.

על כן, אנחנו ב"ה יצאנו מהקללה הזאת. ועדיין, יש מדרגות בגאולה. ועדיין, יש דברים שזו בחינת "גלות", גלות השכינה. ביהמ"ק עדיין לא בנוי.

שכינה חוזרת למקומה. חוזרת בהדרגה. כך היא גאולתן של ישראל, כל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת, כדברי רבי חיא הגדול.

עזוב שמבחינתי גלות השכינה שהזכרת היא העיקר.

אתה מסכים שיש לפחות בחינת גלות.

אז מה הבעיה שאנחנו מציינים שאנחנו בגלות ושהרצח הוא בגלל הגלות?

הרצח היום היה מבחינת הגאולה או מבחינת הגלות?

הכוונה היא שיש דברים שהם בגלל שהתהליך עוד לא הושלם.

בוודא שגלות בשכינה זה עיקר, והיא הולכת ושבה למקומה יחד עם עם ישכאל השב לארצו. נכסת ישראל, זו השכינה, נשמת ישראל.

אנחנו לא בגלות. אנחנו כאן. פקחי עינייך וראי.. גלות - זה חוץ לארץ כפשוטו ממש. מפני חטאינו גלינו מארצנו. וכשאנו ל"ע בשלטון הגויים, ומפוזרים  בארבע כנפות הארץ.  כך אומר המהר"ל בספר נצח ישראל.

היום זה לא כך. ברוך ה'. צריך להכיר טובה ובטובה. ולהגיד שאנחנו בגלות זו כפיות טובה, והחלשה. אומר הרב חרל"פ שזה עצמו גורם החלשה מאי נכונות לקבל את חסד ה' ולהכיר בו. גם אם יש עדיין סיבוכים וקשיים.

מה זה "מהחינת הגאולה או הגלות"?.. הוא היה דבר גרוע מאד ונרואי, שצריך להתאמץ בבחירתנו שלא יקרה, זה קודם כל. ובגלות היו כאלה ב"סיטונאות" ל"ע - והיום ב"ה לא כך. וזה אכן בבחננת מה שעוד לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. על אף התהליך החשוב והגדול.  גם בזמן דוד המלך היו "פיגועיפ", אז זו היתה גלות?.. צריך להילחם בהם.

זה שעדיין העולם אינו בבחינת "וגר זאב עם כבש" וגם זה שלא פועלים מספיק בתקיפות, זה אומר שעדיין אין הגאולה שלמה. אלו דברים ידועים. יש תהליכים בעולם. לא או הכל נגמר, או לא כלום..

שהאמירה שזו "גזרה משמיים" צריכה זהירות.

כי מצד אחד - ברור שכל מה שקורה הוא בהשגחת ה'.

אבל בני אדם צריכים לעשות את שלהם.

ואם בני אדם מוסיפים זכויות - גם גזירה יכולה להתבטל.

דוגמה ל"זכות": להילחם ברשעים בכל תוקף. זו מצוה גדולה, לא תעמוד על דם רעך, ואהבת לרעך כמוך, עזרת ישראל מיד צר - ועוד הרבה.

[וכנראה לגבי "גלות וגאולה", אנחנו לא אומרים בדיוק אותו דבר]

(למרות שמבחינתי אלו הגדרות חשובות מאוד והגאולה לתפיסתי מאוד שונה מהגאולה לתפיסתך)

פה התכוונתי לציין נקודה אחרת. 

שיש כאן עניין שמיימי. 

כתבתי גלות ככי ככה אני קוראת לעניין הזה.

אתה אומר שהמדינה מיגרה כמה מלחמות.

זאת אומרת שבפחות מ70 שנה היו כמה מלחמות. איכשהו אני רואה את זה כמלחמה אחת ארוכה. אבל עזוב, זה וב הגדרות.

תכלס, כל כמה זמן מלחמה או פיגוע. אז ב"ה שזה לא בכמויות של פעם.

וזה למרות שיש אנשים שיודעים לחסל מחבלים ב5 דקות.

כי יש ה' בשמים והתוכניות שלו כרגע אחרות.

אני נגד נגד המדיניות הרופסת שגורמת להרג של יהודים אבל חושבת שהמדיניות עדיין כזו כי עדיין לא נקבע בשמים שהסבל הזה של העם שלנו יגמר.

(אגב, גם אם לטענתך הגאולה היא בשלבים, קמעא קמעא, אז בעצם השלב עכשיו הוא לא של גאולה שלמה. אם הגאולה לא שלמה- דהיינו מעורבב בה גם גלות. סתם חשיבה לוגית... הרצח נובע מאחוזי הגאולה שבשלב או מאחוזי הגלות?)

(הבהרה: אני כן חושבת שצריך לעשות ולפעול. גם כשה' שולח מחלה הוא רוצה שנחפש תרופה). 

ב"סיסמאות" ("ממלכתית"...)

המלחמה כעת אינה נגדנו אלא נגד האויב של כולנו.

למחות נגד חולשה - ולחזק אותו לפעול בתקיפות, יתן כח בעדנו. כש"בעדנו" זה כל עם ישראל.

הנה, תראה, ובבקשה - אל תקפוץ אינסטינקטיבית (וגם אם כן, אולי יועיל לאחרים.. אני לא ממשיך כרגע לדון בכך):

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/287540

כעת: אחרי שגם בו, בשר האוצר, התעוררה "הנקודה היהודית" של יהודים כך בטליתותיהם - אנחנו צריכים לעודד את זה או הפוך?..

אם אתה תצעק לו כעת: לא, אתה מנוול, אתה אפס... אתה תחזק יותר את התגובה נגד הטרור אות תחליש?

התשובה ברורה לגמרי.

אז מי שרוצה לנהוג כמו ילד שבועט לכל הכיוונים בלי חשבון מה יצא מזה. בסדר. בשעת כאב גם זו אופציה לפעמים.

אבל מי שמבין שצריך גם שיקרה משהו יותר טוב - וזאת כעת הממשלה וקללותיך אותה לא מחליפות אותה - אז שידע גם לחזק את הטוב, מעבר למחאה.

זה ממש הוא.

בעמוד הפייסבוק שלו.

ככה הוא מדבר בשעות כאלו.

זו לא פעם ראשונה.

למה לא תיתן ליהודי את הזכויות שלו כשיש לו?..

זה שהוא אמר - זה כבר "עשה" משהו.

אני לא גזען שמעדיף אנטישמים יהודים רק כי הם יהודים.
ביבי אולי לא אויב אבל הוא אשם ברצח לא פחות מהמחבל, והרבה יותר מאבו מאזן.
הוא זה שאמור לדאוג לספק ביטחון אבל לא אכפת לו. הוא יודע שתמיד יסלחו לו ולכן יהודים ממשיכים להרצח.

 

בס"ד

שלום לכולם,

מסכימה עם התגובות של נועם ה ו-ד.

אכן, יש לתקוף את המדיניות של הממשלה

ומאידך לחזק אותה, את העם, את כולנו, קודם

כל בזה שנכבד אחד את השני, נהיה אמיתיים תמיד,

לא רק בזמנים קשים.

שנזכה להיות מאוחדים באמת כל הזמן, להבין שאנו מדינה יהודית,

כמה שרוצים להוריד את הסממן היהודי מאיתנו, אויבינו מזכירים לנו

"אתם יהודים".  אם האויבים מזכירים ומדגישים את זהותינו לצערי הרב,

ואנחנו מכחישים.

סבתי ז"ל היתה אומרת, שיש מריבות בתוך הבית, מישהו נפגע (מהבית).

עלינו להבין, כל המפלגות, לכולנו מטרות דומות, כולנו רוצים שלכולם יהיה טוב.

אין סיבה בעולם, שנריב בינינו.

                                                      בתודה ובברכה

                                          שנזכה להיות עם אחד בלב אחד

בבקשה. נניח שמחר אני נותן לך בלעדיות בלבחור מי יהיו 120 חברי הכנסת ומי יהיה כל שר - אתה יכול להרכיב לי ממשלה שלדעתך לא תהיה עלובה - ושהיא אשכרה תגרום לעצירת הפיגועים?

להגיד שאנחנו בגלות זה לא לזכור מה היה פעם. מה היה לפני 70 שנה. מה היה בפרעות קישינב. מה היה בסופות בנגב ברוסיה. מה היה בגירוש ספרד.

זה התכחשות למציאות שעולה על כל מה שהכרנו באלפיים השנים האחרונות.

ואני אגלה לכם סוד - גם בתקופת השופטים הרגו יהודים. האם היינו אז בגלות או בארץ?

גם בתקופת שאול מתו אנשים. היינו בגלות?

יותר נכון - תמצאו לי תקופה אחת בהיסטוריה היהודית שהיינו בארץ ישראל, שלא נהרג אף יהודי בידי בן עוולה.

אפילו בימי בית המקדש - גם הראשון ובטח גם השני - היו תקיפות נגד יהודים וכו'. אז מה אתם מדברים???

גלות זה לא שיש מחבלים שהורגים יהודים בארץ ישראל - מי שמגדיר ככה גלות, הוא באמת יהודי גלותי שצריך לעשות חשבון נפש לעצמו.

הגאולה עדיין לא הגיעה ל100 אחוז - על זה אין חולק - אבל היא מתקרבת ממש, וכבר מזמן עברה את הקו שמסמל שאנחנו לא בגלות. היא עברה את זה לכל הפחות בה' באייר תש"ח. במלחמת העצמאות שניצחנו 7 צבאות ערב. וכו' וכו'.

והרבנות החרדית, לצערנו, בענייני השקפה והסתכלות בתורת הגאולה, שוגה, אכן. אנחנו לא מתביישים להגיד זאת. הרב קוק רואה דברים שהרב עובדיה והרב אלישיב לא הצליחו לראות כי לא עסקו בזה כמוהו, או מכל סיבה אחרת.

וכנראה שמי שמנותק מהמציאות זה מי שחושב שאדם אחד יכול לשנות עם. ובמיוחד, כמובן, שאין אפשרות לכפות ראש ממשלה מלמעלה אלא העם הוא המחליט...

דוד בן גוריון הוא ממש לא מורי ורבי, תודה רבה. מורי ורבי הם אנשים שומרי תורה ומצוות, רבנים חשובים.

דבר שני - זה לא משנה מה ולמה - העובדה היא שבמדינה דמוקרטית מי שממליך מלכים זה הציבור, והוא גם זה שמוריד אותם.

הציבור מחליט להמליך את ביבי ולא את פייגלין. זה המציאות, תרצה או לא תרצה. כעת מהמציאות הזאת מתקדמים הלאה.

אם הציבור היה ממליך את פייגלין, אז היית יכול לראות אם הוא יכול לבצע את כל מה שהוא אומר ומצהיר...

כעת, לא. זה הכל.

זו אתחלתא דגאולה.

וחבל שנסחפים לזה, עם כל הכאב.

יש חבלי משיח.

הגאולה באה גם עם יסורים.

כבר אמר אחד האמוראים על המשיח: ייתי ולא אחמיניה, כשראה את חבליו.

בפוגרום אחד בינוני בגלות הארורה, שאת כ"כ ממהרת לייחס אותה לכאן, נהרגו כמו בכל מלחמות ישראל והפיגועים. ולא היו שוטרים שיוכלו לבוא לחסל את המפגע כמו בראשית צמיחת גאולתנו זאת.

וכן - "המדינה הקדושה" (מכיוון שראית לנכון משום מה להזכיר שאת דווקא כעת). המדינה  - זה השלטון בארץ. לא הגירוש שזה היפך ממהותה, גם אם נעשה ע"י מי שזמנית עמד בראשה.

ו"מלחמות" זה לא דבר שמזמינים. ולא בועטים במתנת ה' כי אינה "כמו שרצינו" בדיוק, כביכול. את הגלות עוד יותר לא רצינו. סבלנו והאמננו ל מרות זאת.  בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות. וגם משיח "נלחם מלחמותיהם של ישראל" בראשית דרכו.

ואין לכך כל קשר ל"היגיון הציוני". אין לציונות שום אידיאל לספוג פיגועים. זה בערך כמו אלו שהאשימו את הגישה של יהודים מסויימים בפיגוע הקודם.  אותה חשיבה - מכיוונים אחרים.

מה שנכון - זה שצריך למחות בכל תוקף על החולשה של אי מלחמת חורמה בכל מי שמזהה עצמו עם עם האוייב, במקום המחשבה כל הזמן איך "להנמיך להבות".  אך לזה אין כל קשר לסופרלטיווים הללו. את החולשה הזו לצערנו ראוים מכיוונים "אנטי-ציוניים" עוד יותר מאשר ההיפך..

ה' ירחם, יתן עוז, וינחם.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t682990#7550081

מבינה שהמצב נפיץ וכואב, אבל אנא מכם...

בצורה דמגוגית?

לא קראת מה שכתבתי?

אם מישהו מסיק שזו לא "אתחתא דגאולה" כי יש דברים נוראים כאלה, אז מזכירים שכבר חז"ל אמרו שעם התעוררות הגאולה יש גם חבלי משיח, יש גם יסורים, וזה עדיין לא סותר את העובדה שיש במקביל התקדמות ועליה והארת גאולה.

אז לקחת מזה "לגיטימציה" להרג יהודים?... לא קשור

כבר אמרנו: בוודאי שצריך לפעול בכל תוקף ולמחות נגד כל חולשה. 

אבל מה שאתה אומר "אנחנו צריכים לדאוג שכל הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו".. אתה יכול כרגע לסדר את זה? להעמיד כרגע ממשלה תקיפה יותר?

אז ההבדל אינו בין השאיפות, האם אתה יותר שואף לממשלה עוד יותר תקיפה וכו'.

ההבדל הוא, האם מאמינים שגם התהליך הפנימי של עם ישראל, כולל הממשלה שהוא מעמיד, גם זה בשליטה של ה', גם זה חלק מהתהליך של האור והחושך המשמשים בערבובביא (והאור רב יותר), או שזה לא במה שראו חז"ל.

אתה מבין כנראה, כאילו זה "מחוץ" למה שאמרו חז"ל על "חבלי משיח". כאילו הם דיברו רק על "חבלים" כמו צונאמי... אבל לא על דברים שבתוכנו. ומה שאני אמרתי, זה שלא. חלק מיסורי הגאולה, זו גם ההתבררות אצלנו.

זו לא "לגיטימציה" כמובן (ומחול לך - אין אדם נתפס על צערו. אתה מבין מן הסתם שלי כואב כנראה לא פחות מלךָ - גם על הפיגע וגם על אי תקיפות מספקת), אבל זו הבנה שיש כאן תהליך - גם פנימי. וכמה שנהיה קשורים אל הכלל, מוחים כנגד כל חולשה, ומחזקים את עם ישראל, וגם את הממשלה שהוא בחר (כן, אנחנו לא כל עם ישראל, שנדאג ש"ילכו לביתם"..), להיות תקיפים, מודעים לחוזק ולטהרה מול רשעת וטמאת הגויים - ככה נקדם יותר.

אני מבין בדיוק למה אתה מתכוון ואל תנסה 'לסנגר' עלי.

שום תהליך פנימי, אנשים נרצחים ומשפחות נהרסות! לך תספר את זה ליתומים שאבא שלהם נרצח כי יש תהליך פנימי..

ההבנה שלך והתשובות המוכנות מראש שיש לך על רצח יהודים זה נותן לגיטימציה לרציחתם ולרציחות הבאות שבהם תחזור על אותם משפטים.
 

ברגע שזו רמת הדיבור,

אני לא רואה טעם להמשיך לדון.

אתה יכול להמשיך לחלום על "שלטון צבאי" כבהודעתך הבאה וכו'. אתה יודע כמוני שלא יהיה מזה כלום. אתה תצעק ותחרף - אותי, את הממשלה, את כל מי שאתה רוצה - תרבה שנאה בישראל, ולא תמנע כך אף פיגוע, כמובן. אם כולם רק יקללו במקום לעשות מה שאפשר באמת ולא בפנטזיות, אולי זה דקווא נותן את ה"לגיטימציה"?.. בלי לרצות בכך כמובן.

מה שכתבת, מתאים לו הכינוי של מה שפתחת בו את הודעתך..  בכל לוויה אומרים צידוק הדין. אז גם מי ש"מראש"
 מאמין שהכל בהשגחת ה', צריך "לספר את זה למשפחות", וזו "תשובה מוכנה מראש"?.. ולא אומר שצריך להשתדל בכל היכולת?... הבל.

תקרא נכון מה שכותבים: יש סיבוכים בעולם, יש דברים קשים. חלק מהדברים הקשים זה גם אי הבנה/חולשות של מנהיגים. אף אחד לא שמח בכך ולא "מזמין" את זה. התהליך של גאולת ישראל, כולל גם את גאולת התודעה. אכן כך. זה מה שנקרא "תשובה".. מתוך התהליך הזה.

מה שאתה "מכניס לפה" כאילו "מסבירים" שבגלל זה הדברים קורים, זה מה שאתה רוצה לקרוא.  מסבירים שאע"פ שיש דברים נוראים כאלה, שצריך להתאמץ בכל כח שלא יהיו, זה לא סותר שאנחנו בתהליך של גאולת ישראל, ושחז"ל אכן צפו שיהיו קשיים. וכי מה שחז"ל "צפו", לא אומר שצריך להשתדל בכל תוקף שלא יקרה?...

וכן - זה בא ע"י לעודד "לפעול בכל תוקף" וגם למחות על כל חולשה. שמאל דוחה וימין מרקרבת. לא ע"י "עצבים" בעלמא.

ללשון: "בולשיט"...

תגיד את התוכן. זו זכותך. אולי חובתך להביע דעתך.

וממה שהוספת - אני רואה שאולי משהו לא הובן, אז אנסה שוב להבהיר משהו:

הדיון כאן  החל ממה שמישהי כתבה בגלל הטבח הנורא, על "המדינה" ועל "אתחלתא דגאולה".

על זה אמרנו, שלמרות נוראות הדבר, זה לא סותר כהו זה לא את מעלת זה שיש לנו מדינה, ולא את זה שאנו בשלבי גאולת ישראל.

וכדי שלא ישאל השואל, אז איך יכול לקרות... אמרתי שגם חז"ל כבר אמרו שזה תהליך כואב.

אבל מי שמבין מזה שכאילו זו "גזירה" שפיגועים "קורים" בגללה.. חלילה.

באופן הגלוי, בלי שנדע נסתרות ה', הפיגועים הללו שאשמים בהם שונאינו הגויים, לא נמנעים מספיק לדעתי בגלל אי תקיפות מספיקה כלפי האוייב. בגלל זה שלא מגדירים ברור כל ערבי שקם נגד המדינה, בדיבור או במעשה, כמשייך עצמו לעם האוייב, לא כ"אזרח", ודינו שהמדינה תנהג בו כבכל אויב. בגלל זה שכאשר ערבים משתוללים, לא "נכנסים בהם" מהרגע הראשון. זו השפה שהם מבינים.

כלומר: זה לא כאילו "מסבירים" למה יש פיגועים, בגלל "תהליך"...

אלא שעצם זה שאנחנו רואים לצערנו שאצל חלק מהציבור/ההנהגה יש חולשה בתודעה הזו, של גאון ישראל, של ההבדלה בינינו לבינם, או של חחשות שווא - אז גם זה הוא דבר שצריך "להיגאל". כמו שאנחנו צריכים להילחם באוייב החיצוני - כך אנחנו צריכים להילחם בחולשות הפנימיות.

אלא שדרך המלחמה היא שונה: באוייב - בכל גבורת השלילה שלו. מלחמת חורמה.  בחולשת התודעה, ע"י שלילת חולשה, ועידוד תקיפות, וע"י הרבה הארה של התוכן של קדושת ישראל, של גבורת ישראל, של השמחה על זה שאיננו בגלות ומה שמתחייב מכך.  זה דבר בונה. בדיוק ההיפך מהליכה כצאן לטבח.

צעקות ואמירת "אפסים" בלבד, זה מה שעלול להחליש פעולה.  שמאל דוחה- וימין מקרבת.

רק שלא אהבנו להבליט את הצד הזה

לבחירות לנשיאות הוא כבר הגיע מחובק עם אחמד טיבי...

(במבט ראשון זה בצחוק, אבל באמת זה ברצינות, כשל כח הסבל)

ככה אומרים אחרי כל פיגוע...

אבל עם ישראל ממשיך הלאה ולא מחליף דיסק...

ואולי אתה פחות רגיש ומעביר הלאה,

לי קשה.

דווקא שהכי חשוך בחוץ

סימן שהאור עומד להגיע וזה האור של הגאולה..

לא מתייאשים מהגאולה !

בורא עולם הבטיח ובורא עולם בוודאי יקיים

הוא ראה את היום הזה , והוא ראה גם את יום הגאולה

בואו נסמוך על בורא עולם

"אלוקים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלוקים"

שזה מזעזע אותנו רק כזה נוגע בנו..

אמיתי ועצוב..

כל המדינה מזועזעת

למה הפיגוע הזה יותר מזעזע אותנו מאשר 8 שנים של קאסמים וגראדים בדרום?

אה, כי זה קרוב לבית וזה מאוד מזעזע.. דם על טלית..

כנראה שאדם ש"סתם" מת מקאסם כבר לא נחשב משהו מיוחד..

לא התכוונתי שלא מזדעזעים בכלל, מובן שזה מזעזע. אבל ככל שזה יותר קרוב אליך זה יותר מזעזע.

וזה עצוב שזה ככה.

הרגו גם הרגו..

ונכון שכל אדם נורמלי דואג לקרוביו יותר מלשאר. אבל לא דובר כאן על קרובי משפחה, אלא על קרבה גאוגרפית.

הבעיה היא שמרוב שהתרגלנו שזה המצב זה כבר הרבה פחות מפריע לנו. והרבה הרבה פחות מזעזע אותנו..

זה אגב, שורש האדישות שאתה מרבה לדבר עליה כל הזמן.

מתרגלים למצבים מסוימים.. ולכן לא ממהרים לפתור אותם כנראה..

אם כל פיגוע וכל מוות היה מזעזע אותנו באותה המידה- כנראה שהמצב לא היה ממשיך ככה כ''כ הרבה זמן.

אני מקווה שלא תגיד את זה למישהו שבן משפחה שלו נרצח מקאסם או מגראד.

יהודי שנרצח בגלל היותו יהודי.. זה ממש לא משנה איך הוא נרצח. רצח הוא רצח.

(ואני בטוחה שבשביל מי שמכיר אותו זה ממש לא משנה מה בדיוק היה שם. משנה שהאדם הזה מת, ולא יחזור יותר)

אתה בדיוק מחזק את הנקודה שלי, זה פחות מזעזע אותך, כי לא חווית את זה וזה רחוק ממך פיזית.

רצח הוא רצח.

זה ממש לא משנה אם האדם רצח פנים אל פנים או שלח קאסם שיעשה את זה במקומו.

אולי המחבל הזה, שהרג פנים אל פנים יותר מחוספס אם הוא עושה את זה בצורה כזאת, אבל בסופו של דבר זה ממש לא משנה.

דיברנו על ריחוק וקרבה גאוגרפיים.

ולמה כשזה רחוק ממנו אנחנו פחות מזדעזעים.

(ואגב,מרצח של קאסם יש הרבה פעמים תמונות מזעזעות עוד יותר.. פשוט לא מפרסמים אותם..)

דם יהודי הוא דם יהודי!!

ממש לא אכפת לי איפה הוא נשפך..

זה מזעזע אותי ברמות לשמוע שיש אנשים שחושבים ככה.

לא מדברת על המיקום של זה, מדברת על עצם הרצח.

רואים שאתה לא גר בדרום.. אם היית גר שם לא היית מעז לדבר ככה.

(שלא נדבר על זה שאם כל תושבי הדרום היו מתפנים- ההתקפות היו ישירות על ירושלים ותל אביב)

כשהיתה אז מלחמת לבנון השניה , התפללנו עליהם וכשנגמר נסענו לשם כדי לפצות אותם על אובדן העונה

אבל כשיש פיגוע במקום שגדלת בו והיית בו אלף פעם ואתה מכיר את האנשים שנהרגו...

זה הרבה יותר מוחשי לך והרבה יותר מאיים אליך

גם אם זה היה קאסם ח"ו

כי הכי נורא לשמוע על מישהו צדיק שהתפלל או למד ונרצח אז. (גם הפיגוע במרכז זיעזע ממש, גם את מי שהיה רחוק)

דבר שני, כל יהודי שנהרג זה מזעזע, ולכן האמירה שאמרת לא הוגנת.

יהודי זה יהודי ולא משנה איפה, ותמיד זה נורא ואיום לשמוע על דבר כזה, גם אם הוא רחוק.

ולגבי מה שכתבת על רצח שקרוב, שממנו מזדעזעים יותר- 

זה אמנם עצוב, אבל אין אפשרות לחיות אחרת. הסיבה לכך היא שאנשים משליכים הכל על עצמם 

ולכן ככל שהדבר יותר קרוב אליהם הם יותר משליכים ומדמיינים על עצמם- מה הם או קרוביהם היו במקום. כנ"ל אם יש מישהו מוכר, זה נפגש בחיים ואין אפשרות להתעלם.

וזו דרך החיים, כי אנחנו חיים במציאות מזעזעת ולא הגיונית, ואין אפשרות לחיות בצורה כזאת שכל אירוע מרגישים ומדמיינים שקורה למישהו קרוב (אחרת לא היה אפשר לחיות) לכן אירועים שחוזרים על עצמם ואירועים רחוקים האדם מדחיק בתת מודע, כי אחרת הוא לא יוכל לחיות נורמלי (וחשוב לחיות נורמלי, אין מה לעשות)

אבל אירועים שקרובים אין אפשרות להדחיק, כי הם צפים בכל מקרה, אז אין ברירה אלא לחוות ולהזדעזע יותר.

זה לא אומר שלא עצובים על יהודים במקומות אחרים, ממש ממש לא.

זה רק אומר שלא חווים את זה, ואפילו עדיף ככה, כי אחרת אי אפשר לחיות. לצערנו.

כל הדרך הביתה שמעתי רדיו

עם זאת שהקפיצה אותי

וזה פשוט היה לבכות..

אז בכינו יחד

בכי שותק ויבש

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

מבחינה עצמית אני מרגיש טוב בהתקדמות אישית

אבל במסלול אני עדיין מבולבל ומחפש.

במדדים להצלחה כל אחד מה שמרגיש שממלא אותו. 

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?