פעם היה רקדן אחד, נכה
והוא אהב
ציירת שלא ראתה, אבל נהנתה
לשמוע את צליליו של זמר אילם אחד,
שכמו כל הזמרים
אהב משוררת אחת, נכה
מבפנים.
[כמו כל המשוררים]
אולי המשוררת הזו היתה אני;
אולי אני בכלל הזמר
[אילם, מזייף.
בכל מקרה שבור.]
ואולי הייתי רגליו של הרקדן.
עיניה של הזמרת.
קול, מילים,
עפרון קהה בארץ של מחדדים שלא עובדים
תגובהתגובות