מדהים כמה דברים נעשים רלוונטים אחרי חצי שנה, הלא כן?
יום אחד אולי אפרוש כנפיי,
לדאות במרחבי רקיע אינסוף של אמת.
בשמש החמה שתזרח על גבי,
ברוח הקלה שתישא אותי.
יום אחד אולי אפרוש כנפיי,
לצלול אל אדמת הטוב והיופי.
בשמש הרכה שתלטף מרחוק,
ברוח העזה שעוטפת סביב.
יום אחד אולי אפרוש כנפיי,
לנסוק אל עולמות האהבה המתוקה.
בשמש הלאה שתשקע בשבילי,
ברוח האכזרית שתקרע אותי ארצה.
תגובהתגובות