אם אקרא אותך ילד
התהיה כך רך פתאום,
אם אשאיר את השבר
לבד במדרון.
לוּ יכולת
לזרוח בבוקר
של תום,
התספר לי
עד היכן
קרניך היו
מגיעות.
כל קול שלך
מבלבל ומרגיע,
חודר את החומות
של הרצון לאבד.
כל מבט שלך
עדין ושובר,
מסוקרן ורוצה
את הכל עוד יותר.
תגובהתגובות