בסיעתא דשמיא
אז כנראה שאתה יודע
מה שלא הבנתי, שנים.
נמצא במקום
שאני, יודעת רק להריח.
עכשיו,
מוכנה לקבל, להכיל.
לא סותמת
מכילה ונשפכת
בתוכי.
מה יהיה הסוף,
שואלת שוב בדחק.
קופצת בין גגות ביתי
צופה למרחוק,
בתקווה.
ורק כשאתה בא,
אני יורדת אליך.
רק כשאתה מגיע
נעלם הכאב.
אבל אתה כמו רוח חולפת.
מגיע רגע לפני שאני משלימה עם החסר.
ואתה, כמו רוח סוררת
נעלם, כמעט לנצח,
בדיוק כשאני מחליטה להלחם.
תגובהתגובות