להכניס את כולם לשירותים ולהוריד את המים.
כמובן שיש אנשי צוות יוצאי דופן,אבל באופן כללי ההתחשבות בדעת התלמיד היא אפסית.
יש סוג של ריבוע,שכתוב בו כל מה שילד נורמלי צריך לעשות בשנות התיכון ורק לפי זה מתנהלת המערכת,למרות שכל תלמיד ודרכו הוא.

אפשר לעשות שינויים קטנים כדי שהתכנים יהיו יותר ערכיים
לדוג':
באזרחות - להדגיש יותר שהמדינה דמוקרטית
באנגלית - לתת אנסינים שמדברים על המדינה
בהיסטוריה!- ללמד על תולדות העם היהודי ולא על תולדות אירופה
וכו'

יש ספורטאי שההשגים בכמיה לא חשובים

 

וכמו שאלברט אינשטיין אמר - אם תדרשו מדג לתפס על עץ הוא כל החיים יחשוב שהוא אידיוט מוחלט.....

(סוף ציטוט) אבל בבצפר לא רק דורשים את זה אלא גם שירוץ 10 ק"מ אחר כך......

 

או בקיצור הסירטון הזה:

 

לימודים זה סתם בילבולי שכל ואם כבר עושים את זה אפשר להפחית בשניםםם..
צריך לשפר את כל ההתנהלות שח הבגרויות והמערכת והכל

לפחות לפי ההרגשה שלי צורת החינוך מחייבת אנשים שלא יכולים ולא מצליחים להיות במסגרת שלא מתאימה להם גם אם זה אנשים חכמים מאוד אבל הם לא יכולים לשבת וללמוד או שהם לא יכולים להקשיב יותא מידי.
אז זה מגביל את התלמידים והציון שכביכול משקף את הידע שלהם הוא לא נכון כי התלמידים לא מקשיבים בשיעור כי קשה להם או שלא יכלו לשבת בשיעור .
הייתי מורידה את הקטע של הנוכחות ועושה תוספת נקודות למי שמגיע לשיעור אבל לא מורידה למי שלא . בכלל לא הייתי עושה לימודים אולי רק היסטוריה אבל את של העם היהודי ואולי גם אנגלית אבל שמלמדת לדבר ולהבין ואולי מוסיפה ערבית כדי שנדע את שפתם של האוייבים. וגם מוסיפה ספרדית כי זה שפה יפה.
קיצר חפרתי .

שבכל המוסדות והמשרדים של המדינה יש מה לשפר, חוץ משני דברים מקולקלים מהיסוד שצריך ממש להקים מחדש:

משרד המשפטים ומשרד החינוך.

הכישורים שלומדים הם לא רלוונטיים לעידן שלנו, כיום ידע זה לא כח. הידע נגיש לכולם ברשת. כישורים כמו יכולת למידה עצמית עם גוגל זה כח.

בנוסף, חסר נושאים מאוד חשובים שלא מלמדים כמו התנהלות כלכלית נכונה, ניהול זמן, פיתוח יצירתיות (זה אחד הכישורים שרלוונטיים בעידן הנוכחי).

היחס שבו התלמיד צריך לעשות משהו שמהמורה מחליט, בין אם זה טוב לו ובין אם לא, מנקודת הנחה ממש לא נכונה שמה שהמורה בוחר זה מה שטוב לתלמיד. המערכת צריכה להתחשב בתלמידים. ברצונות, בשאיפות ובחלומות שלהם.

אני חושב שהפתרון (לא בטוח שהוא ראלי, אבל אם הוא יעלה לסדר היום זה כבר יעלה את הסיכויים שלו), זה שיטת השוברים. שבו אין משרד חינוך שמחליט מה ללמד, כל בית ספר מקבל כסף לפי מספר התלמידים שלו, ומתנהל בצורה עצמאית לחלוטין. אין שום מגבלה על מספר בתי הספר, על הקמה שלהם, או על ההורים לאיפה לשלוח. בתי ספר טובים יפרחו כי כל הורה ירצה לשלוח לשם את הילדים שלו, ובתי ספר גרועים יסגרו כי ההורים לא ישלחו לשם את הילדים שלהם.

תיוג: @Admin

ההורה יקים בית ספר ישים את התלמידים ויקח את הכסף

חוץ מזה יש בעיה של מיבנים 

למי מפריע שיש בתי ספר ריקים? כל עוד יש עוד בתי ספר מעולים?
אם הוא חושב שזה ייתן לילד שלו חינוך יותר טוב למה לא?
לגבי מבנים, מי שיצטרך לשלם על המבנה זה בית הספר. לא משרד החינוך.

כמות של תלמידים מה שמחסל תחרותיות 

 

ואתה יודע מה קורה למונופול בלי פיקוח...

כשלב ראשון לדעתי הכי טוב לעשות את זה בצורה הדרגתית, כל אדם שרוצה להקים בי"ס בשיטה הזו, מוזמן.
מהר מאוד המון יזמים יתחילו למצוא פתרונות....
אחכ כשלא יהיה צורך במערכת החינוך הנוכחית, יעשו מכרז על המבנים. והכסף ילך למדינה...

אני אשתמש בזה כנראה. אם זה בסדר מבחינתכם.

מסקנות בעיקר מהשנה האחרונה:

 

מערכת החינוך מעודדת חוסר אחריות.

לא עשית את המבחן וזה אמור לדפוק לך את המגן?
הבצפר יחליק לך את זה בשביל שתהיה לך תעודת בגרות סבבה.

לא עשית מספיק שיעורי ספורט?

תקלידי ציונים וזה יחשב לך כהשלמת שיעורים.

לא למדת כל השנה? יעלו לך את המגן.

 

למה שנשקיע אם גמככה הבצפר ישקיע בשבילנו?

 

דבר שני-

אין אפשרות לחשיבה עצמית.

בסופו של דבר צריך להספיק את החומר, אז לא יהיה שום לימוד משמעותי.

זה בולט בעיקר בתושב"ע בשני דברים-

1. יש זמן במערכת לשיעור מקסימום לקרוא מאמר או פסקה של הרב קוק.

לא, חצי שעה (אחרי שפירגנתי לכמות ההפרעות) לא מספיקות בשביל ללמוד את הרב קוק. 

2. זה באמת חומר שמעניין אותי. לא כשמאכילים אותנו בכפית.

חלק נרחב מאיתנו נלך למדרשות ונלמד בעיניים בורקות את איש האמונה הבודד או אורות התשובה

אבל בשיעורים נישן ונבנה על סיכומים.

 

במערכת שבסופה הכל זה ציונים, אין מקום לחינוך, אין מקום למשמעות.

 

איך לשנות את זה?

וואלה לא יודעת.

 

רעיון שיש לי ולא יודעת עד כמה הוא יעבוד-

לסיים בגרויות בי"א או לפחות בחורף של י"ב ובמה שנשאר מהשנה ללמוד משמעותית.

 

לתת ציונים במילים. לפחות עד הבגרויות.

 

יותר שיעורי בחירה, כבר מגיל צעיר.

 

ועוד כמה רעיונות טכניים-

ללמוד במעגל או סביב שולחן אחד גדול.

לבנות חלל גדול ופנוי במאחורה של הכיתה

להכניס שיעורים שלא נבחנים עליהם בחירה בלי ציון

להפחית את כמות הרישום (של איחורים, היעדרויות)

כמה שיותר בחירהואחריות לתלמיד

אם היו נותנים שנה שתיים למשרד החינוך להתארגן זה היה הרבה יותר יעיל

והדרך עבודה שלו לא.

שי פי זרק את ההישגים לפח

זרק את ההשקעה של תלמידים לפח

ובמקום להכריח תלמידים ללמוד דברים מיותרים הוא מכריח אותם גם ללמוד דברים מיותרים וגם לבזבז את הזמן.

 

הפך את המערכת למסורבלת יותר. מעודד יותר חרטות של הבית ספר (הערכה חלופית = חרטה שמיועדת שהמורים יוכלו לתת לך יותר העלה בציון בלי שום מאמץ.

 

וזה שיש יותר לחץ בשמינית, מה ההגיון?

אפשר לראות את כמות הנושרים ולהבין למה כזה נורא.
לדעתי זה בגלל שכל מי שרוצה ללמוד הוראה- לומד. אין יותר מידי בעיה להתקבל.
צריך שלהתקבל להוראה זה יהיה כמו רפואה.
ככה יהיה לנו מורים טובים באמת. אנשים שיודעים ללמד.

חומר הלימוד...
כגון גמרא, אמונה, ספרות וכדו' - צריך לשנות את הלימוד מהשורש... לימוד גמרא צריך להיות כיף וצריך להיות לשמה, ברגע שזה הופך להיות בשביל הבגרות ובשביל להכניס כמות חומר מסוימת שמשרד החינוך קובע, זה מאבד את כל המטרה... למה אני לא יכול ללמוד גמרא ולחקור קושיא שצצה לי ולהעמיק בה רק מפני שצריך להספיק את החומר?! איפה הלימוד, השטייגען האמיתי?
למה החומר באמונה בנוי כסבטוחה אחת גדולה? איפה בא לידי ביטוי גילוי האמת שביהדות? איך מצפים שאהיה יהודי טוב ומאמין כשלא מאפשרים לי לשאול את השאלות כי"גולשים מחוץ לנושא"?

לגבי המקצועות המדעיים (מתמטיקה, אנגלית וכו') אני חושב שהמצב דווקא טוב...

כל הכי אם מסתכלים על ה"חינוך" כפרט... לפי דעתי יש בעיה גם בכלליות... בצורת ההתנהלות שמתחילה פחות או יותר בכיתה ז' והלאה...
בכיתה ז'והלאה, האדם נכנס למה שנקרא 'גיל ההתבגרות'... לפי דעתי (שמסתמכת על דעת תורה והביולוגיה הטבעית שלאדם) אדם צריך לדעת לקבל על עצמו אחריות... לאט לאט ובשלבים בקצב שלו בהתאם לגיל... מה הרמה הרצויה? כך שכאשר יגיע לגיל 18 (ואצל נשים יותר מוקדם) יוכל להיות אחראי מספיק בשביל לנהל בית (הכוונה אישה וילדים)... כיצד זה בא לידי ביטוי? שילמד לעמול לפרנסה ויעשה את זה בתכלס... ככה מקבלים אחריות...
לצערי, המציאות שלימינו פגומה לגמרי... אין דבר כזה כמעט ילד בן 17 (כן, ילד... המציאות עשתה ממנו ילד) שלא סמוך על שולחן אביו ויודע איך מתנהלים חיים... הוא עסוק מדי בלימודים בתיכון בצורה המעוותת שלהם...
אני חושב שתיקון המציאות - אדם יוכל ללמוד + לפרנס + להעמיד בית... זה אפשרי...

כמו שכבר אמרו, את שיטת החינוך כיום צריך לשנות מיסודה.
נראה שהמטרה עכשיו היא ליצור תלמידים רובוטים, שגם מסוגלים לשבת כל יום כמה שעות וללמוד בכיתה ואחר כך לשבת וללמוד בבית כי יש מבחנים, וגם להצליח לזכור הכל כדי להיבחן.
הדבר הכי גרוע הוא שמסווגים את התלמידים כמספרים.
תלמיד הוא הציון הממוצע שהוא מקבל בבחינות.
תלמיד הוא לא בן אדם, הוא מספר. הוא מספר ת"ז בבגרות, הוא מספר ביומן, הוא מספרים של נוכחות ושל העדרויות, הוא מספר שמוכיח כמה הוא חכם או לא.
מקצועות החובה כולם, הם לא מתאימים לאנשים היותר רוחניים, הם לא מתאימים לאנשים שרוצים להביע את דעתם, הם לא לאנשים שרוצים להיות סופרים או משוררים או ציירים או רקדנים או נגרים.
הם מקצועות לאנשים שרוצים להיות רופאים, עורכי דין, וכל המקצועות ה"נחשבים".
כמובן שאחרי הלימודים בתיכון חייבים לעשות פסיכומטרי, תואר, דוקטורט, ובהמשך להיות פרופסור. זו המטרה.
ובשביל כל זה צריך ללמוד, לזכור, להיבחן. אין שום משמעות אם הרופא שעבר או לא עבר את המבחנים שלו הוא גם בן אדם אנושי. ומי שיש לו תואר בפסיכולוגיה, אין משמעות לזה שהוא אולי אדם שלא מסוגל להקשיב.

ומלבד זה, יש אנשים שהם לא חכמים עד כדי כך. לא כולם גאונים שמסוגלים להוציא ציונים גבוהים ולהתקבל לאוניברסיטות טובות ואחר כך למצוא עבודה טובה כדי להתפרנס.

יש אנשים שזה טוב להם. שהם חכמים ויכולים להבין ולזכור ולהיבחן ולקבל ציונים גבוהים, אבל יש המון כאלה שלא.
ויש אנשים שמבינים אבל במחבנים הם נלחצים ושוכחים, ולמה? כי המורים מלחיצים, כי השאיפה היא למצוינות וזה מפחיד לא להיות מצוין, כי הבנאדם לא ישן חודשים כי הוא למד ואז במבחן הוא שכח הכל מרוב שהיה עייף, כי עוד מיליון סיבות.


ולכן, אני חושבתשלכל תלמיד צריכה להיות תכנית לימודים אישית.
לא להכריח ללמוד מקצועות מסוימים. לתת לתלמיד ללמוד כמה מקצועות שהוא רוצה ואיזה שהוא רוצה.
אולי בכיתות הנמוכות ללמוד הכל כדי שהתלמידים ידעו בערך מה הם קוצים מעצמם, אבל כשילד כבר בן 15 הוא פחות או יותר יןדע במה הוא טוב ובמה הוא מתעניין.


וכמו שתחיה כתבה, אחד הדברים שהכי מציקים לי זה שדוחסים חומר לימוד רק כדי להספיק לבגרות, ולא לומדים למידה משמעותית.

יש לי עוד המון לומר אבל לפה זה כבר יותר מדי..

לרופאים עושים גם מהבחני אישיות. אני יודעת שזה לא באמת אומר משהו אבל כן לוקחים רופאים אנושיים)
וזה נכון מה שכתבת כאן

נתחיל מזה שמערכת החינוך היא הפח מיחזור של כל האנשים שמזלם לא שפר עליהם...

גם התלמידים ובעיקר המורים משהו בסיגנון העיפו אותך מהעבודה לך תהיה מורה...

אולי כדאי לשנות את זה על ידי תיקצוב הולם למורים [כדי שיהיו שם כמה אנשים נורמלים] וביטול קביעות [כדי שיעופו משם האנשים הנוכחיים וזה באמת עצוב לי וכו אבל זה לא אשמת התלמידים]

 

 

נמשיך בכך שמורה הכי תותח שבעולם לא יכול להעביר חומר ל30 תלמידים 

גם אם כולם שותקים כל הזמן על המורה לשמור על הקצב על ידי המכנה המשותף הנמוך...

קרי הקצב נקבע לפי התלמידים החלשים שזה אומר ביזבוז זמן לנורמלים וטרוף לחכמים ולהיפרים 

 

ולא המורים הם לא תותחים עובדה שהתלמידים לא שותקים

 

לכן צריך לעבור ללימוד כמה שיותר אישי ומותאם גם אם זה אומר למחשב את כל חומר הלימוד ואם משהו ניתקע אז הוא יקרא למורה

 

 

נוסיף על זה מגמה ברורה של משרד החינוך להוציא ממנו כמה שיותר דתלשים שונאי דת  ובעיקר גמרא ותנך הייתי מציע לימצא לעצמו מטרות יותר נורמליות

 

 

ולסיום ציון הבגרות צריך לשקף כמה אתה יודע ולא כמה אתה יודע להעתיק הערכה חלופית

 

 

 

יש עוד הרבה נישמור לאחכ

ברור שזה לא כל כך פשוט

תמיד יש מה לשפר

מה נראה להם שיעזור לי לדעת לחשב פרבולה אה?

מה?

כלום.

אז זה מעפפפן

מייל לשכת שר החינוך - [email protected]

מייל שר החינוך - [email protected]
פניות ותלונות הציבור באתר משרד החינוך -

פניות ותלונות הציבור


הנהלת משרד החינוך - צור קשר - צרו קשר - הנהלת המשרד

ברצינות...
אפשר לנסח להם משהו, לסכם את הטענות והצעות פתרון, לשלוח להם ואגב לתן להם קישור לפה כדי להראות רצון רבים...

לא לשלוח את השרשור, אבל אני כותבת משהו ומכניסה את התגובות שלכם
תודה תודה תודה לכל מי שענה - נסיונות פעילים

כל הכבוד...

יש לי הרבה מה לומר וזה נורא מעסיק אותי

אתחיל בזה שאין לי פתרונות מדויקים ומסודרים לשיטה מעשית, אבל כיוונים יש.

אני חושבת שמטרת מערכת החינוך צריכה להיות הצמחת ילדים שמחים, משמעותיים, בוגרים, בעלי ביטחון עצמי, בעלי כלים להתמודדות עם משברים וטראומות, ילדים ששניים לקראת אתגרים.
הידע הנרכש הוא משני בחשיבותו, כי אותו אפשר להשלים בקלות בהימצא התכונות שלעיל.

בעיניי רוב בתי הספר נכשלים בענק עפ"י המדד שהצגתי.
ילדים גדלים להיות מדוכאים, עצבניים, חצופים, אלימים (נפשית, מילולית ופיזית. בעיקר מתוך אילמות - לא מלמדים את אמנות הדיבור), חסרי ביטחון ואמונה ביכולותיהם ועוד.

אני לא יודעת מה השורש המרכזי, אבל אפשר להצביע בקלות על כמה גורמים:
* חוסר הקשבה מספקת לרצונו הפנימי של התלמיד. לא מקדישים מספיק מאמצים כדי להקשיב לילד, וללמד אותו להקשיב לעצמו.
* התכליתיות האיומה ששמה בראש רשימת המטרות את ההישגיות.
* סולם ערכים מעוות בהקשר של מדדי הצלחה (הומני-ריאלי, אקדמיה מול עבודת כפיים, חיצוניות פנימיות ועוד).
* מחנכים חסרי ביטחון שמפחדים אז מתבטאים בעיקר בכעס וצעקות. מחסור בדוגמא אישית.
* גודל הכיתות העצום.
* העברת חומר באופן בנאלי ויבש (כן, גם אחרי הכנסת המחשבים לכיתות)

ואת כל זה אומרת אחת ללא שום בעיות לימודיות מכל סוג שהוא. אני עדיין מרגישה שמשהו בי נדפק מהמערכת הזו, ואני גם רואה את זה מבחוץ ממקום אחר.

אני חושבת שהכנסת המחשבים דווקא הרסה ולא הועילה בכלום חוץ מקיצוץ בתקציבים (נכון, @@*פסיקית?)

מזעזע שהיה יכול לקרות לי

ברצינות.

כבר יום שני ברצף שאנחנו גומרות מוקדם(לא, לא עלזה אני מתלוננת..) בגלל שאין מחשבים שעובדים והאינטרנט לא מצליח להחזיק את כל המחשבים.

יכולת הריכוז שלי עם המחשב שואפת לאפס, 

אין שיח עם מורה נורמאלית כלומר היא לא יודעת שקשה לי, ואני לא מצליחה להגיד לה בשיעור שתסביר שוב.

אין באמת שיעור, כל אחת עושה מה שבא לה

זה באמת דבר גרוע ביותר

אני מנסה לכתוב משהו, אולי אשלח למשרד החינוך.

רק אולי כדאי שתוציאי את כל הגינויים הספציפיים (על פירון ועל בנט)

הזה?

לימודים בכללי - כלי מדהים שמצליח לתת הרגלי למידה לכ"כ הרבה אנשים.

לימודים (מה שלומדים) - תלוי מה. יש ויש.

מערכת החינוך - מזעזע שחייבים ללמוד כמו שהיא רוצה בשביל בגרות. 

צריך לשנות את הרוב. (בעיקר דברים שהיא מנחילה: עיקרים בחיים, מה קודם למה, תיאוריות של דתות אחרות וכו)