חודש אדר

...

תראה אותנו.
מחפשים לנו מילים של אחרים
למצוא בהם את עצמנו, לנוח בהם
בימים. ספרים של אנשים המחפשים
לעצמם עוגנים. הנה אני,
כותבת את שמי על הדף החלק, המחוספס,
שמחילת שגיאות הוא אינו יודע.
חייבת להטביע בו חלק ממני,
שישאר. (אולי כדי שיראו,
אולי כדי שיקראו, אולי.)
תראה אותנו.
כותבים בשגיאות כתיב
וחוזרים לתקן. כמעט
כמו לנסות להשיג את הירח
בלי ידיים להושיט אליו.
בלי רגליים לנוח בהם מחוסר
כוח הכבידה.
ובסופו של דבר- צעד קטן
לאדם, צעד גדול לאנושות.
גם נסיגה וגם התחלה, מתחילים
מפחדים קטנים.
כנראה שגם אנחנו, אנשים....

הניגון הוא כמו פרח
הרבה שלבים ביצירה
אך הפוך הוא הסדר
וצורת ההשפעה
הפרח- לחוץ מקרין
ומראה את צבעוניותו
והניגון - לתוך הוא נכנס
ומשרה שכינתו
הפרח – זקוק לאחיזה במציאות
שורשים שיחזיקהו בסערה.
הניגון – יופיו הוא בכמיהה
בחושך הסמוי בהארה.
אך שניהם בבחינת תורה שבעל פה
שניהם הם מעט המחזיק את המרובה
כל פרח בעונתו, כל ניגון בזמנו.
שניהם מחילים הם, אף צורה לרבים
מרבדי פרחים ושיר השירים
אח..
מי יתן לי זר ניגונים...
והניגון
כמו
פרח....

בס"ד
עוד מעט ותמלא שנה לרצח הנתעב של בני משפחת פוגל הצדיקים.
אלו ילדים, איזה הורים איזו משפחה שוקקת חיים.
חיים של אמת מחוברים לתורה, ואהבת ארץ ישראל,
וביניהם חיים של תינוקת קטנטנה
שהתחילו להתפתח ונגדעו באיבה.
אני יושבת ונזכרת איפה היייתי כיום לפני שנה,
משפחה, חמישה נפשות עלו השמימה בסערה.
אין זה מקרי שדווקא בחודש אדר זה קרה,
אין זה מקרי שדווקא בחודש אדר יש כח לסטרא אחרא,
בחודש אדר נקראת פרשת עמלק
זה שהעיז לבוא עלינו לאחר כל הניסים,
שקפץ לאמבטיה רותחת ללא מישים.
שבא להזכיר לנו בשנית, שגם כשדבר כזה קרה,
עלינו להתחזק מייד באמונה,
ולא,...

מוקדש לכל מי שרוצה שזה יוקדש לו!
אבל במיוחד ל- נושי104 השפיצית!! וואו! אין מילים! תודה על הפירגון והתמיכה...
ו- רחלקה- שהייתה אמורה לראות את זה לפני כולם ולהיות מופתעת, אבל... |מתנצל מעומק לבו|

אנשים פה לחצו עלי להעלות אז אני מעלה, לא בגלל שאני חושבת שזה יצירת מופת [זה לא! ]

וההקדשה הכי חשוב- משפחת נוג"ה- המשפחה הכי תומכת בעולם!


ויהי בימי Admin, הוא משה המולך מלנ"ו ועד נסיו"פ, 11111 פורומים, כל ממלכת ערוץ 7:
בימים ההם כשבת משה על כסאו המסתובב אשר במשרדו (לפחות ככה זה נראה בתמונת פרופיל) בשנת 5 לניהולו עשה משתה לכל מנהליו ומנהלותיו,...

בע"ה


יש את משלוחי-המנות שמרכיבים מכמה ממתקים שמצאת בארון, או מפירוק משלוח-מנות שקיבלת רק עכשיו מהשכנים. ככה זה עם הרוב, כי באמת, מי מצפה ממך לגמור את כל זה עד פסח?
אבל יש משלוחי-מנות מיוחדים כאלה, שבדרך-כלל הם נורא נדירים כאלה שיצרת בעצמך לגמרי, שהכל הכל- ממש מעומק לבך, שהכל ממש לכבוד אותה אחת, כי לה מגיע משלוח-מנות שהוא כולו ממך- בשבילה.

- - -

אור עמוק נפתח
אי-שם למטה.
זוכרת,
כשנפלנו יחד ושוב
לא היה אפשר לראות
את האופק

אני חושבת שכבר אז
ראיתי אותו שם.
קצת מסנוור, קצת
לא ברור,
אבל שם.

וקשה לטפס...

בע"ה

רְגָעִים שֶעָבַרְתָ
עוֹד יַשוּבוּ אֵלֵיךָ
חַיִים וְנוּקְשִים וּמְתוּקִים-עַד-כֶּאֵב,
כְּמוֹ סוּכַּרִיָה
עַל מָקֵל בְּדִידוּתְךָ.




בתודה על כל מה שנשאר שם עמוק בפנים.. 3>...

באהבה :-)



ואם את מקשיבה,
זה לא אומר שאת
צריכה לסבול.
ואם את חושבת,
זה לא אומר שבידך
לשאת הכל.

ואם את אוהבת
ולא יכולה לעצור-...

ראיתי אותך שם
בפעם הראשונה
ילדה מיוחדת,
אוהבת ושונה.
התחלתי להכיר
לנסות להבין
ללמוד, לקבל
וגם להאמין.
ופתאום, הוא הופיע
נחת בלי הכנה
אני מאחור,
ואת במערכה.
הגלים שטפו
השמש היכתה
אבל את התרוממת
והזדקפת בגאווה.
וראיתי אותך שם
בין מים ושמים
מתמודדת, מחייכת
ופורשת כנפיים.

מוקדש באהבה לילדה מיוחדת, שמלמדת אותי כל הזמן עוד ועוד......

בס"ד
אסתר פנים
הוא לבש את מדי החייל החדשים שלו, לקח את הרובה הגדול שאבא אמר שהוא הרובה הכי טוב שיש לצה"ל והוא גם משמיע קול של ירייה, ממש אמיתי.
הוא חייך לאימו שמרחה על פניו אודם בצבע שחור כדי שיהיה לו שפם – כמו לכל מפקד מפורסם.
ואז כשאמא צילמה אותו בכניסה לגן הוא חייך את החיוך הגדול מכולם, חיוך של חייל קשוח, אבל לא ממש, שאמא לא תפחד ותברח.
* * *
הוא חזר מהגן מדלג, משלוח מנות עמוס כל טוב בידו האחת והרובה בידו השניה. הוא נכנס לביתו.
אך לפתע משהו השתנה, מישהו עמד בסלון ליד אמא, מישהו רע עם רעלה שחורה. החייל הגיבור לקח את הרובה – וירה. הוא התנפל עליו מאחורה ותפס לו...

בסיעתא דשמיא.


ליופידו..


'קשקוש בלבוש' זה מה שאמרת,
אך את ממני פעימה החסרת.
הוקסמתי מצניעותך ועדינות נפשך,
את כל שיחותינו ליוית באהבתך.

לו יכולתי רק מעט ממך ללמוד,
את סוד האמונה, והכח מולם לעמוד.
איך משמעת עצמית הצבת לפנייך,
ובהתמודדות כזו, מי יכול עלייך?

עוד פעם אחת ודי, לא הפסקת לומר
עוד תראי תואצות, בסופו של דבר.

אז להגיד תודה- זה מה שנשאר....

בסיעתא דישמיא

לאבא הטוב מכולם*

השעון כבר מורה על שעה אחת
אחר חוויה אחת
שלא נשכח לדורות.

שתיקה, כמו תפילות
לא נעלמת. לא
היא פועמת ברגשי הזמן
שהיה ולא שב.

תינוק עטור תלתלי זהב,
כולו אומר טוהר
מתרקד אט בזוהר
נצחי של כל המבקשים
להבין רגעי תום
שבין חיים ומלאכים.
שכמו מתמסרים לאותו בכי דק
שפתע הפציע,

יום חדש הגיע
ואיתו
נשמה מקודשת
מחודשת.

ילדי הרך,
אהובי.
...

שתלתם ניגונים בי,
אבי ואמי
ניגונים של שמחה
ושל אור.

נטיעה של שלמות
של יופי וטוהר
כמו, פרח, כמו ענן
כמו ציפור.


מוקדש בחיבה עמוקה לבחורה נפלאה,
לא סתם ילדה ככל הילדות...

תחפושת-
הסתתרות מאחורי מסכה.
בריחה מהאמת.

תחפושת-
הרצון במסווה,
בהסתתרות מפני האמת.

תחפושת-
הקליפות של האמת,
הקליפות שמסתירות מי אתה באמת....