בס"ד
נתבקשתי לקרוץ עגולים מבשר לבבי ,
השרוף
ממאכלת אש צולבת .
להדביק אותם על דף נייר חלק,
לצרוח
שהכל טוב, קשורה בעבותות לדיבורי האחרים.
כן, את זוכרת שאמרת שאסור לבכות סתם,
שליטפת אותי כשצרחתי בעודי נשרפת
כשרצתי אל תוך מדורת האש שהדלקת למעני .
מצטערת, אין כבר מקום לצלקות .
תגובהתגובות