בס"ד
הודאה (לא) בטעות
שבעה בנים הקרבתך,
על מזבח השווא,
בעפר אבן הפינה,
שיכלת בן בכור.
בן זקונך,
חלק מדלתות עיר,
עיר שלא תבנה,
קללה שנתקיימה.
דמעותיך ודאי שזלגו,
הרטיבו מצבות טריות,
כמו דמעות שמחתך,
עת נביא היה ללעג וקלס.
ערבבת מבלי משים,
דמך עם דמם,
בשקר נשאת פניך,
בתהום החושך.
תגובהתגובות