היא יכולה להפגע,זה לא מתאים 

(לפחות לא עכשיו זאת הערה שעדיף להגיד בעדינות אחרי החתונה).

ויש לזה פתרונות,שעווה לייזר,לא סוף העולם

בס"ד

אחרי החתונה זה סתם עוגמת נפש.

אם מישהו מצפה ממני לשנות את המראה שלי אחרי החתונה אני אעדיף לדעת על זה לפני כדי לבחון האם בכלל אני מוכנה.

[וכן, יש בנות שלא יהיו מוכנות.

זה כואב, זה סתם סבל, והן לא מרגישות רע עם זה.]

לא לראות את זה כדוחה/מפריע,

אפילו יכול להצטייר כעדין,רך, אפרוחי כזה (מחזירה לך על האפרסק)

אם אתם עדיין לא מאורסים או אפילו נשואים לא הייתי רוצה שיעלו את זה בחיים...

בטח היא יודעת את זה, ולדעתי (שוב, לדעתי אבל אני לא חושבת שאני מיוחדת מדי...)

לדבר על פגם במראה זה *מאד* מוריד את הביטחון העצמי...

היא אחכ עלולה סתם כל הזמן להיות במחשבה שכשאתה מסתכל עליה זה מה שאתה רואה ואין לה איך להסתיר את זה כרגע וזה הרגשה ממש לא נעימה....

הרי זה לא משהו שהיא יכוטלה לשנות כרגע אז מה זה יועיל לדבר איתה על זה?? עדיף לך שהיא תחשוב שבעינייך היא יפה ומקסימה ואתה לא רואה בה פגמים אלא אוהב אותה כמו שהיא,

וזה בעיקר עניין מול עצמך..

אח"כ לדעתי אחרי החתונה כבר אפשר להעלות את זה ולנסות למצוא פתרונות.. אבל ממקום שהיא יודעת ובטוחה שזה לא פוגם או עלול לפגוע בקשר שלכם..

מקווה שהובנתי.

(גילוי נאות- יש לי פגם כלשהו במראה ולמרות שאני שלמה איתו לגמרי וכשילדים שואלים על זה אני עונה בשוייון נפש חיצוני ופנימי, אבל אם אדם שאני נפגשת איתו היה אומר לי משהו על זה הייתי בעיקר מובכת כל פעם מחדש ובטוחה שזה הדבר היחיד שהוא רואה בי... ועכשיו ב"ה נשואה באושר ובעלי לא אמר לי על זה מילה עדיין - כבר כמה שנים- ואני כל יום מודה על זה.. שמבחינתו הווא אוהב אותי ככה וגם אם זה מפריע לו הוא לא אומר לי כי שוב אין מה לעשות עם זה... או אולי זה בכלל לא מפריע לו? אני מעדיפה לחיות בדמיון כזה שזה לא מפריע לו מאשר להיות מובכת תמידית.)

זו דעתי.

בהצלחה!

בס"ד

אתם כולכם יוצאים מנקודת הנחה שהיא באמת תוריד.

אז זהו שלא.

זה ממש לא מחייב וזה לא שום צורך.

אגב, אם לא ידעתם, לשערות יש ערך בהגנת הגוף, הקב"ה לא יצר אותן סתם.

ואין שום חובה על שום בת להוריד שערות בשום מקום בגוף.

אם היא רוצה לעשות את זה ומוכנה לסבולא ת הכאב זאת בחירה אך ורק שלה.

במיוחד שלא מדובר פה על איזה שערות כהות ובולטות יותר מידי...

אם לך זה מפריע עד כדי כך אז תחתוך אני לא חושבת שראוי 

להגיד לבחורה משהו על זה אני במקומה הייתי ממש ניפגעת........

בחורה שאפילו רומזים לה על דבר כזה עלולה להרגיש נורא למשך חודשים

וכל פעם שתביט על עצמה במראה לחשוב על זה ופשוט להתייסר

זה באמת יכול לפגוע בה ובעקיפין גם בקשר שלכם....

תסתכל על המכלול

כמו שיש בנות שנתפסות על האף למשל ואז עושות ניתוח שבכלל לא צריכות

לא יודעת אם יש לזה פתרון מוצלח

ויש עוד סניפים.. נדמה לי ברמת גן.. תברר. מעולה

אז למה לא להוריד קודם ???

פעם בחור העיר לי על זה בפגישה שישית... וזה מאוד פגע בי! (במיוחד שלא שמתי לב לשערות השקופות האלה בחיים... והיינו בשמש ולכן הוא ראה אותן).

אני כמובן לא מדברת על שערות קהות, שזה ללא ספק סיבה להוריד שערות בפנים.

וד.א כשמתחילים להוריד שערות בפנים לפני שהן נעלמות הן הופכות לקהות יותר ורק אחרי הרבה טיפולים נעלמות- וגם אז לא לחלוטין, ולכן אם אין ממש שערות קהות- זה ממש מעיק להוריד. 

אבל אם תתקדמו בקשר והשערות יהיו הדבר היחיד שיפריע אז תגיד לה בעדינות ועם טקט ותתנצל אח"כ, ותגיד שאתה יודע שזה לא נעים וכו אבל לך באופן אישי זה מפריע. 

להעיר בהתחלה זה מגעיל ומראה על חיצוניות, להעיר בקשר מתקדם זה בסדר ומתקבל. לדעתי. 

בהצלחה!

אולי במהלכו יתברר לך מה היחס שלך כלפיה

ומה היחס שלך כלפי המראה שלה.

אני לא מציע לך לבנות על פתרונות טכנולוגיים. 

ואם יש רק פתרון חלקי,מה תעשה? 

תחליט או כן או לא לפי המראה הנוכחי.

כל החלטה לגיטימית.

אתה יכול גם לרשום פגם שלך חיצוני או פנימי

על דף נייר ולעמוד איתו מול המראה.

זה מה שהיא תרגיש.

כנראה היא שותה בהבדלה

שיער שקוף א"א להסיר בלייזר, ועדיף שלא לגעת בו.

ואל תגיד לה על זה שום דבר לפני שאתה מתחתן איתה ח"ו!

או בצורת מתנה לה- פינוק אצל קוסמטיקאית ולבקש מהקוסמטיקאית להציע לה.

ממש לא כדאי להעיר, זה בהחלט יכול לפגוע בביטחון העצמי שלה, גם אם דיברתם על דברים רגישים יותר. מראה של אישה זה דבר שמאוד חשוב לה וגם אם היא יודעת שהיא לא הכי יפה או חתיכה היא רוצה שבעלה יסתכל עליה ויחשוב שבשבילו היא הכי מיוחדת. 

לא חושבת שיש לזה פיתרון מיידי ובטוח מאחר ולייזר אפשר לעשות רק על שיערות כהות, ועדיין זה טיפול ארוך וממושך....

אולי פשוט תנסה להתרגל למראה הזה, למראה אפשר להתרגל, תנסה לעשות חושבים עד כמה זה משמעותי לקשר שלך והאם לא ניתן להבליג על זה ביחס לכל הדברים הטובים שיש בינכם.....

בהצלחה רבה!

אני בדרך כלל לא מגיבה, אבל מכירה את הבעיה מקרוב ולכן חשוב לי להגיב..

אני בדקתי כבר בכמה מכונים גדולים. שיערות בהירות מאוד בעייתי להסיר בלייזר וכאלו. זה לרוב מחזיק למעט זמן, עולה הרבה כסף והשערות חוזרות וניסתי כבר המון פעמים כי לי זה מפריע.. 

צריך גם לקחת בחשבון שלפעמים זה קשור להורמונים ואז בתקופות של הריון לדוגמא, זה גודל מעט יותר ואז בכלל אי אפשר להתעסק עם לייזר וכאלו..

כיוון שאני ב"ה נשואה באושר וכך התחתנתי (אולי לא בדיוק כמו התיאור, אבל משהו בסגנון) ובעלי טוען שלא כ"כ מבין על מה אני מדברת בעניין הזה., אני חושבת שאם זו בעיה מהותית עבורך, אז תקח בחשבון שאולי לא יימצא לזה פתרון ותחשוב האם אתה מוכן להיות איתה ככה או שזה מקשה על הקשר שלך איתה ואז שווה לחשוב ברצינות לאן מתקדמים.

לדעתי, ממש לא שייך לומר. אני בטוחה שהיא מודעת לזה ואני חושבת (ואילי טועה, כי כמובן אני לא מכירה אותה) שאם היא תבין שאתה עסוק בזה, זה עלול ממש להקשות עליה להיות בקשר. אם תחליט להתחתן ככה, יהיה שייך אולי, בעדינות, אחרי נישואין, לנסות לברר על פתרונות, מתוך מחשבה שברור שבחרת בה כמו שהיא ועכשיו אתם בודקים אפשרויות ולא שאתה רוצה אותה אם.. ואם פתאום בתקופות של הורמונים זה יחמיר ולא יהיה פיתרון? ולפעמים זה אפילו אחרי טיפולים ונראה קצת פחות טוב?   

שיהיו בחירות טובות והחלטות נכונות בע"ה. 

א. אני חושבת שאצל רוב הבנות זה נושא מאוד רגיש ולרוב גם מעסיק אותן ולכן פוגע כשמישהו מגיב לזה, דווקא כי בנות יודעות שרואים את זה.

ב.יש מצב שיש פתרונות שאני לא מצאתי. אפשר לברר עוד. לי בכמה מקומות אמרו שלא מתעסקים עם שיערות בהירות ומי שניסה המון, הצליח לתקופות של כחודש.. 

ג.חשוב לי להדגיש שגם הפתרונות הקיימים הם לפעמים זמניים ושלא כדאי לבנות על זה שמתחתנים עם מישהי על סמך הפתרונות כי לפעמים זה תלוי בטיפול ובתקופות שא"א לעשות (כנ"ל) צריך להסתדר עם מה שיש ועם בלתי אפשרי להסתדר, אז.... צריך להכריע על המצב כמות שהוא.

זו דעתי, כמובן.

בהצלחה בע"ה.

גם אם אתם מדברים מאד בפתיחות, וגם אם נראה לך שיכול להיות שהיא תשמח לדבר על זה- זה יכול גם מאד לפגוע בה, ולהוריד לה את הביטחון בקשר, ועוד יותר בעצמה. ואם זה לא יילך בסוף (מהסיבה הזו, או מכל סיבה אחרת)- יכול להיות שהמקום הזה בה יישאר מאד פגוע.

בנוסף, יכול מאד להיות שהיא ניסתה כבר לטפל בבעיה- ולא הצליחה. זה יכול לגרום לה מפח נפש גדול מאד אם היא תדע שזה מה שמנע ממך להמשיך בקשר. יכול אפילו להיות שהיא די שלמה עם המקום הזה בסה"כ- ואני חושבת שאין עניין לפגוע בזה.

יש מקומות והתמודדויות בקשר שאתה צריך לעשות מול עצמך. מרגיש לי שזה אחד מהם. נסה לראות אם אתה יכול להוריד מעליך את הבעיה הזו, להתגבר עליה, ולהתרכז בבחורה ובקשר. אם כן- מה טוב. אם את הממש לא מצליח להתגבר על זה- אולי זה באמת לא מתאים (וכן- לקב"ה יש כל מיני דרכים משונות להראות לנו מה לא מתאים).

(לפעמים נראה לנו שכנות בלי סינון היא הפיתרון להכל. אבל במקרה הזה, שהיא עלולה לפגוע- יכול להיות שייצא שכרך בהפסדך)

אתה מבין יותר ממני מה האופציות, אם זה הורמונלי או לא, מה יקרה אחרי החתונה, איך כדאי להוריד ואיך לא.

ואני אישה.

אתה מבין אצל מי הבעיה?

בשום פנים ואופן, שלא תעז לומר לה דבר כזה. כל הטיעונים שלך "עדיף בנימוס ובחיבה" או "אחרת נפרד" אינם מוצדקים.

אתה מוכן לוותר על כל הטוב שבה בגלל כמה שערות (שקופות ובהירות!)

אז תסלח לי - זאת בעיה שלך בלבד, והיא לא צריכה לסבול את השריטה שלך.

אפשר וכדאי ומומלץ לעבוד על הקשר הזוגי במהלך הפגישות - אבל אין שום זכות לאף אחד להתנות את המשך הקשר בתיקון של השני.

בטח ובטח שלא בסוגיית מראה חיצוני. כמו שאמרו לפני, נושא רגיש מאוד אצל בנות.

(ואם כבר דיברתם על נושאים קרובים, חמור מאוד. למה לדבר בנושאים צנועים עוד הרבה לפני שהכיוון ברור?)

אגב, לא מפריע לך לדרוש ממנה לבזבז את זמנה, לכאוב, להשקיע - רק בשבילך? 

אבל ההשקפה הזאת קצת מגוחכת. 

אף אחד לא מדבר על "זכות" ולא על "התניה", לא מדובר על הסדר עסקי או שקילת חסרונות ויתרונות. זה עניין פשוט של התפתחות רגש רומנטי. אם יש דברים שחוסמים אותו, והם ניתנים להסרה, עדיף לדבר עליהם ולנסות להסיר אותם. אם אני מרגיש שאני מתבאס כשאנחנו מתראים באור, אני בבעיה.  לשיטתך, אפשר לצאת ולצאת, וברגע ש"פוגשים" משהו שמפריע בצורה רצינית או שבולעים את הצפרדע או שנפרדים. 

מלבד זאת, אני לא זוכר שהזמנתי ביקורת על מה מפריע לי ומה לא, אני לא יודע אם את נשואה או עדיין בדייטים, אבל אולי תגלי שיש הרבה דברים שמפריעים להרבה אנשים. לחלק מפריע צורת האף, לחלק צורך ההליכה, כל אחד והתפיסות שלו ועם כל הכבוד ממש לא מקומך להתחיל לחלק ציונים, (מעבר לזה שזה פשוט מיותר. אי אפשר לצוות על הרגש) 

וזה שבני זוג ישקיעו אחד בשביל השני, גם בעצמם, לא מפריע לי. מפתיע? (כאב זה נושא אחר, אם בזה מדובר ניחא) 

במאמר מוסגר, לא ידעתי על זה דבר עד שזה לא הפריע לי לרמה שאני מנסה לברר בצורה אנונימית איך אפשר להתגבר על זה בלי לדבר איתה. (ואם היית קוראת את ההודעות היית שמה לב לנקודה הפעוטה הזאת) ובמאמר מוסגר יותר, אם המצב היה הפוך והיא היתה מבקשת שאלך לטיפולים למניעת התקרחות הייתי הולך בשמחה גדולה. למה הגיוני לבזבז שעות וכסף בבחירת בגדים מוצלחים כדי להיראות טוב בעיני בן הזוג אבל הנושא הזה הוא טאבו טיפשי? 

ומבקש עצה בנושא מסוים,

יכולה להיות גם ביקורת שלא הזמנת.

כמו שכתבת בעצמך, זה נושא רגיש,

ופלא בעיני שקיבלת כזאת ביקורת 

בשלב כל כך מאוחר בשרשור....

זה נכון לכל נושא, לא רק לזה.

ביקורת בלתי מוזמנת היא חלק בלתי נפרד

מבקשת עצה בנושא מסוים במקום עם מגוון דעות.

כלומר: לגבי החלק שלא לומר כעת - זה בהחלט יתכן. אם דבר עלול להיות פגיעה חמורה במישהי, אז זו ממש בעיה.

אבל לגבי החלק כאילו "יש לו בעיה", "שריטה", כי הוא "מוכן לוותר על כל הטוב בגלל כמה שערות".. זו הצגה לא נכונה של הענין.

בוודאי שבאופן אידיאלי, היה נפלא ונכון אם המהות של האדם תגרום לאהבת אמת, ללא תלות במראה חיצוני.

אבל אנחנו רואים שבמציאות זה לא תמיד כך - ולכן חז"ל הזהירו שיראה את האשה לפני שיתחתן, משום "ואהבת לרעך כמוך"; שמא משהו "חיצוני" ממש יפריע לו, ולא יוכל בגלל לאהוב אותה כראוי.

מה זה "בגלל כמה שערות" (והרי לא ראית אותה..).. ובגלל שבחור נמוך יותר, אז בסדר?.. וכן הלאה.  זה ענין סובייקטיבי. נכון שלעיתים הדברים הם כבר בגדר "שיגעון" שצריך לעבוד עליו. לא כך נראה במקרה הזה. דבר שיכול אכן בהחלט להפריע לחלק מהאנשים בצורה שממש "מעכבת". יפה שהבחור רואה את מעלותיה, יפה שיש ביניהם קשר טוב - והשאלה לגמרי לגיטימית.

לפעמים אכן מתוך ההיכרות - כבר ממש "לא רואים" דברים, בגלל מעלת האישיות והיחס. כל מקרה לגופו.

גם עניות-דעתי היא שאם בנות מעידות, וגם הסברה, שזה עלול מאד לפגוע בה, אז אין לכך מקום. יש מקום לשאול אם ניתן לעשות משהו במקרה כזה, מה הסיכוי, ולהניח לבחור לשקול את שיקוליו האם להשאיר נושא כזה לאחרי החתונה (ואז זה לא "רק בשבילו", אלא בשביל היחס הנעים ביניהם. יש עוד דוגמאות לכך, גם מהצד השני, שנשים מעוניינות שבעליהן ינהגו בצורות מסויימות וכד', כי זה גורם ליותר תחושה טובה. עד לגבול מסוים - זה לגיטימי, כשזה בהבנה ונועם).

ויפה אמרה כאן מישהי נשואה ("ההיא"), שאם מדובר במשהו שאין הבטחה לגביו - אז אדם צריך לשקול האם יוכל לחיות עם זה ללא-התניה. ואז אפשר יהיה אחרי הנישואין לנסות לעשות משהו בענין. מתוך יחס טוב ללא עלבונות.

אבל אמרת את זה טוב ממני..

זה אולי לא אידיאלי אבל זה הגיוני שעניין חיצוני יפריע

(הוא לא הראשון וזה מאוד מוכר, ניתן לראות פה עוד המון שירשורים דומים אז לא מבינה למה נפלת עליו..)

יפה שאתה מצליח לראות מעבר לזה, את הטוב שבה, ולרקום קשר טוב.

בכל מקרה נראה לי שכדאי להשתדל להגיע להשלמה עם המראה כמות שהוא.

א. כי כרגע (ואולי גם בהמשך) לא בטוח שנכון להגיד לה משהו על זה.

ב. כי לא בטוח שיש לזה פתרון.

ג. כי גם אם יש פתרון, ואם היא תגיע למצב של טיפול בזה, טוב שתאהב אותה כמות שהיא, עכשיו, עד שישתנה מה שמפריע לך.

ד. כי למרות הכל חבל לאבד את הקשר הזה, שנשמע שהוא טוב לכם, בגלל הסיבה הזו.

אז איך להתגבר על הקושי הזה?

לשים לב ולהדגיש בפני עצמך, את התכונות הטובות שבה, את האופי שלה בגללו אתה מעריך אותה, ואת מה שאתה כן אוהב בה (גם חיצונית).

להשקיע בקשר ובה.

מקווה שיהיה לתועלת.

ולראות אם אכן זה גורם שהענין כבר לא יהיה גורם מעכב.  הרי אי אפשר שהבחורה תסבול בגלל יחס לא לגמרי טוב, בגלל נושא כזה.

שמעתי את הרב אבינר אומר במילים אלה ממש:

מדוע כתוב "עד שיראנה"?

כי הוא אידיוט, וגם אידיוט צריך להתחתן.

אני מוכנה להמר שיותר מחצי מהבנות זוכות לקבל חוות דעת על מראן החיצוני במהלך הדייטים

והחלטתי להעמיד דברים על מקומם.

מי שיש לו בעיה, זה מי שהחיצוניות שקולה אצלו יותר מהמהות.

ולכן כל בקשה ממישהי להשתנות בסוגיה הזאת לפני החתונה - 

זאת הסרת אחריות מעצמך.

וכמובן בשום אופן אין פה קשר ל"טובתה". טובתה היא שתאהב אותה אהבה שאינה תלויה בדבר.

לא מצליח להתגבר על זה בעוונותיך?

או שתיפרד ממנה, או שתבוא אליה כזה כנוע ומתחטא עם הבקשה שלך...

והיא תצטרך להחליט אם היא רוצה להתחתן עם בחור שמוכן לוותר על כל הטוב שבה, רק כי יש לה שערות שקופות ובהירות (או חצ'קונים או ק"ג מיותרים או אנאעארף).

מהשרשור הזה קיבלתי בעיקר רושם שזאת בעיה שלה, שהיא זאת שאחראית לפתרון,

או לכל הפחות בעיה זוגית משותפת שבה המדוייט שלה ואנשים נוספים חושבים על איך לשפר לה את המראה החיצוני.

זה נכון גם לבנים וגם לבנות. כתוב בלשון זכר, כי נדיר שאומרים לגבר לשנות משהו בגוף שלו, ונפוץ שאומרים לאישה.

תאמינו לי שאני לא נהנית לכתוב תגובות ולמשוך אש, אם היה מדובר פה על גובה או לבוש לא הייתי טורחת להגיב. אבל ירדו פה לרזולוציות... ומישהי ביקשה פעם שאדבר על עוצמה נשית, אז הנה אני

@מאמע צאדיקה

אבל זה כואב ומייגע. לא ראיתי שמבנים מבקשים יותר מידי לשנות דברים במראה החיצוני שלהם.

(רוצה שנמשיך לצאת? אז תתחיל להרים משקולות כל יום, כן בטח <צ>)

אני כן חושבת שמראה חיצוני זה חשוב אבל כמו כמעט כל דבר, זה תלוי במינון החשיבות שמייחסים לזה...

(דרך אגב, אם היא הייתה מתייעצת איתי הייתי אומרת לה  שעדיף לה לא לגעת בשערות האלה בגלל שהן בהירות ועדינות לפי התיאור שלך)

אני מסכימה עם אוסנת, גם לי הפריע  היחס בשרשור הזה, כאילו היא הבעיה.

גם על גובה צריך לומר את אותם הדברים. אבל אני מוותרת במקרים מסוימים על השמעת תפיסת עולמי הרדיקלית (כי היא לא מזיזה בכלל, כמו שאמרת, לצערי הרב).

זו אמירה שלו. כמובן מכבדים אותו.

הגמרא לא אומרת כך - גם לא הרמבם והפוסקים שפוסקים כך הלכה למעשה.  ההלכה הזו מחייבת כל אדם, גם את הצדיק שבצדיקים - אסור לו לשאת אשה עד שיראנה. 

מוטב לא "לבנות בניינים" על אמירת-קצה של רב, שמן הסתם גם נאמרה בהקשר מסויים. אולי כדי לאזן.

ב. אני לא חושב שבנות מקבלות "חוות דעת" ישירה על מראן "במהלך הדייטים". ואם אכן נאמרות לה הערות כאלה, זה לא בסדר, אלא אם כן בתגובה לשאלה כלשהי.  יש הבדל בין להעיר ישירות על משהו, לבין שזה ישנה משהו למשודך.

ג. עיקר שאלתו לא היתה האם לבקש ממנה להשתנות לפני החתונה (וקל וחומר שבתגובתי שעליה הגבת - לא על זה דובר. שם נאמר ההיפך לגבי לדבר לפני החתונה.. שלא להעליב). אלא האם יש סיכוי טוב לעשות עם זה משהו. כי זה דבר שממש מפריע לו.

ד. זו אכן טובתה של אשה, ש"יראנה לפני החתונה" כדי שלא תתגנה בעיניו. כך מביאה הגמרא, כך מובא להלכה. בדיוק מהטעם הזה. התחשבות באשה, שלא תמצא פחות חן בגלל מראה.  

ה. האמירה: 

לא מצליח להתגבר על זה בעוונותיך?

או שתיפרד ממנה, או שתבוא אליה כזה כנוע ומתחטא עם הבקשה שלך...

והיא תצטרך להחליט אם היא רוצה להתחתן עם בחור שמוכן לוותר על כל הטוב שבה, רק כי יש לה שערות שקופות ובהירות (או חצ'קונים או ק"ג מיותרים או אנאעארף).

היא אמירה שיש בה יוהרה לדעתי.

יש הבדל גדול בין לומר שאכן היה נפלא אם כולם היו מתרשמים רק מהמראה הפנימי, לבין אמירה כזו, "בעוונותיך".. "כנוע ומתחטא".. מה הקשר בכלל?!  

וכי הוא "מוכן לוותר על כל הטוב שבה רק בגלל שערות"?!  הרי בדיוק ההיפך.. הוא לא רוצה לוותר. אבל זה "מעכב" ביכולת ליצור תחושת נעימות כלפיה.  יש דברים כאלה במראה, חבל לייצר "נזירות" מלאכותית.

יש להניח, שאם זה היה קורה אחרי שנים רבות של נישואין - כבר לא היה משנה.

אדם יכול לתבוע מעצמו מעלות כאלה, אך לא מזולתו. לא להציג את זולתו כאילו הוא "אידיוט", "בעווונותיך"... 

וכאילו אכן הרגיל בעולם לפני נישואין, זה כזאת "אהבה שאינה תלויה בדבר", עד חוסר התחשבות במראה.

ואני לא מאמין שגם הכותבת - או לפחות רוב הנשואים שבסביבה, אכן פשוט לא שמו לב למראה לפני הנישואין. רק ש"אינה תלויה בדבר"... לא משנה גובה (שבנות מציינות פה תדיר..) ולא שום דבר אחר....

ואם ייאמר: אבל זה "רק שערות".. אהה.... אז "נתת דבריך לשיעורין". אם העיקרון הוא "שאינהתלויה בדבר" - אז למה שם לא?... הרי איש פה לא ראה אותה. אולי זה נראה מעין "זקנקנן" כזה, וזה מאד מפריע לו?.. לא אנושי?  מה נעשה? אדם מושפע לפחות ביכולתו "להרגיש" - שזה דבר שאינו תלוי רק בשכל - גם מהדמיון.  ראוי לעבוד על זה - אין לגנות בגלל זה. וכנ"ל - גם חז"ל וההלכה מתחשבים בכך, למרות אמירתו של הרב אבינר שליט"א.

ו. לא נכון - וממש היפך האמת - כאילו מהשרשור הוצג שזו "בעיה שלה". הבעיה היא שלו, כי הוא רוצה בה מצד העיקר, ויש "טפל" שמפריע לזרימה. ושאלתו הלגיטימית היא אם ניתן לעשות עם זה משהו.

ז. הרי יש בדברים גם קצת "התעלמות מהמציאות" גם של נישואין. וכי בנישואין כל ההתנהלות של כולם, היא רק "אינה תלויה בדבר". הכל נעשה רק מתוך האידיאל הטהור, או שיש עוד כאלה ש"בעוונותיהם" יש גם צדדים נוספים של יצרי-אנוש שמשחקים תפקיד, ולא רק בגלל הצד האמיתי  שבכך?..  ולכך יש "סבלנות" גם אצל הרב אבינר, גם אצל אחרים. אע"פ שבוודאי זה לא אידיאל.  לא חוכמה "לחפש את האבידה" היכן שנוח.

ח. אף אחד פה לא מחפש "לכתוב תגובות ולמשוך אש". כל אחד, כולל את, כותב את דעתו. ואני לא רואה כאן שום קשר ל"עוצמה נשית"...

הדייטים זה הזמן לדבר על נושאים קרובים/צנועים! זה נושאים מאוד משמעותיים בקשר הזוגי, ונושאים שאי אפשר להשאיר לתקופת האירוסין/ חתונה...כי יכולים להיות פערים מאוד גדולים!

אני רוצה להוסיף ולאמר שאם דיברת איתה פתוח בכל נושא שבעולם, אין לזה קשר לעניין השערות! 

ב. אני בטוח ב-99% שגם לך יש דברים חיצוניים שמפריעים לך בגברים, אז לא נראה לי שיש לך זכות לשפוט אותו כך.

ג. אם זה מפריע לו בצורה שהוא לא מצליח להתגבר (ואם הוא רואה את זה גם כשלא מאד מואר, אז כנראה שיש לה גם יחסית הרבה מאד.),

   אז אולי היא תהיה מעוניינת להשקיע מזמנה גם בשביל עצמה (כלומר, כדי שהוא ישאר איתה ולא יפרד ממנה.)

   במקרה כזה, הטאקט שעושים כדי לא לפגוע בה - למעשה רק פוגע בה!

   כי כנראה שהיא לא מודעת על כמה זה מפריע לו.

ד. לענ"ד, דווקא אתן הנשים אלה שגורמות לנו הגברים לחתוך אתכן על הדברים החיצוניים האלה.

    בגלל שרובכן (כמגדר) מבזבזות כ"כ הרבה מזמנכן לטיפוח ויופי, זה גורם לגברים שאתן פוגשות להסתכל אליכן דווקא בדברים האלו.

    זו משוואה פשוטה של קו-ישר, ככל שאתן הבנות (בממוצע) תשקענה יותר בעצמכן חיצונית,

    כך גם הגברים יסתכלו יותר על דברים חיצוניים בכן - ולהיפך.

    זה נכון גם לדברים אחרים, ככל שגברים ישקיעו (בממוצע) יותר בניפוח שרירים, אז יותר בנות תסתכלנה על השרירים בבואן לבחור את הגבר שלהן.

    וזה נכון להרבה הרבה דברים בחיים שלנו..

זה עניין של מציאות עובדתית.

ככל שיש יותר בנות אנורקסיות => יהיו יותר גברים שיפסלו בנות במשקל נורמלי בטענה שהן שמנות.

ככל שיש יותר בנות שמחמצנות את השיער => יותר בנים יחפשו דווקא בנות בלונדיניות.

ככל שיותר בנות תעשינה סידור גבות => מספר הגברים שיסכימו להתחתן עם בנות שיש להן גבות מחוברות יקטן.

ככל שיהיו יותר בנות שתעשינה הסרת שיער => כך הגברים יחתכו יותר בנות שמשאירות פלומות שיער (בייחוד בפנים).

אם אתן רוצות, אין שום בעיה שתטפחו את עצמכן חיצונית, אבל יש לזה השלכות!

ואל תתלוננו על זה אח"כ, שחותכים אתכן הרבה על מראה חיצוני.

את יכולה לא לקבל את המשוואה הזאת, זה לא אומר שהיא לא נכונה.

גם אני יכול לא לקבל את העובדה ש- 1+1=2, אז זה אומר שזה לא נכון??

אז אתה מחפש אנורקסית, בלונדינית ללא שיערות

גם כשתיהיה מאושפזת מהאנורקסיה תקפיד שתסדר את הגבות ותוריד את הפלומה ושלא יראו לה את השורשים השחורים בשיער

נכון שפלומות שיער בפנים יפריעו לי.

ומבחינת הטעם האישי דווקא אני לא אוהב בנות רזות מאד וגם אני פחות מתחבר לבלונדיניות.

אבל אם היא תבוא עם גבות-מחוברות, זה ממש יפריע לי.

אבל מבחינת מה שרוב הגברים אוהבים, אני די בטוח שאני ממש לא טועה.

יש לי חברים מהישיבה שאומרים לשדכנים שהם רוצים רק רזות בלונדיניות עם עיניים כחולות.

עדיין קים קרדשיאן היא טעמם של יותר גברים בעולם[ולא רק שהיא רחוקה מאנורקסיה, היא אף עם גוף דיי רחב..] מאשר קייט מוס, בטח לא בשלבי ההירואין שיק. אז אמנם היא צבעה לבלונד, אבל בתור שחורת שיער היא פסלה את התיאוריה שלך.

סורי, עדיין רוב הגברים נמשכים יותר לקצת סמנני נשיות, ולא להירואין שיק אנורקסי שנקבע כאופנתי בעיקר ע"י מעצבי על, שבכלל ברובם מעדיפים גברים בחייהם...

חוץ מזה שהתיאוריה שלך לא נכונה מבחינת הבלונד- כי הוא דווקא היה נחשק בגלל נדירותו בצורה הטבעית ולא בגלל שכיחותו בצורה המחומצנת.

וזאת שהזכרת בתגובה ההיא, לצערי אני מכיר.

ונראה לי שהיא די עונה למה שכתבתי לעיל.

היא הטעם של הרבה גברים בעולם....

וכן, הקנאה בה היא משהו...

[מאופרת תמיד מהמם, עם הצללות מדהימות, לא סתם אצל גוס יש הרבה הדרכות לסגנון שלה, וגופנית? נו,לא סתם הרבה רוצים מישהי כמוה.. רק גובה חסר לה]

יכולה להביא לך עכשיו לא מעט גברים שיגידו שזה הגוף ה"אידיאלי"..

כשמקנאים במקום לפרגן רואים את הרע...

שימי לב שלא כתבתי דבר מעבר לגוף,

ככה שהתגובה שלך או באה להראות שאת מעורבת ברכילות מפורסמים [וואלה לא מעניין אותי, ולא מעניין אותי מה התמונה שלא ראיתי...], וגם כסוג של קנאה, כי זה הכי לא קשור לזה שכתבתי ענייני על דג' מוכרת שמתאימה לטעם של הרבה גברים...

שוב כנראה יש כאן קנאה, כי אצל הרבה גברים נתונים גופניים מדברים יותר ממה שלדעתך יקר/זול... [שימוש מגעיל בדיבור על בני אדם.... ]

כלומר מבנה גוף שאינו פטיט, אלא מלא באזורים מסוימים/ נשי.... 

כלומר, רוב הגברים מושא שאיפתם הוא לא דוגמניות הירואין שיק.... בטח לא קייט מוס, רובם[ולא ספציפית אתה] כן יעדיפו מישהי לא אנורקסית[אבל אם היא עושה ספורט מחטב- עדיף..]

פשוט רוב הגברים כן אוהבים גוף "עסיסי ונשי" יותר. זה הכל.

ואגב, תלמדי לשרשר...

כי אתם מתעקשים לקחת את זה למקום לא נכון.

כולה נתתי משהו כדג' לזה שמראה אנורקטי לא בהכרח מועדף על גברים, ואתם עשיתם מזה מטעמים על יופי וזולות[שוב, מונח מגעיל להשתמש בו על אנשים]

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו!!!   תחשוב פעמיים לפני שאתה פונה אליה. אולי היא בכלל לא ראויה לך, וסתם תפגע בה.

ונכון, חמור שגבולות השיחה בקשר בין רווקים רווקות  נכנס לשיחות על דברים אישיים רגישים. 

ומבחינתה זהו מחיר שהיא תרצה לשלם, אבל למעשה היא לא תוכל אפילו לשלם אותו, כי היא לא תדע בכלל על מה מדובר,

בגלל ש-"חמור שגבולות השיחה בקשר בין רווקים רווקות  נכנס לשיחות על דברים אישיים רגישים."

אז את עדיין תעמדי מאחורי דברייך?

אין אפשרות להתחתן, אם לא מדברים גם בשלבים שלפני על דברים אישיים רגישים.

זה נכון שהוא לא גדול הצדיקים. אך גם לא רשע גדול כל כך...

והראיה שהגמרא נותנת הדרכה מפורשת, ומצווה דאורייתא "אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך".

מחט חשמלית- אפילציה לוקח בין חודש לחצי שנה (בדרך כלל יותר קרוב לחצי שנה..), גם בלייזר צריך כמה טיפולים בדרך כלל עשר אבל משתנה בין מכון למכון וצריך לקחת בחשבון שלייזר כנראה לא עובד על סוג שיער כזה (בהיר ופלומתי) ועלול אפילו להחמיר את המצב, 

בכל מקרה אף אחד לא יכול לדעת מהו סוג ומשך הטיפול חוץ מקוסמטיקאית שמתמחה בתחום זה ממש משתנה ותלוי בהרבה גורמים ולפעמים גם אין פתרון לצמיתות,

מלבד זאת כבר הזכירו פה את הנושא הכספי (עלול להגיע לאלפים במקרים מסוימים) וטיפול באפילציה-מחט חשמלית גם עלול מאד לכאוב למרות האלחוש

הרבה פעמים אפילו קוסמטקאיות לא ממליצות להתחיל טיפולים בשיער פנים אלה אם כן הוא בולט ומפריע למראה הכללי,

מה שרציתי להגיד בכל זה:

- קודם כל שזה לא פשוט כמו שאפשר לחשוב וכרוך בהרבה מאמץ כך שיכול להיות שהיא ניסתה וזה לא עבד או שלא מתאפשר ואתה צריך לחשוב אם מתאים לך להכניס אותה למצב כזה גם היא תסכים.. כי הרבה פעמים אחרי שמשהו מעיר במיוחד אם הוא חשוב לה או שזה כבר נושא רגיש היא יכולה להיכנס לזה לא ממש מרצון וכמו שאמרתי לפעמים זה כרוך בהשקעה/ כאב לא פשוטים

-דבר שני לכותב הדברים:

 יכול להיות שאני טועה אבל אני אף פעם לא מאמינה בקבלת האחר ובמיוחד בן זוג בתנאי, כלומר או שאתה מקבל כמו שהוא וזה טוב לך ככה (ואז אם יש דברים שמפריעים תמיד אפשר לדבר אבל הקשר לא תלוי בזה) או שלא ואז זה לא מתאים, גם כי טכנית בעייתי להתנות בשינוי שיכול בסוף לא לצאת לפועל ובעיקר כי אני מרגישה שזה לא נכון

המחשבה הראשונה שלי כשקראתי את ההודעה הייתה להגיד לך שתחסוך את כאב הלב שעלול להיות לה ואם אתה לא מתרגל תעזוב וזהו אבל יכול להיות שלה זה לא יפריע או שהקשר יהיה יותר חשוב לה מזה בכל מקרה מה שלא תעשה ממש ממש ברגישות, אם יש משהו שקרוב אליה ואתה יכול להתייעץ אתו ולשמוע מה הגישה שלה לנושא כדאי,

ותעריך אם היא תסכים זה לא מובן מאליו, בהצלחה

בסנטר..

מי שראה אותה מקרוב או תמונות תקריב ללא עריכה ראה את זה בקלות...

לא נראה לי שזה מפריע לה או לארוס שלה או לבנים אחרים...

זו כנראה הסיבה שהיא עדיין לא עשתה את זה בעצמה ועל חשבונה. אם וכאשר תינשאו בשעה טובה, קח בחשבון שזה יהיה חלק מהתקציב המשפחתי ויהיה עליך לממן זאת.

בס"ד

לעניות דעתי השאלה היא פחות עד כמה בקלות ניתן להוריד את זה,

אלא עד כמה זה חוסם אותך רגשית.

לעתים יש מקרים שבשכל הכל נראה נכון וטוב וזורם,

אבל זה לא זה, והיות ואין לנו על מה להתלונן פתאום רואים דברים דברים קטנים בצורה לא פרופורציונלית.
מכירה זוג שהבחורה הייתה מלאה, וזה הפריע לבחור בעין, אך לא חסם אותו מלפתח רגשות ומשיכה כלפיה.
אחרי החתונה הם דיברו על זה, היא רזתה בהתחלה, אח"כ הריונות וכ', וזה כבר באמת לא מפריע לו.

כי גם אם לטעמו יותר רזה זה יפה יותר, הרגש שלו כלפיה חזק יותר, וכך היה מלכתחילה.

(לפני החתונה לא היה מוכן להמשיך לפגישה שניה אם הבחורה לא רזה מספיק)

ויש את העניין שעל כל פשעים תכסה האהבה, כשנוצר משהו אמיתי, הדברים האלו מאבדים מתוקפם.
 

לעומת זאת יש מקרים הפוכים ממש. אני למשל אחת שבאמת לא אכפת לה מראה חיצוני, בכלל בכלל.
אבל היה מישהו שיצאתי איתו ודווקא בו מאד הפריע לי שהוא לא מספיק גבוה. (טיפה יותר גבוה ממני) 
איך שהוא לא השתחררתי מזה, בסוף זה נפל על משהו אחר,
אבל לעומת זאת הכרתי מישהו אחר שהיה נמוך ממני, ובכלל לא שמתי לב לעניין.
 

שוב כל הנ"ל זה סובייקטיבי לגמרי, ואצל כל אחד ואחת הדברים פועלים אחרת.

איך אנחנו רואים ותופסים את השני מושפע לא רק מהחיצוניות שלו נטו,

אלא גם מאישיות שמתבטאת דרך האדם והמראה שלו.
 

מכירה גם מישהו (בן דוד שלי) שיצא עם בחורה מדהימה בכל קנה מידה, וראיתי אותה- מישהי יפיפייה.

הוא היה רווק די מבוגר (30) ומבוקש, ויצא עם המון בנות ושלל את כולן,

אבל זאת הייתה באמת מיוחדת ומהממת, ולא היה לו שום תרוץ על מה לפסול. 

חיצונית ופנימית היא הייתה כל רשימת המכולת שלו. וזה תסכל אותו.
לבסוף היא חתכה כי הרגישה שזה תקוע, ושהוא לא מוכן להתקדם.

אחרי חודש הוא התחתן עם אשתו ב"ה, שלא יפה כמו הקודמת, לא חכמה כמוה, ולא ברמה שלה בכלל בשום תחום,
בחורה פשוטה, ממוצעת, מתוקה וחביבה אבל לא מעבר.

אבל!! זאת אשתו. אליה הוא התחבר, אותה הוא אוהב ונכון להיום יש להם שבעה ילדים ב"ה.  

כי חתונה זה לא באמת עם רשימת מכולת, ואין מה לעשות,
יש משהו מעבר לתכונות חיצוניות ופנימיות שאנו מחפשים באדם.

וכאשר המשהו הזה חסר, אנחנו עסוקים מחשבות איך לשפץ את השני בכדי שאני אוכל להתחבר אליו.
 

לסיכום מה שהייתי שואלת זה אם השיער הזה מפריע לך רק בעין, או שזה חוסם את הרגש שלך כלפיה.

אם זה רק מפריע בעין, אז אפשר להתלבט, להעיר או לא, להוריד או לא, לנסות להתרגל, ואפילו לאהוב את זה...
אבל אתה לא מרגיש אליה דבר, ורק נעים לך לשוחח איתה ואין שום דבר מעבר-
אז יכול להיות שכאשר לא יהיו שיערות יצוץ משהו אחר, או סתם זה יישאר תקוע באותו מקום רגשי.

 יודעת שלא על זה שאלו, אבל חושבת שכדאי לחשוב גם על זה.

שדנות באיך להוריד את פלומת השיער הבהירה והדקה שיש לבחורה, לא - באמת.

ובעיקר מהתגובות ששואלות האם יש לך כוח להמתין עד הנישואין.

אז אומר את דעתי בצורה לא מתייפיפת - 

לפגוע באשה אחרי הנישואין זה גרוע יותר מלפגוע בבחורה לפני הנישואין,

לפני היא עוד יכולה לברוח אם היא רוצה - אחרי זה אתם כבר חתמתם חוזה!

בעיני זו הערה פוגעת ומעליבה גם אם היא תאמר בצורה הכי עדינה שאפשר,

ואל תנסה להשוות את זה להתקרחות שלך כי זה אפילו לא מתחיל להיות דומה.

דימוי הגוף של אשה הוא משהו הרבה יותר רגיש ועדין ושביר,

והמשמעות של אהבתך למראה שלה כן או לא - גדולה פי אלף מאשר בהפוכה.

שים לב ותחשוב טוב, אם אתה בכיוון של נישואין, האם אתה יכול לקבל אותה כך כמות שהיא או לא.

זו דעתי (הדי נחרצת ולא מאוזנת ) ואני באמת חושבת ככה.

היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.

שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.

מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.

מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.

קודם כל אתה גבר נשוי ולא מובן לי מדוע אתה בכלל נמצא בפורום הזה.

דבר שני, ישנם גברים מעוכבי זיווג שבוחרים להביא ילדים בהורות משותפת כדי להגשים את חלומם להיות אבא לכן הפוסט מאוד רלוונטי כאן.

כאן נוכחות של נשואים בתגובות לשאלות שעולות ואפשר להגיב מתוך ניסיון אישי

אני שמעתי כמה סיפורים -

שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,

והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.

ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.

הזיווג היא הולדה.

גם ה"תענוג" סופו הולדה.

לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.

היא לא רווקה בכלל,

יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.

ומה אחר כך?

תוליד שוב מגבר אחר?

לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...

יש מיילדת ללידה ביתית,

גם בית חולים זה בסדר.

וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.

אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,

אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.

לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.

חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.

אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.

לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.

ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.

ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.

לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.

יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.

בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.

באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..

ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.

זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.

ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..

ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..

1. חיבוק ענק, זה נסיון קשוח

2. תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו

3. תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך

4. תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך

המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק

את צודקת.

מותר לחשוב עליו מדי

פעם, לא קרה שום דבר

השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.

חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך

יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.

להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.

ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.

קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך

אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.

אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.

זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.

לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.

מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית

ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.

את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.

אל תצטערי על בחור שהולך שילך

מדוייק ממש.

באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.

חיזקת אותי

סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.

ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.

יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..

וייתכן שיטעו בדרך

חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!

להמשיך את החיים כרגיל...

והתחלתי איתך בפרטי

לק"י

ותזהרו בשיחות אישות.

כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.

קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה

אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.

אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.

לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה

זה אחלה בנאדם להיות איתו...

ובסוף בסוף בסוף

אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....

תודה רבה !

אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..

לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות

מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?

תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)

תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה

אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..

יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .

נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות

יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..

לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..

בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך

תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.

ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

050-631-6853

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

אבל הוא כולו בראש שלי.

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף