פסיפס אתר יצירה

יסודות

מאת
כותבת

פורסם בתאריך י"ב בשבט תש"ע, 27/01/2010

עינים סגורות,

ולב קפוץ,

דמעות שאצורות

לזמנים בהם מותר,

לשחרר.

עם כל אלה

באתי אליך.

להזכר,

שכל ים

וגם הסוער ביותר.

יש לו חוף,

וסלעים להתנפץ אליו.

להאמין,

שגם מחר אפשר

להתנפץ,

בלי לפחד כלל,

הלוואי.

תגובהתגובות