בס"ד
לבד
את דמעותי שנאספו,
אל מי התהום.
גנזתי לעת צרה.
מעין פתח של מילוט,
לבריחה אפשרית ,
ממציאות מדומה .
נש(י)מה אחת הנחתי ,
בקופסת עץ קטנה ,
אולי ( לא ) אשתמש בה.
מנסה לאסוף עלים שנשרו,
מעץ שבע ימים,
אשר שורשים אין לו.
להחזיר דקות מספר,
אל ארץ דרי החולות ,
בדמדומי השקיעה .
הבאה .
תגובהתגובות