בס"ד
בליל ישימון אחד,
כשפני יבשו כסדק אדמה,
ברבורי ענן ששטו אז--
לעגו לדרדר שכמש.
וכמו דרכים סגורות לעובר--
חיי הנמצאים למולי.
והים אל החוף עוד יכה
יתהלך ברוח הנושבת בלאט.
אל תוך הלילה הנגמר.
וישא את נשמתי אל מחוץ לאופק.
ואולי
לא יקרו הדברים לעולם
אולי.
תגובהתגובות