מילים שלא יוכלו להכיל, מחשבות
שמציירות ציורי ערפל
רגש נסתר, סתום, לא מובן
רק קצהו הקטן של הקרחון.
והזמן, כמו לא עבר
המילים, כמו לא נאמרו
אהבה נטועה בלב
אתה חשוב, ויודע שכך
גם כשאגיד עוד אלף פעמים שלא.
ואולי, הכל אצלי בראש
ציור התאהבות,
רק אהבה זמנית
ורגש נעלם.
רק ענן כבד
שהגשם שבו כבר ירד
וגם החזאים לא צפו שום סערה,
אז מי היה אז משוגע להתלבש חם.
וזה תפס אותי,
להפתעתכם כולם.
תגובהתגובות