ידיים רפויות
שלא מבקשות עוד.
השלמה אכזרית,
עשה שלא תתקבע
רק שלא תקבל מקום של כבוד
אצלי בלב.
למה דחית מנחתי?
השארת אותה
מצחינה בין ידי.
מי יאסוף בחזרה
את שברי ליבי?
מי יאחה את הפצע ששוב נפתח.
ואומרים,
שזה מדויק יותר ממה שאני חושבת.
ונושא את שמי בגאווה
הוא כבר לא יתום
מאז שמצא אותי.
רק אני הפכתי עקרה
מהיום בו מצא.
תגובהתגובות