ימים שחולפים,
בין טלפונים ארוכים.
מחשבות מה תגיד,
בפעם הזאת.
שברתי הכל,כדי לרפא אותי
ולהתעורר עוד שנה,שפויה.
(שכבה הוסרה).
בציפיה עטופת יאוש
שמעתי אותך מדבר
אתה איש יקר,חכם,
אך-
קצת דומה.
וכמוהם,עובר.
(צריך להתעורר,
שוב הכל מתפורר)
באותו הקיר,
שוב טיוח שוב צביעה.
בין אנחה למנוחה.
מזיעה קצת ישנה
וקמה בבהלה
להמשיך בעבודה.
תגובהתגובות