כולל:

אולם

צלם

להקה

שמלת כלה

ביגוד לחתן

ביגוד לבני המשפחה (ואנחנו משופעים בבנות ב"ה)

ריהוט

מוצרי חשמל

מוצרים משלימים לבית

קניות אוכל ראשוניות

זהו בגדול.

שקוראים כאן גם רווקים - 

וחלקם לאו דווקא ממשפחות משופעות בכסף - 

אני רואה לנכון להעיר, מהיכרות קרובה, שאפשר לעשות יופי של חתונות, עם אוכל טוב, ותזמורת וכו' - וכמובן שמחה אדירה.. - 

במחירים זולים מאד.

הצלחה לכולם (מחילה על התערבות ב"סקר".. שעיקרו על לשעבר... אבל מה נעשה, זה לצורך "העתיד"..).

בס"ד

אני מכיר להקה טובה וזולה! לכל המעוניין.. 

אני יקשר אותו אליהם..

אלא עזרו כפי יכולתם 

ואת הכסף שילמנו מהמתנות

היו כ350 אנשים

מיעוטם לא ישבו סביב שולחנות.

והיתה חתונה מאוד יפה

לדעתי זה מאוד תלוי במגזר, (ז"א עדה,זה ודאי שעדות המזרח עושים הרבה יותר מפואר)

גם חוזרים בתשובה החתונות  שלהם הרבה יותר מפוארות.

מצד שני גם לא מכסים אצלינו את החתונה.

ההורים עוזרים לקנות דירה בכסף הזה, לא חבל להוציא 100 אלף שקל על לילה???

בינינו זה בעיקר על האוכל. בשביל מה?? סליחה אבל שאח"כ אנשים בלילה מורידים את זה בשרותים????

בחתונה שלנו היה אוכל סטנדרט,אוכל נורמלי, סליחה עם כל הכבוד, באים לשמוח עם החתן והכלה לא  בשביל הבשר

היה  צלם ותזמורת ופרחים בזה קצת השקענו כי זה ענין של עוד אלף שקל לכל אחד וזה עליה ברמה, לעלות ברמה של אוכל זה עוד 30 אלף שקל אם לא יותר. אני אחת שמאוד אכפת לי יופי, החתונה באמת יפה, אנחנו לא סגנון פשוט בכלל, כך שמי שעכשיו עוברת לו מחשבה בראש שזאת היתה חתונה פשוטה , אז לא! אבל שוב, אוכל מינימום

זה בכלל בלי בר פתיחה!! מי אמר שחיבים לאכול לפני החופה וגם אחרי?

באים, מחכים לחופה

אחרי החופה, נוטלים ידים ומנה ראשונה זה בורקס/ בלינצס משהוא כזה...ויש סלטים על השוליחן עם לחמניה

מנה עקרית זה עוף/שינצל עם תוספת

מנה אחרונה גלידה

אפשר לשדרג עם מרק, דג, כבד, וכו.

אבל באמת אני חושבת שמטרת החתונה זה לא להאכיל את הקהל, גם היום נכנס יותר למודעות לא לאכול בשר ב11 בלילה, לראות שאנשים עוזבים את האולם עוד לפני המנה העיקרית זה סתם כסף לפח...

יש גם הבדל של מינוס עשרת אלפים שקל למינוס מאה אלף שקל.

לקחתי מאה אלף שקל משכנתא ושיפצתי את הדירה וזה משהוא שאני יום יום נהנת ממנו.

אבל על יום אחד?? שלא תבינו יופי מאוד מאוד מענין אותי.

ההשקעה בחתונה כמו שאמרתי היתה לא על אוכל,היתה על צלם, שמלת כלה ז"א זה היה גג של עוד 4 שקל הכל שידרוג זה משהוא שאפשר לעמוד בו. כך שמזכרת מהחתונה יפה יש.

האוכל כמו שאמרתי יש חתונות יפות יותר יש פחות, האמת גם לא אכפת לי לא צריכה שישימו לי את ה300 שקל ולא מנת בשר מפוארת, ללכת למסעדה יעלה לי הרבה פחות.

אולי זה גם מנטליות של אשכנזים, גם אנחנו ככה מנהלים בבית עם אוכל, יש אוכל כמה שצריך, אם יבואו פתאום בהפתעה אלי ממש אין מצב שאני אפתח שולחן ענק, אם אדע מראש אכין ויהיה די בדיוק. אבל אוכל טעים וטוב, אצלינו בחיים אוכל לא הולך לפח.

אתמול באה אלי חברה בהפתעה חוץ מוופלים לא היה לי מה לתת לה, גם רק מים או קפה  כי אצילנו אין שתיה מתוקה חוץ מקולה בשבת .כן אין אצלינו מלא עוגות (גם בגלל דיאטה וגם בריאות.) ככה אני גם חשובת בחתונות צריך אוכל מינמום אפשר קצת שידרוג, אבל בר פתיחה זה עוד המון כסף. בשביל מה???

אבל רוב העם לא עשיר.... ככה אני חושבת

יש כאלו שגרים במקומות מסוכנים, תסתכלי בשרשור אפילו כאן, (אני כרגע לא מדבר על מגורים בגלל אידיאולוגיה) מגורים באזור שעולה הרבה יותר זול והסבתא פוחדת מבקבוק תבערה, אז תראי שחלק מזה שהם גרים באזור שלדעת הסבתא מסוכן . זה בגלל  כסף!!!

אז נראה לך שכזה זוג יעשה חתונה של 100 אלף שח אם לא 200 אלף שח ויסכן את חייו במקום מגורים? (שוב אני מדברת בלי השיקול של ישוב ארץ ישראל)במחיר הזה הם יכולים לפחות 3 שנים לגור באזור פ"ת כמו שהיא כתבה שפחות מסוכן

וזה היה מביש. אנשים הגיעו מכל קצוות הארץ, שמו מעטפה עם סכומים מכובדים (300 ש"ח) , והמנות היו מזעזעות והכלים חד"פ וסלטי מיקי.  לפי דעתי, במשפחות שבהן כן נהוג לשים מעטפה , צריך לארגן אירוע בהתאם.

(אני מבינה שאצלכן לא נהוג, אז באמת אין צורך להשקיע. אבל ברוב המקומות זה לא כך).

קיבלנו באזור 10,000 ש"ח לחתונה (אחים שלי אפילו קבלו 4000 שח) שזה נקרא היה מאוד מאוד יפה, חצי היה ממקום העבודה שלי ועוד חצי מהצד שלי בעלי, אבל משפחה כמעט לא הביאו כלום, צד המשפחה של אמא שלי הביאו כולם 700 שח שקנינו משהוא לבית.

צד של אבא שלי הביאו פחות.

זה מאוד ברור אצלינו לא לעשות מפואר ולא לעשוק את האורחים עם מתנות. יש לי משפחה גדולה ואבא שלי לא יתמוטט עם עוד ועוד חובות על חתונות בשביל שהאוכל יהיה על רמה.

כן אבל בר מצות לאחים שלי עשו בחד פעמי.... זה באמת לא משהוא .. אני לא אעשה כזאת בר מצוה לילדים שלי, הבריתות לילדים שלי כן היו יפות כי זה חשוב לבעלי.

אבל מה שכן שזה העיקר!!

שההורים מכל צד נתנו כסף לדירה ואנחנו לקחנו עוד משכנתא ובזכות זה יש דירה, כשכל צד מביא את ה100 אלף שקל אז אפשר לקנות דירה לא חבל להוציא את זה על לילה אחד??????????????????

נכון שהיום בסכום שאני קניתי דירה אין מצב היום לקנות כי זה הכפיל את עצמו לפחות.

אז אולי באמת אני לא מבינה מה מדובר.

יכולה להיות לי חתונה פעם בשלוש שנים של נסיעה רחוקה

לא לכולם יש את הסכומים האלה להשאיר,

ואנחנו רוצים שהאורחים שלנו ישמחו בחתונה שלנו ולא יחרגו מהחודשית שלהם בשביל אירוע בזבזני.

אם עשירים יתקמצנו פחות ויערכו אירועים בשופי זה רק יניע את הכלכלה.

אבל יש חברות שבהן גם עניים מרודים שמוזמנים לאירוע מוכרחים להשאיר מעטפה עם מינימום 300 ש"ח, אחרת הם ירגישו ממש ביזיון ויעדיפו להמנע מלבוא. זה נורא בעיניי.

כולם רק מרויחים מזה 

אבל שכל אחד יגע את מקומו ואל יהרוג את עצמו בשביל לעמוד בסטנדרט הזה 

מה למשל עושה שרשור כזה, לכאלו שאין להם בדיוק כסף בכמות כזו..

האם זה עצמו לא "תורם" לאותה אווירה שעושה סטנדרט מה"הוצאות" החיצוניות. והאם זה לא גורם להם ל"חלישות הדעת"..

ועם כל ההשתתפות בשמחתם של כל מי שהוציאו (או הוריהם..) הוצאות רבות על השמחה - האמת היא שאין בהכרח כל תלות בין רמת השמחה בחתונה לבין ההוצאה הכספית.  ואין צריך לומר, שה"המשך" בוודאי שאינו תלוי בכך (חוץ אולי מסכומי המתנות שעוזרים טכנית לזמן-מה..)..

שזה אומר אוכל,אולם ותזמורת ואני השגתי שימלה והינומה אז באמת לא הוצאנו שקל וויתרתי על סידור שיער ואיפור אבל החתונה הייתה אחד האירועים הטראומטים בחיי,לא יודעת אם בגלל שההורים שלי לא היו בחתונה,או הרגשת הבושה הנוראית מבחינתי(ועוד מישהי שהייתה בחתונה אמרה שהייתי כלה מכוערת)הלוואי שנוכל לתת לבת שלנו חתונה פשוטה אבל נסבלת...אז לכל דבר יש את הצדדים שלו.

גם אם יש עשרות שנים של זכרונות נעימים- את הזכרון הראשון קשה לשנות... 

ואולי עיצה- תעשי ליום נישואין עגול כלשהוא- אירוע יחסית גדול ויפה, ותביאי צלם מקצועי וכולי

(יש לי תמונה מהחגיגת יום נישואין 60 של סבא וסבתא רבא שלי, הם נראים שם מהמים ומאושרים...) 

ולא היית כלה מכוערת,

אולי היית כלה שצריך להיות בנאדם עם עיניים כדי לראות את היופי, למשל מי שיש לה פה מגעיל ואומרת עלבונות לכלה- אין לה נפש לראות בכלל יופי כזה.... 

והאישה ההיא....רק אספר לך שלבעלה יש מפעל ידוע בציבור שומרי המיצוות וכמה שנים אחרי שהתחתנו והבן שלה סיפר לי שהיא אמרה את זה כשהתארחנו אצלם ביום טוב. שאחרי החתונה..המפעל נשרף,באמת בלי שימחה לאיד חלילה אבל זה רק הוכיח לי שהשם שהכל נרשם לפניו גם רשם את הלבנת הפנים,הצער והכאב שנגרם לי.

הכוונה אינה שלא צריך להתאמץ שיהיה יפה ושמח (אני ראיתי חתונה - אופנה חדשה - שהחברים/משפחה הכינו את האוכל, ומישהי מחברות הכלה ארגנה מי מביא מה... ולא בגלל שלא יכלו אחרת, אלא עיקרון שלהם. היה שם אוכל באיכות שלא כ"כ רואים, מגוון כמובן... תזמורת של "הלב והמעין" ושמחה עד השמיים. הוצאות כמעט בריצפה..).

ומה שעשו לך.. - יש אנשים עם פה מגעיל בעולם. ה' ירחם עליהם. מי שלא רואה את היופי שעל הכלה, הבעיה היא בעיניים שלה... לא בך)

ת"ח חשוב וידוע - ולא חסר אמצעים כלל.. - שלח הזמנה, ואליה מצורף איזה "תקנון" שיזם בזמנו בהסכמת הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא זצ"ל, וכתב שם שבחתונה יוגש כיבוד קל, והסעודה תהיה אח"כ למשפחה. היו שם מאות רבות של אנשים, גדולים וחשובים. ושמחה רבה כמובן.

לא אומר שכך דווקא צריך לעשות. הרצי"ה כתב "לפי מסיבות החיים בס"ד".. כל אחד כעניינו.

אבל שצריך לדעת שאפשר לארגן מצוין, לא יקר - ושמחה רבה. שוב, בלי לזלזל במי שאירגן משהו יקר ושמַח גם כן... ב"ה. 

אבל לטובת מי שחושב שאולי זה "סנדרט הכרחי"..

20150101231723.pdf

25 לכל צד, או 25 סה"כ?

איך אפשר כ"כ זול?

צלם לפחות 3? להקה לפחות 4? מנה בסיסית לפחות 95 ש"ח למנה?

אבל אנחנו באים ממשפחות קטנות

ומימנו בעצמנו בלי לבקש מהורים

בלי לדעת כמה אנשים היו 

ומתי התחתנתם 

אני יכול באותה מידה לענות 

100 ש"ח

10 אנשים X מנה פלאפל 

ובבית זה הכי זול (תימני שכמותי ..)

ובאמת שהשתדלנו לצמצם...

היו לנו נראה לי 250 מוזמנים. חתונה חמודה אוכל רגיל אבל טעים 

בפירוש לא נעים להזמין אנשים בשביל אוכל לא אכיל. ככה לא מכניסים אורחים

אבל גם אין צורך לתת להם כל מיני מנות מפוארות

היתה חתונה הכי שמחה בעולם!!!!

זה היה רצון של שנינו וההורים הצטרפו.

היה אוכל טעים ובשפע! לא היה חסר כלום. לקחנו אולם שמחות פשוט והבאנו מעצבת שעשתה חופה, כסא כלה, עיצובים על השולחנות, עריכה וכו וכו והיה ממש יפה.

ומשהו שהוזיל מאד את החתונה- הכלים היו חד"פ. וזה היה יפה מאד!!!!!

אין עניין לבזבז כסף. והכי יפה זה פשוט!!!

ממליצה בחום!!!

 והיו בין 400 ל500 מוזמנים. 40 ש"ח למנה!

מנה ראשונה הי בלינצס/בורקס וסלטים

מנה עיקרית היה חזה עוף מוקפץ בירקות ותוספות- אורז תפו"א ואויל עדו משהו לא זוכרת

מנה אחרונה הי גליליות עם גלידה 

בבר היה קצת ממולאים עוגות ושתיה

מה שהיה חשוב מבחינתי שכל דבר שהוגש היה מאוד מאוד טעים. ציינו את זה במיוחד

איך אמר לי אבי שליט"א - טוב רבע עוף בגריל מאשר מגדל אייפל שאתה לא יודע מאיזה צד אוכלים אותו 

450 מוזמנים כפול 115 ש"ח למנה

כמה אלפים על הברים

התחלק חצי חצי בין ההורים

ועוד 20,000 תזמורת וצלם גם כן התחלק בין ההורים

אני לא זוכרת מה בדיוק היה התפריט רק זוכרת שאנשים אמרו לי שהם זכו סוף סוף להיות בחתונה שמנה לא עולה 150 ש"ח עם משהו פיצפון באמצע הצלחת ועיצוב מיותר אלא צלחת מלאה ובנוסף עוד צלחות מרכזיות על כל שולחן עם עוד שפע של אוכל למי שרוצה עוד!!!

מבטיחה לך שאף אחד לא יצא רעב והאוכל היה טעים במיחוד!!

הסוד הוא שהקיטרינג היה של הישיבה שבעלי לומד שם והמלצרים היו חברים שלו והכלים- חד"פ.

זה אפשרי!!!!

(סוד: אין שם כיכר ככל הידוע לי.. )

וברצינות 

הרבה פעמים ההורים משלמים כי הם רוצים לעשות SHOW 

וזה העניין שלהם 

לא יסכימו בחיים לדברים מעין אלה

אשריכם שיש לכם הורים שלא מחשיבים את העניין 

משהו מעין- המעמד מחייב

אבל הייתי בחתונה ממוצעת יחסית[מנה נראלי 130 שקל, יחסית לחתונות של האחים חוץ מאחד שהתחתן עם משפחה סופר בורגנית שהיה חשוב לה] שהיה תלוי שלט,

אנחנו רצינו לארגן לבנינו חתונה יפה, מי שהופך את החתונה ליפה זה אתם, אם ברצונכם לתת מתנה לזוג הצעיר תנו, אך אל תרגישו מחוייבים ח"ו..

ולי שלא שם לב הסקר הזה הגיע בשביל השרשור הזה
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t690340

כי התחתנו במקום שהקימו אוהל ומשלמים רק על האוכל (טעם ובשפע)

אגב בשביל חתונות צריך לדעת את הגבול בין לכבד את המשפחה האורחים וכו' ובין ראוותנות יתר יש את דרך האמצע שאפשר לעשות חתונה בלי להקרע יותר מידי ובלי להוציא את העיניים לשני.

בכל מקרה צריך לדעת שמצוות הכנסת חתן וכלה היא מצוה מאוד גדולה וזה ממש לא בושה לבקש עזרה מגמ"חים וכדו' שמוזילים את עלות החתונה בעשרות אחוזים באמצעות קניות קבוצתיות או דילים מענינים

או סתם להתרים אנשים(למי שצריך) בשביל אירוע מכובד.

זה דבר מאוד גדול ואנשים אוהבים לתרום לזה

אם אתם נמצאים במקום שבו המתנות לא מכסות את עלות האירוע, אז למה שאני אתרום כסף למנה לאנשים אחרים?

אני מעדיפה לתרום לאנשים שבאמת צריכים. גם מנה זולה ב30 ₪ - יכולתי לתרום את אותו הסכום ולספק מזון לארוחה לשפחה שלמה...

לא מבינה למה להתרים עבור זה, כשאפשר להכין אוכל בבית , ולהזמין משפחה מצומצמת וחברים לרבנות..

אגב מצוות צדקה זו חובה.

כולל סוס לרוץ לפניו למי שרגיל בזה..

אבל כבר אז הוציאו מחירים מטורפים על חתונות. אנחנו רצינו משהו הכי פשוט ולא מפואר, ניסינו לארגן חתונה באחד הישובים כדי לחסוך בהוצאות וגם מתוך אידיאל. בסוף זה לא יצא לפועל כי המשפחה המורחבת הודיע שלא תגיע לישוב ב"שטחים" ונאלצנו להתחתן בגן אירועים בירושלים ולשפוך טונות כסף סתם. ממש סתם.

כמה שניסינו לחסוך - לקחנו צלם שהיה צלם חובב שבא בתור תחביב ולא רצה כסף- תמונות מספקות בהחלט. (ללא צילום וידאו שהיה מיותר לדעתינו.)

שמלה- תפירה עצמית של קרובת משפחה מוכשרת. איפור- חברה שלמדה איפור. רכב לחתונה- ביקשנו מחברה רווקה להסיע בהלוך. (בחזור נסנו ביחד ברכב שכבר היה לבעלי.) אבל גם אחרי כל החסכנות הזאת ההורים השאירו באולם כמה עשרות אלפי שקלים, שעד היום אינני מבינה למה. 

מה, היה פחות שמח במקום פשוט יותר? עם אוכל מינימאלי? בסופו של דבר מה שעשה באמת את השמחה היה האנשים ששמחו איתנו, הריקודים והאווירה. עד היום אין לי מושג ולא מעניין אותי מה אכלו שם( אנחנו מהתרגשות לא טעמנו כלום.)

עוד כמה שנים כשהילדים שלי יתחילו בע"ה להתחתן מאיפה בדיוק אני אביא עשרות אלפי שקלים לחתן כל אחד?

אוטוטו בני מתברמץ והריני להודיע שמי שבא בשביל האוכל- שלא יבוא. רוצה מסעדה? תמשיך הלאה עוד 20 דק' תגיע למסעדה הקרובה. את הצ'ק תביא להם.

יהיה מה לאכול בעז"ה, יהיה שמח ויהיה צנוע בע"ה. 

אם זוג לא מצליח לארגן לעצמו חתונה אז איך הוא יסתדר אחר כך? אני מכירה זוגות שחיתנו אותם מתרומות ואחרי זה הם התגרשו כי לא היו מוכנים לחיים עצמאיים.

יש לי חברות שהתחתנו ברבנות כי לא רצו לבקש נדבות והרגישו טוב מאוד עם זה.

אני אישית הרגשתי שכל האירוע הזה בשביל אורחים נטו , כבר באמצע חתונה רציתי כבר ללכת הביתה ולנוח ודווקא הייתה אווירה טובה ושמחה, כולם אכלו, רקדו , דיברו  

האמת היא שלא בא לי למנוע מילד חוג או מעצמי בגד כדי לממן בעוד כמה שנים מנה טובה לדודה בלה שממלא בדיאטה. הסטנדרט הזה הוא מוגזם

וזה עלה בסביבות 70 אלף לכל צד [אצלי קצת יותר בגלל המשפחה היותר גדולה ב"ה שצריך להלביש] כולל הכל [מהארוסין עד החתונה] צריך להבין שההורים מזמינים אנשים מבוגרים יותר מהעבודה / שכנים וזה גורם לכך שהחתונה צריכה להיות מכובדת. 

מה שכן אני חושב שהמחירים בשוק היום יצאו מפרופורציה. כשאני משווה בין החתונה שלנו לחתונה של הבת זה פי חמישה בהוצאות!!! [עשרים וקצת שנים]

לא הייתי הולך על אולם פחות טוב ממה שלקחתי והייתי מרוצה מהשירות והכל אבל עדיין זה רווחים גדולים מאוד.

כנ"ל לגבי תזמורת /צלם אפשר להוריד מחירים.

מוציאים מאות אלפי שקלים בכמה שנים רק על אירוע? ומה אם לצד שני אין? כמה צריך לחסוך? הרי צריך להשאיר גם משהו לעת זקנה

ונגיד את האמת זה מכביד על אורחים - כל פעם שבעלי הולך לחתונה או בר מצווה לעמיתים בעבודה זה 250 שקלים מינימום והוא הולך לבד. 

ב140000 שקל אפשר לחיות שנה ברווח, אפשר לשלם תואר ל 7 ילדים, אפשר להשקיע את זה בדירה

תאמין לי כל הזמנה לחתונה - זה מחשבות על לזרוק כסף לפח 

קודם זורקים את כל הכסף לחתונה ואז מצביעים ללפיד או משהו דומה בצעקות - איפה הכסף? 

וכסף הלך על מנה של שכנה שנכנסה למינוס כדי להביא צ'ק מכובד

והיה אירוע מהמם, עם אוכל ממש טוב, ולהקה.

צריך לדעת איפה הגבול בהוצאות החתונה

עם "תוצאות" כמו שכתבת...

אם מישהו חושב שזה הנאה כזו גדולה שיקרא מה שכתבתי למעלה.

לא כולם רוצים להתחתן מתרומות,לא כולם מתכננים לחיות על חשבון הזולת......גם להאלץ לחיות מקופת הציבור הוא ניסיון לא פחות מייסר.

והם דווקא כן נהנו מהמצב

מה זה "ההיבט האנושי"?

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

1. מחוייבות לקשר.

2. הערכה הדדית.

3. אישות טובה.

מעבר לכך

1. מילה.

2. . מגע.

3. מתנות.

4. שרותים.

5. זמן.

   שום דבר לא המצאה שלי.

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

באמת חצה גבולות

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

• אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.