כשפגשתי בך לראשונה לא היו ברקים ורעמים, גם לא זיקוקים.
לא ידעתי מיד לומר שזאת את. את האחת.
והדרך. גם הדרך לא הייתה קלה.
התרחקתי, התקרבתי, התרחקתי ושוב.
נפלתי. נכשלתי.
הצלחתי.
לעיתים אפילו הלכתי לאחרת- ניסית לברוח ממך. ממה שאת.
היום. אני שב ונופל. וחוזר אלייך. קרוב יותר. שלם יותר.
כשפגשתי בך לראשונה לא היו ברקים ורעמים, גם לא זיקוקים.
הייתה רק אמת חזקה. שקטה. פנימית.
לא ידעתי מיד לומר שזאת את. את האחת.
הייתי צריך לקנות את זה בעצמי.
תגובהתגובות