צמיחה חדשה

בס"ד
בעזרת השם אחרי נבילות גדולות עלה וצמח. אור גדול האיר עליו, והאיר הוא באור גדול ונפלא. הוא מצא את המקום. מעלה עלה, גדל ועלה, ועוד עולה ואינו פוסק מלגדול ולעלות, בטהרה הגוברת, בונה הוא בנין, שותה מים חיים, מים נפלאים שאת טעמם הנפלא לא הכיר. ומגלה הוא מעיינות נסתרים בכל עת, מעיינות שאת טעמם לא הכיר מעולם. וכוח גדול המעיינות מגבירים בו, וצומח ופורח הוא, צמיחה חדשה. עומד הוא ברוח המנשבת ועולה

על גשר צר פוסעת בחשש
מימין קורא אלי הטוב
משמאל מפתה אותי נחש
ונדמה שאני פועלת בלי לחשוב

שוב ושוב מועדת אל תוך רפש
מתחרטת, קמה ונופלת
ובלילה סובלת מחיבוטי הנפש
אך ביום שוכחת. ושוב החוצה פוזלת

שקועה בביצה טובענית של יצרים
פועלת עם רגש, מדמימה את השכל
משלה את עצמי שיש אמת בין השקרים
בתוך עולם שכולו רק הבל

פזמון:
ואני חצויה. בין שני

צמודה לאדמה הרטובה היא נשמה מלוא ריאותיה, שאפה לקרבה את ריח הטל של הלילה. תמיד חלמה להעביר לילה תחת כיפת השמיים, רק היא והטל המטפטף קלות בלי שירגישו בו. תמיד חלמה, אך מעולם לא העזה לבצע..
עד שלא היה דבר שיעצור בעדה.
עד שכָבה בה דבר מה, ובכיבויו כמו הצית בה אש שלא ניתנת לריסון.
עד שחלום אחד שפעם בתוכה, נשרף לאפר, ואבד. יצא מתוכה בשטף דם נמהר. גורל קטן, זרע עדין, שנטמן בה. ואיננו. ורק היא