לעניות דעתי, אני חושבת שעלייך לספר לו לפני כן.

ואני לא יודעת על מה את מדברת.. אבל הרבה דברים אפשר להעלים עם טיפולים וע"י אנשי מקצוע.. אז אולי כדאי להשתדל..

הרבה בהצלחה

אחרי החתונה זה נראה לי לא הוגן כלפי הבחור.

ובחור שבאמת אוהב אותך,

ובאמת רוצה להתחתן איתך,

שום דבר בעולם לא אמור לשנות לו את הרצון הזה. 

יש הרבה דברים מהותיים שמספרים בכל מיני שלבים בקשר,

ולא חוששים שזה יביא לקיצו.

אם התוצאה היא ניתוק הקשר,

אז טוב שהקשר מסתיים, כי זה מראה משהו על טיבו....

בס"ד

כל עוד אתה לא מלאך לא יכול להיות ואין מצב בעולם שמראה של אישה לא משפיע עליך.

ומה לעשות, יש מראה שיותר מתחברים אליו ויש מראה שפחות.

לבנות ולבנים כאחד.

אם-כי אני לא בטוח, שהרי זה למשל כמו נקודת חן... לא נספר היכן יש נקודות חן..

אם חושבים לספר, לדעתי, רק כשמרגישים שזה הולך לכיוון רציני.

המון בהצלחה בע"ה!

שבת שלום

כאשר ברור כבר שהקשר רציני והבחור לא יתפוס את זה באופן השטחי ביותר.

מבחינת צניעות - תתייעצי עם רב או הרבנית שלך אם יש לך, איך לספר את זה בצורה שגם לא תסתיר דבר שיכול להיות משמעותי, אפילו במידה נמוכה, וגם לעשות את זה בצניעות נדרשת.

אין לי שמץ וגם לא נראה לי שאצליח להבין למה את מתכוונת - אבל אולי דיבור עם איש/אשת מקצוע בנושא, יכול לעזור לך להרגיע את חששותייך בנושא (לדבר עם רופא/רופאה או לחלופין קוסמטיקאית או דברים בסגנון, ולשאול לדעתם ואולי זה משהו שאפשר במקרים מסויימים "לשנות" או "לשפר" ככה שהרגשתך תהיה טובה יותר).

בגדול, את אפילו מודה שכלפי חוץ את יפה וש"מתחילים איתך" - אז אל תחששי. את קודם כל תיצרי קשר עמוק עם מישהו, ואז תדאגי לפתוח את הנושא בעדינות ובצניעות הנדרשים, ותקווי שהבחור הזה מספיק רציני כדי "להכיל" את אותו דבר שבעינייך לא מוצא חן.

ב"הצלחה - והכי חשוב, לעולם, לעולם אל תחשבי שאת סוג ב' בגלל שהו שהוא אולי כאילו "פגם" כלשהו בך - מי שחושב שהוא סוג ב', עושה מעצמו סוג ב'!

כל השאר זה לא לכאן.

שאני כותב בצחוק?

ולגבי המשך דבריך - זה בדיוק מסוג הדברים שלא כותבים כאן, מלבד הנמהרות והטעויות ב"פסיקת הלכות" כזו בעניינים חמורים.

ומציע להיזהר כשאומרים "חייבים לספר". קצת זהירות ב"פסיקת הלכה"; שלא תהיה בכלל מי שעליו נאמר "רבים חללים הפילה - זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה"..

[ובכוונה כתבתי ש"כל השאר לא לכאן". יש עוד אפשרויות לבירור בעיות חוץ מעל גבי פורום]

אע"פ שכמו שאמרתי, "פורום" אינו מקום ל"דיוני הלכה" כאלו,

אבל כיוון שעלה - 

אז כדי שלא ינקוף ליבו של מישהו (וגם אני אין בכוונתי "לפסוק הלכה", אל רק לאפוקי ממה שהובא כאילו "פשוט"):

כתוב בשו"ע אבן העזר סימן ל"ט סע' ג:

"המקדש את האשה על מנת (כלומר:בהתניה מפורשת) שאין בה מומין ונמצאו בה אחד מן המומין הפוסלים בנשים, אינה מקודשת. נמצא בה מום אחר.. אע"פ שאמר מקפיד אני אפילו על זה, הר זו מקודשת".

אבל "פסיקות" בלשון שזה נאמר, על מה שנאמר, כשזה השלכה אישית לבחורה - זה כבר "יותר מידי"...

[ולא כתבתי בלשון "אין צורך". הצעתי לה ספציפית ש"לא תספר"]

וההיפך - כי אין בה "פסיקת הלכה"...

ולענין: הרי גם אני הבנתי שיתכן שבמקרים מסויימים בעולם, לאו דווקא נוגעים לכאן, עלולות להיות בעיות אחרות מלבד "הלכה" כפשוטה. אבל הדרך אינה ע"י "תספרי". זהלא שייך לדעתי מכל מיני סיבות. כיוון שהציעו לה אחרת, כן לספר, וזה יכול ממש להזיק, אז כתבתי בקצרה ש"לא תספר". מה כן לעשות אם בכלל במקרים מסויימים (שאני מניח שלא שייכים לנידון כלל), כבר אמרתי שאפשר לברר לאו דווקא כאן.

[אגב, גם אם היה "אחד מהמומים הפוסלים", זה דווקא אם התנה מראש, עפ"י לשון השו"ע שהבאתי מקודם. ואז זה "קידושין על תנאי". לא שייך למציאות רגילה שבה זה לא משנה גם אם "מפריע לו". ולא שייך להמשיך לדון בכך כאן..]

סביר שאין צורך לספר במקרה הזה, לא היה ברור מהשאלה שזה משהו באמת חמור.

בנות רגישות למראה שלהן, ולכן גם אם לשואלת עצמה זה נראה משמעותי מאוד, זה לא חייב להיות באמת כזה.

אבל אני לא מבין איך אפשר להכריע בלי לדעת שזה באמת המצב.

שהיא תספר לו - זה לא שייך לדעתי מכמה סיבות. 

וכדי שלא "תקבל עצה" לספר, ויהיו מזה בעיות, כתבתי לה בקצרה "אל תספרי". אחרת, כלל לא הייתי מגיב על זה.

אבל גם הוספתי, שמעבר לכך זה לא כאן. משמע שאם יש ענין שנראה לה ממש חשוב לברר, היא תמצא דרך לא כאן.

הוא יתייחס לזה כמו שאת תתייחסי לזה!!

תנסי את קודם כל לקבל את עצמך

ואם זה עוזר, אני בטוחה שלכל אחת יש משהו חיצוני-נסתר שהיא לא אוהבת בעצמה

ובכל זאת כל הזמן מתחתנים מסביבנו 

צרת רבים חצי נחמה?

ה"משהו החיצוני" הזה לא אמור כ"כ להפריע לו.

לי גם יש משהו לא יפה שהוא מתחת לחולצה, שהוא רק אסטטי ולא רפואי,

אבל ברור לי ב-100% שאני לא אגיע איתה להחלטה להתחתן לפני שהיא תדע מזה.

נכון, זה קשה ולא נעים, אבל אני חושב שזה לא הוגן כלפיה אם אני אספר לה את זה רק לאחר החתונה ואפילו רק לאחר שהחלטנו להתחתן.

כבר יצא לי פעמיים להגיע לקשר מספיק רציני כדי לספר על זה לבחורה, ואף-אחת מהן לא חתכה אותי (אני זה שהחלטתי להיפרד).

מכיוון שלא מדובר כאן על מראות אסורים, אלא רק על דיבורים בעלמא.

אני חושב שהשבירת אמון בזה שאת מסתירה ממנו את המידע הזה, הוא הרבה יותר חמור מה"צניעות" שבעניין.

רק שתדעי שאם לאחר החתונה זה לא ימצא-חן בעיניו ואת לא סיפרת לו את זה מראש,

באופן תיאורטי הוא יכול להגיד שהקידושין שלך הן מקח טעות מבחינתו, ואז את מפסידה את הכתובה וכו'.

אז לכן בכ"מ כדאי לך מאד לספר לו את זה לפני החתונה, ולדעתי כדאי גם לפני האירוסין.

בכ"מ, במקרה שלי יש ניתוח פלסטי שהוא יחסית קל שאמור לשפר את המראה של הפגם,

אז אני חוסך כסף, ובמקרה שזה יהיה מה שיעכב אותי מלהתחתן - אז אני אעשה את הניתוח.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?