חשבתי לקוות
לנסות להתנער מההווה
להגשים את החלום
לגעת בעצמי,
ואתם,עומדים שם
בשורה ארוכה,
ארוכה וגבוהה
לא נותנים לי להגיע אליו.
אל תדברו בשפה שלא אבין
אל תהגו חוכמות סתומות
שמרחיקות אותי ואתכם ממני.
חלמתי על חיי
אולי אהבתי את עצמי,לא זוכרת.
הייתי איתו
פרצתי גבולות
ו-אני מפחדת
להיות מה שאסור
להעלות מה שמזמן קבור
שהיה נראה כעניין סגור.
אני שוב נפתחת
מגלה את מה שבתוכי.
וכבר מחר הערפל שלכם יכסה,
כי מה יותר טוב מחיוך מדומה,
מחיוך שמכסה ,על פצעים פתוחים.
שחוסם את כל האנשים
שעוד חושבים,שהם מבינים.
תגובהתגובות