(הָדְּמַעוֹת שֶאָתְּ בּוֹכַה)

מאת
בדולח
פורסם בתאריך י"ד בתמוז תשס"ח, 17/07/2008

אוֹמְרִים שֶאֱלוֹקִים מְלַקֶט דִּמְעָה אָחָר דִּמְעָה,
עוֹטֶף אוֹתָן בִּיבוֹשֶת.
הוּא אוֹצֵר בְּיָדַיו
אֶת פְּרִי עָמַּל אָנוֹכִיוּתָם שֶל בְּרוּאָיו,
בּוֹרֶר אוֹתוֹ מֵאֶגְלֵי הָבְּכִי.

בָּלַיְלַה, אָלוּמָת אוֹר יָרֵח
מְנָהֶלֶת שִירָה בְּצִיבּוּר לְמִסְדָּר הָדְּמַעוֹת:
מְחוֹלָן מִתְפָּרֶס עָל פְּנֵי הָרַקִיע לְמִשְמָע דִּנְדּוּנֵי הָלְּבָנַה,
אוֹר מִּשְתָקֶף מְיָצֶר זוֹהָר מִשֶל עָצְמוֹ.
בְּנֵי הָאַדַם קוֹרְאִים לָהֵן
כּוֹכָבִים.

תגובהתגובות