אתה מניח "שחייבת להיות סיבה לכל בחירה" במובן של סיבה חיצונית מחייבת. אז אתה מניח את אי קיומה של הבחירה, ומקשה מכאן על הבחירה.

אבל, הנחת היסוד אינה נכונה.

יש סיבה לכל בחירה, שהיא הרצון החופשי, ויש סיבות חיצוניות שתורמות לה, אבל לא מחייבות אותה.

יש סיבות ברורות לבחור בטוב,ויש תירוצים רעים לבחור ברע שבזמן מעשה התירוצים הרעים נראים יותר כמו סיבות,לאדם יש חירות לבחור בסיבות הנכונות,וזו בחירה שהיא לא מתמטית

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

וברמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג.

והאדם מחליט מה ה"סיבה, המכריעה לבחור כך או כך.

למשל, הסיבה של "היצר-הרגעי", או הסיבה של הטוב והצדק ודבר ה'.

וכל השכר-ועונש, בנוי על כך שיש בחירה חופשית, ויש השגחה.

ורואה מכונית נוסעת למטה בכביש מפותל, עצם הידיעה שלך מה הולך להיות המסלול שלה ומתי יש לה מכשולים ואם היא תעשה תאונה  וכו' זה אומר שאין בחירה לנהג איך לנהוג?

כדי שאולי  אנשים יוכלו לחדד או להאיר

כי אם יש סיבה שדבר אחד ותר טוב מהשני זה לא בחירה, הוא יותר טוב.

בחירה אמיתי זה בדברים שווים לפחות מצד הנתון שאתה בוחר בהם

למשל הבחירה של ה' בבני ישראל היה מצד הגוף שדומה בחיצוניותו לגופות אומות העולם, דבר שווה ולכן הבחירה האמיתית יכולה להיות בצד הזה ולא בגלל המקור שבי ישראל נבראו שהוא לא דומה למקור שאומות העולם נבראו בו

אאתגר אותך:

"אין סוף". זהו הכינוי הרווח בספרי המקובלים והחסידות לקב"ה.

כאשר "משווים" ערכים כמותיים או מוגבלים לאותו אין סוף אין כל משמעות

לגודלם או לקטנם וכל המוגבלים שווים בפניו, גם אם יש היררכייה ביניהם עצמם.

ומעתה יישאל: כיוון שבבחירתו של אותו אין סוף עסקינן, למה לך ללכת עד השוויון

שבין גופות ישראל ואומות העולם, הלא אפילו אם נדון ב"נשמתם", כלפי הא"ס הכל שווה,

וא"כ גם שם נוכל לומר שהייתה בחירה "ממש"!

ומכיון שהוא העמיד את עצמו במקום כזה אז שייכת הבחירה

שאותך הן לא סיפקו זה אומר שהשאלה חזקה יותר?...

לא.

זה לגמרי עונה.

אתה פשוט יוצא מנקודת מבט שאינה תופסת שאכן הבחירה היא "חופשית" לגמרי. מציאות שאדם יכול להחליט לכאן או לכאן בין סיבות אפשריות להתנהגות.

ועל סמך אי התפיסה הזו, אתה שואל.. אי אפשר להחליט מראש הנחה שהיא ההיפך מהענין.

ולא על שאלת השואל.

ולגופה של תשובה - התשובה הרווחת הזאת מעולם לא סיפקה אותי ולטעמי היא לוקה בחסר.

בד"כ אכן לכל צד ישנה יריעה גדולה של סיבות לבחור דווקא בו.

אך ברגע שנדרשת בחירה, וכך מורגש, עובדה היא שלא כל היריעה נפרסת

(גם אם שיכלית תיפרס כולה במוחו), אלא מה שמורגש זאת רק נקודת החיכוך

בין שני צדדים, ובאותה נקודה, באותו הרגע, שני הצדדים נראים מאוזנים 

ושקולים למדי.

ואתה צודק בעצם הבחנתך שבחירה ע"פ טהרתה של המילה, היא רק

כאשר ההעדפה של הבוחר היא שרירותית ולא מנסיבה כלשהי.

כבר רמזתי לך שהמושג בחירה במקרים דנן, הוא רק בשיתוף השם.

אתה משום מה מניח שבחירה תיתכן רק כאשר אין סיבה לבחור באף אחד משני הצדדים.

אני מסכים איתך בנקודה הזאת, רק מוסיף עוד מצב: ששני מערכי הסיבות לכל צד נראים

שקולים.

הרי ברור שלכל בחירה שאדם עושה בחייו צריכה להיות סיבה כלשהיא.

זה לא סוצתר את זה שזה בחירה חופשית.

יש סיבות טובות ויש סיבות רעות.

היטלר היה יכול לבחור אם להיות עובד סוציאלי ולעזור להרבה אנשים, או להיות מנהיג מדינה שגורם להרג של עשרות מליונים - הוא עשה את הבחירה שלו.

אתה יאכל להחליט אם לאכול את הסופגניה שעומדת לפניך או לא. לכל צד יש סיבה - אתה יכול לבחור לאכול כדי להנות, או כדי לשבוע, או כדי להיות חלק מהחברה, ואתה יכול לבחור לא לאכול כדי לעבוד על המידות, או כדי לשמור על הדיאטה, או בשביל להוות דוגמא לאחרים, או כדי לחסוך כסף - לכל צד שתבחר יש סיבות - זה אומר שכאשר בסוף תבחר האם לאכול או לא - בעצם לא הייתה לך בחירה חופשית?

ממש לא.

בחירה יש, גם אם יש לה סיבה. את המעשה הסופי אתה החלטת לעשות.

שאלה אחרת היא האם אפשר לבוא עליך בטענה על הבחירה הזאת, כי באינדוקציה מרגע לידתך כל בחירה הושפעה מההיסטוריה שלך.

ועל זאת התשובה, שבחירה בין טוב ורע אינה בחירה בין שתי אפשרותו שקולות באותו רובד, אלא היא בחירה בין מבט אנושי-סובייקטיבי למבט א-להי-אובייקטיבי. וזה פנים-נשמתי בוודאי.

של מושג הא-להות.

אני מוכן לפתוח גם את הנושא הזה, בשרשור נפרד. השרשור הזה - תחת הנחה מאמינה.

לא מופרך בעיני שלא יאמין בבחירה חופשית.

כי אם קיבלת את קיומו של מבט אובייקטיבי, הרי שהבחירה של האדם בכל רגע בין מבט סובייקטיבי למבט אובייקטיבי היא חופשית.
כי אם הוא הגיע ל"מבט אובייקטיבי" מכוח ראיות וסיבות הרי שהוא לא אובייקטיבי, עדיין.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688153#7602477

שדברים הם נכונים ואמיתיים גם אם לא אני זה שנותן להם תוקף, ואפילו אם לא הייתי יודע עליהם.

אני מדבר על המבט.

על אותם נתונים-חושפי-אמת עצמם אפשר להסתכל כ"אני מסכים שהם אמת ולכן הם אמת" או כ"אני רק מגלה שהם אמת בלי תלות בי".

המבט האובייקטיבי - שמה שנכון, נכון גם בלי תלות בי - אי אפשר להביא לו ראיה, ועליו בדיוק אני מדבר - זה המפתח לפתרון שאלת הבחירה החופשית שלך.

עצם המבט האובייקטיבי, נתינת המקום לו במחשבת האדם, הוא דבר שנתון רק לבחירה.

שאני לא אצליח לשכנע אותך עד שתבחר להבין.

וזו גם גישה יהודית...

(המקור הובא כבר לעיל)

והוא נדרש אליהן.

עיין בספרו אור ה' פרק ב, ה

עמודי המחשבה הישראלית העוסק במשנתו של ר' חסדאי קרקש -חלק ד' (ואולם גם חלק ג' עוסק בכך):

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey401.pdf

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey402.pdf

הבנתי שהוא גם כתב סייג על הדברים הללו..

מכל מקום,אם הדברים כך זה נראה לי מקום לא מתאים בכלל לדון בדבר כזה,כל מה שיצא מהפניות כלליות או כמה שורות כתב בפורום לענ"ד זה בלבול

כי זה לא הגיוני לומר שבחירה מסוימת נעשתה בלי סיבה,  ומי יצר את הסיבה? על פניו זה לא אני וגם אם זה אני מה הסיבה שיצרתי אותה? סיבה קודמת! עכשיו לך אחורה עד הסוף עד לבחירה הראשונה, שם אתה מוכרח לומר שהסיבה לא נוצרה על ידי,

אז ההיגיון קובע שאין בחירה חופשית!

יכולות להיות כמה "סיבות", או  אפשרויות שיקול-דעת, לבחור לכאן או לכאן. 

כמו כן, אפשר למשל שהיצר יטה לכאן - והשכל והמוסר לכאן.

ויש לאדם בחירה חופשית לגמרי, להחליט כך או כך. הוא שוקל, ומחליט.

[אתה אומר, "אבל מה הסיבה שהוא מחליט" לכאן או לכן. הסיבה היא מה שהוא שוקל. בוחר. אלא שאתה חושב שלא.. הוא מחליט כי משהו "מושך" לכיוון שהוא מחליט. זה בדיוק מושג הבחירה החופשית: הוא מחליט לפי בחירתו. יכול לכאן ויכול לכאן..]

והבחירה החופשית היא יסוד כל היהדות, השכר והעונש וההשגחה וכפי שביאר רבי יוסף אלבו בספק העיקרים.

לנו זה נראה כסתירה שיש בחירה חופשית וגם שה' רוצה שנעשה את אותן פעולות

אבל זה לא סתירה , זה בעיה בהבנה שלנו כמו שלעולם לא נבין מיהו הבורא

ד היהדות לא קשורה לנושא,

משיח בן דוד אתה מכניס נושא שלא ממש קשור...

אתה מנסה להבין עניין שקשה לנו עם ההגיון לתפוס

אי אפשר להסביר את השכר והעונש בלי שתהיה בחירה לאדם , ומצד שני ה' מכוון הכל

יש דברים שהם למעלה מהבנתנו ..זה כמו השאלה למה להעניש את פרעה אם כתוב שה' הכביד את ליבו

זו שאלה עתיקת יומין שלאף אחד אין עליה תשובה ברורה , אולי בקבלה יש לא יודע

מסודרת,במקום אחד.מה הבעיות,ומה במה שכבר אמרו לא מניח את דעתך,עד עכשיו הגבת לרוב הכותבים בתגובה כללית שזה לא מספק,ולא נתת הזדמנות לבאר יותר,אתה יכול לעשות כרצונך,אך שים לב לזה

העניין של שכר ועונש מסתדר עם בחירה חופשית, כי שכר ועונש נוצרו כחלק ממכלול הסיבות שיגרמו לאנשים לא לחטוא ולקיים מצוות.

חשוב לדון בנושא על מנת לברר האם יש טעם להתאמץ לשנות דברים.

אתה מסכים עם מה שכתוב בפנים או לא ?

הבחירה החופשית זה מיסודות האמונה.

כל השכר-ועונש בנוי על זה.

[והשאלה היא יותר הסתבכות - "לופ" - בחשיבה; מאשר באמת משהו "לוגי" צרוף..]

זה לא אומר שזה לא מציאות קיימת

לכן יש את התורה שבע"פ

כל הציוויים על הבחירה,

כל מצוות התורה - 

וכל השכר-ועונש,

מסתמכים על כך שיש לאדם בחירה חופשית. ולכן מקבל שכר על בחירתו הטובה, ונענש על בחירתו הרעה.

וכמו שכבר הביאו, "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע - ובחרת בחיים". פשט פשוט לחלוטין, אני נותן לך שתי דרכים, אתה יכול לבחור - ובחרת בחיים. ציווי. 

וכפי שכבר הזכרתי, לכן גם בעל "העיקרים", שמצמצם את מספר העיקרים, מונה את זה בין העיקרים ההכרחיים. כי זה ביסוד כל ציווייה של תורה, וביסוד השכר והעונש; מלבד מה שגם השכל הישר אומר כך, בלי "להסתבך"..

סברו אחרת.

אצל ר' צדוק זה דבר רגיל שהוא מדבר ב"כמה רבדים".  לא העלה בדעתו דבר כמו שאתה אומר.

[דוגמה מר' צדוק: כי יראת שמיים היא הבחירה שבידי אדם. והבחירה בעצמה באמת גם כן מהשי"ת שיצר את האדם בעל בחירה, רק יראת שמיים דהיינו ההכרה שהבחירה גם כן מהשי"ת, זה נקרא יראת שמיים, שירא לבחור ברע, זהו בידי אדם]

ומסביר אותה.

בפרט כשהעיקרון הזה מקובל על כל חכמי ישראל.

ואין איש כנגדו מהם. וגם לא יכול להיות.

[עי' הציטוט מר' צדוק שהיית סבור שאפשר "להסתמך" עליו]

וכן, להגיד שמשהו קורה בלי סיבה זה נוגד את ההגיון!

יש לנו המון אשליות זה בעיה להוסיף גם את זה לרשימה?

לעומת ההנחה שאין בחירה חופשית שהיא מסתברת למרות האשליה של חופש בחירה, משום שקיימות הרבה אשליות.

מלבד דטרמיניזם. זאת ועוד, לדטרמיניזם עצמו יש יותר מגישה אחת.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה