משבר אמון

שוב מתחמקת מהמבטים

שלא נותנים מנוח.

שוב קיטועי מילים

העיקר לברוח.

נשימות קצרות,

לא מוצאת מרגוע.

פעם היה לנו טוב,

היינו מוצאים דרכים לעבור

כמעט את הכל.

והיום, יושבים במרפסת האחורית

ערים בלילות, ישנים בימים.

לא מוצאים מילים.

וזה רק משבר אמון שלי עם העולם,

אומרת בחיוך.

מצב זמני, עובר.

כמה זמן שצריך, לא יותר. 

מחליפה מצברים בצד,

משננת את הכללים,

מתחננת לא לצאת מהמשחק

על הפנים.