בן האלמוות

מאת
בדולח
פורסם בתאריך ז' בתשרי תשס"ח, 19/09/2007

בס"ד

                 בן האלמוות

לו אשא כנפי שחר,

אשכנה באחרית ים,

אתהלך על חוט דק,

של תהום השאול.

 

אספור אחד לאחד,

את חיצי התרעלה,

אגנוז בכד של חרס,

למשמרת עולם.

 

מרום מושבי,

מביט על בני האדם,

דמעה ועוד דמעה,

זולגות מעיני .

 

לא אשמע לעד את קולכם,

אך את ריח ניחוח עגלי הטוהר

אריח לעולם , אנכם בן החיים,

ואני בן האלמוות.

-------------------------------

מוקדש: לתהילה  באהבה 

 

 

 

 

תגובהתגובות