הם רוקדים בנפרד.
הוא כשקר,
היא כשחם.
כשהוא ישן,
היא זורחת.
על ציורי ילדים
הם מופיעים תמיד יחד,
לא רוצים לאכזב
ילדים עם חלומות.
כשהיא הולכת לישון
הוא עוד לידה,
מנסה להעביר את הלילה איתה.
כמו תמיד היא מצליחה לחמוק,
סיבה ישנה ורבת חלוף
נותנת לו את הרצון
לחכות למחר,
שעת בין ערביים,
בה יפגשו אולי שוב,
בשמיים.
תגובהתגובות