פסיפס אתר יצירה

----%-----

הוי ארצי, מולדתי...

פורסם בתאריך ה' באייר תשע"ה, 24/04/2015

עוֹד לֹא בָּא אוֹר הַבֹּקֶר.

 

אֵיכָה
אִנְסוּ אֶת אַרְצִי
וַיִּתְעַלְּלוּ-בָהּ
וַיבַתְּרוּהָ
וַינַתְּחוּהָ
וַישַׁלְּחוּ בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל
בְּנֵי בְּלִיַּעַל.

 

וַאֹמַר אֵלֶיהָ: קוּמִי וְנֵלֵכָה.
וְאֵין עוֹנֶה.
אֵיכָה נִהְיְתָה הָרָעָה הַזֹּאת?
כִּי נְבֵלָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל.

 

וַיוֹסִיפוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה
כְּפַעַם בְּפַעַם.
וַיַשְׁחִיתוּ
וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ
כְּפַעַם בְּפַעַם.

 

"וְהַמַּשְׂאֵת, הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן-הָעִיר--עַמּוּד עָשָׁן; וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו, וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל-הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה.  וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הָפַךְ, וַיִּבָּהֵל אִישׁ בִּנְיָמִן: כִּי רָאָה, כִּי-נָגְעָה עָלָיו הָרָעָה. וַיִּפְנוּ לִפְנֵי אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶל-דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, וְהַמִּלְחָמָה, הִדְבִּיקָתְהוּ; וַאֲשֶׁר, מֵהֶעָרִים, מַשְׁחִיתִים אוֹתוֹ, בְּתוֹכוֹ. כִּתְּרוּ אֶת-בִּנְיָמִן הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ, עַד נֹכַח הַגִּבְעָה. וַיִּפְּלוּ, מִבִּנְיָמִן... אַנְשֵׁי-חָיִל. וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה, אֶל-סֶלַע הָרִמּוֹן, וַיְעֹלְלֻהוּ בַּמְסִלּוֹת... אַנְשֵׁי-חָיִל... וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה, אֶל-סֶלַע הָרִמּוֹן... וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן, וַיַּכּוּם לְפִי-חֶרֶב... גַּם כָּל-הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת, שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ. "

תגובהתגובות


----%-----