את האדישות במבטך
אי אפשר היה עוד להסתיר.
הרמתי את ראשי אל הכאב בעיניך
ונקרעתי.
קורי עכביש נקרעים
רסיסי בדולח מנותצים
חיצי כסף חודרים
לנשמה מיוסרת אחת.
חלומות מתעופפים
ערים קורסות
עיניים מבקשות
ייסורים.
כמה אדישות במבטך,
כמה עמוקה התהום בעיניך,
כמה יפה הוא העלה האחרון
של הורד.
[תחת כיפת הזכוכית]
תגובהתגובות