בס"ד
דמיונות
אני מדמיינת אותך
כמו הר,
גבוהה שמנה ודוממת
כמו מונעת מבעדי מנפול,
אל תוך אי הוודאות.
לפעמים,
את כואבת יפה גם ועצובה .
בבואת תמונתך ,
הנשקפת מאדוות הגלים .
מניעה אותי לקפוץ אחריך.
חופרת עמוק עמוק,
מוציאה רגבים רטובים.
הנקבצים לגבעה קטנטנה.
בסופה אוריד דגלי לחצי התורן.
תגובהתגובות