כמהה ושבורה ובוערת
ובוכה להרגיש נחמה
וכפופה, ודמעה אז זולגת
כשמונה השקיעות בדממה
והאור הוא דעך וכמעט
שכבה, אך לא לגמרי
ויש עוד תקווה אסורה
ליום שיגיע אחרי...
ליום שתשובי מלכה
לשכון בתוכי, בתוכך
ליום שתשובי יפה,
לדרוש ולמצוא אהובך
היי אמיצה ושותקת
והרימי ראשך בגאון
עת תניחי ידך המחבקת
עת שירך בחוצות שוב ירון
וחיזרי נא אלי מחוזקת
הסירי מעימי היגון
כי שמעת הילדה הזועקת
והבן הלוחש לך המנון
וכולך יפה רעייתי
מבטיח. כל כולך
אני כואב אלייך יפתי
האם אזכה ואחזה בניינך?
ראוי אני, אנו
לראות בך מחדש, חמדתי?
ואולי פסולים גם אנחנו
ואולי לא הזמן, אחותי
אך אמשיך לייחל ולשיר לך
ולבכות ולדרוש חורבנך
נשבע. אמשיך, אצפה לך
עוד אשוב אזמר בניינך
כולך יפה רעייתי ומום אין בך
לא אדע על פנייך אחרת
כולך יפה רעייתי היחפה
גם אם מעט עייפה את וחיוורת
תגובהתגובות