בס"ד
לאור בקשות להמשיך....
זהו כבר לא היה אפשר להסתיר את זה איך שהגעתי לכיתה שלי החניכות שלי החניכות שלי קדמו את פני בשירה וריקודים של "עוד ישמע".. ישר הן החלו לשאול פרטים כמו: מה עושה? איך הכרתם? כמה זמן את יוצאים? את תזמיני את כולנו לחתונה? היה לי כ"כ מוזר להתחיל לשתף אותם בכל הפרטים שקשורים אליו. החלטתי עדיין לא לספר להם על זה שאני נשארת איתן עוד שנה.
מבין כל החגיגות ראיתי שרות מסתכלת עלי ומחייכת..היה לה מבט מוזר ושובב.
"מה רות? מה זה היה מהמבטים המוזרים האלו שהסתכלת עלי בכיתה היום?" ביקשתי מרות שתלווה אותי לדירה שלי כי אני רוצה לדבר איתה קצת.
"ידעתי שיש לך מישהו" היא ענתה בפשוטות והוציאה לשון.
"כן איך בדיוק?"
" כי פגשתי את עוד לפני חודש בערך ואז הוא סיפר לי שיש איזה בחור אחד שהוא בקשר איתו והקשר שלהם התחיל באופן ממש מוזר. והוא אמר לי שנראה לו שהוא קשור אליך. ומאז עקבתי אחרייך ובאמת ראיתי שאת מתנהגת קצת שונה משאר המדריכות וגם מהמדריכה שהייתה לנו שנה שעברה. אז ידעתי ושתקתי. מכון שזה הוא?" רות הזאת פשוט ילדה מתוקה. פשוט עצרנו באמצע הדרך וחיבקתי אותה חיבוק כ"כ גדול.
"רותילה, אני יודעת שאת שונאת שאני קוראת לך ככה אבל אני כ"כ אוהבת אותך..כן זה הוא, ואני ממש שמחה שלא רץ לספר לכל שאר הבנות ובמיוחד שלא הצקת בכל מיני שאלות. אני רוצה גם לגלות לך משהו אבל רק אם את מבטיחה להמשיך לא לספר לכל הבנות שום דבר שאת יודעת והן לא, מבטיחה?"
" אמונה את ממש מסקרנת אותי עכשיו... ברור שאני לא הולכת לספר לבנות כלום אבל..."
"אבל מה רות?"
"ל... לעוז אני יכולה לספר השיחה החודשית הבאה שלנו?" הפיתרון שמצאנו לרות ועוז היה שהם מדברים פעם בחודש במוצאי שבת שאחרי ראש חודש.
"אממ... אני חושבת שעד אז כבר כולן תדענה אבל אם לא אז כן בשמחה, אני חושבת שגם הוא ישמח לשמוע את זה"...
"טוב נו מה זה כבר..."
"טוב בגלל שכבר הגענו לדירה אז תכנסי ואני אספר לך את זה על כוס מיץ קרה רוצה? או שאת מעדיפה שוקו?"
"אני חושבת שמיץ..חוץ מזה אין לנו הרבה זמן למה אמא שלי מחכה לי..."
נכנסנו לדירה ומזגתי לשתינו כוסות מיץ קר. "רות, אני נשארת עוד שנה."
"מה?????"
"אמונה, מזל טוב!!" באמצע השיחה עם רות נכנסה לדירה שירה המדריכה של כיתה י' היא בת שרות שנה שניה שאת השנה הראשונה שלה עשתה ברמת גן במרכז להעמקת יהדות ושנה שניה שלה היא עושה איתי באולפנא. "תגידי אני כמעט חצי שנה בדירה איתך ואני צריכה לשמוע מהרב יהודה שהתארסת?" שירה אולפניסטית מתלהבת לא כ"כ שמה לב לזה שהיא אמורה להעלב ופשוט קפצה עלי בשמחה וחיבוקים.
"טוב אמונ אני אלך נדבר מחר אני ממש שמחה" רות קצת הרגישה לא נעים משירה והיא הלכה. שמחתי שרות הלכה יכולתי להתפנות עכשיו רק לשירה דבר שכמעט לא קורה לנו.
"שירונת, תודה רבה. מה שלומך איך היה היום? חוץ מזה שגם את נעלמת הרבה בזמן האחרון..."
"היה היום ממש טוב, היתה לי פעולה מעולה, שאם את רוצה את יכולה להעביר אותה גם, אבל רגע מי זה? מה הוא עושה? בן כמה הוא? מתי אתם מתחתנים? איזה כייף אמוני אני כ"כ מאושרת.."
"שירה שאלה שאלה..קוראים לו ידידיה לוין מאפרת הוא בן 21 וחצי, בצבא כרגע עוד 8 חודשים בערך מסיים את הצבא ואנחנו רוצים להתחתן באיזור סיוון... שירה אני ממש רעבה רוצה לעזור לי להכין ארוחת צהרים ונדבר תוכך כדאי?"
"האמת שאני גם ממש רעבה וגם קצת בא לי להפתיעה את רעות ומוריה כי יש להם היום יום ממש קשה וארוך וממש מתחשק לי לפנק אותם ולהביא להם אוכל לאולפנא"
"וואי שירה את כ"כ צדיקה, יאללה נכין להם ארוחה מפנקת ממש.. מה בא לך?"
"יש לי תפוזים שהבאתי מהבית אפשר להכין להם מיץ תפוזים חביתה מיוחדת, סלט וגבינה. מה דעתך?"
"מעולה, קדימה לעבודה!"
תוך כדאי הכנת האוכל שירה ואני דיברנו על ידידיה, על שנה הבאה שלה ,סיפרתי לה שסגרתי שנה שניה ועל רועי, בחור בן 23 ששירה יוצאת איתו.
"שירונת, אני חושבת שזאת פעם ראשונה שיוצא לנו לדבר כ"כ הרבה לבד רק שתינו אנחנו ממש צריכות לעשות את זה יותר."
"את צודקת, אבל למה נראה לי שלמישהי לא כ"כ יהיה זמן אלי בתקופה הקרובה?"
"לא נכון שירה, ידידיה בצבא ולכן אנחנו לא באמת הולכים להפגש יותר ממה שנפגשנו עוד היום וחוץ מזה שאת מוזמנת לעזור לי לסדר את הדירה שלנו אחרי שנבחר אותה ואז יהיה לנו מלא זמן לדבר".
"אז מתי רואים אותו?"
"האמת שגם הרב יהודה רוצה לראות את החצי מדריכה שלו, אז אנחנו חושבים שהוא יבוא מחר לאולפנא יאסוף אותי אליו הביתה ואז נתחיל את הארגונים לחתונה"
"את אומרת לי!!! יאללה הולכים להביא להם את האוכל?"
זה היה שבוע מטורף. ידידיה קיבל שלושה ימים חופש ומיום שני בצהרים רק חיפשנו אולמות עד שסגרנו להתחתן בי"ח סיוון ב"יהלום שבכתר".
ביום רביעי פתאום לא הרגשתי טוב כ"כ. ממש רציתי לחזור לאולפנא אבל גם ידידיה וגם אמא שלי לא הסכימו לי. זה היה כ"כ טוב. נשארתי בבית שבוע נחתי וצברתי כוחות לשבועות הבאים. כוחות שלא ידעתי עד כמה אני אצטרך אותם...
תגובהתגובות