בס"ד
ראיתיך מתנוענעת,
כימים המתקלפים הנשברים אל,
שחר ילדותך ללא פרוטוקול שנכתב
האומץ שבינך לתוכך לבד.
שומעת אני את פסיעות רגלייך,
המתנסות בהרמת אצבעות מעל,
רצפת פרקט שחורה או חומה
תלוי בחדר הריקוד שלך.
מהלכות בלאט מסובבות את,
כל גופך אחריהן בסיבוב חד כתער.
להסתובב סביב מציאות שאינה מכירה
את חוקי החיים.
תגובהתגובות